כל המתמחים מכירים את אותו בוקר איום בחודש מרץ בו הם מצפים, קצרי רוח ועצבניים, לטלפון ממשרדי עו"ד שמעוניינים לקלוט אותם, ובלחץ הזמן מקבלים החלטות לא רצויות. מערכת "שידוך יציב", שעוגנה כהוראת שעה בכללי לשכת עוה"ד, אמורה לטפל בכשל שוק זה כבר השנה. כיצד היא עובדת ומה היא אמורה להשיג? | פרופ' יואב דותן
כידוע, נושא הראיונות להתמחות במשפטים מוסדר כיום באמצעות כללים שהתקינה לשכת עורכי הדין בשנת 2016. על-פי הכללים, מעסיקים פוטנציאליים של מתמחים רשאים לקיים ראיונות קבלה להתמחות עם מועמדים רק מיום שני בשבוע שבו חל 15 במרץ בשנת הלימודים השלישית של המועמדים (“מועד תחילת הראיונות”), והם רשאים לקבל סטודנטים להתמחות רק מיום חמישי בשבוע שלאחר מכן בשעה 8:00 בבוקר (“מועד קבלת ההצעות” – שהשנה חל ב- 26 למרץ). הרקע להתקנת הכללים הוא כֶּשֶל ששרר בשוק ההתמחות עובר לקבלת הכללים, שבעקבותיו נהגו מעסיקים לקיים ראיונות להתמחות עם מועמדים כבר בתחילת השנה השנייה ללימודיהם, והדבר הערים תקלות וקשיים בפני סטודנטים, מאמנים ומוסדות ללימודי משפטים כאחד.
התקשרויות לא אופטימליות
כללי הלשכה אכן הצליחו לפתור את כשל השוק העיקרי ששרר בשוק ההתמחות עובר לקבלת הכללים, אולם בה בעת יצרו הכללים עצמם כשל שוק משני. כשל זה - המוכר היטב לכל מי שעוסק בנושא ההתמחות - נוצר בעקבות קביעת מועד קבלת ההצעות, שיצרה לחץ עצום: בשעה 08:00 בדיוק מתחילה סוללה של טלפנים אצל כל אחד מהמעסיקים הגדולים (פרטיים וציבוריים כאחד) להתקשר בעת ובעונה אחת ובאינטנסיביות למאות רבות של מועמדים - המצפים מצידם קצרי רוח ועצבניים וממתינים לאותן שיחות טלפון. בשל הלחץ של כל המעורבים בתהליך באותה השעה, במקרים לא מעטים מועמדים להתמחות מסכימים להתמחות אצל מעסיקים שלא היו בראש סדר העדיפויות שלהם (ואף לא בעדיפות גבוהה) רק משום שאותו מעסיק הקדים בדקות ספורות מעסיק שהיה גבוה יותר בסדר העדיפויות שלהם. היינו, החשש שאם לא ישיבו בחיוב להצעה שהתקבלה למשל בשעה 08:00, יישארו ללא מקום התמחות, גורם למועמדים להשיב בחיוב להצעה ממעסיק המצוי אצלם בעדיפות נמוכה ולהתחייב לה, ובשלילה - להצעתו של המעסיק המועדף עליהם שהתקשר אליהם כחמש דקות לאחר מכן. ומנגד, המעסיק שהצעתו סורבה נאלץ לפנות למועמד חלופי, המצוי נמוך יחסית בסדר העדיפויות שלו ולהציע לו את ההתמחות.
