שוק האנרגיה המתחדשת בישראל נמצא בצומת אסטרטגי. המדינה הציבה יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030, והיא בוחנת יעד של 40% עד 2035. בפועל, קצב החיבורים לרשת נמוך משמעותית מהנדרש כדי לעמוד ביעדים אלה. לאחר 7 באוקטובר ובצל המלחמה, המונח "ביטחון אנרגטי" קיבל משמעות חדשה – במדינה שהיא אי אנרגטי, ייצור מבוזר ומתקני אגירה אינם עוד יעד סביבתי, אלא צורך לאומי אסטרטגי.
לפי גרין סולאר קפיטל (GSC), הבעיה אינה הביקוש, אלא המבנה. במשך שנים פעל השוק הסולארי במודל שבו בעל הנכס נדרש לממן את ההקמה, לנהל את המורכבות הרגולטורית ולשאת בסיכון, בתחום שאינו ליבת עיסוקו. GSC מבקשת לשנות את הפרדיגמה: לא למכור מערכת, אלא ליזום ולנהל נכסי אנרגיה כנכס מניב ואסטרטגי לאורך זמן.
המודל השתנה
GSC מתמחה בייזום, הקמה וניהול פרויקטים של אנרגיה מתחדשת ופועלת במגזר הביתי, המסחרי והחקלאי. כיום היא מנהלת למעלה מ־100 פרויקטים בהספק מצטבר של כ־17 מגה־ואט, בשלבי תכנון, רישוי, ביצוע והפעלה. "החסם המרכזי בהשגת יעדי האנרגיה אינו מחסור בביקוש, אלא מבנה מימון שגוי. רוב השוק עדיין מוכר מערכות. אנחנו בונים ומנהלים תשתית", מסביר יהונתן הלל, מנכ"ל החברה.
המודל של GSC מבוסס על העברת המימון, התפעול והסיכון מהלקוח לחברה. היא מאתרת נכסים בעלי פוטנציאל, מממנת את ההקמה, מובילה את הרישוי והחיבור לרשת ומנהלת את הנכס לאורך כל חיי המערכת – כך שבעל הנכס אינו נדרש לשאת בעלויות או להתעסק בהפעלתו.
הלל מגיע מעולם היזמות והפיתוח במגזר המסחרי והחקלאי, ונחשף מקרוב למורכבות המימונית והרגולטורית של התחום. הניסיון הזה עיצב את GSC כגוף יזמי המנהל תשתית ארוכת טווח – ולא כספק מוצר.
ניהול אנרגיה מבוזרת
GSC פיתחה תשתית ניהולית וטכנולוגית שמאפשרת לה לנהל פורטפוליו רחב של פרויקטים במקביל, תוך שליטה הדוקה בכל שלב ושמירה על יעילות תפעולית גבוהה. במקום להתרחב דרך שכבות ניהול וכוח אדם, החברה בנתה מערכת טכנולוגית שמנהלת את מחזור החיים של כל נכס אנרגטי – משלב בדיקת הכדאיות וההתאמה, דרך הרישוי והחיבור לרשת ועד בקרה פיננסית וניהול ביצועים לאורך שנים.
"במקום לבנות ארגון גדול, בנינו מערכת גדולה ותהליכים שבעבר היו ידניים מנוהלים כיום בצורה אוטומטית ומבוקרת", אומר הלל. התוצאה היא יכולת לנהל היקפים גדלים של פעילות, תוך שמירה על שליטה, "שקיפות ויציבות תפעולית. בענף שמושפע משינויים רגולטוריים ותלות בלוחות זמנים חיצוניים, היכולת לנהל תהליך באופן מדויק ורציף מגדילה את הסיכוי שלך להצלחה", הוא מוסיף.
שינוי הייעוד של קרקע חקלאית
השימוש בקרקעות חקלאיות היה בעבר מוגבל כמעט לחלוטין לחקלאות. בשנה האחרונה עוגנה לראשונה מסגרת סטטוטורית שמאפשרת הקמת מתקן קרקעי של עד דונם בחלקה א' בנחלה, וקידום מתקנים אגרו־וולטאיים במסגרת דו־שימוש. ההסדרה עדיין שמרנית ומחייבת עמידה בתנאי עיבוד חקלאי מיטבי, אך היא יצרה ודאות תכנונית ראשונית שמאפשרת לראשונה לקדם פרויקטים בהיקפים משמעותיים בקרקעות חקלאיות – מבלי לוותר על ייעודן המקורי.
