כשחושבים על עולם החינוך – חדשנות, יזמות וטכנולוגיה הן לא בהכרח המילים הראשונות שמיוחסות לתחום. אלה מונחים שמזוהים בדרך כלל עם עולם ההייטק. אולם בפועל, שני העולמות חולקים צרכים דומים, במיוחד בכל הנוגע לפיתוח חוויות הוראה ולמידה שמותאמות לעידן הדיגיטלי של המאה ה-21. כדי להישאר רלוונטי, גם עולם החינוך נדרש לרתום את הכלים והטכנולוגיות שהמציאות החדשה מזמנת.
מסלול חדש לתואר שני במכללת אורנים, העונה לשם "חדשנות ויזמות טכנולוגית ופדגוגית", מבקש לענות על צרכים אלו בדיוק. המסלול רותם את אי הוודאות הרבה שההווה מציב בפני אנשי הוראה והדרכה, וממנף אותה לכדי פיתוח יישומים טכנולוגיים הנותנים מענה לצורך אמיתי שעולה מהשטח. "החזון שלנו הוא לבצע שינוי. אנחנו נוגעים פה בארבעה עולמות תוכן שונים, ואנחנו מבקשים לפנות לקהלי יעד שהם לאו דווקא הקהל המסורתי שלנו – לא רק אנשי חינוך והוראה, אלא גם אנשי פיתוח, יזמים צעירים וגם אנשי הדרכה בארגונים", מספר ד"ר דני גליק, ראש התוכנית.
איך התוכנית צפויה להיראות?
"התוכנית כוללת ליווי מעשי בפיתוח פתרונות פדגוגיים וטכנולוגיים, באיתור צורך לפי ה'כאב' שעולה מהשטח ועד עיצוב אב-טיפוס. לדוגמה, אפליקציה או כל כלי יישומי שישלב בין הדרך ה'איך' ל'מה'. הכוונה היא כמובן שהיישום לא יישאר רק במסגרת הלימודים".
איזה סוג של פתרונות למשל?
"לדוגמה, נושא החרמות במערכת החינוך. נניח שנפתח כלי שמזהה חרם בשלבים מוקדמים, בעזרת זיהוי של התנהגויות חריגות. נחבר את זה למערכת שתשלח התרעות למורה או ליועצת ותתריע על תלמיד שנמצא בסכנה. דוגמה נוספת היא למידה עצמית באמצעות כלי שישלב בינה מלאכותית בכל שלב בתהליך הלמידה וייתן הערכה ומשוב מיידי לידע הנרכש".
רעידת אדמה אקדמית
זה עשור שלישי שד"ר גליק עוסק בחיבור בין טכנולוגיות מתקדמות לחינוך ולהוראה. בין השאר ערך לאחרונה מחקר מקיף עם אוניברסיטת הרווארד, שכלל כ-8,000 תלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על כך ששימוש מושכל ב-AI מייצר תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר (self-concept of ability) בקרב תלמידים מתקשים, כאשר הם לומדים מקצועות בתחומי המדעים המדויקים, דוגמת מתמטיקה.
למה הצורך בחיבור בין פדגוגיה וטכנולוגיה לחינוך בוער דווקא עכשיו?
"אנחנו נמצאים היום בתקופה של שינויים טקטוניים, מרחיקי לכת בכל הרמות. ברמת החברה וברמת החינוך. האתגר של אנשי חינוך הוא להכין את התלמידים לעתיד המתאפיין באי ודאות. הדבר היחיד שוודאי הוא אי הוודאות. כלומר, להכשיר תלמידים למקצועות שעדיין לא קיימים. למשל מקצוע ה-Prompt Engineering (מנסח פרומפטים ל-AI). זה מקצוע שעד לפני שלוש שנים לא היה קיים - ועכשיו זה מקצוע נדרש עם משכורות מהגבוהות בתעשייה. זהו תחום שכל עובד הוראה או מייצר תוכן/חוקר צריך לשלוט בו על מנת לשפר את יכולותיו ולהעצים את פועלו".
איך מתחילים להתמודד עם זה?
"זוהי תמצית התוכנית שלנו. אנחנו נמצאים בתקופה דינמית, שנדרש בה לזהות אתגרים ולהעריך פתרונות אפשריים. כלומר, יש פה את כל נושא למידת החקר, למידה מבוססת פרויקטים או בעיות. בתוכנית אנחנו ניקח את הסטודנטים למעין מסע שבו הסטודנט מייצר אבי טיפוס של פתרונות שעונים על צרכים שעולים מהשטח, תוך בדיקה ותהליך תיקוף בקרב קהלי יעד רלוונטיים".
להיכנס לנעלי היזם
התוכנית שיצרה מכללת אורנים שמה דגש על חיבור ישיר לשטח, ומציעה לסטודנטים הזדמנות לצבור ניסיון מעשי כבר במהלך הלימודים – כמו שדורשת המציאות התעסוקתית של היום.
אחד הדברים שאתם מציינים בהקשר לתוכנית הוא שהיא כוללת גם ניסיון פרקטי.
"יש טענות, די מוצדקות, שסטודנט יוצא ממערכת ההשכלה הגבוהה עם ארגז כלים לא רלוונטי למציאות. כלומר, יש נתק בין ההשכלה הגבוהה לבין הצרכים של שוק התעסוקה. במסגרת הלימודים אצלנו הסטודנטים יבלו שעות בחברות הייטק וסטארטאפים. הם ייקחו חלק בישיבות צוות, יגיעו לפגישות בנושא אפיון ופיתוח. הם יבינו את הקשיים שהחברות האלו מתמודדות איתם במהלך העבודה. למעשה, תוך כדי הלימודים הם כבר יקבלו ניסיון מעשי והיכרות עם מה שקורה בשטח. הכוונה היא להכין את הסטודנטים בצורה המיטבית למה שנדרש בעולם התעסוקה".
כלומר הלימודים לא נשארים רק בתיאוריה.
"כן. יתרה מזאת, יש לנו פה מרכז חדשנות שסטודנטים יכולים להיכנס אליו בזמנם החופשי. המרכז מציע חוויית לימוד במרחבי למידה חדשניים, במעבדות מתקדמות, במציאות מדומה ורבודה, בהדפסות של מוצרים בתלת-ממד, חיתוך בלייזר ועוד. זאת אומרת, המילה חדשנות היא לא רק בתיאוריה, אלא בפרקטיקה".
בשיתוף מכללת אורנים
