"לעיתים לקוחות מבלבלים בין 'מה נכון לעשות' לבין 'איך נכון לעשות' וזו סוגיה בה יש לפרוגרמה ערך רב בתהליך"

רפי טומשוף, מנכ"ל חברת הייעוץ הבינ"ל פרוגרמה, המתמחה בניהול שרשרת אספקה ובהקמת מרכזים לוגיסטיים, סוקר את השיקולים שצריכים להנחות מנהלים בבואם לפתוח מרלו"ג חדש - אם באופן עצמי, במיקור-חוץ או באמצעות יזמות

יובל גמליאל
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תכנון מרלו"ג קומות חדשני | תכנון: חברת פרוגרמה. הדמיה: חברת מקלוקס
תכנון מרלו"ג קומות חדשני | תכנון: חברת פרוגרמה. הדמיה: חברת מקלוקס
יובל גמליאל
תוכן שיווקי

שוק המרכזים הלוגיסטיים נחשב לאחד משוקי הנדל"ן הרותחים ביותר בישראל בשנים האחרונות, ולא בכדי. שגשוגו של עולם האיקומרס, לצד משבר הקורונה והצורך בייבוא ובהחזקת מלאים זמינים ורחבי היקף, הביאו לביקוש עצום לשירותי המרלו"גים ויותר ויותר חברות מתעתדות להיכנס לתחום. על מנת לעשות את המהלך בצורה מושכלת ונבונה הן פונות לחברות ייעוץ ניהולי והנדסי, המלוות אותן לאורך כל הדרך, החל משלב ייעוד המרלו"ג ומאפייניו - מיקומו בשרשרת הערך, הפלטפורמות הטכנולוגיות בהן הוא יעשה שימוש - ועד ההצדקה הכלכלית והעסקית לקבלת החלטה ניהולית.

רפי טומשוף צילום: סאם יעקובסון

אחת החברות המובילות בתחום זה היא Programa חברת ייעוץ בינ"ל שנוסדה בישראל ומתמחה בניהול שרשרת אספקה. אחת מהתמחויות הליבה של החברה נוגעת לניתוחי צרכים, ניתוחי כדאיות, פריסה, רמות מלאי, תכנון וניהול הקמה של מרכזים לוגיסטיים - החל ממקורות הייצור ועד מרכזי מלאי, מימוש הזמנות ומרכזי און-ליין אוטומטיים. החברה פועלת בארץ ובחו"ל עם לקוחות ותאגידים גדולים באירופה, ארה"ב והמזרח הרחוק, כאשר בישראל היא עובדת מול לקוחות מגוונים דוגמת סופר-פארם, קימברלי קלארק, שופרסל, קסטרו, רנואר, תנובה, שטראוס, טרה ועוד. "בפני החברות צריכה לעמוד מערכת שיקולים רחבה בבואן להקים מרלו"ג חדש בארץ, אם באופן עצמי, במיקור-חוץ או באמצעות יזמות", אומר רפי טומשוף, מייסד, שותף ומנכ"ל פרוגרמה.

חיזוי תרחישים עתידיים

בסקירת מערכת השיקולים טומשוף שם דגש על הצורך של החברות לחזות את השינויים במגמות הביקוש בשוק. "לצורך הדוגמה, מי שלא חזה לפני פרוץ משבר הקורונה שהאיקומרס וחנויות האון-ליין הם הדבר הבא בשוק, הגיע למשבר הקורונה פחות מוכן" הוא מציין. "דוגמה אחרת היא חיזוי מרכיב היבוא בשוק. אם למשל, בניתי מרלו"ג קטן והיבוא הולך וגדל, אז המרכז לא יעמוד ברמות הביקושים, ואם לחילופין בניתי מרלו"ג גדול מדי אבל מרכיב היבוא בשוק ירד, אזי אני מפסיד על שטחים שעומדים ריקים. תחזית הביקוש מורכבת גם משינוי בטעם הצרכנים, שינוי במבנה השוק, כמו למשל מעבר ממכולות לסופרמרקטים או ערוצים אחרים, מעבר לאספקה בבית וכדומה. כלומר, הביקוש הוא לא רק מה הצרכן צורך, אלא כל דפוסי הצריכה שלו. אפשר לומר שהאתגר הראשון בתהליך הוא להבין מה הולך להשתנות בעולם העסקי הדינמי בו אנו פועלים".

מה הפתרון שלכם לאתגר החיזוי הזה?

"לפרוגרמה יש מתודולוגיה מוכחת, שמסייעת לתת מענה לשאלות המעצבות אותן ציינתי, כמו מהם התרחישים העתידיים ואיזה צרכים הם יספקו, מה הוודאות שלנו לגבי העתיד, מה ישתנה במדיניות המלאי, כיצד ישתנה אופי הלקוחות, ערוצי המכירה, אופי ההזמנות ומאפייניהם, רמת השירות העתידית ואיזו גמישות נרצה לשמר לטובת הלא נודע".

מהו השיקול הבא?

