לצד אחריות העירייה לספק שירותים מוניציפליים, יש לה תפקיד דרמטי גם בעיצוב החברה ובקידום ערכים בקרב תושבי ותושבות העיר, ובקרב הבאים והבאות לעבוד ולבקר בה. תפישה זאת מיושמת הלכה למעשה החל באופן שבו מתוכנן המרחב העירוני ועד לפעילויות במגוון תחומי החיים בעיר, כשלרשות המקומית יש השפעה ישירה על האופן שבו מתגבשים הנורמות והיחסים החברתיים.
בתוך כך, עיריית תל אביב-יפו והרשות לחוסן ושוויון חברתי שמו להן למטרה להפוך את המונחים שוויון מגדרי, גיוון חברתי ודמוקרטיה למציאות עירונית יומיומית.
"העירייה רואה בגיוון באוכלוסיות העיר נכס", אומרת אפרת מייקין כנפו, מנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי, "עלינו לחבר בין אנשים ולהיאבק בגזענות ובהדרה. רק עיר שתצליח לראות את המאפיינים והצרכים הייחודים של האוכלוסיות המגוונת ותעניק להן את הכלים להעצמתן, תהיה עיר בעלת חוסן פנימי שיכולה לעמוד מול קשיים ומשברים. אנחנו לא מסתפקים בשינויים נקודתיים אד הוק, אנו משנים דפוסי חשיבה ומקדמים מדיניות כוללת בצורה יסודית ומעמיקה".
עיר שווה: התוכנית לקידום שוויון מגדרי בתל-אביב-יפו
על ייצוגן המועט של נשים בקואליציה ובממשלה הנוכחית כבר נכתב רבות. ואכן כשאין מספיק נשים במוקדי כוח וקבלת החלטות, קולה של מחצית מהאוכלוסייה אינו נשמע.
בתל אביב-יפו החליט ראש העירייה לקחת אחריות ולפעול באופן יזום, באמצעות פיתוח תוכנית כלל עירונית: 'עיר שווה' – לקידום שוויון מגדרי בתל־אביב-יפו. התפיסה המנחה את התוכנית היא כי אי שוויון מגדרי נמצא כמעט בכל מקום, והוא פוגע בכולם – בנשים ובגברים, במוסדות, בשירותים שהם מעניקים ובחברה כולה. התוכנית מבקשת להבטיח שבדנ"א העירוני תהיה הכרה, ויינתנו משקל ומקום לקול, לצרכים ולנקודת המבט של נשות העיר.
התוכנית כוללת תשעה פרקים המשקפים קשת רחבה של נושאים, המובלים ע"י יחידות העירייה השונות: מרחב ציבורי מכיל, תחבורה רגישת מגדר, חינוך להוגנות מגדרית, ביטחון אישי, ספורט, תרבות ואמנות, הזדמנויות כלכליות, אקלים וסביבה ופרק המתייחס לעירייה כארגון. מדובר בתוכנית אופרטיבית, שאת השינוי שלה אפשר כבר לראות ברחובות, בבתי הספר, במרכזים הקהילתיים, במגרשי הספורט ובגופי התרבות בעיר. כחלק מהמאמצים להפוך את המרחב העירוני לבטוח ונוח עבור נשים פועלת העירייה להגברת הביטחון האישי, תוך הגברת תאורה ברחובות והתקנת קליטה סלולארית בכל החניונים העירוניים התת קרקעיים. כמו כן, פועלת העירייה לשיפוץ עשרות תאי שירותים והוספות שירותים ציבוריים אוטומטיים ברחבי העיר מתוך הבנה כי חוסר הזמינות של שירותים מגביל ומקצר את משך השהות של נשים בחוץ ושילדים וגברים המתפנים בחוץ ויוצרים מפגע סביבתי גם פוגעים בתחושת הביטחון של נשים במרחב.
