למעלה מחמישה חודשים מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל'', נמצאת מדינת ישראל בסוג של "שגרת חירום". הלחימה העצימה בגזרות הדרום, הצפון ואיו"ש נמשכת ביתר שאת, אולם במקביל אליה מנסים יישובים ברוב חלקי הארץ להמשיך להניע את גלגלי המשק, את שנת הלימודים ואת שגרת החיים, מתוך שאיפה בלתי מתפשרת לנסות ולשדר "עסקים כרגיל", חרף המציאות המורכבת.
את ההצלחה היחסית של אותה שגרת חירום ניתן לזקוף לזכותן של הרשויות המקומיות מצפון עד דרום. אלו פועלות ללא הרף כמעט בכל תחום אפשרי על מנת לייצר מציאות נורמטיבית, תוך מציאת המענים האופטימליים לתושבי הארץ מכל המגזרים וקשת הגילים.
"פגיעה בתקציב - פגיעה בתושבי ישראל"
בעוד שההיערכות הממשלתית מיד עם היוודע מימדי האסון ביישובי הדרום עוררה תרעומת גדולה, לאחר שהתגלתה כלוקה בחסר בשורה של תחומים, הרי שמי שהשכילו לנהל בהצלחה את הליך פינוי התושבים ולקחת לידיהם עוד שורה של פעולות חירום בזמן אמת היו הכוחות שבשטח. הכוונה היא כמובן לאנשי השלטון המקומי והרשויות המקומיות, שבשיתוף הדוק עם ארגונים חברתיים ואזרחים טובים, נרתמו בהתאם לצו השעה לטובת התמודדות עם האתגרים השונים שנוצרו.
"הרשויות המקומיות הן הגוף השלטוני היחיד כמעט שנמצא בקשר ישיר ויום-יומי עם התושבים. מכאן גם העוצמה הגדולה שלהן, יחד עם הגופים והתאגידים העירוניים הכפופים אליהן המשמשים כזרוע ביצועית דה פקטו. בדיוק כפי שבתקופת הקורונה, הרשויות המקומיות הוכיחו את יכולתן להתמודד עם אתגרי חירום במתן מענים מיידיים, כך גם עם פרוץ המלחמה הן היו אלה שסיפקו את המענה הראשוני. הן אלה שנכנסו מתחת לאלונקה בצורה יוצאת דופן, טיפלו באופן מקיף בצרכי התושבים תוך מתן מענה עד רמת הפרט". את הדברים החדים והברורים הללו אומר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. בראיון מיוחד עימו הוא מתיר את הרסן ביחס לשינוי סדרי העדיפויות כלפי הרשויות המקומיות, שלדבריו זקוקות ליחס מועדף, הן ברמת התקצוב והן ברמת הסמכויות, לאחר שהוכיחו שהן המבוגר האחראי בשטח וזוכות לאמון הגבוה ביותר, כך שתוכלנה להיטיב עם התושבים ולהיענות לצרכיהם באופן המיטבי.
"השבעה באוקטובר שינה את פני המדינה שלנו לעד", אומר ביבס. "לאור הטרגדיה הגדולה שחווינו כולנו, אין מנוס מלחשב מסלול מחדש ולחלק את מפת התקצוב הארצית בצורה שונה מבעבר. אנחנו שומעים לא פעם על אפשרות של פגיעה בתקציבי רשויות. חשוב לי להבהיר, פגיעה כזו הינה פגיעה ישירה בתושבי מדינת ישראל. אנחנו כמובן מבינים שמלחמה מחייבת היערכות תקציבית שונה על סמך שיקולים עניינים, אולם כדי שתושבי המדינה יזכו לקבל את כלל השירותים המגיעים להם, לצמצם פערים בין מרכז ופריפריה ולחזק את המשאבים והתשתיות הלאומיות, משהו חייב להשתנות. זוהי הדרך היחידה לחזק את יישובי עוטף ישראל, בצפון בדרום, בפריפריה ובחברה הערבית".
מטרת העל: החזרת הביטחון האישי
האירועים הקשים שחווינו בבוקר השבת השחורה טלטלו את חיינו מקצה אל קצה. ניכר כי גם ביישובים שהיו מרוחקים מקווי האש, אחד הסימנים המאתגרים ביותר לכך, שנכונים עד היום, הוא היעדר תחושת הביטחון של התושבים והרגשה כי "הקרקע נשמטת תחת רגלינו", אליו מתייחס ביבס בהרחבה. "החזרת הביטחון האישי היא המשימה החשובה ביותר המוטלת על ממשלת ישראל ועל הרשויות המקומיות. זהו הנושא הראשון שיש לעסוק בו, על מנת להחזיר את אמון התושבים שאבד באותה שבת קשה, במיוחד באזור העוטף. עלינו להבין שמה שהיה הוא לא שיהיה. בלתי מתקבל על הדעת שנחזור לתפיסת הביטחון של השישה באוקטובר. במובן מסוים השבעה באוקטובר הוא שווה ערך ל-11 בספטמבר של האמריקאים. הוא מחייב שינוי תפיסתי עמוק, לרבות שינוי בתפיסת הביטחון האישי. היא זו שתאפשר הפעלה מלאה של המשק בצורה האופטימלית וחזרה לשגרת חיים מלאה".
