מלחמת חרבות ברזל חשפה את האופן שבו המערכת הצבאית בישראל השתנתה והתפתחה והמשמעויות מרחיקות הלכת עתידות להשפיע ולהכתיב את השינויים גם בשנים הבאות. המלחמה הארוכה חשפה לא רק את מאפייני הלחימה החדשים, אלא גם את קצב האימוץ המואץ של טכנולוגיות שנמצאו עד לאחרונה בשולי השימוש המבצעי. הדגש עובר אל כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים - כגון מטוסים, מסוקים, מל"טים , רחפנים, רקטות וטילים.
במבט רחב, ניתן לראות כיצד סבבי הלחימה האחרונים מאיצים תהליכים שכבר קיימים בתעשייה הביטחונית בשנים האחרונות: הצורך לייצר פלטפורמות קלות אך חזקות, בעלות עמידות גבוהה ויכולת לשאת מערכות וציוד במשקלים הולכים וגדלים.
התעשייה הביטחונית בישראל תומכת בכל זירות הלוחמה כשהיא מהווה מקור ידע, מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות, לצד אימוץ מערכות טכנולוגיות, רכיבים, כלים, וחומרים מהמתקדמים בעולם.
מי שניצבת במרכז שרשרת האספקה של הטכנולוגיה, חומרים וידע עבור התעשייה הביטחונית בישראל היא חברת טנגו הנדסה, המהווה חוליה קריטית בשרשרת כנציגה של יצרנים מובילים מהעולם וספקית של חומרים מרוכבים, חומרי עזר וציוד נלווה לייצור פלטפורמות ומערכות קלות־משקל עבור התעשיות המובילות בישראל.
את החברה הקים זאב צנג, מהנדס מכונות בהכשרתו, שסיים את לימודיו בארצות הברית, ובזמן שעבד מול נאס"א נחשף ליתרונות הייחודיים שמספקים החומרים המרוכבים לתעשיית החלל. את היתרונות האלו הוא ביקש ליישם בתעשיות הביטחון והתעופה הישראליות. טנגו הנדסה בבעלותו נוסדה בשנת 2001, ומזה 25 שנה פועלת באדיקות מול התעשיות הביטחוניות בישראל, מספקת עבורן חומרים מרוכבים מתקדמים, וכן ליווי וייעוץ טכנולוגי להתאמת החומרים לפרויקטים השונים.
זאב צנג, מייסד ומנכ"ל טנגו הנדסה, מסביר כי תעשיית הביטחון בישראל נדרשת ליכולות שלא נמדדות רק בביצועי המערכות עצמן, אלא גם בטכנולוגיות ובחומרים התומכים בהן. "המגמה כיום היא לייצר תשתית טכנולוגית והנדסית של חומרים המתאימים לעידן שבו משקל, קשיחות ועמידות הוא שם המשחק".
הוא תומך בעובדה שהמלחמה סיפקה הצצה לזירות הקרב העתידיות ואומר כי בטנגו עוקבים אחר תרחישים אלו כדרך קבע, ומנתחים את הצרכים העכשוויים והעתידיים של התעשייה והאופן שבו החומרים המרוכבים ישולבו וישפיעו על הלחימות הבאות.
"העלייה הדרמטית בשימוש בכלים בלתי מאוישים משנה את עולם החומרים מן היסוד. תעשיית התעופה ותעשיות נוספות נשענות על חומרים מתקדמים לא פחות משהן נשענות על מערכות הנעה או אווירודינמיקה, ונדרשות כיום פלטפורמות שמסוגלות לשאת מערכות מורכבות אך להישאר קלות ועמידות". הוא מסביר כי המערכה האחרונה המחישה עד כמה החומרים המרוכבים הפכו ל"אבני הבניין" בייצור פלטפורמות מתקדמות. "ככל שהדרישה לכלים מהירים, קלי משקל ועמידים עולה, כך גדלה החשיבות של בחירת החומר הנכון וטכנולוגיות הייצור האידיאליות והכלכליות עבורו. החומר הוא מה שמאפשר למערכת לבצע את משימתה".
החומרים המרוכבים כמנוע תעופתי וצבאי אסטרטגי
היישום המרכזי של חומרים מרוכבים בישראל נמצא כיום ברובה בליבת התעשיות הביטחוניות, כשהבולט בהם הינו סיב הפחמן. מדובר בחומרים בעלי חוזק גבוה, משקל נמוך ועמידות לאורך שנים, ומתוך כך הם עונים ביעילות על דרישות התעשייה הביטחונית. בשנים האחרונות גדל משמעותית השימוש בסיבי הפחמן במבני מטוסים, בחלקי שליטה ובמערכות תעופה מורכבות, עד כדי כך שהם הפכו לחלק בלתי נפרד מהארכיטקטורה של כל כלי טיס מודרני. חומרים מורכבים נוספים, כגון: סיבי זכוכית, קוולאר ופוליאטילן בעל משקל מולקולארי גבוה משמשים לייצור מיגון לביש לחיילים ולטייסים – אפודים וקסדות.
