את רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, אנחנו פוגשים בלשכתו ביום ראשון לאחר סוף שבוע סוער במהלכו תפסה העיר כותרות בעקבות אירוע חריג. בלילה שבין חמישי לשישי פגע כטב"מ, שהגיע מתימן הרחוקה, בבניין ברחוב בן יהודה בעיר, גרם למותו של תושב העיר ולפציעתם של אנשים נוספים. את העדכון על האירוע קיבל ראש העירייה באופן מידי באמצעות החמ"ל שמפעילה העירייה, תוך שהוא מנהל את האירוע - עד כדי החזרת האזור כולו לשגרה באופן שהמתרחצים שהגיעו למחרת בבוקר לחוף הים הסמוך לא ידעו שכמה שעות קודם היה האזור כולו סגור.
תל אביב-יפו ערוכה למתקפת טילים וכטב"מים?
חולדאי: "ברמת המאקרו אין בכטב"מ חידוש. מחבל שעלול להגיע לפיגוע ברחוב דיזנגוף ולירות על אזרחים יכול לגרום לפגיעות עם הרבה יותר הרוגים. חשוב להבין שתל אביב יפו היא מטרה מעצם היותה הלב הפועם של מדינת ישראל - גם בגלל הנכסים הלאומיים והכלכליים שנמצאים בה - ולכן אנחנו צריכים לראות את זה בקונטקסט הכולל של המדינה - כולנו באותה סירה. מסיבה זו הידקנו את הכוננות, הפעלנו את החמ"ל העירוני אבל במקביל קראתי לציבור להמשך בשגרה. לשמחתי שעברתי בטיילת באותו הבוקר ראיתי את החוף מלא במתרחצים נהנים ומבלים".
"המפונים הם תושבי תל אביב-יפו לכל דבר"
כבר למחרת האירוע הגיע חולדאי מלווה ברעייתו יעל להשתתף בהפגנה למען החטופים, כפי שהם נוהגים לעשות מידי מוצאי שבת מאז הוקמה הכיכר בכניסה למוזיאון תל אביב. עמדתו של חולדאי בנושא החטופים ברורה וחד משמעית ולפיה יש למצות כל מהלך אפשרי כדי שכל החטופים יחזרו.
העירייה בראשותו רתומה במיוחד לסוגיית החטופים והחטופות ומסייעת למשפחות בכל דרך. במהלך החודש האחרון תלתה העירייה בכ-200 תחנות אוטובוס ברחבי העיר כרזות מאוירות תחת הכותרת "אצלנו התחיל החופש הגדול להם אין חופש". בכל איור צילום של הגלויות היומיות אותן אייר זאב אנגלמאייר (שושקה) לבקשת משפחות או חברים של החטופים והחטופות שפנו אליו. הפרויקט יישאר על תחנות אוטובוס למשך השבועות הקרובים במטרה לתמוך במשפחות החטופים והחטופות ולהשאירם בתודעה.
בכלל, בשגרת החירום מאז אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", לוקחת הנהלת עיריית תל אביב-יפו חלק נכבד בעשרות פעילויות ויוזמות למען החטופים ומשפחות המפונים. העיר קלטה מספר רב של תושבים חדשים – מפונים מיישובי העוטף ומיישובי הצפון שהגיעו למרכז בגלל המלחמה.
"לעיר תל אביב-יפו יש תפקידים רבים גם במישור הלאומי. מרגע שהמלחמה פרצה וזרם המפונים הלך וגבר לקחנו על עצמנו את הטיפול בהם. המפונים עזבו את ביתם בבהלה והיו חסרי כל, ההתגייסות למענם, מצד עובדי העירייה והתושבות והתושבים הייתה מדהימה, מאז היינו המרכז והבית של הרבה אנשים שאיבדו את הכל. סייענו להקים את קיבוץ רעים לתקופה מוגבלת ב-2 בניינים ברחוב הרצל ואנחנו רואים בהם תושבים לכל דבר.
"ברמה הפרקטית כל המפונים שהגיעו לעיר מרגע שהם נמצאים פה, גם אם הם שכרו דירה או שוהים במלונות, אנחנו דואגים למענם לכל צורך: ילדיהם שולבו במערכת החינוך העירונית שלנו, מחלקת הרווחה נותנת להם מענה ובכל דבר אנו רואים בהם תושבי תל אביב-יפו לכל דבר".
אחת היוזמות המבורכות שהובילה עיריית תל אביב – יפו עוד לפני המלחמה היתה פתיחת מוקד גבייה ושירות בשדרות, שיעשיר את ההיצע התעסוקתי בעיר ובמסגרתו יועסקו עשרות עובדים ועובדות מקומיים. "האירוניה היא שהתכוונו להקים בשדרות את המוקד שבו ישולבו גם תושבי העוטף", מספר חולדאי. "מכיוון שהעובדים משדרות ומהעוטף פונו הם עבדו כאן בתל אביב עד שפתחנו את המרכז עצמו בשדרות ועכשיו הם עובדים קרוב לבית – מה שמכונה קל"ב... כל היוזמה הזו יצאה לדרך גם בשיתוף פעולה מלא עם ראש עיריית שדרות אלון דוידי".
