"ב-18 השנים מאז הסתיימה מלחמת האזרחים, עברה גיאורגיה שינוי מעורר התפעלות", מספר לנו דאטו, המדריך הגיאורגי שליווה אותנו בטיול ברחבי טביליסי, בירת גיאורגיה והעיר הגדולה במדינה.
ואכן, נדמה שבגיאורגיה בכלל ובלשכת התיירות המקומית בטביליסי בפרט, עושים הכל כדי להציב את ענף התיירות בראש סדר העדיפויות, עם מטרה מובהקת - להפוך את טיביליסי ליעד תיירותי בינלאומי נחשב.
בשנים האחרונות עברה העיר מתיחת פנים ארכיטקטונית. זה החל בעיצוב ארמון הנשיא והמשיך בתכנון בניין משרד הפנים, ובבניית גשר זכוכית מקושת החוצה את נהר המטקווארי, פרי עמלו של האדריכל האיטלקי מיקל דה לוצ'ה שתכנן אותו מפלדה מעוקלת מעליה חופת זכוכית עם אלף נורות LED המספקות תצוגת אורות מרהיבה כשמחשיך.
פנינה אדריכלית נוספת שתוכננה בדמות מפת גיאורגיה, ע"י האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקאס היא פארק רייק. ברחבי העיר עוד לוקיישנים מרהיבים רבים שכאילו נוצרו במיוחד לפיד האינסטגרם. את אחת האטרקציות הבולטות מספקות השכונות היפות ברובע העתיק שכבר התדלדלו מתושביהן המקוריים ובמקומם צצו מלונות בוטיק, מסעדות, פאבים, מועדונים ובתי קפה.
יחד עם אלה ביקור בטיביליסי יאפשר לכם הזדמנות ליהנות מפינוקים רבים: יין מקומי משובח, אוכל מצוין במחירים מגוחכים, מרחצאות חמים, חיי לילה תוססים וכמובן חיוך מזמין וכל זה במרחק של שעתיים וחצי טיסה מישראל.
רטוב וחם
אבאנותובני – רובע בתי המרחץ בלב העיר העתיקה הוא מקום מצוין לפתוח בו את ביקורכם בעיר. הרובע, ממוקם בגדה המזרחית של נהר הקורה, לצד רובע מטחי ולמרגלות מצודת נריקלה (Narikala) שנבנתה במאה הרביעית.
זהו המקום, שעל פי האגדה, נפל הבז של וחטנג גורגאסאלי, מלך ממלכת איבריה, אירוע שהוביל ע"פ הסיפורים לגילוי מעיינות הגופרית החמים. כשהגיע גורגאסאלי לנקודה שבה נפל הבז הוא גילה להפתעתו שזה כבר מבושל. גורגאסאלי שהתרשם מהעניין בחר להעתיק את הבירה הגיאורגית של הממלכה ממצחתה לטביליסי ולמקם את מושבו בסמוך למעיינות החמים. אגב, פירוש המילה תבילי בגיאורגית הוא "מקום חמים" ומכאן גם נגזר שמה של העיר.
בבתי המרחץ שברובע בריכות משותפות, בריכות בהפרדה לגברים ולנשים, וכן חדרים פרטיים לטבילה במים חמים. זוהי חוויית חובה. ריח הגופרית מהמרחצאות ממלא את הכיכר, שמצידה האחד שוכן חמאם טורקי מודרני, ומצידה השני חמאם היסטורי במבנה מהמאה ה-18 המעוטר במוטיבים גיאומטריים עדינים ומפורטים בהשראת האדריכלות המוסלמית.
ואם בגורגאסאלי עסקינן, נקודת ציון נוספת הקשורה בו היא כנסיית מטאחי אותה בנה במאה ה-5 לספירה. הכנסייה הקטנה צופה מראש צוק על נהר המטקווארי ועל הרובע העתיק של העיר, כשבקדמתה מוצב פסל אימתני של גורגאסאלי רכוב על סוס.