מה הכוונה שינוי תפיסתי?
"מרכז השלטון המקומי הציג כבר לפני מספר חודשים תוכנית ביטחונית מפורטת למשרד ראש הממשלה, למשרד לביטחון פנים ולמשרד האוצר. הסעיף המרכזי בתוכנית כולל הקמת סיירות ביטחון בכלל הרשויות עם תקצוב דיפרנציאלי על ידי המדינה. לשם המחשה, יש במדינת ישראל כיום רק 42 רשויות עם סיירות ביטחון המאוישות בלוחמים, בוגרי יחידות קרביות, שנותנים מענה מיידי של אבטחה היקפית. הם אלו שפעלו בנתיבות בשבת השחורה, חסמו את הכניסות לעיר ומנעו מהמחבלים לבצע את זממם. להבדיל, מעיר אחרת בה לא פעלה סיירת ביטחון, ובה הדברים נראו אחרת לגמרי והסתיימו בטרגדיה גדולה".
כיצד השלטון המקומי נרתם בחודשים האחרונים בהיבט הביטחוני?
"הגברנו משמעותית את האבטחה בתוך הערים והיישובים. זוהי משימה שהקב"טים ומנהלי מחלקות הביטחון לקחו על עצמם בהובלת הרשויות, אבל עם כל הכבוד לרצון גם אנחנו בסופו של יום מוגבלים. הצבנו מחסומים, השלמנו פערים, אבל בסוף הרשויות לא יכולות להוציא כסף בלי די, שכן הן זקוקות לסיוע ממשלתי כדי להתמודד עם האתגרים. לכן, אנחנו דורשים מממשלת ישראל. אם היא רוצה שהרשויות תיכנסנה באמת מתחת לאלונקה לטובת החזרת המשק לשגרה, מחובתה לתת לנו את המשאבים הנדרשים, כך שנוכל להחזיר את תחושת הביטחון האישי ועימה את החוסן הלאומי. יתנו, יקבלו - לא יתנו, לא יקבלו".
קשה להתעלם מהביקורת שלך.
"מי שחושב שנחזיק את המשק בכל מחיר וניקח על עצמנו התמודדות עם כל כך הרבה אתגרים, ללא משאבים, טועה ומטעה. אני שב וחוזר. תושבי מדינת ישראל רוצים ביטחון לפני הכל. אנחנו כשלטון מקומי מחויבים לספק להם את זה. אני וחבריי ברשויות המקומיות בדעה אחת לפיה נדרשת הקמה של תאגידי ביטחון אזוריים שיאגדו בתוכם מספר רשויות. כיום המצב הוא שכל רשות מתנהלת בפני עצמה, כאשר ישנו פער משמעותי שחייבים לצמצם. השבעה באוקטובר לימד אותנו לקח, כך שזוהי תובנה חשובה שיש לפעול כדי לקדם אותה, ויפה שעה אחת קודם".
מהן הדרישות האופרטיביות שלכם?
"אנחנו זקוקים לכמיליארד שקלים לטובת מתן מענה לכלל הקריטריונים המוזכרים בתוכנית המקיפה להחזרת הביטחון האישי והחוסן הלאומי. מתוך התקציב הזה הרשויות יודעות להביא כ-70 אחוזים, כך שבפועל לא מדובר על כסף גדול, שכן, השלטון המקומי מכניס למדינה עד מיליארד שקלים בשנה מהפיתוח בערים השונות. מעבר לכך, אנחנו דורשים האצלת סמכויות. מערכת החינוך היא דוגמה טובה כיצד הרשויות המקומיות מסוגלות לנהל מערכת מורכבת עם מיליוני תלמידים בכל רשות, בצורה שקולה ואחראית. אין סיבה שזה לא יהיה המצב גם בתחומים אחרים".
תוכנית דיור לדור הניצחון
על רקע סוגיית השוויון בנטל שעולה לאחרונה לכותרות, מנצל ביבס את ההזדמנות כדי לקרוא למקבלי ההחלטות לעשות את הנדרש עם ציבור המשרתים בצה"ל, ובמיוחד עבור הכוחות הלוחמים, כמי שלדבריו יהיו אלה שיובילו לתקומתה של "ישראל החדשה".
"משהו קרה בישראל בבוקר השבעה באוקטובר. השכם בבוקר יצאו עשרות אלפי ישראלים להגן על המדינה. אף אחד לא שאל אותם אם הם בעד או נגד הרפורמה, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, מה הרקע שלהם, איפה הם מתגוררים. הם פשוט יצאו להילחם עבור כולנו. אני מגדיר את האנשים המופלאים הללו 'כדור הניצחון'. עלינו לעשות כל מה שאפשר כדי לחזק ולתמרץ אותם. זוהי החובה המוסרית שלנו עבורם".