"השיקול השני הוא שיקול ספציפי לשוק המרלו"גים והוא נוגע להיבט הנדל"ני בפעילותם. בישראל יש ביקושים גדולים לבניית מרכזים לוגיסטיים ואלו באים על רקע הזמינות הנמוכה של הקרקעות ומחירן המטפס בהתאם למיקומן בארץ (ככל שהקרקע קרובה יותר למרכזי הערים כך המחיר מזנק). אם למשל, בונים במקומות מרוחקים וזולים יותר כמו הגליל והנגב אז יש לזה כמובן מחירי שינוע ומצבים של גודש בכבישים. אחד הפתרונות שאנו מציעים לכך הוא בניית מרכזים לוגיסטיים בניצול שטח 'חכם'. דוגמאות לכך הן המרלו"גים הגבוהים של טמפו, שנבנו תוך ניצול נדל"ן יקר, שטראוס-שוהם שבנוי במבנה בקומות, קימברלי, סנו, שופרסל און-ליין ושופרסל שוהם".

פלטפורמות טכנולוגיות מגוונות

"שיקול חשוב נוסף עליו מצביע טומשוף הוא מרכיב כוח האדם. "ענף האחסנה והלוגיסטיקה בישראל חווה מחסור משמעותי בעובדי צווארון כחול, וזה הגיע למצב בו יש מרלו"גים במרכז הארץ שמביאים עובדים בהסעות מרהט ודרומה. פתרון לכך הוא החלפת כוח האדם החסר בטכנולוגיה ורובוטיקה", הוא מבהיר. "אפשר לומר שזוהי התייעלות שבאה ממקום של אילוץ. שימוש טכנולוגי נבון יכול לשפר את הצעת הערך למשתמש. ניתן לראות זאת גם בתחום האון-ליין בו מתפתחות מערכות מתקדמות לאיסוף הזמנות, לרבות רובוטיקה, מערכות איסוף הזמנות ללא מהלך אדם, מערכות ראייה, חישה ועוד. הן מסייעות למערך התפעול להכין הזמנות ממשטח, לקרטון ומשם למוצר בודד בקצבים ותפוקות הולכות וגדלות".

מה בנוגע למערכות הטכנולוגיות עצמן?

"זוהי אכן נקודה חשובה. במסגרת הליווי שלנו לחברות, אנו בוחנים האם המערכות הטכנולוגיות שאנו מטמיעים כעת יהיו תקפות גם לעתיד שאילולא כן מדובר על השקעה עצומה שלא תוכיח את עצמה לאחר מספר שנים. לכן, כשבוחרים בפתרונות מעולמות הטכנולוגיה, צריך לבדוק האם הפיתוח הוא של סטארט-אפ צעיר ואז הוא יכול להיות לא בשל מספיק למערכות תעשייתיות, או שאולי זה פיתוח של חברה בגירה וותיקה ואז הוא יכול להיות לא מספיק עדכני מבחינת מערכות השליטה והבקרה, מערכות המידע, מערכות מבוססות בינה מלאכותית וכן הלאה. אנחנו מסייעים לחברות לדעת מהן הפלטפורמות הקיימות בעולם וגם לדעת איזו מהן בגירה או צעירה".

הפלטפורמות הטכנולוגיות האלו מגיעות מהארץ או מהעולם?

"ישנן פלטפורמות טכנולוגיות מגוונות לצרכי הכנת ההזמנות, ליקוט והפצה, רובן מגיעות מחו"ל. כמו למשל מאירופה, מסין - שהפכה להיות שחקן מאוד משמעותי בתחום - וכמובן ארה"ב, והחוכמה היא לבחור באופציה הטובה ביותר בהן, לרבות ההשקעה כנגד עלויות האחזקה והתפעול תוך ניהול הסיכון. יש הבדל גדול בין מערכות שמתאימות למשטחים או קרטונים לבין מערכות שמתאימות לפריטים בודדים כמו בעולם האיקומרס. בדרך כלל אנו פונים למכרז בינ"ל וזה מחייב אותנו להכיר את מה שקורה בתחום זה בעולם באופן רציף".

מהו העיקרון החשוב ביותר בכל התהליך?

"שהכל בסוף צריך להימדד עסקית. מניסיוננו, ראיית מאקרו של הבעיה מאפשרת לקבל החלטות נבונות. מחירי הנדל"ן בישראל מאמירים, עלות הבנייה ומרכיבים טכנולוגיים מהווים השקעה שיש להבטיח עליה החזר, כדאיות, תשואה וכל מדד פיננסי נדרש. כאן, שוב, יש לגלם את מחיר הסיכון ומניסיוננו, זהו מרכיב מהותי ביכולת קבלת ההחלטות. לפעמים לקוחות מבלבלים בין 'מה נכון לעשות' לבין 'איך נכון לעשות' וזו סוגיה בה יש לפרוגרמה ערך רב בתהליך. יש לנו ניסיון של למעלה מ-30 שנה בבניית התהליכים אותם פירטתי, כאשר ליווינו את בנייתם של מתקנים לוגיסטיים אוטומטיים וקונבנציונליים רבים, בארץ ובעולם".