בעולם שבו תוחלת החיים מתארכת, העברה בין-דורית נהפכה למשימה חשובה ורגישה. התהליך יכול לכלול ייפוי כוח מתמשך, צוואות הדדיות, הסכמים מתנים, הקמת נאמנויות, תיקון תקנוני חברות והעברות מניות. "חשוב להדגיש כי מדובר לא רק בהעברת נכסים, אלא בהעברת אחריות, חזון ומורשת", מסבירה עו"ד ומגשרת קמילה אביגייל מיכמן, שמתמחה בענייני משפחה, ירושה והעברה בין-דורית. "מה שאמור להיות צעד טבעי, עלול להסתיים בקריסת העסק או בסכסוכים מתמשכים בין היורשים. לכן תכנון מוקדם, מקצועי ורחב היקף עשוי לעזור להפחית את הסיכון ולשמר את המפעל המשפחתי - ולא פחות חשוב מכך את מרקם היחסים המשפחתי למשך דורות קדימה".
חשוב לתכנן מוקדם
עו"ד מיכמן, העוסקת בליווי משפחות בתכנון ההעברה הבין-דורית של עסקים ונכסים, מסבירה כי הרגע שבו דור אחד נפרד מהניהול הפעיל של העסק ודור חדש אמור להיכנס במקומו, הוא אחת הנקודות המאתגרות ביותר בחיי עסק. "יותר ממחצית מהעסקים בישראל הם בבעלות משפחתית", אומרת עו"ד מיכמן, "בנוסף, 54% מהחברות הנסחרות בבורסה הישראלית הן משפחתיות, אך בפועל פחות משליש מהעסקים האלה מצליחים לעבור לדור השני, ובדור השלישי רק 13% שורדים. הנתונים האלה מלמדים עד כמה תכנון מוקדם הוא עניין חיוני".
עו"ד מיכמן טוענת כי אחת הבעיות בהקשר של העברה בין-דורית נובעת מהעובדה שבעלי ובעלות עסקים רבים נרתעים מהצעד המשמעותי, גם כאשר ברור להם כי אינם יכולים יותר לנהל את העסק. "לקראת הגיל שבו בני הדור המייסד מתחילים לחשוב על פרישה עולות שאלות וחששות: מי ימשיך את העסק ואיך נכון לחלק את האחריות וההון בין הילדים?" אומרת עו"ד מיכמן, "אלה שאלות שמביאות איתן מתח, אבל חשוב להבין שהתעלמות ודחיינות מביאות הרבה פעמים לתוצאות קשות וכי יש דרך שעשויה לעזור לצלוח את האתגרים הקיימים".
עו"ד מיכמן מסבירה כי המורכבות במקרה של העברה בין-דורית כפולה: מצד אחד עסקית, ומצד שני משפחתית. "יש שאלות של ניהול, מיסוי, מבנה תאגידי, ולצדן רגשות, מאבקי אגו וציפיות", אומרת עו"ד מיכמן. "המטרה בתהליך היא ליצור אינטגרציה בין העולמות, תוך תיאום ציפיות ושמירה על העסק והמשפחה תוך מניעת סכסוכים עתידיים. בגלל המורכבות, בתהליך תכנון העברה בין-דורית מעורבים לעתים אנשי מקצוע, ובהם עורכי דין בתחום דיני משפחה וירושה, עורכי דין לתאגידים ולמיסוי, יועצי השקעות, יועצי תכנון פרישה ומנהלי עושר".
אחת הסוגיות הרגישות ביותר לדברי עו"ד מיכמן עולות סביב הסכמי ממון בין הילדים של הדור המייסד, שהם היורשים של העסק או ההון המשפחתי, לבני זוגם. "להורים שבנו עסק וצברו הון יש בדרך כלל רצון שההון יישמר בתוך המשפחה", היא אומרת, "לכן הסכמי ממון הם חלק בלתי נפרד מהתהליך. זאת דרך לשמר שליטה ולמנוע מצב שבו חלק מההון 'יוצא החוצה' בעקבות גירושים".
