חלום הדרכון הזר אינו חדש בישראל. כיאה למדינה של מהגרים שבה מרבית האזרחים מכירים היטב את אילן היוחסין שלהם ואת מדינות המוצא השונות שמהן הגיעו, רבים מהישראלים פועלים כדי לזכות באזרחות הזרה הנכספת – ובייחוד באזרחות אירופאית. יואב שטרן, מומחה למחקר של היסטוריה משפחתית שעוסק בליווי משפחות בתהליך לקבלת אזרחות גרמנית או רומנית, מספר כי בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בבקשות לדרכונים זרים. "מהבחירות האחרונות בנובמבר 2022 חלה עלייה דרמטית במספר מבקשי האזרחות הזרה שפונים אלינו. הפונים מגיעים בגלים – אשר מתואמים עם המצב הפוליטי בישראל. בכל פעם שיש הרעה במצב, עימותים ברחובות או קידום של חקיקה אנטי-דמוקרטית מצד הממשלה – ישנה עלייה ברורה במספר הפונים אלינו לראשונה ובמספר הלקוחות הקיימים שרוצים לברר מה מצב הסטטוס שלהם".
מהם תנאי הזכאות לקבלת אזרחות גרמנית?
"בגרמניה העבירו לפני שנתיים, בקיץ 2021, שינוי דרמטי בחוק שנוגע לזכאות של יהודים. השינוי הגיע בעקבות הברקזיט וכלל הקלות משמעותיות שאומרות משהו פשוט: אם יש משפחה יהודית שגרה בגרמניה דרך קבע ונאלצה לעזוב את גרמניה בגלל עליית הנאצים לשלטון – צאצאי אותה משפחה זכאים היום לאזרחות. הרבה משפחות בגרמניה של אותן השנים היו משפחות של יהודים שהיגרו מפולין או מאזורים אחרים של מזרח אירופה. היהודים הללו היו זרים בגרמניה ולא החזיקו באזרחות בזמן אמת – ובהתאם לכך גם צאצאיהם לא יכלו לקבל אזרחות גרמנית עד אותו שינוי".
לדברי שטרן, "הדבר המרכזי והחשוב ביותר הוא לבדוק את הסיפור המשפחתי הספציפי. אנחנו בודקים האם קיימים בידי המשפחה מסמכים היסטוריים מאותה התקופה. כשמדובר במסמכים בני מאה שנים או שבעים שנים – אין להם תחליף. הדבר הראשון שאנחנו עושים זה להבין את השתלשלות האירועים ההיסטורית של המשפחה ועל בסיס זה להגיע למסקנות לגבי סיכויי קבלת האזרחות".
התהליך עצמו מתחיל באיסוף המידע מהלקוחות. "אנחנו אוספים את המידע הקיים – שלעיתים קרובות נמצא רק בראש של מי שמבקש את האזרחות ולא בארכיון. אנחנו מנחים את המשפחה בכל הקשור לתעודות שיש לאסוף ולצרף – ואוספים את התיעוד המלא. בהמשך אנחנו ממלאים את הטפסים בגרמנית ובאנגלית – ומגישים אותם באופן ישיר לרשות הרלוונטית בגרמניה". לדבריו, לאחר הגשת המסמכים, תהליך האישור הוא ממושך ויכול לקחת בין שנה עד לשנתיים. אזרחות אירופאית מקנה הטבות רבות בכל הקשור למגורים, לימודים ועבודה – וללא ספק מסייעת גם באפשרות של הגירה למטרות השתקעות או רילוקיישן זמני. מכל הסיבות האלה, הישראלים נוהרים אל הארכיונים המשפחתיים – בחיפוש אחר המפתח לקבלת אזרחות נוספת.
בשיתוף יואב שטרן