מהם היתרונות המרכזיים של סיבי הפחמן?
"היכולת לבנות חלקים קלים וחזקים כאחד יוצרת יתרון ביצועי ברור. במקום אלומיניום, שעד לפני שנים לא רבות היה החומר המוביל, נכנסו סיבי פחמן כחומר שמאפשרים להפחית משקל, לשפר טווח טיסה ולהאריך את חיי המערכת. מדובר בחומרי גלם שמרכיבים את מערכות הדור הבא של הפלטפורמות.
"שילוב של סיבי פחמן עם שרפים מתקדמים יוצר חומר קל משמעותית ממתכות, אך בעל עמידות גבוהה בפני עומסים, שחיקה וקורוזיה. המשמעות היא ציוד שמחזיק מעמד שנים ארוכות יותר, עם תחזוקה מינימלית ויכולת לייצר צורות אווירודינמיות מורכבות שמשפרות את ביצועי הכלי ומפשטות את הרכבתו ותחזוקתו".
העבודה מול יצרני התעופה מחייבת לא רק אספקת חומרי גלם איכותיים, אלא גם הבנה והיכרות עמוקה של טכנולוגיות ייצור מתקדמות ויכולת להתאים חומרים לתצורות אווירודינמיות מורכבות. טנגו הנדסה משמשת כצומת קריטי ייחודי בין יצרני החומרים מהשורה הראשונה בעולם, לדוגמה Toray, Sigmatex ,Composites One ,Aerovac, ו-Gordon Composites /Avient לבין מרבית גופי התעופה והביטחון בישראל.
הייחודיות של טנגו מתבטאת, בין היתר, ביכולתה לספק תמיכה טכנית ברמה גבוהה מאוד לטכנולוגיות, מוצרים וחומרים אותם היא מקדמת בשוק הישראלי.
הנדסת הייצור: מטכנולוגיות ייצור ועד לחומרים נלווים
ייצור סיבי פחמן הוא תהליך ייצור עתיר ידע והשקעות. כך לדוגמה, עלות הקמת קו ייצור של סוג סיב אחד בלבד עומדת על כ-1.5 מיליארד דולר. צנג מסביר כי קיימים 2 סוגי סיבי פחמן עיקריים: "הראשון - PAN Carbon - השיטה העיקרית והנפוצה, המבוססת על קרבוניזציה של סיבים אורגניים בטמפרטורות גבוהות. השני - Carbon Pitch - המדגימים מוליכות חום גבוהה, ולכן משמשים בעיקר למערכות חלל להרחקת חום מרכיבים אלקטרוניים.
"תעשיית הביטחון בישראל מתבססת בעיקר על טכנולוגיות PAN בשל האיזון שהיא מספקת בין משקל נמוך לחוזק ועמידה בפני שחיקה וקורוזיה. "כשרוצים לשלב חוזק גבוה במשקל מינימלי, זו הטכנולוגיה המועדפת".
ייצור החומרים איננו מסתכם בסיב עצמו. הוא מצריך גם מגוון חומרים מתכלים נלווים: בדים לקילוף, יריעות הפרדה, חומרי ליבה, חומרים לבניית תבניות, מערכות וואקום והחומרים נוספים המשלימים את הנדרש בתהליכים.
מורכבות תהליך ייצור מוצרים בחומרים מורכבים
"טנגו הנדסה היא חברה ותיקה עם התמחות עמוקה ומומחית לחומרים מרוכבים ולטכנולוגיות הייצור שלהם, ומחזיקה במומחיות ייחודית בחומרים תחת תקנות משטר בקרת טכנולוגיית טילים (MTCR). "יש מעט מאוד חברות שיש להן מאגר ידע עצום כמו שלנו בתחום זה, ומתוך כך אנחנו מספקים מגוון שירותי ייעוץ וליווי משלימים לתעשייה הביטחונית והתעופתית בישראל. הצוות בחברה, הכולל מהנדסים, נציגי מכירות, אנשי שירות וטכנאים, פועל לייעול תהליכי הפיתוח והייצור של הלקוח מתחילתו ועד סופו.