במקביל פועלת העירייה להנכחה והנצחת נשים במרחב הציבורי. עשרות שלטים תחבורתיים עם דמות אישה הוצבו לאורכם של שבילי האופניים בעיר ומועצת העיר אישרה את התיקון לנוהל בחירת שמות הרחובות בעיר, במטרה להעלות את מספר הרחובות על שם נשים ואוכלוסיות מגוונות. בשנתיים האחרונות נקראו מעל עשרה רחובות ומוסדות ציבור על שם נשות רוח ותרבות, ביניהן הזמרת עפרה חזה, ד"ר ויקי שירן, המשוררת דליה רביקוביץ', אמנית הבמה זהרירה חריפאי, אהובה עוזרי ועוד. "אין סיבה שילדות ילמדו כבר מגיל צעיר שבמרחב הציבורי הן שחקניות משנה והגברים הם השחקנים הראשיים. מתפקידנו לשנות זאת, בשלטים, בפרסומים ואפילו בדמויות המופיעות על הרמזורים והתמרורים. המרחב הציבורי הוא המקום שבו מתעצבות מוסכמות חברתיות", מציינת אורית מרום, מנהלת תחום שוויון מגדרי ברשות לחוסן ושוויון חברתי.
ולא רק שמות רחובות ומבני ציבור אלא מרכז עירוני ייעודי המוקדש לשוויון מגדרי בעיר, נפתח לאחרונה ביפו. "בית מרים" - הבית לשוויון מגדרי הראשון מסוגו בישראל, משמש כמרכז לפעילות חברתית, חינוכית וקהילתית לנשים וגברים כאחד.
"בשנתיים האחרונות בחנה העירייה כל זווית אפשרית מבחינה מגדרית ברחבי העיר. היעד שלנו הוא שוויון. האסטרטגיה להשגתו היא שינוי צורת החשיבה של כל גופי העירייה, כך שתילקח בחשבון הזוויות הייחודית של נשים ואוכלוסיות מגוונות כחלק טבעי משגרת העבודה", אומרת מייקין-כנפו ומציינת כי העירייה מקפידה על שפה שוויונית בפרסומים העירוניים, מכשירה את צוותי החינוך לזיהוי הטיות מגדריות בבתי הספר ובגנים, מעודדת עסקים ויזמות של נשים ופועלת לתקצוב שוויוני בספורט. "הנהלת העירייה מבינה שאין די בחקיקה ברמה הלאומית בלבד, ושכוחות השוק לבדם לא ידחפו לשינוי הראוי", אומרת מייקין-כנפו.
המהפכה המגדרית של העיר נוגעת כמובן גם בתחום התרבות. תל אביב-יפו היא אבן שואבת ליצירה ואמנות: עם כמה מהתיאטראות הגדולים במדינה, המוזיאונים המובילים, מופעי חוצות ענקיים ואירועים שמושכים קהל מהארץ ומהעולם. הנהלת העירייה מחויבת לצמצום הפערים המגדריים ולהבטחת ייצוג שווה ליוצרות במגוון התחומים, וכחלק מתוכנית "עיר שווה" פועל מנהל קהילה תרבות וספורט לכך שכבר השנה נראה 50% יוצרות על הבמות במופעים העירוניים כאשר עד לשנת 2027 יובטח ייצוג שווה לנשים גם בתיאטראות ובמוזיאונים הנתמכים בעיר.
אלימות כלפי נשים – קצה הרצף של אי השוויון המגדרי
לדידה של אפרת מייקין-כנפו אי השוויון המגדרי קשור בקשר ישיר לתופעת האלימות כלפי נשים. "לתפיסתי, אלימות כלפי נשים היא קצה הרצף של חוסר שוויון מגדרי, כי עולם שבו נשים נחשבות חלשות, רגשניות, פסיביות, פחותות – הוא עולם שמאפשר פגיעה בהן. כל עוד נשים נחשבות כלא שוות לגברים בכל זירות החיים, יהיה קשה למגר את האלימות כלפיהן. ולכן אנחנו מאמינות שקידום שוויון מגדרי בכלל בתחומים השונים, יביא גם לצמצום של תופעת האלימות כלפי נשים".
