ישראל מייצאת בינה מלאכותית כמעט לכל העולם, אבל רבים מהעסקים הקטנים והבינוניים שמניעים את הכלכלה המקומית עדיין נשארים מאחור – "הסנדלר הולך יחף". גם מי שכבר שילם והטמיע מגלה לעתים שההשקעה לא תמיד מחזירה את עצמה.
המספר שהפך את זה לרשמי הגיע ממחקר של MIT (פרויקט NANDA 2025): כ-95% מפרויקטי ה-AI הגנרטיבי בארגונים לא הראו החזר מדיד על ההשקעה. אבל טל שמיני, מייסד Toolip – חברה שבונה אוטומציות ותהליכי AI מותאמים אישית לעסקים, מזהיר מפני המסקנה המתבקשת. "זה לא אומר ש-AI לא עובד. זה אומר שרוב הארגונים מטמיעים אותו ללא תכנון יסודי ומדויק", הוא אומר. "המודלים מצוינים. מה שנכשל זה כל מה שמסביב: התכנון האסטרטגי, ההתאמה לתהליך העבודה וההטמעה בפועל. וזו דווקא בשורה טובה מפני שעל כל אלה יש שליטה מלאה".
שמיני טוען שהכשל הזה נולד מטעות אחת שחוזרת: מתייחסים ל-AI כמו למוצר מדף. רוכשים לכאורה כלי גנרי ומצפים שהעסק יסתדר סביבו. "שוכרים מתכנת, מזמינים בוט, ומקבלים משהו שנראה מצוין בהדגמה אבל לא שורד את המציאות של הנתונים והתהליכים בעסק", הוא מסביר. "הטכנולוגיה היא החלק הקל, הגורם שקובע אם זה יעבוד הוא דווקא ההחלטות שקודמות לשורת הקוד הראשונה, שמובילות למקום שבו הכסף באמת נמצא. לרוב לא באפליקציה המרשימה שרואה הלקוח, אלא בתהליכים שמשפיעים על אחד משלושה: הכנסה, חוויית לקוח או עלות תפעולית".
שמיני מגבה זאת במספרים: "מחקר מוכר מתחום ניהול הלידים על זמני תגובה מצא שמענה תוך חמש דקות מגדיל פי 21 את הסיכוי להיכנס לשיחה משמעותית עם ליד. כמעט כל ישראלי נמצא בוואטסאפ. בעל עסק ממוצע מאבד, לפי הערכות, 15 עד 25 שעות בשבוע על עבודה ידנית חוזרת. שווה לעצור ולשאול: כמה מהשעות האלה אצלכם יכולות פשוט להיעשות לבד? זה כבר לא עניין של טכנולוגיה, אלא של כסף ש'דולף' בשקט".
כאן נכנס הרקע של שמיני: 12 שנות ניסיון בחמישה עולמות שונים – קמעונאות, תעשייה מסורתית, ייעוץ אסטרטגי, הייטק ויזמות, וגם תואר MBA גלובלי עם התמחות באסטרטגיה ופיתוח עסקי מאוניברסיטת רייכמן. "הגעתי מהצד העסקי, לא מצד הקוד", הוא אומר. "ראיתי מקרוב איך נראים תהליכים בקמעונאות, איך זז פס ייצור במפעל, איך מתקבלות החלטות בארגונים השונים ואיך נבנה מוצר טכנולוגי. זה מאפשר לי למפות עסק לפני שאני נוגע במקלדת ולזהות איפה בדיוק ה-AI עשוי לייצר שיפור מהותי בתהליכים ובשורת הרווח". היום Toolip עובדת עם עסקים בישראל, בארה"ב, בשוויץ ובסינגפור.
אסטרטגיה או טכנולוגיה
"אסטרטגיה קודם, טכנולוגיה אחר כך" – באופן זה מתארת חברת Toolip את סדר העבודה. קודם בא השלב האסטרטגי-עסקי: מה העסק מנסה להשיג, איפה ההזדמנות עם ההחזר הכי גבוה, ובאיזה תהליך בכלל שווה לגעת.
