בשנות ה-80 כשרמו בן שושן נשבה בקסמן של הפטריות והחל לגדל אותן בחצר האחורית של ביתו במושב בגליל, היה קשה לדמיין שכמה עשרות שנים לאחר מכן החברה שהקים, "מרינה" תיהפך לגדולה בישראל המשווקת כמחצית מתוצרת הפטריות הטריות בארץ. הקבוצה מאגדת בתוכה מספר חוות לגידול פטריות, מפעל ("טבע פוסט") ליצור קומפוסט מונבט ומכון הנבטה. כמו כן נכללות בתאגיד חברות לגידול נבטים וחסות וחברת שיווק בשם מרינה פטריות הגליל לשיווק תוצרת חקלאית טרייה. להגדרה המחייבת של המובילה בישראל, מרינה רותמת כ-700 עובדים, כ-1,800 נקודות הפצה ומאות מסעדות, ובמילים אחרות, אין סופרמרקט, מסעדה או בית מלון בהם לא ניתן למצוא את מוצריה.
כשחקנים ותיקים בענף החקלאות ובענף הפטריות בפרט, ראו בחברה את פוטנציאל הצמיחה הגדולה של השוק הישראלי אשר מאז תחילת פעילות החברה בתחום הפטריות הכפיל עצמו בכמעט פי 5. העלייה בביקוש לצריכה ביתית בחסות העיסוק הלאומי בבישול, כמו גם את הצורך במוצרים מתוחכמים כמו פטריות אקזוטיות או פרחי מאכל. לדברי סמנכ"ל השיווק בחברה, רוני סופר, החברה פרצה את תקרת הזכוכית של החקלאים ונכנסה לעולם ייצור מזון מפטריות, המוצר המוביל של החברה: "מרינה מתחדשת ומתפתחת כל הזמן, כדי להגשים את החזון של מוצרים טריים ובריאים – בין אם חומרי גלם ובין אם מוצרים ארוזים שתואמים את חזון החברה", אומר סופר, שעובד בחברה למעלה מ-16 שנים. "אנחנו לוקחים חלק במיזמים של גידולים הידרופוניים לגידול חסות, עשבי תיבול ועוד, מפתחים את עולמות הקיימות דרך מעבר לאריזות מתכלות או שינויי שרשרת הייצור עצמה, ונמצאים בקשר מתמיד עם גופים ברחבי העולם ללמידה והתפתחות".
האלטרנטיבה האידיאלית לנמנעים מבשר
בשנים האחרונות מתגלה עושרן של הפטריות, הן מבחינה בריאותית והן מזווית אקולוגית. ממלכת הפטריות בטבע תורמת באופן משמעותי לאורגניזמים השונים בפירוק חומר אורגני ומעבר חומרים עשיר, וכל זאת תוך כדי צריכה מועטה של מים. לעיתים נדמה כי הפטריות הן אחת התשובות המרכזיות לשאלות המטרידות את האנושות כולה בימים אלו, ובראשן ההתמודדות הם משבר האקלים וביטחון מזון.
פעילותה של מרינה פטריות מתחברת כמו כפפה ליד בהיבטים האקולוגיים. המוצר עצמו הוא מתוצרת מקומית, אבל גם היותו אלטרנטיבה לבשר מהווה תרומה משמעותית לפתרונות למשבר האקלים. מבחינת שימוש במשאבים, ניתן לחשוב על 90 מיליארד בעלי החיים ברחבי העולם הגדלים לצריכה אנושית. על מנת לספק את צרכי הגידול המיטביים, נעשה שימוש בשליש משטח הקרקע של כדור הארץ, שליש מייצור התבואה העולמי ו-16 אחוזים מהמים המתוקים: "כדי לגדל סטייק, צריך לבזבז משאבים אדירים של קרקע, אדמה, מים ואנרגיה", אומר סופר. על כן, חקלאות בעלי חיים היא הגורם המוביל לכריתת יערות, לזיהום אוויר ומים ומהווה את התורמת השנייה בגודלה לפליטת גזי חממה.
ככל שרבים יותר חושבים פעם ופעמיים על המזון שהם צורכים, הולכת וגדלה התרומה של הפטריות בעולם תחליפי הבשר. סופר אומר כי תחום תחליפי הבשר צובר תאוצה ונפח משמעותי בשוק הישראלי ובוודאי ברחבי העולם. כך, בשנת 2020 בלבד, חל זינוק דרמטי של מאות אחוזים במכירות בארצות הברית ועשרות אחוזים באירופה, ולפי תחזיות ה-GFI (The Good Food Institute), עד שנת 2030 מכירות מזון מן הצומח ובשר מתורבת יגיעו עד ל-140 מיליארד דולר.
לעומת תעשיית הבשר, הגידול המקומי ובפרט גידול הפטריות והירוקים, צורך משמעותית פחות מים, שטח ומשאבים מוגבלים. כך, ארוחה מבוססת פטריות צורכת הרבה פחות שטח אדמה, וממילא מייצרת טביעה פחמנית נמוכה, או כמו שאומר סופר: "לעומת בשר, לגדל פטריות זה כמעט בבחינת קסם". לשם הדגמה: כדי לגדל קילו פטריות שמפיניון משתמשים בכ-15 ליטרים של מים, לעומת לא פחות מ-15,000 ליטרים המשמשים לייצור קילו בשר. ואם נתון זה אינו מספיק הרי שבנוסף, גם צריכת החשמל בגידולן נמוכה משמעותית מייצור קו בשר. לדעת סופר, מהות הקיימות היא למצוא חלופה מיטבית למנה בשרית. "למצוא אלטרנטיבות טובות ומזינות לאדם וגם לעולם, לבריאות הפרט ולבריאות התושבים על הכדור בכלל", הוא אומר.
