על קירות משרדה של חנה מנור, בעלת מפעל עמיסל עמית תעשיות, ניצבות תמונות עם ראשי מערכת הביטחון לדורותיהם - שרים, מנכ"לים, מנהלי התעשיות הצבאיות - שהתארחו לסיור מקצועי במפעל החברה באזור התעשייה באשדוד. על הקירות גם שלל מכתבי תודה, פרסים ואותות הוקרה ובהם פרס התעשייה שקיבלה מנור ב-2021. אך חנה מפנה את תשומת לבי למכתב אחד שבעיניה מספר יותר מכל את סיפורה של החברה שהקימו היא ובעלה, איזי מנור, לפני 34 שנה. המכתב מ-2006 שממוען אליה מעמוס מתן, אז סמנכ"ל התקשוב בחטיבת מערכות יבשה ותקשוב באלביט, מספר בפשטות על השתתפותה של אלביט במאמץ המלחמתי במלחמת לבנון השנייה, שבה נדרשה להתקין מערכות צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) לכוחות הלוחמים, וכי במסגרת מאמץ זה הסתייעה רבות בציוד ובידע של חברת עמיסל, שתרמו להצלחת התקנת המערכת. "הירתמותכם המהירה והרצון הרב לסייע הובילה להצלחת המשימה", כתב מתן. "המערכת השתלבה בלחימה והצילה חיים ועל כך הוקרתנו והערכתנו הרבה".
"המכתב הזה הוא אחד מיני רבים שקיבלנו במהלך השנים, אבל הוא נגע ללבי במיוחד", אומרת מנור. "המחשבה שאנחנו סייענו להציל חיים של חיילי צה"ל מרגשת אותי".
אף על פי שהעבירה את שרביט הניהול השוטף לבנה, עמית מנור, המשמש כיום כמנכ"ל החברה, חנה נותרה דומיננטית מאוד בחיי המפעל, שמייצר ומרכיב סוללות, מצברים ומערכות טעינה ניידות לשורה של מוצרים ופלטפורמות - מכטב"מים דרך רובוטים ועד ציוד רפואי – ומערכות בקרה אלקטרוניות. בעשור השביעי לחייה היא בקיאה מאוד בנושאים טכניים וטכנולוגיים, מעורה בנעשה ומפקחת מקרוב על הפעילות העסקית. "מיס אנרגיה" כינה אותה פעם אהוד ברק, ולא רק בגלל העובדה שהמפעל עוסק בייצור מקורות אנרגיה ניידים.
בעודנו מדברים עוזבת את המקום קבוצה של ארבעים אנשי משטרה שהגיעו לכאן לביצוע הדרכות בנושא בטיחות בשימוש סוללות ומטענים וכן הצגת פתרונות חדשים בנושא זה.
"הדרכות אלה הן חלק ממסורת ארוכה שבה אנו דואגים לשמור על קשר הדוק עם הלקוחות, גם כדי להדריך אותם בנושאים כמו בטיחות וגם כדי ללמוד מהם על הצרכים שלהם", מסביר איזי מנור. "בכלל, אנחנו כל הזמן מקפידים ללמוד מה נעשה בשוק, משתתפים באינספור תערוכות מקצועיות, לרבות הסלון האווירי בפריז, מיליפול ויורוסאטורי, ומנסים להבין מה המגמה הבאה בשוק האנרגיה, בדגש על התעשייה הביטחונית והאווירית".
התאמה לדרישות השוק המשתנות
איזי מנור הקים את מפעל עמיסל ב-1989 לאחר שפרש מתדיראן, שם היה אחראי במשך שנים על תחום סוללות הליתיום. "כמנהל ייצור במפעל נוכחתי לדעת שמבחינת תדיראן לא משתלם כלכלית לעסוק בייצור הזמנות קטנות. החלטתי לעזוב ולהקים מפעל שישרת את תדיראן כקבלן משנה. חשבתי כבר אז שסוללות הן העתיד של עולם האנרגיה וישמשו כמקור אנרגיה משני ונייד, אבל לא הערכתי עד כמה התחום יתפתח. לא יכולתי לזהות אז, כשהסוללות היו רק בתחילת הדרך, שנגיע ליום שהן ישמשו כמקור אנרגיה לכלי טיס בלתי מאוישים".
