תעשיית החלב בישראל עברה שינויים משמעותיים מקום המדינה ועד ימינו. בעבר שימשו רפתות קטנות ומשפחתיות כעמוד השדרה של ענף החלב, כאשר ייצור החלב היה משימה מקומית וצנועה יחסית. אולם במרוצת השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה והמודרניזציה של החקלאות, התפתחה תעשיית החלב הישראלית לכדי תעשייה מתקדמת ומשגשגת, שמבוססת על ניהול מקצועי וכלים טכנולוגיים מהשורה הראשונה.
"בישראל יש כיום כ-600 רפתות, בעיקר בקיבוצים ובמושבים, והידע המתגבש בענף הזה הוביל להקטנת יחידות הייצור, זאת במקביל להגדלת מספרן של הפרות בכל יחידת ייצור", אומר אמנון בר פלד, מנכ"ל הרמן פרוג'קט, המכהן גם כיו"ר של כמה רפתות, מהגדולות בישראל. "הרפתות בארץ נחשבות למתקדמות ביותר בעולם, ומספקות כמות חלב גדולה בהרבה ממה שסיפקו בעבר, ולא בכדי".
המעבר לרפתות גדולות ומתקדמות הוא בעקבות האתגרים הכלכליים והסביבתיים של העת הנוכחית. בר פלד מספר כי כקיבוצניק התוודע בשלב מוקדם בחייו לרפת, ומשבגר הבין שהגישה של ניהול הרפתות לוקה בחסר. "זיהיתי את הפער שבין הידע החקלאי והטכנולוגיה המתקדמת לבין החוסר בניהול", הוא מציין. "תמהתי כיצד מפעלי הקיבוצים מחפשים מנכ"ל מקצועי לחברות הגדולות בתעשייה הקיבוצית, אבל כשזה מגיע לתפקיד של מנהל רפת הם מחפשים רפתן, ולא מנכ"ל".
בעידן הנוכחי הרפתות המודרניות מתמקדות לא רק בייצור חלב בכמויות גדולות, אלא גם ברווחת בעלי החיים, דבר המוביל לשיפור בתנובת החלב ובאיכותו. פלד מסביר כי בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, בהן IOT (Internet of Things), לצד מערכות אוטומטיות ופתרונות מתקדמים כמו מערכות צינון ותוספי מזון - מתאפשר ניהול יעיל ורווחי של תעשיית החלב יותר מאי פעם.
רפתות חכמות
סיפורו האישי של המנכ"ל בר פלד כמו מגלם את סיפורה של ישראל היפה: הוא נולד בקיבוץ משואות יצחק ובילה ברפת מגיל חמש. "נמשכתי לטיפול בבעלי החיים ואהבתי את הפרות ואת העגלים. עד היום, אם אני אכנס לרפת באמצע המלטה מסובכת, אחלוץ נעליים ואתיישב לסייע", הוא אומר בחיוך.
אחרי מכינה קדם צבאית התגייס פלד לשירות צבאי ביחידת עורב בגולני, יצא לקצונה ונפצע בהיתקלות מחבלים בסג'עיה. הוא עבר שיקום ארוך בתל השומר. באותה עת נולדה גם בתו הבכורה. את זמן השיקום ניצל האב הטרי ללימודי כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, ובהמשך השלים תואר ראשון ושני במנהל עסקים. "לקח לי כמה חודשים להבין שלא אוכל לחזור לקבע, בגלל הפציעה שאני 'סוחב' עד היום", הוא אומר. "אבל במקום להשתעמם במחלקה, הפצרתי בדיקן של אוניברסיטת בר אילן, שנמצאת בסמוך לבית החולים, שיקבל אותי ללימודים בלי פסיכומטרי". תפקידו הראשון היה בייעוץ כלכלי, ואז עבר לכהן כסמנכ"ל חברה שמספקת מזון לבעלי חיים. "המנכ"ל באותה חברה היה שמעון פרטוש, שהפך לימים לשותף שלי להקמת חברת פרוג'קט בר", הוא מציין.
מה היה הרעיון שהוביל להקמת החברה?