מה הכוונה?
"הגיע הזמן שתפיסת העולם של האוצר של 'לעשות קופה' על הגב של צעירים בשיווק דיור, תחלוף מן העולם. גם כאן השלטון המקומי פרסם תוכנית מקיפה לדיור בר השגה עבור דור הניצחון לזוגות צעירים. לפי התוכנית המדינה תצטרך לבנות בכל שכונה לפחות 30 אחוז מהיקף יחידות הדיור למען זוגות צעירים במחירים אטרקטיביים. בראש הפירמידה של הזכאים לדיור זה יהיו אלו שמשרתים בצבא ועושים מילואים. כך גם בהכפלת שכר בזמן השירות, מענקי שכירות, לימודים ועוד. אנחנו חייבים להגיע למצב שמי שקם ונלחם למעננו מקבל הרבה יותר ממי שלא".
איך משנים סדרי עולם?
"ברור לי שהפוליטיקה הקטנה עד היום ניצחה, אבל אחרי הטלטלה שעברנו כאן, מדינת ישראל נמצאת כיום באירוע אחר והגיע הזמן שגם קובעי המדיניות יבינו את זה. אין ספק שצריך צבא חזק וגדול יותר, עם זמן שירות ארוך יותר ונשיאה בנטל בקרב כולם. חייל שיוצא הביתה לשבת לא צריך לחשוב פעמיים אם יהיה לו כסף בכיס, או כיצד יסתדר אחרי השחרור. זה הדור שהציל את המדינה ואנחנו פשוט מחויבים לו".
בוא נדבר על העתיד. עד כמה השלטון המקומי ערוך למלחמה כוללת בצפון?
"אנחנו משתתפים בדרגים הבכירים ביותר ונערכים לכל התרחישים האפשריים, כולל משחקי מלחמה ועבודה בממשק ישיר מול משרדי הממשלה ובתוך הרשויות. התרחיש הצפוני מחייב היערכות אחרת של קליטת כמות משמעותית של מפונים ומתן מענה לצרכים שלהם. במובן מסוים השבעה באוקטובר היווה הכנה לתרחיש הזה. במקביל, משימה ראשונה במעלה היא לחזק את יישובי עוטף ישראל, בצפון ובדרום. זה כולל השלמה של תוכנית מיגון הצפון, שמשום מה כבר 10 שנים לא מתממשת. את התושבים זה לא אמור לעניין. הם דורשים, ובצדק, להעמיד עבורם את אמצעי ההגנה, בלי סיפורי מעשיות".
"להפוך חזון למציאות בשטח"
בחודש שעבר נבחר ביבס ברוב קולות לקדנציה רביעית כראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, וקדנציה שלישית בשלטון המקומי אותה הוביל תחת הנהגתו למהפכה של ממש. בין הישגיו במרוצת השנים: הקמת שכונות חדשות, קידום הסכמי גג וביצוע פרויקטים רחבי היקף בהיקף של מיליארדי שקלים. פעילות זו התממשה באמצעות שורה של תאגידים עירוניים הכפופים לעירייה, ביניהם החברה לפיתוח מודיעין, חברת "אופק" העוסקת בפיתוח הפארק הטכנולוגי, מרכז ענב לפיתוח אזורי תעסוקה ומרכז העסקים הראשי (מע"ר), חברת "סחלבים" האמונה על הפעלת מערך החינוך הבלתי פורמלי והיד עוד נטויה.
בימים אלה שוקדים ביבס ושותפיו לעירייה על הקמת תאגיד אנרגיה ירוקה ומתחדשת בתחומי העיר, שתכליתה לייצר אנרגיה וחשמל בר-קיימא באמצעות גגות סולאריים. צעד זה עתיד לחזק את העצמאות האנרגטית של העיר והמרחב כולו, ולייצר הכנסה שתחזור בחזרה לטובת שדרוג מערך החינוך ומערכים עירוניים נוספים.
בכובעו השני כיו"ר מרכז השלטון המקומי מזה כעשור, מבקש ביבס גם לציין את חשיבות התאגידים והחברות הכלכליות ברשויות המקומיות. "בסוף, אלה הגופים שמסוגלים לקחת את החזון ולהפוך אותו לכדי מציאות בשטח, עם בירוקרטיה מופחתת ותוצאות שנראות בשטח".
זה עתה הסתיימו הבחירות לרשויות המקומיות. סימן חיובי לבאות?
"בפני ראשי הרשויות שנבחרו בתום הליך דמוקרטי יש הרבה מאוד אתגרים ומשימות בפתחה של קדנציה החדשה. עיקר המאמץ צריך להתרכז בעבודה מול השלטון המרכזי, שחייב להבין ששיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, הוא בבחינת מכפיל כוח ממנו ייצאו אזרחי ישראל נשכרים. רק יחד, בכוחות משותפים נוכל להוביל את המדינה קדימה, תוך דאגה לדור הניצחון ולמען עתיד טוב יותר בכל התחומים. זוהי חובתנו".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
