לקט ישראל הוא הארגון היחיד בישראל העוסק בהצלת מזון בלבד. הוא אחראי לאיסוף וקטיף עודפי מזון איכותיים ומגוונים, ולחלוקתם באמצעות עמותות למאות אלפי נתמכים בארץ. הוא עוסק בקטיף עודפי תוצרת חקלאית ואיסוף ארוחות מבושלות, מיונם וחלוקתם ומקיים בקרה על איכות המזון המוצל תוך וידוא שהינו בעל ערך תזונתי גבוה ונשמר בתנאים מיטביים. "מעטפת הפעילויות של לקט ישראל היא תזונה בריאה ובטיחות מזון. כל מזון שנאסף עומד בקריטריונים של איכות ובריאות כדי לא לגרום לבעיות בריאותיות בעתיד", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל.
כשעץ הלימון משיר את פירותיו, אוסף בעל העץ את הלימונים, מחלק למשפחה ולשכנים אבל ברוב המקרים לא יגיע לתוככי ענפיו הדוקרניים כדי להציל את אלה שבשלו ומחכים לקטיף. הלימונים ייפלו על הקרקע, וכשאין מי שיאסוף את כולם, יחל תהליך ריקבון והלימונים יצטרפו לפסולת המזון שגורמת לפליטות גזי חממה ומשפיעה לרעה על הסביבה. "העץ הנדיב", פרויקט שמקיים ארגון לקט ישראל, מזמין מתנדבים מתנועות נוער, קבוצות נוער בקהילה, משפחות ועוד לאסוף את הפירות מחצרות האנשים בלמעלה מ-60 יישובים ולהציל כמות נכבדה של פירות בשיתוף רשויות מקומיות ומועצות אזוריות. בני הנוער, שמתוודעים לסיפור אובדן עודפי המזון והעברתם לאוכלוסייה הזקוקה להם בקהילה, מטמיעים את ערכי הסביבה וסביר כי כבר למחרת ימשיכו להשפיע על סביבתם כדי לצמצם אובדנים ולתרום לקיימות.
יוזמה זו מצטרפת לעשרות פעולות שיוזם לקט ישראל בנושא הצלת המזון המובילות לאירועים שנחרטים בלב ובזיכרון. "בשדה סלק שהוזמנו אליו ע"י אחד החקלאים לקטוף בו את תוצרתו, רץ אליי אחד המתנדבים, שהוא חלק מקבוצת ישראלים שנשואים לתאילנדיות, ואמר לי שאני חייב לראות איזו קבוצה נוצרה במהלך הקטיף", מספר כרוך, "מתנדבים תאילנדים, ערבים, חרדים, חובשי כיפה ואנשים מהיישוב קוטפים ומשוחחים ביניהם". מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. "אנו לומדים על הנתמכים להם מועבר המזון ומתאימים את התוצרת לפי
המצאי המוצע והקהל המקבל".
הארגון עוסק בהצלת מזון מאז הקמתו לפני כ-20 שנה. הוא אינו רוכש את האוכל המחולק לנזקקים, מתוך מחשבה וידיעה שקיים בארץ מספיק אוכל וצריך רק למצוא אותו ולנתב למקומות הנכונים. מעל 25 מיליון ק"ג של תוצרת חקלאית טרייה נאספים מחקלאים ומבתי אריזה – כולם תרומות עודפים. "אנו מגיעים לחקלאי וליצרן המזון בצומת שבו הם אמורים להחליט אם להיפטר או להשמיד תוצרת תקינה או שהם תורמים אותה לנו", הוא מסביר.
הפעילות השנייה בה עוסק הארגון היא הצלת מזון מבושל עודף מבסיסי צה"ל, חברות הסעדה, חברות עסקיות ובתי מלון. מדי יום נאספות מעל 100 אלף ארוחות, שכוללות מנת בשר ושתי תוספות, והן מועברות לבתי תמחוי ולמקומות אחרים, מקריית שמונה ועד אילת. 230 אלף איש מקבלים מדי שבוע פירות וירקות. "רק בשנה שעברה נאספו כ-1.7 מיליון ארוחות שחולקו דרך בתי תמחוי - ירידה לעומת התקופה שלפני הקורונה בה נאספו 2.2 מיליון ארוחות. הקורונה פגעה בשיטות העבודה שלנו מול חברות הקייטרינג אבל המגמה בעלייה והשנה היעד שלנו הוא 2 מיליון ונגיע אליו".
כמה אנשים מעורבים בעבודת הארגון?
"110 עובדים ונכון לשנה שעברה נרשמו בו 18 אלף מתנדבים, עם מגמת עלייה בשנה הנוכחית. לפני הקורונה היו לנו 50 אלף מתנדבים באריזה ובתמיכה במרכז הלוגיסטי שלנו בגן חיים. בנוסף, אנחנו מציעים לבודדים ולקבוצות להצטרף לקטיף בשדות וחברות מקיימות בהזדמנויות התנדבותיות כאלה את האירועים השנתיים שלהן. זה המקום שלנו לספר את סיפור הביטחון התזונתי והצלת המזון ולדבר על המזון ועל השפעות הייצור שלו".
לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע
מדי שנה מפיק ארגון לקט דוח לאובדן מזון והצלת מזון בישראל, שנערך ע"י חברת BOD ובמימונו שותף המשרד לאיכות הסביבה. הדוח, סיפק תמונת מצב של אובדן המזון נכון לשנת 2020 וחשף כי סך היקף אובדן המזון בישראל עמד על 2.5 מיליון טון, בשווי של 19.1 מיליארד שקלים, שהם כ-615 שקלים לחודש לכל משק בית בישראל.
מתוך סך המזון האבוד, כ-50% (1.1 מיליון טון) ממנו הוא מזון בר הצלה הראוי למאכל, בשווי של כ-6.4 מיליארד שקלים בשנה. ממצאי הדוח מדגימים את התוצאות וההשפעות העגומות של משבר הקורונה באותה שנה בהיבטים החברתיים והכלכליים ומדגישים את הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה מלא למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם.
זריקת עודפי אוכל מהבית, שהיקפה בציבור הוא שליש מהיקף הפסולת הביתית בכללותה, הטמנת פסולת מזון באדמה במקום שימוש בו, ועודפי ייצור מתעשיית המזון יכולים להיות מנותבים לנזקקים. לדברי כרוך, לקט ישראל יכול לייצר מכל שקל פי ארבעה במונחים של מזון ולצמצם את סכומי העתק שנזרקים לפח.
כיצד הצלת מזון משתלבת עם מגמת הקיימות?
"ביכולת לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, ובנוסף, בייעול ובמניעת בזבוז משאבי טבע וייצור, לסייע בהפחתת פליטות ומזהמים ולחזק את המאבק במשבר האקלים. תעשיית המזון בכללותה היא תעשייה בזבזנית ומזהמת, פירות וירקות שאנחנו קונים גדלים תוך שימוש בדשנים, ריסוסים, חומרי הדברה ועוד, שמזהמים את הסביבה בתהליך הגידול וגם בייצור החומרים עצמם. מפעלי הייצור תופסים משאבי קרקע גדולים, צורכים מים וחומרים כימיים ומזהמים בפליטות. תהליך המזון כולו מזהם, אבל הוא הבסיס לקיומנו ואין לנו ברירה אלא לסבול אותו".
בעולם פועלים בנושא השפעת הזיהום הסביבתי על כדור הארץ כבר מ-2015 ובישראל מהשנה האחרונה, 2021. אובדן מזון והצלתו יכול להשפיע על תהליכים אלה. האובדן הופך לפסולת שיש להשקיע משאבים רבים כדי לטפל בה, בנוסף לאובדן משאבי הטבע שהושקעו בגידול המזון, למשל המים, הקרקע, האנרגיה ועוד. אם נפחית את אובדן המזון, ישראל תוכל לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה שעליהן התחייבה ערב ועידת האקלים הבינלאומית בגלזגו.
כיצד מגבירים מודעות ומעבירים את המסר לדור הבא?
"אנחנו פונים לכל הדורות באמצעות המתנדבים, ובתהליך מלמדים על איכות הסביבה והצלת מזון. חינוך הוא חלק חשוב מכך, אבל לא רק. בנושא הצלת מזון מעורבים משרדי ממשלה כמו המשרד להגנת סביבה, משרד הרווחה ומשרד החקלאות, ראוי שגם משרדי האוצר והכלכלה יהיו מעורבים, משום שהשפעת אובדן המזון על יוקר המחיה עומדת על 11 אחוזים, וכמובן גם משרד הבריאות. על משרד ראש הממשלה להוביל ולקדם הכנה של תוכנית בין משרדית לקידום תחום הצלת המזון, שכן הוא הגוף שיכול לאגד בתוכנית אחת את עבודת המשרדים".
ופעולות נוספות?
"הממשלה יכולה לדוגמה לכפות הצלת מזון מ-44 חברות ממשלתיות גדולות שרובן לא עושות זאת כרגע, או להוסיף בכל מכרז ממשלתי בתחום המזון סעיף לפיו עודפי מזון יועברו לתרומות, כפי שקורה בצרפת ובאיטליה, ומי שלא יעשה זאת ייקנס. הממשלה מתחילה להכיר בחשיבות הנושא, אלה יעדים בינלאומיים שאולי נגיע אליהם ואולי לא, אבל כפרטים שחיים על הכדור, נושא הקיימות קריטי לנו ולדורות הבאים. מטרתנו היא להגביר את המודעות ולחייב פעולות שעוזרות לכלכלה, לסביבה ולבריאות. הטמפרטורות בעולם עולות, ואין לנו זמן לרצון טוב בעוד חמש שנים. אם לא נעשה זאת עכשיו, עלול להיות מאוחר מדי".
לקט ישראל עוסק אומנם בתחום המזון מהחקלאות והמזון המבושל, אבל בקרוב מתכוונים אנשיו לפעול לעידוד מוצרים שונים מהעודפים. "כמה קולרבי וגזר כבר אפשר לחלק? התוכנית שלנו היא לעודד אחרים להמשיך מכאן וליצור מהקולרבי חמוצים ומהגזר מרק או מיץ. כך נוכל להגביר את המודעות ברמה הלאומית ולאפשר לגורמים נוספים לפעול".
בשיתוף ארגון לקט ישראל