כדי לקחת חלק במהפכה ואף להוביל אותה, וכחלק מתהליכי החדשנות והקידמה שאימצו בחברה, החלו לאחרונה בשיווק ליין של מוצרי פוד-טק.
הפטריות הטריות שנקטפות בכל בוקר בחוות החברה, מועברות אל המפעל החדש של החברה בגליל, בו הושקעו מיליוני שקלים בבנייה ובהטמעת טכנולוגיות חדישות לשמירה על איכות וטריות המזון. שם, חומר הגלם הטרי הופך להמבורגר פטריות, סטייק פורטבלו או שווארמת פטריות איכותית, שיכולים לשמש כתחליף מזין, אקולוגי וטעים לבשר. "פיתחנו את ההיצע כך שאנחנו לא מציעים רק חומר גלם נא, אלא ארוחות שלמות המורכבות מפטריות ועשבי תיבול. המוצר מגיע טרי, ולא קפוא, עם תוקף מוגבל, כדי להצליח ולהנגיש את הערכים התזונתיים החשובים שכל פטרייה מספקת", מסביר סופר.
סופר מעיד כי קהל הצרכנים מחבק את השינויים בתזונה ואת עידוד התזונה מבוססת הפטריות. כך למשל, לפני כעשור הכניסו מרינה לקו מוצריהם את האריזות הכפולות – שני מארזי פטריות צמודים יחד, "צמד חמד" - העומדים כיום לרשות הצרכנים כסטנדרט לרכישה. "זה גרם לשינוי חד בצריכה ובגיוון השימושים, כי מי שרכש שתי אריזות, חיפש מתכונים וצורות בישול מבוססות פטריות ונחשף לאפשרויות הרבות", הוא אומר.
אקולוגי מבפנים ומבחוץ
הפעילות המקיימת של מרינה פטריות אינה מסתכמת בהפנמת היתרונות של פטריות על פני הבשר בלבד. בשנים האחרונות החלו בחברה לחפש פתרונות אקולוגיים, ידידותיים לסביבה ולכדור הארץ, נוחות לשימוש ואף כאלה המאריכים את חיי המוצר: "היות ואנחנו מתעסקים עם עוד הרבה עולמות תוכן שהם לא רק פטריות – עשבי תיבול, חסות, תוצרת חקלאית טרייה, ואנחנו פועלים מתוך אג'נדה ירוקה – הכוונה היא למצוא את הפתרונות שיאפשרו לנו, ככל שניתן, להגיע לתוצרת ידידותית לסביבה ולמשתמש".
כך, בחברה השיקו לאחרונה סדרת אריזות עשבי תיבול ידידותיות לסביבה, ניתנות למחזור, על מנת להיפרד מעולמות הפלסטיק ולצעוד אל עבר האידיאל של אריזות מתכלות. האריזה עשויה קרטון ממוחזר ומתכלה, וחלון שקוף המיוצר מחומר אותו ניתן למחזר בפחים הכתומים המיועדים לאריזות. בנוסף, הצמח עצמו, גדל בחקלאות הידרופונית מבוקרת, תוך בקרה ופיקוח קפדני על שימוש מופחת בחומרי הדברה. ככלל, בחברה מעורבים במיזמים של גידול הידרופוני של חסות, עשבי תיבול וכדומה, כתוצרת חקלאית ירוקה ששומרת על משאב המים קרוב לליבה ועושה שימוש חוזר במים - מבלי לפגוע באיכות המוצר הסופי. "הצמח גדל באהבה רבה בחממות, נארז טרי עם השורש ומאפשר לצמח חיי מדף ארוכים יותר. כך, אפשר לקטוף עלים טריים גם במטבח הביתי", אומר סופר.
סופר סבור ש"בישראל ככלל, יש עוד הרבה מה ללמוד בנושא מחזור פלסטיק, ואנו לא תמיד יודעים לאן מגיעים פחי המיחזור ואם בכלל הם מטופלים כמצופה. הישראלים פתוחים לשינויים וזה מאפשר לנו לעשות את ההתאמות האקולוגיות האלה במוצרים, מבלי לפגוע במכירות".
בשנים הקרובות, סופר מקווה כי החברה – יחד עם השוק הישראלי והעולמי כולו ירחיבו את השימוש בפתרונות של אריזות מתכלות באופן ביתי, כלומר – Home Compostable. בחודש האחרון ביקרו חלק מעובדי החברה בתערוכה בברלין של חומרי אריזה, על מנת למצוא אפשרויות נוספות לשאר המוצרים – חסות, פירות, ירקות וכמובן פטריות. "אנחנו בקשר מתמיד עם גופים ברחבי העולם – הולנד, אוסטרליה ודומותיהן, שמובילות בקיימות ומתחילות לאמץ פתרונות חלופיים. אמנם השיח הסביבתי התפתח בישראל בצורה משמעותית, אך גם בעולם שבו מכוניות חשמליות עולות על הכביש או יותר ויותר אנשים ממחזרים – עדיין יש מקום להמשיך וללמוד כיצד לבצע ולהתנהג בצורה המקיימת ביותר", הוא אומר.
כמי שאחראים על השיווק של אחד הפתרונות המזינים בתזונה האנושית, לא יהיה מוגזם להעריך שבמרינה פטריות ימשיכו להוביל את החידושים בתחום ויצעידו את המשק הישראלי קדימה גם בהיבטים של סביבה וקיימות.
* בהכנת הכתבה השתתפה מיא גינזבורג, מרצה ויועצת תוכן לחברת מרינה פטריות
בשיתוף מרינה פטריות
