זה עשרות שנים שתעשיית החלל כחול-לבן מתייצבת בחזית העולמית. כבר בשנות ה-80 הייתה ישראל למדינה השמינית בעולם שמשיגה יכולת שיגור עצמאית למסלול (Orbit) מחוץ לאטמוספירה. זה קרה עם שיגור הלוויין אופק 1 מבסיס פלמחים באמצעות משגר שביט מתוצרת מפעל מלמ של התעשייה האווירית. במשך שנים התמקדה היכולת הישראלית במישור הביטחוני. אולם בעשור האחרון נכנסו לתמונה גם התעשיות האזרחיות, עם עוד ועוד חברות פרטיות וסטארט-אפים השואפים לקצר את הדרך לחלל החיצון ולנצל טוב יותר את המרחב האינסופי המקיף אותנו.
תחילה, קצת מספרים: ההשקעה העולמית בחלל ב-2021 מוערכת ב-370 מיליארד דולר וצפויה להגיע ל-642 מיליארד עד סוף העשור, עם קצב צמיחה שנתי של 6.3%. על פי Euroconsult, כ-75% מסך ההשקעות מגיעים משימושים מסחריים; 16% מרכש ממשלתי, מחציתו בביטחון ומחציתו במישור האזרחי; ו-9% מגיעים מהוצאות ממשלתיות נוספות. היישומים המובילים הם ניווט (51%) ותקשורת לוויינית (41%). באשר לחלוקה לפי שרשרת הערך, ההשקעה בייצור נאמדת ב-25 מיליארד דולר, בשיגור - 8 מיליארד, בשליטה ובקרה קרקעית - 4 מיליארד, בתפעול הלוויינים עצמם - 15 מיליארד, וההשקעה בשירותים וביישומים המוצעים למשתמשי הקצה - 285 מיליארד דולר.
בדומה לתחבורה או תעופה, את התשתית בדרך לחלל מקימות הממשלות, ועל גבן נבנים היישומים המסחריים. בהקשר הזה, לתעשייה המקומית שלנו בהחלט יש לאן לשאוף: שיעור ההשקעה פר נפש בחקר החלל האזרחי בישראל עומד על 2.5 דולר בשנה, לעומת 65.6 דולר בארצות-הברית. ולמרות זאת, בעולם מביטים על ההישגים הישראליים בתחום החלל בקנאה, עם אקוסיסטם מפותח למדי של מחקר, טכנולוגיות, תעשיות וסטארט-אפים ועם הנחתת הקטנה ביותר - הגשושית "בראשית", פרי פיתוח וייצור של SpaceIL והתעשייה האווירית לישראל - ש(כמעט) נחתה על הירח.
יישומי החלל החדש
היתרון האיכותי הישראלי רלוונטי במיוחד למה שמכונה יישומי החלל החדש - New Space, תחום שהולך ומתפתח מאז אמצע העשור הקודם ומאפיין, בין היתר, את המסעות המאוישים לחלל של חברות פרטיות דוגמת SpaceX שייסד אילון מאסק. הכוונה, למשל, לשימוש רב פעמי במשגרים ולמזעור של לוויינים ורכיבים שונים, תוך שימוש נרחב בננו טכנולוגיה. אלו מוזילים באופן ניכר את העלויות ומאפשרים לחברות קטנות, ולא רק למעצמות גלובליות, להציע את מרכולתן ופתרונותיהן.
ככלל, תעשיית החלל המקומית עוסקת בעיקר בפיתוח וייצור לוויינים, בהפעלת לוויינים ובמכירת שירותי תקשורת וחישה מרחוק, עם אלמנטים פורצי דרך בניטור האוויר והסביבה, בחקלאות ועוד. ישראל מצטיינת בלווייני צילום ברזולוציה גבוהה המוצבים במסלולים נמוכים (LEO) ובלווייני תקשורת המוצבים במסלול גאוסטציונרי(GEO). עם עשרות הלוויינים שישראל שיגרה עד כה לחלל נמנים עשרת לווייני המודיעין אופק, חמשת לווייני התקשורת עמוס, צמד לווייני הצילום ארוס, לוויין המחקר הקטן TechSat2 שפותח בטכניון ולוויין הסביבה ונוס, פרי שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי.
האסטרונאוט הישראלי השני
"לתעשיית החלל הישראלית יש מסורת ויכולות מוכחות לאורך שנים רבות", אומרת הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שסוכנות החלל הישראלית פועלת במסגרתו. "מול הפוטנציאל ההולך ומתהווה בשוק החלל העולמי, ליכולות אלו יש פוטנציאל גדול מאוד להפוך למנוע צמיחה נוסף ומרכזי במשק הישראלי. יש לנו הזדמנות להיות משמעותיים הן בתחומי הלוויינות והשירותים הנלווים אליה והן באפליקציות השונות. אנחנו משוכנעים שבאמצעות מספר צעדים חשובים, תעשיית החלל הישראלית תוכל להפוך למנוף לקידום תעשיית ההייטק, המחקר והמדע בישראל ואף לתרום להתמודדות עם אתגרים גלובליים מרכזיים כגון שינויי האקלים, ביטחון במזון וחקלאות מדייקת".
בימים אלה שוקדת סוכנות החלל הישראלית על תוכנית אסטרטגית, אשר תגדיר יעדים ברורים לנתח שתופסת תעשיית החלל המקומית בתוך זו הבינלאומית. התוכנית תתייחס, בין השאר, לגידול הצפוי והרצוי בהיקף המשרות בהייטק, למספר החברות שייכנסו לתחום, למספר החוקרים ועוד. בנוסף, עומדת על הפרק הקמתה של קהילת חלל שתחבר את העולם היזמי-עסקי עם האקדמיה ועם הרגולטורים, כדי לאפשר את התפתחותה של תעשייה משמעותית אף יותר. המודל שניצב לנגד עיניהם של אדריכלי תוכנית החלל הישראלית הוא הסייבר, המהווה יותר מ-10% מהשוק העולמי.
בתקופה הקרובה אמורה תעשיית החלל הישראלית לרשום עוד הישג יוצא דופן, עם מסעו לחלל של האסטרונאוט הישראלי השני. איתן סטיבה, חברו של אילן רמון ז"ל, יהיה גם לישראלי הראשון המבקר בתחנת החלל הבינלאומית. הוא אמור לשהות בה במשך 200 שעות ולבצע שורה של ניסויים פורצי דרך בטכנולוגיות ובפיתוחים מדעיים של חוקרים וסטארט-אפים ישראליים, בדגש על יישומי החלל החדש. לצד הגאווה הישראלית, השיגור מפלורידה צפוי לרשום היסטוריה עולמית: לאחר קבלת האור הירוק מנאס"א, אקסיום-1 (או בשמה המקומי "רקיע") תהיה המשימה הראשונה המאוישת וממומנת מקצה לקצה על ידי אסטרונאוטים פרטיים.