כדי להכיר טוב יותר את התחום המתפתח החל מנור לפתח קשרים עם ספקים מעבר לים ובמיוחד במזרח אסיה, שעסקו בייצור סוללות ליתיום. הוא ביקר בתערוכות, השתתף בסמינרים מקצועיים ובדק עד כמה המפעל שלו נותן מענה לצורכי השוק.
הקשרים שמיסד מנור מעבר לים הביאו לכך שהוא החל לייצר שם סוללות, בשותפות עם דוקטור טיוואני לכימיה ותחת פיקוח של צוות מקומי צמוד המבצע בקרת איכות קפדנית טרום הגעת התאים לארץ ובדיקתם במעבדת המפעל, תחת ביקורת ישראלית ולפי תקן ISO. חשוב לציין שהמזרח משמש מקור בלעדי לטכנולוגיית צפיפות האנרגיה הגבוהה בתחום הפולימר בלבד. תאי הליתיום יון מיובאים מיפן ומקוריאה בלבד וממותגי–העל SAMSUNG PANASONIC, LG, MOLICEL ודומיהם.
לאחר כמה שנים שבהן שירתה החברה את תדיראן הגיעה נקודת המפנה בשנת 1992, כאשר המפעל קיבל הזמנה משמעותית למכשירים צבאיים. הזמנה זו "פתחה את הדלתות" של צה"ל ושל מערכת הביטחון לחברה והביא אותה למקום שבו היא נמצאת כיום כספקית מרכזית ומצטיינת בתחום הסוללות של התעשייה הביטחונית וכוחות הביטחון.
"עם הזמן התפתחנו וההזמנות הפכו יותר ויותר מורכבות", מספר מנור. "התאמנו את עצמנו לדרישות השוק ועבדנו קשה, לפעמים שלוש משמרות ביום. היינו מלאי מוטיבציה להביא לשוק דברים חדשים".
בד בבד פעלה חנה מנור להחדרת סוללות גם לשוק האזרחי, בעיקר עבור דיבורית אוניברסלית לטלפונים סלולריים ובהם מכשירים של נוקיה, אריקסון ואפילו למותג "מנגו" של מוטורולה, שיוצר ושווק בשנות התשעים. היא אפילו הקימה נקודת מכירה בדיוטי פרי וזכתה לשבחים מצד מנהליו, שמעולם לא החזירו סחורה והיו מרוצים מאיכות הסוללות. היא סיפקה סוללות יפניות איכותיות ושיווקה אותן במספר ערוצים, בהם הסופר-פארם ורשתות השיווק הגדולות ורשתות מחשבים.
שיא עולמי בצפיפות אנרגיה
גולת הכותרת של הפיתוח בחברה היא בהגעה לשיא עולמי בסוללות ליתיום פולימר, סוללות בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה, המיועדות בעיקר לכלי טיס בלתי מאוישים. החברה השיקה לפני מספר שנים קו ייצור חדש עבור תאי ליתיום פולימר מסדרת H320, תאים בעלי צפיפות אנרגיה של 320 Wh/kg, ולאחרונה הגיעה להישג של 327 Wh/kg והשאיפה להגיע ל Wh/kg 350 - שיא עולמי, מוכח מדעית ומגובה בניסויים בשטח, ששום חברה אחרת בעולם לא הגיעה אליו. למעשה הטכנולוגיה אפשרה לעמיסל לייצר סוללות במשקל נמוך בעלות קיבולת גבוהה יותר ממה שהיה מוכר עד אז, תחת המשקל הנמוך המוצע. לאחרונה השתמשה החברה בתאים אלה להרכבת מצברים ששימשו את הצרכנים הגדולים ביותר בתחום המזל"טים והכלים הבלתי מאוישים, הן בשוק הישראלי והן בשוק האמריקני והאירופי.