"רק כשהבסיס הזה בנוי נכון הבנייה עצמה מצליחה", הוא מסביר. "הטעות הכי יקרה היא להשאיר את ההטמעה לסוף. צריך לחשוב עליה מראש: מי כוח האדם שישתמש במוצר? האם חוויית המשתמש מתאימה דווקא לאנשים האלה? והאם אפשר בכלל 'להזיז להם את הגבינה' – או שעדיף לתפור את הפתרון סביב צורת העבודה הקיימת שלהם? כל השאלות האלה חייבות תשובה עוד לפני שיוצאים לדרך". זה, לדבריו, ההבדל בין ספק שכותב קוד לבין מי שתופר פתרון לעסק. "אפשר לבנות את הכלי הכי חכם בעולם, אבל אם הצוות לא ישתמש בו, בזבזת את הכסף".
עד לא מזמן, עסק שרצה תוכנה שתתאים לו היה חייב להתאים עצמו למוצר גנרי ולעצב את העבודה לפי מה שהתוכנה מאפשרת. ה-AI הפך את המשוואה: עלות הבנייה של מערכת מותאמת ירדה משמעותית, ואפשר לתפור פתרון שמטפל בדיוק בכאב של העסק – שכבה חכמה שיושבת מעל הכלים הקיימים, לא מחליפה אותם אלא מייעלת אותם. "פעם התאמה אישית היתה מותרות של תאגידים, היום היא בהישג יד של כל עסק", אומר שמיני. הוא נזהר גם בענייני כוח אדם: "ה-AI יכול לשחרר עשרות שעות שבועיות. לא כדי לפטר, אלא כדי לפנות עובדים לעבודה משמעותית ורווחית יותר".
מהתיאוריה לשטח
שמיני מציג דוגמה מהשטח: עסק בתחום השכרת דירות ניהל את כל האופרציה מתוך וואטסאפ אישי, עם תוויות. כ-100 עד 150 דירות בחודש נכנסות מצד אחד, כ-300 פניות ביקוש מהצד השני – הכל כטקסט חופשי, לא ניתן לחיפוש, וההתאמות נעשו מהזיכרון.
ב-Toolip מסבירים כי הם לא באו עם "פתרון מהמדף". התוצאה היתה סוכן AI ש"מאזין לוואטסאפ" וקולט כל הודעה. הוא קורא ומחלץ תשעה פרמטרים לכל דירה לתוך CRM מסודר, מבצע סיווג אוטומטי של היצע מול ביקוש, מסמן ליד שלא נענה, מתאים ומעביר דירה עם תמונות ווידאו בנגיעה. "במקום להעסיק עובד במשרה מלאה", מסבירים בחברה, "עלות עיבוד המידע באמצעות AI היא כ-100 שקל בחודש, וזו רק דוגמה אחת מני רבות לאיך סוכני AI יכולים גם להגדיל הכנסה, גם לשפר שירות וגם לייתר עבודה ידנית".
ובכל זאת, שמיני לא ממהר להבטיח. "אני מתחיל רק פרויקטים שבהם ניתן לראות מראש את התוצאה במספרים", הוא אומר. "אין טעם באוטומציה שחוסכת חמש דקות ביום. אנחנו מחפשים את ההזדמנויות הגדולות, אלה שמזיזות את העסק קדימה".
Toolip מציעה אבחון ראשוני חינם, שיחה שממוקדת בהבנת העסק, הכאבים וההזדמנויות. "בעידן שבו אפשר לבנות לכל עסק את הפתרון המתאים ביותר עבורו, היתרון כבר לא שמור רק לארגונים גדולים", מסכם שמיני.
Toolip
למעבר לאתר >>
לפנייה בוואטסאפ >>
בשיתוף Toolip
