בין סמטאות יפו העתיקה למגדלי הזכוכית של שדרות רוטשילד, לתל אביב־יפו יש קצב ייחודי שאין דומה לו בישראל. העיר שלא הולכת לישון (מי שהכירה לישראל את אירועי הלילה הלבן), לא מפסיקה לנשום תרבות, אמנות, בילויים ופנאי, בין אירועים מיוחדים, מופעים, הצגות, תערוכות, מייצגי רחוב וסצינה קולינרית.
כבר מראשית ימיה ועד היום היוותה העיר קרקע פורייה ליוצרים מכל התחומים ולמוסדות תרבות ואמנות, שהוקמו עוד לפני הכרזת המדינה ושואבים אליהם עד היום מבקרים מכל רחבי הארץ. "התפיסה שתל אביב־יפו צריכה להיות בירת התרבות של ישראל היא לא משהו חדש", אומר גיורא יהלום, מנהל אגף התרבות בעיריית תל אביב־יפו. "זה משהו שהוכרז עוד בתקופה שדיזנגוף וביאליק עיצבו את העיר. היתה שאיפה שתהיה כאן עיר כמו ניו יורק או פריז, ולכן נבנו מוסדות כמו האופרה, התזמורת הפילהרמונית, תיאטרון הבימה ועוד. התרבות הונחה כבסיס קיומי עוד בימיה הראשונים של העיר".
מאז שהוקם בתל אביב התיאטרון הראשון של ישראל המציאות השתנתה כמעט ללא הכר, ובשנים האחרונות התמודדה גם תל אביב־יפו עם טלטלות ואירועים קיצוניים – ממגפת הקורונה ועד הטילים שנורו מאיראן. האירועים האלה הובילו את העירייה להקצות מדי שנה שישה אחוזים מתקציבה לתרבות. מדובר בסכום שעומד כיום על קרוב ל־600 מיליון שקל, לא כולל תקציבים לאירועים, חגים או טקסים. "זה מהלך מהפכני", אומר יהלום. "העיר בחרה להשקיע בתרבות לא מתוך נדיבות, אלא מתוך הבנה שזה אינטרס עירוני. אם אנחנו רוצים שתל אביב־יפו תהיה עיר משמעותית, היא חייבת לטפח את מוסדות התרבות שלה. תרבות יוצרת קהילה, מחזקת את הדמוקרטיה ומאפשרת פלורליזם. זה תפקידה של עיר בעולם דמוקרטי חופשי".
"התרבות עולה כסף, אבל גם מהווה מנוע כלכלי מאוד חזק", מוסיף יהלום. "לצורך העניין, העירייה משקיעה בתיאטרון, אבל כשהולכים להצגה משלמים לא רק על הכרטיס – אלא גם על בייביסיטר לילדים, חניון, אולי מסעדה או בר אחרי ההצגה. זה מייצר תנועה, צריכה, מעגל שלם של פעילות כלכלית. התרבות היא קטר".
הוא מדגיש כי לצד התרומה הכלכלית, לתרבות יש תרומה אדירה לחברה ולקהילה: "לאחר הקורונה ו־7 באוקטובר אמנות רבה צמחה מהכאוס. הרבה אנשים לא יכלו לדבר או לבטא את עצמם, אבל אמנים עשו זאת עבורם. תרבות נותנת הד לקול שלא תמיד מצליח לצאת. היא המקום שבו הנפש של חברה מוצאת מרחב, גם כשקשה לה".
בין מוזיאונים לפסטיבל הבירה
במסגרת חיזוק התרבות בעיר, מוסדות תרבות ותיקים עוברים שינוי שאינו באה לידי ביטוי רק בהיבט הפיזי. כך למשל, ספריית בית אריאלה שהפכה לאחר שיפוץ למרכז תרבות קהילתי. אם בעבר פקדו את המקום כ־500 מבקרים ביום, היום המספר עומד על יותר מ־2,000 מבקרים, שנהנים מחללי עבודה שיתופיים, שעות סיפור, סדנאות והרצאות ומרחבים פתוחים לאירועים. "הכול נעשה מתוך תפיסה חדשה, שפועלת לא רק כדי להביא תושבים לצרוך תרבות, אלא כדי לאפשר להם לייצר אותה", אומר יהלום.
לצד חידוש מוסדות ותיקים, מתוך הבנה שהתוכן התרבותי עצמו השתנה, העירייה פועלת כדי לקדם תחומים כמו חיי לילה, תרבות גאה, אופנה, ארכיטקטורה, מוזיקה אלטרנטיבית, תיעוד דוקומנטרי או אמנות מזרחית. יהלום: "תרבות זה לא רק מה שקורה על במת הבימה או בהיכל התרבות. זה גם מה שקורה במרתפים, בגלריות עצמאיות, על קירות. אנחנו חייבים להכיר בזה".
המרכז התרבותי העשיר כולל כמובן גם מוזיאונים. אחד הבולטים שבהם הוא מוזיאון תל אביב לאמנות, שמציג בין השאר תערוכות עדכניות שמטפלות בשאלות של זהות, מגדר, זיכרון והיסטוריה. במוזיאון ארץ ישראל מוצגות לא פעם תערוכת ייחודיות, כמו תערוכת מצלמות אנלוגיות וכלי צילום מראשית הצילום בישראל ועד היום. חובבי התרבות ימצאו עניין גם במוזיאון העיר, שמציע סיור המביא את סיפורם של בתי הקפה, מיפו של תחילת המאה ועד פלורנטין כיום. מוזיאונים בולטים נוספים הם אנו, בית ראובן, מוזיאון גוטמן ומוזיאון הטבע.