שלב נוסף בתהליך כולל הבחנה בין עסקים שמנוהלים כחברה בע"מ לבין עוסקים מורשים. "אם מדובר בעוסק מורשה, אין ישות משפטית נפרדת וההעברה מורכבת יותר", היא מסבירה. "עם זאת, כשמדובר בחברה בע"מ אפשר להעביר מניות, לתקן תקנון במטרה שיענה על החזון והדרישות של המייסדים ולמנות מנכ"ל חיצוני או בורד של יועצים חיצוניים כשהילדים לא מספיק מנוסים בניהול העסק ובכך לוודא שהניהול התקין יישמר. הרבה פעמים אנחנו הופכים עסק מעוסק מורשה לחברה בע"מ, כדי שיהיה קל יותר להעביר אותו לדור הבא ולהבטיח את הפעילות התקינה שלו".
הבנה של מפת הנכסים
עו"ד מיכמן מסבירה כי תהליך העבודה מולה מתחיל בייעוץ ראשוני שכולל מיפוי של מלוא הנכסים, סוג העסק וכמובן המרקם המשפחתי. "יש משפחות שבהן הילדים מעורבים בניהול, ויש כאלה שלא", היא אומרת, "לפעמים יש מנכ"ל חיצוני שמכיר את העסק טוב יותר מהילדים, אבל אין לו מחויבות רגשית כמו לבעלים. זה מצב שדורש פתרון עדין, כדי לשמור גם על הידע וגם על השליטה המשפחתית".
מגוצ'י עד שטראוס
ההיסטוריה מלאה בדוגמאות להצלחות ולכישלונות בהעברה בין-דורית. איקאה ושטראוס הן למשל חברות משפחתיות שעברו בהצלחה בין דורות. "בזכות תכנון מוקדם, חינוך לניהול ושיתוף פעולה משפחתי, מצליחים העסקים האלה לשרוד שנים רבות", מדגישה עו"ד מיכמן. "מנגד, המקרה של גוצ'י נהפך לדוגמה קלאסית למה שקורה כאשר התהליך משתבש".
גוצ'י הוקמה בתחילת המאה ה-20 על ידי גוצ'יו גוצ'י, ועם השנים עברה לבניו ולנכדיו. במקום העברה שקטה, נרשם מאבק ירושה עיקש, תביעות משפטיות וקרע משפחתי שהשפיע ישירות על ערך המותג. לבסוף נרכש מותג האופנה על ידי תאגיד צרפתי, והשליטה המשפחתית אבדה. "המקרה של גוצ'י ממחיש את הסכנה שבחוסר תכנון", מוסיפה עו"ד מיכמן, "ללא מסמכים משפטיים ברורים, הסכמות ושיח פתוח, נוצרים חיכוכים שעלולים להרוס את העסק ואת הקשר בין הדורות".
"ליישב מחלוקות ולייצר הסכמות"
דוגמה להעברה בין-דורית מוצלחת שהובילה עו"ד מיכמן היא של זוג בפרק ב', בעלי חברת תיירות ונכסי מקרקעין, שביקשו להסדיר את הנכסים שצברו ביחד, כולל זכויות שהיו רשומות בנפרד. "לבני הזוג היו ילדים מפרק א', ילדים משותפים, ונכסים נפרדים ומשותפים", אומרת עו"ד מיכמן. "עשינו הסכם ממון, הקמנו חברה בע"מ, ייעדנו את הנכסים האישיים לחברת אחזקות נפרדת, ערכנו צוואות, קיימנו פגישה עם הילדים וניסחנו אמנה משפחתית. בהתחלה הזוג לא רצה לערב את הילדים, אבל דווקא המעורבות שלהם עזרה ליישב מחלוקות וליצור הסכמות ברורות.
"יש הרבה כלים מצוינים לשמירה על המרקם המשפחתי העדין, שהוא לא פחות חשוב מזה העסקי – המטרה שלי היא להתאים את הכלי המתאים ביותר ללקוחות, לגשר בין העולם העסקי לעולם המשפחתי, רווי הרגשות והאמוציות, ובכך לעזור לכל משפחה לעבור את השלב הזה בלי סכסוכים מיותרים. כל זאת תוך שנוודא שהנכסים והעסק ממשיכים לשגשג גם בעתיד", מסכמת עו"ד מיכמן. "כל משפחה מקבלת פתרון מותאם אישית, אני רואה בכך שליחות – לשמור על המפעל המשפחתי ועל היחסים הטובים".
עו"ד קמילה מיכמן
טלפון: 03-5050210 | 054-3593359
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד קמילה מיכמן