"מדובר בטכנולוגיית פורצת דרך, שמשפיעה ישירות על משך זמן העבודה של המערכות הבלתי מאוישות בכלל ושל הרחפנים בפרט", אומרת מיטל מור, סמנכ"לית השיווק והמכירות של החברה. "לפני מספר שנים כמות האנרגיה בנפח מסוים היתה עובדה מוגמרת, וכיום עמיסל היא היחידה בעולם שמצאה את הדרך להישאר בנפח ובמשקל המוכרים, ובכל זאת להגדיל את כמות האנרגיה שבהן. כמובן שמדובר בהשפעה ישירה על ביצוע משימות בצורה יעילה ולזמן עבודה ארוך יותר מהמקובל בשוק".
"אנו חיים בשוק תחרותי ודינמי שבו כולם נאבקים על כל גרם של משקל, שכן כל גרם שנצליח להוריד יוסיף זמן שהייה באוויר", מדגישה חנה מנור. "הצלחנו להגיע להישגים שאפילו מתחרים אמריקאים ואנגלים עוד לא הגיעו אליהם".
לפני כחודשיים רשמה החברה הישג נוסף כאשר ייצרה את מערכת האנרגיה לרכב המעופף של חברת AIR הישראלית, שעברה בהצלחה את טיסת המבחן המלאה שלה. מדובר ברכב אווירי פרטי העונה לשם AIR ONE, שניתן להחנות בחצר האחורית ולטוס בו לאן שרוצים במהירות, תוך דילוג קליל מעל הפקקים. החזון של החברה הוא להנגיש את התעופה הפרטית-אישית להרבה מאוד אנשים לאחר ש-300 לקוחות כבר רכשו את המוצר. בתקופה הקרובה מתכננים בחברה לבצע אלפי שעות טיסה כחלק מהליך הרישוי ולמסור את הכלים הראשונים ללקוחות כבר ב-2024. "העובדה שעמיסל אחראית על הסוללות שבאמצעותן מטוס זה טס היא מקור לגאווה גדולה", מציינת מנור בהתרגשות.
"אנחנו מייצרים מוצרים לפי דרישה, הכל כחול–לבן, ואין לנו כמעט מוצרי מדף", מדגישה מיטל מור. "למעשה, אנחנו נותנים מענה אופטימלי לכל אפליקציה שעובדת בשטח ללא מקור חשמל פיזי או גנרטור חיצוני, וזאת למגוון רחב של מוצרים - מרובוט לניקוי בריכות ועד מזל"טים, כולל מטוסים חשמליים, כמו AIR ONE. הסוללות שלנו משרתות רובוטים צבאיים שנכנסים למנהרות ולכלים ששטים מתחת למים. כאשר רפאל קיבלו את פרס ביטחון ישראל על פרויקט סודי הם הודו על תרומתנו להצלחת הפרויקט ולזכייה בפרס.
"אנחנו מייבאים את התאים המשמשים להרכבת המצברים כחומרי גלם מחו"ל, יוצרים מהם מצברים על פי דרישה ויודעים להעביר אותם תקינות, כגון UN38.3 ו-IEC62133, הכל תחת מעבדה שעובדת לפי נוהלי ISO9001:2015", היא מוסיפה.
מיהם הלקוחות?
"אנחנו ספקים מורשים ומצטיינים של משרד הביטחון ושל כל התעשיות הביטחוניות, כמו אלביט ורפאל, ועובדים גם עם חברות אזרחיות דוגמת אירונאוטיקס. במקביל עמיסל מתכננת, מייצרת ומשווקת לגופי הביטחון המיוחדים כמו המשטרה והשב"כ. מלבד לשוק הביטחוני, הרפואי והתעשייתי, עמיסל נותנת מענה לחברות בינלאומיות כדוגמת Lockheed Martin, Jennings Engineering Delair Tech, DSO Singapore ועוד. איזי מנור, המייסד, מתרגש כל הזמן מחדש כשהוא מספר על מפעל ישראלי שהחל בצריף קטן באשדוד ומספק היום סוללות לענקי התעופה האזרחית והצבאית בעולם".
