עולם הבנייה הרבה יותר דינמי ומתקדם ממה שרובנו מסוגלים לדמיין. כמו במדינות אחרות בעולם המערבי, גם בישראל מבינים שחייבים להתקדם לשיטות חדשות שחוסכות כוח אדם, זמן יקר, תהליכים, משאבים, וכמובן כסף. במדינה שבה יוקר המחייה והבנייה, גבוהים כל כך, צמצום הפער בין ישראל לבין אירופה וארצות-הברית הוא כורח המציאות.
"מרבית חברות הבנייה, בונות כיום פרויקטים בשיטות מתקדמות, אולם לחלק מחברות הביצוע, לא תמיד יש את ההכשרה והידע המתאימים ליישום השיטות המתקדמות. בנוסף, גם הנחיות היצרן אינן מתורגמות בכל המקרים לביצוע מעשי בפועל", מסביר מהנדס ארנון כפיר, יועץ למעטפת הבניין, גגות ואלומיניום, ומומחה לבוררות הנדסית.
כפיר, מהנדס מומחה עם 36 שנות ניסיון, לא מפנה אצבע מאשימה כלפי הקבלנים וחברות הבנייה, אלא לבירוקרטיה הישראלית, המביאה לכך שמערכת התקינה לא עומדת בקצב עדכון והכנת תקנים לשיטות ולחומרים החדשים.
בין המצוי לרצוי
"בישראל, בניגוד לאירופה, לרוב לא נדרשת הסמכה לקבלני השטח שמבצעים עבודת גגות וחיפוי מעטפת אלומיניום, ואפילו זכוכית. מנגד, בחוק התכנון והבנייה קיים תקן מפורט לבחירת החומרים המתאימים והיישום שלהם בגגות. לדעתי, רוב קבלני הביצוע או מרכיבי הגגות כלל לא מכירים את התקן, ולכן, כשאני מתבקש להגיש חוות דעת כמהנדס מומחה, או כשאני נקרא לשמש כבורר בעת מחלוקות, אני מוצא שניתן היה למנוע את מרבית הכשלים, אילו היו קיימים בידי המבצעים הידע והסמכות שמחייבים להכיר את התקן".
, הפער הזה שבין שיטת הבנייה המתקדמת, לחוסר ידע והכשרה בביצוע נכון ומדויק, בא לידי ביטוי בכשלים בבנייה, שגורמים למחלוקות ולסכסוכים.
"פרויקט שנבנה היום בישראל כולל יזם, קבלן ראשי, מפקחים וקבלני משנה. האחרונים הם אנשי המקצוע בתחומים שונים, למשל קונסטרוקציה, אלומיניום, נגרות וריצוף. מעטים המקצועות בהם נדרשת בישראל הסמכה, במדינות מתקדמות, נדרשות הכשרה והסמכה להיות בעל-מקצוע מוסמך, דרישה שהייתה בוודאות מצמצמת גם בישראל את הכשלים והמחלוקות בכלל ובבתי המשפט בפרט".
אדוני הבורר
כמהנדס מומחה ומייסד המרכז הארצי לבוררות ולחוות דעת בבנייה מתקדמת, כפיר יודע היטב כי מחלוקות עלולות להתעורר בין היזם או מפקח לקבלן הראשי, או בין הקבלן הראשי לקבלן המשנה.
"המחלוקות בזמן הביצוע, מתעוררות כשמתגלה שהקבלן מבצע פעולה כלשהי בחומר או בשיטת עבודה בניגוד להנחיות המתכננים, או למפרטי היצרן, או כאשר מתגלה כשל בשלב מסוים לאחר שהעבודה בוצעה".
כשלים כאלו עלולים להיות גג דולף או מחליד, חלונות אלומיניום שאינם מתפקדים, חיפוי חזית שמאבד מצורתו ועוד.
לאחרונה שימש כבורר במקרה בו קבלן חיפוי התבקש להכניס חומר איטום גם לתוך קדח הבורג החורץ. "הקבלן והיזם התקשרו אלי וביקשו חוות דעת מקצועית. הסברתי, שלדעתי אין טעם לבצע פעולה כזו משום שמדובר בהנחיה הנדסית שאינה נכונה. הצדדים קיבלו את תשובתי, הקבלן המשיך את העבודה, וכך נמנעה עצירתה ובטלה של העובדים.
המקרה מוכיח שניתן למנוע הידרדרות של חילוקי דעות לכדי ריבים מיותרים, המבזבזים זמן יקר, וגם כסף רב".
כפיר מעניק גם חוות דעת מומחה בית משפט, בשילוב גורמים משפטיים השוכרים את שירותיו. עורכי דין למשל, נעזרים בו להוכיח את טענותיהם באופן מקצועי, בסוגיות משפטיות הקשורות להנדסה. גם שופטים נעזרים בו, וכמומחה בית משפט, הוא מעניק חוות דעת מקצועיות השופכות אור על חילוקי דעות בתיקים הנדסיים.
שאיפתו היא שצדדים למחלוקת לא יגיעו לבית המשפט, אלא שתהליך הבנייה יהפוך מתחילתו לנטול מתח ככל האפשר. גישתו בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", משלבת את תפקידיו וידיעותיו בראשית הדרך כמנחה מקצועי לזיהוי מניעתי של בעיות אפשריות.
כאשר יזם או קבלן ראשי דואגים להזמין מומחה לבדוק מראש את החומרים שבאמצעותם העבודה אמורה להתבצע, ובנוסף מתבצעת "פתיחת מלאכה", (הגעת מומחה לשטח לפירוט כללי "עשה ואל תעשה"), מובטח שפרויקטים, גם המורכבים ביותר, יתנהלו באופן הרמוני ומקצועי מתחילתם ועד סופם. אפשר להתייחס למהלך כמו לפוליסת ביטוח מפני סכסוכים ומחלוקות, כשעוד לפני תחילת הפרויקט הצדדים יכולים לתכנן נכון ולהבטיח שכולם נמצאים באותו צד של המתרס.
ואם בכל זאת מתעוררות מחלוקות במהלך ביצוע הפרויקט?
כפיר מציע תהליך הנהוג בארה"ב ובאירופה: שירות בוררות בזק, מהיר ויעיל, המאפשר לפתור את המחלוקת, למנוע כשלים וזאת מבלי לעצור את הבנייה.
"סכסוכים מבזבזים משאבים, יוצרים כעסים, ומאטים את הביצוע. מי שרוצה לפתור את הסכסוך בעלות נמוכה, מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך כדי שהפרויקט ממשיך לרוץ קדימה, יכול להשתמש בי כבורר בהליך בזק. הליך בוררות הנדסית מתבצע תחת חיסיון ומעניק לצדדים אפשרות לדון במחלוקת בצורה מקצועית, ולהגיע לפתרון מהיר", מסכם כפיר.
פרטי קשר: ארנון כפיר- מהנדס 052-3564892
האתר: https://www.borerot.co.il/
בשיתוף ארנון כפיר