מראה העיר העתיקה מרחבת הכנסייה והגן הקטן והמוצל שמאחוריה - הם כמובן הסיבה המרכזית להגיע לכאן. הרובע העתיק של העיר נראה מפה במיטבו, וכך גם הנהר וגשר הזכוכית.
אם תרצו תוכלו לעלות באחת מקרוניות הרכבל החדשניות והמלוטשות למצודת נריקלה שבפסגת הר הסולולקי ולפגוש שם את "כַּרתְוְוליס דֶדָה", "אם הגיאורגים". זהו פסל עשוי אלומיניום הנישא לגובה של כ-20 מטר, בדמות אישה האוחזת בידה האחת כוס יין לידידיה ובידה השנייה חרב לאויביה, שהוצב ב-1958 כשטביליסי ציינה את חגיגות ה-1,500 להיווסדה.
עושים שוק
"שוק הגשר היבש" - של טביליסי הפועל מדי יום הוא שיטוט במנהרת הזמן: תוכלו לרכוש שם מדליות שנשאו חיילי הצבא האדום לפני עשרות שנים ואפילו פוסטרים של סטלין, יליד גיאורגיה, כמו גם מסכות גז, דגמי רכבות ישנות, מכונות להשחזת תערי גילוח, חפצי אומנות עתיקים ומבחר עבודות קראפט מצמר ומחרס.
שוק חוויתי נוסף הוא המיידן בזאר הממוקם בעיר העתיקה במעבר תת קרקעי. זהו שוק צנוע ואינטימי הכולל מספר חנויות אלגנטיות ומטופחות ובהן שפע תבלינים, תלבושות מסורתיות, מזכרות וחפצי אמנות מודרניים.
זהוב, טעים ומשכר
בוודאי תופתעו לשמוע, אולם על פי עדויות היסטוריות, שמקורן בכלים להכנת יין שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות, עולה כי גיאורגיה היא הארץ הראשונה בעולם שבה יוצר יין. ההיסטוריונים אף מעריכים כי כבר לפני 8,000 שנה פעלה במקום תעשיית יין משגשגת.
גיאורגיה של היום עשירה בכ-500 זני ענבי יין שונים ומחולקת ל-14 אזורי יין ו-20 אפלסיונים. 60 מיליון ליטר יין מייצרים בה ביקבים המוצהרים, לצד יין שמקורו בבתי המקומיים באזורים הכפריים, שם ממשיכים לייצר אותו לצריכה ביתית כחלק ממסורת משפחתית.
תעשיית היין הגיאורגית ייחודית לא רק במאות הזנים המקומיים של סוגי הענבים, אלא גם בשיטות הכנת היין. התהליך מתחיל במכלי תסיסה העשויים מנירוסטה וממשיך אל התיישנות בחביות עץ, שהרי בגיאורגיה, חלק ניכר מהיקבים עדיין מייצר יין בשיטה מיושנת בקווארי - אמפורות חרס ענקיות. חלקן הפנימי של האמפורות מצופה בדונג דבורים, הנחשב לרכיב בעל תכונות אנטיספטיות המונעות באופן טבעי התפתחות חיידקים ומזיקים ביין. אלו נקברות בחור פעור באדמה ובהן מתבצע כל תהליך הפקת היין לרבות תסיסתו. בתחתית הצרה של האמפורה מצטברת הפסולת ובחלקו העליון נותר הנוזל הנקי לשתייה.
וכמעט באותו עניין, בלב העיר העתיקה פועל מוזיאון קטן - georgian experience, המומלץ לביקור, ובו מתוארת דרך הכנת היין המסורתי לצד תצוגת כלי חרס ופריטים עתיקים, כמו גם מרתף יינות לצד חדר טעימות.