בבואן לטפל בתופעה הכואבת הזו, הרשות לחוסן יחד עם יחידות עירוניות רבות מאמצות חשיבה הוליסטית ומובילות פרויקטים הכוללים תכניות חינוכיות בבתי הספר למניעת אלימות מינית ולקידום מיניות בריאה לצד קמפיינים להעלאת מודעות והסברה, כמו זה האחרון "יש לך איך להגיב" למתן כלים למי שעד להטרדה מינית במרחב הציבורי. לאחרונה סללה העירייה שני שבילי ריצה בטוחים ומותאמים לצרכיהן של נשים בפארק גני יהושע ובדרום-מזרח העיר. המסלולים באורך 10 ק"מ כל אחד, כוללים לכל אורכם מצלמות, תאורה מוגברת וחיבור לאפליקציית SafeUp. במקביל מקדמת העירייה, יחד עם מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, את יוזמת "לילה טוב" המכשירה את אנשי הצוות בברים, במועדונים ובבתי המלון כיצד לזהות הטרדות ותקיפות מיניות ומה לעשות במקרה שהן מתרחשות.
גיוון חברתי ומאבק בגזענות
"כעיר חזקה ומובילה, שמנו לנגד עינינו מטרה להבטיח כי לכל אחד ואחת יש מקום בעיר. אנו רואים בשוויון חלק מהותי מהחוסן העירוני ומיכולת ההתמודדות שלנו עם האתגרים השונים", אומרת מייקין-כנפו, "אנו מקדמים תהליכי גיוון בעירייה ודרכים להתמודדות עם תופעות של אפליה, הדרה וגזענות בעיר".
כאחת המעסיקות הגדולות בעיר, הציבה הנהלת עיריית תל אביב-יפו את הגיוון התעסוקתי כיעד מרכזי, לצד מינוי נציבת גיוון תעסוקתי וממונה על מאבק בגזענות. "המאבק בגזענות נמדד לא רק במספר העובדים שהתקבלו לעבודה, אלא בשבירת הפירמידה וקידומם לעמדות השפעה ותפקידי ניהול. אנו רוצים לראות עוד ועוד ישראלים יוצאי אתיופיה, ערבים, טרנסים וטרנסיות, חרדים וכמובן נשים בעמדות מפתח בעירייה. הגיוון מעניק עושר של נקודות מבט וזוויות ראיה שונות", אומרת איילה אזולאי, סגנית מנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי.
בשנתיים האחרונות הובילה העירייה מהלך ייחודי, במסגרתו נקלטו מספר עובדות מהקהילה הטרנסית ביחידות העירייה השונות. לאור ההצלחה, נפתחה השנה, בשיתוף מכללת "מרשה" לקהילה הגאה, מכינה ראשונה מסוגה להכשרה וקליטה של עובדות טרנסיות בעירייה. בנוסף, הרשות לחוסן פועלת יד ביד עם מרכז המחקר העירוני להובלת סקרים ומחקרים על אוכלוסיות גיוון בעיר: ישראלים יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, החברה הערבית, חרדים ועוד. מחקרים אלו מהווים את הבסיס לטיוב השירותים העירוניים עבור אוכלוסיות שונות בעיר ולפיתוח תכניות ייעודיות עבורן.
המטרה העירונית היא להטמיע חשיבה שוויונית בצורה שגרתית ואינטגרלית בפעילות העירייה, כחלק מהדנ"א שלה: בחינת התהליכים, ההחלטות, התכניות והפעילויות העירוניות מנקודת מבטן של נשים ואוכלוסיות מגוונות, ומתן מענים המתאימים לצרכיהן ולאורח חייהן שיקדמו שוויון חברתי ומגדרי.
"הטמעת חשיבה שוויונית מביאה בחשבון מאפיינים וצרכים ייחודיים של אוכלוסיות מיעוט ושל נשים, כמו גם את החוויות והקולות שלהן. מבט דרך העדשה השוויונית מאפשר לנו לבחון כיצד ניתן לקדם שוויון מהותי בין האוכלוסיות המגוונות בעיר ולקדם מדיניות באופן אפקטיבי", אומרת מייקין-כנפו.
בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