"הגישה היא פרויקטלית", מבהירה חנה מנור. "אנחנו בוחנים מה הלקוח צריך, בוחנים את הטכנולוגיות המתאימות ומה נדרש ספציפית לכל אפליקציה בשטח. היכולות והידע שלנו הם גבוהים במיוחד והלקוחות מכירים בכך. המקצועיות אצלנו היא מעל הכל".
אתגר משולב הנדסי-שיווקי-לוגיסטי
לשיחה מצטרף עמית מנור, המנכ"ל ובנם של הבעלים, בעל תואר שני בהנדסה אווירונאוטית מטעם הטכניון, שמספר על צוות עובדים מקצועי מאוד, הכולל גם מהנדסי חשמל, מכונות ואווירונאוטיקה, שמלווה את החברה במשך שנים ארוכות. "חלק מהסמנכ"לים צמחו מלמטה, מפס הייצור או מהעבודה המשרדית, ואנחנו גאים על כך. סמנכ"ל התפעול שלנו, איגור וליקין, הוא הוכחה לכך שזיהוי יכולות האנשים שלנו וקידומם מקדמים את החברה ומעצימים את היכולות שלנו. בסוף ההון האנושי הוא זה שקובע את איכות הייצור. אנחנו מפעילים עסק שהוא משפחתי לא רק במובן הפורמלי אלא גם במובן האנושי. לאנשים כאן אכפת מאוד והם מגלים מסירות רבה. יש לנו קשר אישי חם עם כל העובדים.
"האתגר שאנחנו מתמודדים עמו ביום-יום אינו פשוט. זהו אתגר משולב הנדסי-שיווקי-לוגיסטי, אבל זה מסקרן ומעניין גם ברמה האישית".
בתמהיל הלקוחות, מהי החלוקה בין הצד הביטחוני לאזרחי ובין ייצור לשוק המקומי לעומת חו"ל?
"אנחנו ממוקדים בשוק הביטחוני וכ-80% מהמכירות מיועדים אליו. אפשר לומר שאנחנו חלק בלתי נפרד מהתעשייה הביטחונית הישראלית. הוותק, הניסיון והידע שצברנו עוזרים לנו לתכנן, לפתח ולייצר פתרונות אופטימליים לצרכים שעולים מהשטח. אין עוד חברה שנותנת מענה כה מהיר ובכל שעה לכל צורך, כולל סיוע בשעת חירום לכוחות הביטחון. אשר לחו"ל, הרי מעבר לתאגידי התעופה הגדולים, התחלנו בשיתופי פעולה עם חברות בארה"ב, אירופה והודו, ואנחנו מקווים שהמאמצים האלה ינביטו שיתוף פעולה רחב וכולל שיגשים את חזון ההתרחבות שלנו בעולם. השוק בחו"ל הוא בהחלט שוק עם פוטנציאל צמיחה ניכר, ואנחנו פועלים להגדיל את היקף המכירות אליו".
מה לגבי התחום החם של רכב חשמלי?
"השתתפנו בפיתוח מכונית המרוץ החשמלית של אוניברסיטת בן-גוריון ואנחנו מפתחים סוללות שמהוות חלק מהתחום המתפתח, אבל אין לנו שום כוונה להתחרות בטסלה. לעומת זאת, אנחנו לוקחים חלק פעיל בתחום של מיחזור סוללות. הרעיון הוא לאפשר לסוללות, שהגיעו לסוף חייהן עבור אפליקציה מסוימת, לעבור הסבה לאפליקציה אחרת, כזו שהדרישות שלה לא מצריכות הספק של סוללה לרכב, ובכך לחסוך משאבים ולתרום לסביבה".
מה החזון? לאן אתם שואפים להגיע?
"החזון הוא להפוך למפעל יצרני ראשון במעלה בתחום האנרגיה הניידת. שמנו לנו למטרה לפתח ולייצר פתרונות לכל דרישה או גחמה של הלקוחות ובכל משקל אפשרי של סוללה".
בשיתוף עמיסל עמית תעשיות