סצינת האמנות העצמאית בעיר ממשיכה לפרוח עם גלריה GH, קואופרטיב אלפרד, בית בנימיני לקרמיקה ועשרות חללים בקריית המלאכה, מקום שבעבר שימש תעשייה בלבד, והיום מהווה קהילה חיה של אמנות עכשווית.
"להבדיל מדברים אחרים תרבות מתפתחת, עוד ועוד דברים מוגדרים כתרבות, לפני 30 שנה ארכיטקטורה לא הוגדרה כתרבות, לא הייתה תרבות לה"טבית או תרבות חיי לילה", אומר יהלום, שמזכיר כי גם בהבימה, בקאמרי ובצוותא מועלים הצגות ומופעים מעוררי מחשבה מבחינה תרבותית, חברתית ואף אישית. זאת בנוסף לשבלול בנמל, שמארח מופיעים אינטימיים לחובבי הג'ז, עם הופעות חיות כמעט כל ערב.
מלבד האירועים הקבועים התקיימו בקיץ שורה אל אירועים ייחודיים, שחלק מהם נמשכו אל תוך ספטמבר: פסטיבל הבירה, הופעות בכיכר התרבות, פסטיבל "ערביט" ועוד. "העירייה מעודדת גם מקומות שמציעים בילוי ופנאי לקהלים רחבים, בהם רצועת החוף, הכוללת מגוון של חופי רחצה לקהלים שונים ובתי המלון. בקרוב יושק קמפיין בשיתוף התאחדות המלונות בעיר, שיציע לילה שני ב־50% הנחה", מספר יהלום.
דור העתיד של צרכני התרבות
לצד העשייה, בעירייה מתמודדים עם לא מעט אתגרים, בהם חיבור דור ה-y וה-z למוסדות התרבות. "אם לא נביא את הדור הבא, לא יהיה בשביל מי להפעיל את כל זה בעוד 20 שנה", מזהיר יהלום.
כדי לצלוח את האתגר השיקה העירייה את "דבק": חיבור של מוסדות כמו הבימה, הסינמטק, מוזיאון תל אביב, היכל התרבות והפילהרמונית, שפועלים יחד, לטובת אירועים לגילאי 18 עד 35. יהלום: "השנה האחרונה היתה מהקשות שידענו. רוב הצעירים היו במילואים, השאר בעומסים רגשיים, בעבודה מסביב לשעון, ובכל זאת נמכרו כמעט 200 אלף כרטיסים. זה קהל חדש, דור העתיד של צרכני התרבות, וזו גם תקווה חדשה".
במקביל העירייה ממשיכה לחזק את קהילת האמנים העצמאיים המקומיים, בהם מוזיקאים, תסריטאים, רקדנים וצלמים. "לקהילה הזו יש משקל סגולי חשוב בעיר, הם אלה שעושים אותה למה שהיא. אם הם ייעלמו העיר תישאר בלי נשמה", אומר יהלום. "בימים אלה אנחנו מקימים מתחמים מסובסדים לאמנות, מועדוני יצירה, סטודיות, חללי עבודה ואפילו מועדונים שפועלים כקולקטיבים יצירתיים. אחד מהם, במתחם דה וינצ'י, כולל 2,500 מ"ר של חללי סטודיו וכיתות להשכרה במחירים מסובסדים. המטרה היא הוזלת יוקר המחיה לאמנים, כדי שיישארו במקצוע. זה המקום בו נוצרת קהילה תרבותית, וזה קצת כמו כסית, רק בימים שלנו".
"החזון שלנו פשוט: אמני העיר העצמאיים הם בלב. לא רק הגדולים, גם הקטנים", מדגיש יהלום. "אנחנו לוקחים אחריות על תחומי תרבות שהוזנחו ונפלו בין הכיסאות, כאלה שלא הוגדרו כתרבות בעבר. במקביל אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לאהוב תרבות, פועלים לחשוף אותם מגיל צעיר למוסדות, להצגות, להופעות. זה לא קל, זה יקר אבל אם זה יצליח, זו תהיה מהפכה".
"העיר תל אביב חיה ונושמת חופש עם קהילה שלא מפסיקה לחדש, ליזום ולחלום", מסכמת חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו ומחזיקת תיק התרבות. "מגוון האירועים השונים שמתקיימים כל השנה ברחבי העיר, מכיכר הבימה ועד רמת אביב, מיפו לשכונת התקווה – הם ביטוי חי לעיר שמאמינה שכל אדם, כל סיפור וכל צליל ראויים לבמה.
"דווקא עכשיו, בלב תקופה כואבת ומורכבת, כשמעל הכול מרחפת הדאגה לחיי אדם – ובראשה המאבק להשבת החטופים – אנחנו בוחרים להיאחז במה שמחבר אותנו: תרבות, קהילה ותקווה. התרבות לא מסיחה את הדעת, היא מזכירה לנו על מה אנחנו נלחמים. על חיים של חירות, משמעות וערבות הדדית".
בשיתוף עיריית תל אביב־יפו