"כשלקוח מתכנן לייצר מוצר מסוים, כבר בשלב התכנון צריך לחשוב קדימה ולבחור את שיטת הייצור האופטימלית של המוצר כך שיתאים במדויק וחשוב לא פחות- יהיה כלכלי(!). בתהליך הייעוץ אנחנו מסייעים ללקוחות בעיצוב המוצר כדי שניתן יהיה לייצר אותו בצורה המיטבית. ישנם חומרים שונים וטכנולוגיות שונות לבחירה בייצור החומרים המרוכבים, בין אם מדובר במוצרים חד-פעמיים שניתן להדפיס במדפסות תלת-ממד, ובין אם אלו סדרות קטנות שבהן עובדים בשיטות כגון הספגה רטובה, בדים מוספגים, הזרקת שרף, ותהליכי הפילמור (הקשייה) הנדרשים. בכל תהליך ישנם גם חומרי עזר שיש לבחור מהם".
"הלקוחות הקבועים שלנו מקבלים את שירותי הייעוץ והליווי כחלק מהשירות ברכישת החומרים, וניתן גם לקבל שירותים אלו על בסיס שעות ייעוץ".
אתגרי החדירה לשוק הביטחוני
מערכת הביטחון בישראל פועלת תחת סטנדרטים מחמירים במיוחד, ובשל כך כל גורם המבקש לספק לה חומרים או רכיבים נדרש לצלוח תהליך אישור מורכב ואיטי. מדובר ברף כניסה גבוה, שבו כל חומר, תהליך או ספק חייבים לעמוד בדרישות ואישורים על ידי הלקוח. תהליכי בקרת האיכות והסמכת היצרנים נמתחים על פני זמן רב ועלות ההכשרה של יצרן/ספק גבוהה מאד.
אל האתגר הטכני מצטרף נדבך בירוקרטי לא פשוט. מאחר והחומרים משמשים בשימושים צבאיים, על מנת לקבל אישורי ייצוא יש לבצע תהליך מיוחד בכפוף לאמנות בינלאומיות
(MTCR). אחת מהחוזקות של טנגו הנדסה, לדברי צנג, היא שליטה מעמיקה בניהול הפרוצדורות הבירוקרטיות הנדרשות בתאום עם נציגי הלקוח והיצרן וביצוע התהליך המלא בשקיפות הנדרשת שתאפשר ביצוע אפיון ורכש מסודר.
פערים בין ישראל ומדינות העולם
לצד האתגרים הפנימיים של התחום, צנג מצביע גם על חסרים מערכתיים רחבים יותר. לדבריו, תעשיית החומרים המרוכבים בישראל טרם הצליחה לבסס את עצמה כענף מוביל, בין היתר משום שאינה מקבלת מספיק דחיפה מצד קובעי המדיניות. "גם במוסדות האקדמיים", הוא אומר, "אין מסלולי הכשרה ייעודיים לתחום. זהו מצב שמקשה על בניית תשתית מקצועית שתתמוך בצמיחה מהירה.
לכל אלו נוספו בחודשים האחרונים גם לחצים חיצוניים. בהמשך למתיחות הביטחונית, מדינות שונות בעולם בוחנות מחדש את קשרי האספקה שלהן עם התעשיות הביטחוניות הישראליות, דבר אשר מייצר אי־ודאות ומאמץ מוגבר לשמירה על מקורות האספקה ולדאוג לרציפות הייצור.
לדברי צנג מדובר באתגר ממשי לשרשרת האספקה. ועם זאת טנגו הנדסה ממשיכה לשמר ואף לחזק את הקשרים עם יצרניות החומרים הבינלאומיות המובילות אותן היא מייצגת "גם בזמן המלחמה ולאחריה, החברה המשיכה ופעלה לשמירה על מסלולי אספקה פתוחים באמצעות מערכות יחסים שנבנו לאורך שנים, מתוך הבנה שהצרכים הטכנולוגיים של ישראל רק הולכים וגדלים ככל שתעשיות הביטחון ממשיכות להוביל את רמת החדשנות בתחום".
מהו עתיד תחום החומרים המרוכבים בישראל?
"למרות שמקורם של החומרים המרוכבים נמצא בעולם החלל והמדע, השימוש בהם התרחב עם השנים למגוון תעשיות: תשתיות, רכבים קלים, מבנים מודולריים וציוד ספורט ופנאי. העתיד לתפיסתי יכלול התרחבות לתעשיות נוספות, מתוך כך שחומרים אלו מאפשרים ייצור מדויק, קל וחזק, וזהו יתרון מנצח בכל קנה מידה".
בשיתוף טנגו הנדסה