"להרחיב את סמכויות השלטון המקומי"
כבר בתקופת הקורונה נשמעה מיותר ויותר ראשי רשויות ומועצות מקומיות דרישה להרחיב את סמכויות השלטון המקומי. דרישה זו נשענה על הצרכים הדחופים שעלו מהתושבים והעובדה שמי שנענה להם היה השלטון המקומי, כלומר הרשות המקומית בכל יישוב. הצורך הזה עלה שוב, והפעם ביתר שאת, מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל". בעניין זה יש לחולדאי עמדה נחרצת, לפיה שינוי המודל הקיים הוא מחויב המציאות. "לטובת אזרחי ישראל הגיע הזמן לשינוי. צריך לעשות את מה שבכל העולם המערבי עשו מזמן וזה להעצים את השלטון המקומי, להרחיב את סמכויותיו ולהפוך אותו לגורם העיקרי שמשרת את האזרח", אומר חולדאי. "לשם כך צריך לחוקק חוק יסוד השלטון המקומי. אין ספק שהמלחמה הוכיחה את הידרדרות השירות הציבורי כולו והראתה לציבור שהממשלה לא יודעת לנהל ולבצע. כמו בימי הקורונה גם במלחמה השלטון המקומי הוכיח כיצד הוא ערוך ויכול להתמודד עם משברים ברמה הלאומית. האימרה הידועה שמה שעובד בשגרה עובד בחירום ולהפך - היא ההוכחה הטובה ביותר לכך".
ברמה העירונית תל אביב-יפו נמצאת בתנופת בנייה חסרת תקדים, אבל לא מעט מהתושבים מתלוננים על חוסר הנוחות הנגרם בגלל עבודות פיתוח שונות. אתה רואה את הסוף לעבודות?
"העיר תל אביב-יפו נמצאת בתהליך של שינוי גדול. מדובר בתהליך גדול שחלקו נובע מפיגור של השקעה של תשתיות ועכשיו שלוש רכבות נבנות יחד בו זמנית. הקו הראשון, האדום, הסתיים ועכשיו עובדים על השניים הנותרים, הקו הירוק והקו הסגול. העבודות האלה גורמות לבעיות קשות בהווה. נוצר קושי שהוא תוצר של פיתוח משמעותי שמתבצע בעיר, גם בצד העסקי וגם בתחום המגורים. יש התעצמות של התחדשות עירונית מבורכת שמייצרת מציאות עכשווית קשה אך הכרחית. אני יודע שזה חיוני לכולנו. אני רוצה לומר לתושבי העיר שגם כשאני מבקר בפריז אני רואה שמתבצעות בעיר עבודות. עיר שאין בה מנופים זוהי עיר בסטגנציה.
"אנחנו נמצאים בגידול מתמיד, יחד עם זאת העירייה עברה שינוי דרמטי בתחום איכות התכנון העירוני שבא לידי ביטוי בפיתוח המרחב הציבורי. המון פארקים חדשים ומרחבים ציבוריים כבר הוקמו ברחבי העיר: פארק החורשות בדרום העיר, פארק רידינג, טיילת החוף, פארק המסילה, בוסתן מוז"א, שנפתח לציבור, הטיילת המזרחית בגני יהושוע, המרכז הימי החדש במקומו של הדולפינריום ועוד ועוד.
"בהחלט חל כאן שינוי בתפיסה שמכוונת את העיר תל אביב-יפו שנשענת על תחבורה ציבורית טובה יותר ומרחב ציבורי מזמין יותר - מי שרוצה להבין את השינוי שיראה מה קורה בדרך בגין שעברה שינוי יסודי לכל אורכה ויבין מה קרה בתל אביב כתוצאה מהמעבר של הקו האדום מתחת לרחוב".
איפה אתה רואה את העיר בעוד 15 שנה מהיום?
"תל אביב-יפו היא חלק ממדינת ישראל ומכלכלת המדינה. עתיד העיר שזור בעתיד המדינה כולה ואני מקווה, כשם שקרה בעבר שהמשברים הביאו לפרץ של תנופה, שגם המשברים הנוכחיים רק ירימו וישפרו את המצב. אני יודע שבשנים הקרובות כולנו במדינה נצטרך להדק את החגורה והדבר מתבטא כבר בתקציבי 2024 ו-2025".
יש לך מסר של תקווה ואופטימיות בימים קשים אלו שעוברים על הציבור?
"אני מקווה וגם מאמין שהמשבר הנוכחי יביא את כולנו בממד הלאומי להבין שדברים שעד היום דחינו אי אפשר לדחות יותר, ואני סומך על הדור הצעיר שייקח את עם ישראל למקום הנכון.
"ראשית ולפני הכל נצטרך להכריע לגבי חוקה שתסדיר את מערכת היחסים בין המדינה לאזרח באופן שמחזק את הדמוקרטיה למען האזרח. ברור לכל שכל אזרח חייב לשאת בנטל ונצטרך להכריע על חינוך ממלכתי שבמסגרתו כל תלמידי יחויב בלימוד היסודות המאפשרים לו להתפתח ולהבין שהתרומה והמשא בנטל הן ערך יסוד וחשוב מאוד.
הדבר האחרון והחשוב ביותר הוא שנצטרך להכריע בגבולות ברורים למדינה".
אתה אופטימי?
"בהיבט של תל אביב-יפו אני מאוד אופטימי כי הוכחנו בשנים האחרונות שאפשר בתכנון נכון, בראיה ארוכת טווח ובנחישות בביצוע להביא לשינויים מהותיים שבסופו של דבר משפיעים גם על התפיסה האורבנית במדינה. אני מאמין גדול בעיר הזאת שמראשית הציונות הייתה מרכז היישוב היהודי בארץ ישראל, וכך גם היום. לא סתם כמיליון אנשים נכנסים לעיר הזאת מידי יום, בין אם זה לעבודה, לקניות, לבילוי, לאירועי תרבות או לשיטוט אקראי - זה היופי של תל אביב-יפו".
בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