"לשנינו היתה תובנה בנוגע למחסור בניהול נכון, במיוחד ברפתות. במיוחד על רקע זה שמדובר במפעל תעשייתי לכל דבר, שלא רק מניב חלב, אלא מהווה מערכת ייצור מורכבת עם ערך כלכלי משמעותי. אם ניקח לדוגמה את תעשיית ההייטק, אז כל סטארטאפיסט ממוצע חושב בשלב די מוקדם כיצד למכור את הרעיון שלו לחו"ל, לעומת הרפתן שצנוע בשאיפותיו. אני, שפגשתי הרבה מנכ"לים של חברות מחו"ל, ידעתי שיש כאן פוטנציאל לא ממומש, ושיש לנו הרבה ידע למכור גם מעבר לים. לכן חשבנו בגדול והקמנו את חברת פרוג'קט בר בשנת 2009, לטובת אספקת שירותי מעטפת 360 לניהול רפתות בארץ ובעולם. קיבלנו את ההזדמנות הראשונה שלנו בשלב מוקדם מאוד, כשזכינו במכרז גדול להיות שותפים להקמת רפת ענקית בווייטנאם, שבה 30 אלף פרות".
נשמע רחוק מאוד מהקיבוץ הישראלי.
"הרעיון היה שכפול ההצלחה הישראלית בעולם ומיקסום ההצלחה בארץ. בהתאם, פיתחנו מטה לניהול רפתות עם תוכנה לאיסוף וניתוח נתונים, מחלקה כלכלית ודירקטוריון, לצד צוותי מהנדסים, טכנולוגים ווטרינרים. פיתחנו טכנולוגיות לניטור הנתונים ושיפרנו את רווחת הפרות באמצעות הגדלת שטח המחיה, מערכות לצינון ולקירור ושוקת מים טבעית, לצד פתרונות תזונה חכמים, נטולי אנטיביוטיקה, לשיפור בריאותה של הפרה".
כיצד הפכה החברה מפרוג'קט בר להרמן פרוג'קט?
"בשנת 2020 פנו אלינו מקרן ההשקעות של קיבוץ חצרים, אחזקות נטפים חצרים, וצמח תערובות, מפעל לייצור מזון לבעלי חיים, להיכנס כשותפים בחברה. בשנת 2022, אחרי שגדלנו והתרחבנו, ביצענו מיזוג עם חברת 'הרמן שיווק', בבעלות אלדד הרמן ויורי זולר, שמספקת פתרונות וציוד מתקדם לענף הרפת בארץ ובעולם. החזון שגיבשנו הוא להפוך לחברה מובילה בתחום הבקר והחלב בארץ ובעולם, ולהעניק ידע וערך מוסף מקצועי וערכי ללקוחותינו. אני מתגאה בכך שכולנו אנשים עם המון תשוקה, שאוהבים את מה שאנחנו עושים. השותפים שלי שומרים כל הזמן על חשיבה יצירתית, תרים בעולם ובוחנים טכנולוגיות חדשות, ובעיקר לומדים בצניעות כל הזמן ומכל אחד. החברה משולה בעיניי לסיירת גולני. אנחנו לא אוגדה, אלא רצים ביחד בדינמיות, שזה דבר חריג בחקלאות, שנתפסת עדיין כענף שמרני".
איך צלחתם את אתגרי המלחמה?
"החברה שלנו שותפה ותורמת לשיקום הרפתות בעוטף עזה, ונרתמנו לגיוס כספים של מיליונים ולאספקת ציוד וטכנולוגיות. חזרתי למילואים כעשור לאחר הפציעה שלי, וכיום אני סמג"ד בחטיבה הצפונית בעזה. כרבים אחרים, קפצתי לשירות מילואים בבוקר השבעה באוקטובר, ושירתי כחצי שנה בעזה. יחד איתי גויסה כל הצמרת הניהולית, למעט אחד השותפים שניהל את החברה. למרות הפגיעה הקשה ברבעון האחרון של 2023, מחודש ינואר אנחנו בצמיחה טובה. המלחמה הזו הוכיחה, לדעתי, את החשיבות הגדולה שבביטחון המזון וההתיישבות בארץ. יש לנו קיבוצים נפלאים בעוטף ובצפון, ואנחנו שמחים להיות חלק בפיתוח המקצועי והניהולי שלהם. כולי תקווה שהמדינה תבין את החשיבות ותשמור את הענף המניב הזה".