ברוכים הבאים לשאטו מוחראני
אם אתם מעוניינים לבחון ממש מקרוב את היין הגיאורגי חובה להגיע לאזור שהכי מזוהה עם התעשייה העתיקה הזאת - בחבל קאחטי. האזור במזרח המדינה בין טביליסי (המרוחקת ממרכז החבל כשלוש שעות נסיעה) לגבולות עם רוסיה ואזרבייג'אן. פה גם שוכן יקב "שאטו מוחראני" – ביקור חובה לכל חובב יין. היקב ממוקם בארמון בסגנון צרפתי שהוקם ב-1512 כמקום משכנה של שושלת בגרטיוני ששלטה בגיאורגיה מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-19. בשנת 1876 לאחר שהנסיך איוואן מוחרנבאטוני, נצר לשושלת בגרטיוני ביקר בצרפת, הוא החליט לייצר לראשונה בשאטו יין מהכרמים שבשטח האחוזה. בשנת 2002 עברה האחוזה שיפוץ מסיבי, שהשיב לה את המראה המפואר מהעבר. וכך, בין עצי האורן והגינות המטופחות שוכן לו המבנה המשופץ סביבו כרמים מכל עבר ובמרכזו ציור קיר מרהיב במראה דלפט – רפליקה ליצירה פורטוגזית המגוללת את סיפור עינויה המצמרר של המלכה הגיאורגית קטבאן תמבולי.
שאטו מוחראני הוא למעשה היקב הגיאורגי המוכר ביותר בעולם. השאטו מייצר יינות מזנים מקומיים ואירופיים, מארח לטעימות יין וגם לארוחת מלכים.
ומארוחה מלכותית, לארוחה מסורתית. גאורגיה מתברר תופסת מקום של כבוד גם בתחום הקולינרי. כמה דוגמאות שיעוררו את החיך.
הצ'ורצ'חלה – קינוח גיאורגי בן מאות שנים שנרקח ממיץ ענבים ומאגוזים שונים. טעים מאוד אם כי לא מומלץ לטעום אותו מכל דוכן רחוב. גם הצ'אצ'א - וודקה מקומית העשויה מקליפות ענבים - משובחת, וזה עוד לפני שהוזכרו נפלאות החצ'פורי – אותו מאפה בצק המוצע במגוון צורות - שהידועה שבהן היא סירת בצק ממולאת בגבינה הנאפית יחד עם ביצה, והחינקלי כיסון בצק במילוי בשר.
שני חומרי גלם בולטים במטבח הגיאורגי הם החצילים והאגוזים. בדריג'יאני למשל היא גלילת חצילים הממולאים במחית אגוזים ועשבי תיבול, והפחאלי הם כדורי ממרחי תרד וסלק מתובלים באגוזי מלך ושום.
בכל קרן רחוב בעיר, בין מרפסות העץ היפהפיות, שנבנו במאה ה-18, תמצאו חלונות לתנורי אפייה מיושנים המדיפים ניחוח חם ועשיר של לבאש או פורי (לחם מסורתי), חמאה וגבינה מותכת.
לארוחה גיאורגית מסורתית מומלץ להגיע למסעדת Ethnographer בטיבילסי שבה נערכים מדי ערב גם מופעי ריקוד מסורתיים או ל-kera fish בעיר מצחתה, מסעדה מקסימה בבעלות משפחתית שממוקמת לא הרחק מקתדרלת Svetitskhoveli ממש על גדות נהר המטקווארי.
ואם כבר הרחקתם לפה, מומלץ מאוד שלא לוותר על הביקור ב"ג'וואריס מוֹנאסטֶרי" - מנזר גאורגי אורתודוקסי מהמאה השישית הנחשב לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
המנזר, המוכר בשמו "מנזר ג'ווארי", שוכן על גבי צוק המשקיף על העיר כולה, ואם יתמזל מזלכם אולי תתקיים בו ביום ביקורכם חתונה, זה בהחלט מחזה מסקרן ומשובב נפש.