חשיבות הדו־שימוש בישראל
במקביל לשינוי הרגולטורי, שנים של שחיקת רווחיות בענף החקלאות יצרו מציאות מורכבת עבור בעלי נחלות. רבים מהם בנו את חייהם על עבודת האדמה, אך כיום ההכנסה החקלאית לבדה מתקשה לייצר יציבות כלכלית ארוכת טווח, וגם מגבלות רגולטוריות מקשות על יצירת מקורות פרנסה נוספים בתוך הנחלה. כאן נכנסת לתמונה GSC. החברה פועלת ביחד עם בעלי הקרקע במטרה לשלב בין פעילות חקלאית מלאה לייצור אנרגיה סולארית באותו שטח.
"אנחנו לא מחליפים את החקלאות, אלא משדרגים אותה ושומרים על טובת החקלאי", מדגיש הלל, "מעבר לערך הכלכלי לבעל הנחלה, לפרויקטים אלה יש גם משמעות מערכתית רחבה: ייצור אנרגיה מבוזר שמקל על הרשת ונותן מענה בתרחישי קיצון. במדינה צפופה כמו ישראל דו־שימוש אינו רק פתרון נקודתי, אלא חלק מתפיסה אסטרטגית של ביטחון אנרגטי ולאומי".
"מנהלים תשתית אנרגטית"
הקמה של מערכת אגרו־וולטאית היא תהליך מורכב – רגולטורית, תכנונית ופיננסית. "אנחנו מאתרים את הנכס, מממנים את ההקמה, מובילים את תהליכי הרישוי והחיבור לרשת ומתחזקים ומנהלים את המערכת לאורך כל חייה", מוסיף הלל. "בעל הקרקע אינו נדרש להשקעה, אינו מתמודד עם ביורוקרטיה ואינו נושא בסיכון תפעולי או מימוני.
"החברה מרכזת תחת קורת גג אחת את העבודה מול רשות מקרקעי ישראל, ועדות התכנון, חברת החשמל והגורמים המממנים, ופועלת במודל שבו היא מתוגמלת על ביצועים לאורך זמן ולא על ההתקנה. בעל הנכס מקבל דמי שימוש קבועים או חלק מההכנסות, בהתאם למבנה ההתקשרות, ויכול לרכוש את המערכת בכל שלב לפי מנגנון שנקבע מראש. במילים אחרות, אנחנו לא מוכרים מערכת, אלא פועלים בשביל לבנות ולנהל תשתית אנרגטית מניבה – כך שהחקלאי יכול להמשיך להתמקד באדמה שלו, ולהרוויח ממנה פעמיים".
"נכס בתיק ההשקעות"
שוק האנרגיה המתחדשת בישראל נמצא בשלב צמיחה מואץ. בשנה האחרונה נרשמו עליות שווי משמעותיות בחברות אנרגיה ציבוריות, בין היתר על רקע עניין גובר מצד גופים מוסדיים בתחום התשתיות והאנרגיה המבוזרת. לדברי הלל, המגמה ברורה. "אנרגיה מתחדשת נהפכה לנכס תשתיתי לגיטימי בתיקי השקעות ארוכי טווח", הוא אומר.
הלל מסביר כי גם פעילות החברה מעוררת עניין מצד שחקנים פיננסיים ואסטרטגיים. "אנחנו לא פוסלים שיתופי פעולה או מהלכים עתידיים, אבל האחריות שלנו היא קודם כל כלפי בעלי הנכסים שבחרו בנו", הוא מבהיר. "כל החלטה תיבחן דרך פריזמה אחת – שמירה על יציבות, ניהול אחראי ושמירת בעל הנכס במרכז. בענף שבו הבטחות גדולות אינן נדירות בוחרת החברה להדגיש גישה שמרנית. אפשר לצמוח מהר, אבל תשתיות בונים לאורך זמן".
בשיתוף גרין סולאור קפיטל