יתרה מכך, חלק מן המעסיקים נוקטים אסטרטגיה ולפיה יטלפנו קודם לסטודנטים שלהערכתם ישיבו בחיוב להצעה ולאו דווקא לסטודנטים המועדפים עליהם. התוצאה היא שנוצרות התקשרויות רבות שאינן אופטימליות מנקודת ראותם של מועמדים להתמחות ושל מעסיקים כאחד. הכשל האמור ידוע בספרות הכלכלית בשם “כשל החיזור” על שום הדוגמה שנועדה להמחישו, ולפיה: מספר גדול של גברים ונשים מוכנסים כולם יחד לאותו אולם ריקודים, ומוטל עליהם למצוא בתוך שניות ספורות בן זוג לריקוד. אמנם לכל אחד ואחת מהמשתתפים יש סדר עדיפויות מוגדר לבן הזוג המועדף עליהם, אך בלחץ הזמן הם נאלצים לבחור במי שנמצא בקרבתם המיידית ולרקוד אתו.
אופטימיזציה של ההעדפות
כדי לפתור את הבעיה פותחה בשנים האחרונות מערכת איתותים אלקטרונית שמכונה “שידוך יציב”. המערכת המבוססת על אלגוריתם אלקטרוני המופעל על פי עיקרון ה”הקבלה הנדחית” (deferred acceptance), כלומר על עיקרון בתורת המשחקים שנועד להתמודד עם כשלים מסוג זה. המערכת קולטת מכל המשתתפים בתהליך, מעסיקים ומתמחים, את סדרי העדיפויות האמיתיים שלהם ושולחת בנקודת זמן אחידה, מבעוד מועד, איתותים לכל משתתף כדי לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת במועד ההצעות. אם להשתמש בדוגמה של אולם הריקודים, המערכת נועדה לקבל מידע על סדר העדיפויות של כל משתתף מבעוד מועד ואז להפנות אותו, מראש, לפינה מוגדרת באולם הריקודים שאליה יוכל להגיע במהירות על מנת למצוא שם את בן הזוג האופטימלי מבחינתו, שגם הוא מופנה לאותה נקודה. כלומר, המערכת קולטת מראש את סדרי העדיפויות של המעסיקים והמתמחים, מבצעת, בעזרת אלגוריתם אלקטרוני, אופטימיזציה של ההעדפות ושולחת לכל משתתף את ה”שידוך” האופטימלי מבחינתו על בסיס המידע לגבי ההעדפות של כלל המשתתפים.
מערכת “שידוך יציב” פותחה בשנים האחרונות באוניברסיטה העברית בירושלים על-ידי קבוצה של מומחים לתורת המשחקים מאוניברסיטאות שונות והיא מופעלת על-ידי חברת הוצאת נבו בע”מ מתוך שיתוף פעולה עם גורמים שונים, לרבות מרבית בתי הספר למשפטים ומשרד המשפטים. המערכת הופעלה בהצלחה, באופן ניסיוני, בשנה החולפת, ולאור ההצלחה בהפעלתה החליטה לשכת עורכי הדין לעגן את השימוש בה בכללי הלשכה. זהו הרקע לתיקון שהוכנס השנה בכללי הלשכה. התיקון, שתקף כהוראת שעה לשנת הנוכחית, קובע כי כל מעסיק משפטי שמקיים ראיונות להתמחות ב”תקופת הראיונות” בחודש מרץ 2020 חייב לעשות שימוש במערכת, כלומר להזין את נתוני ההעדפות שלו לגבי מתמחים למערכת, וכך יעשו גם המתמחים שיזינו למערכת את הנתונים לגבי ההעדפות שלהם (ההעדפות של כלל המשתתפים במערכת נותרות חסויות).
העיגון של המערכת בכללי הלשכה נועד להבטיח, כי כל המשתתפים בתהליך יזינו למערכת את ההעדפות שלהם ובכך תוכל המערכת להשיג דיוק מקסימלי במידע שהיא מספקת למשתתפים. ובכך, ייפתר הכשל המעיק על שוק ההתמחות כולו ובוקר יום חמישי ה- 26 לחודש יחדל להיות “הבוקר האיום” של תהליך ההשמה.
הכותב הוא פרופ’ מן המניין וראש הקתדרה למשפט ציבורי ע”ש אדווין א. גודמן באוניברסיטה העברית בירושלים. הכותב הוא גם מכהן כפרו-דיקן וכאחראי האקדמי על השמת מתמחים למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
