לקוראים שלום,
התעשייה הישראלית נמצאת בעיצומה של מהפכה טכנולוגית. זהו כורח המציאות נוכח היותה מוטת ייצוא והציפיות העולות של הצרכנים. תקראו לזה "ייצור מתקדם" או "המהפכה התעשייתית הרביעית" (INDUSTRY 4.0), המשמעות היא אחת - כדי לייצר מוצרים תחרותיים יותר לשוק המקומי והעולמי, או לפתח מוצרים חדשים, אתה חייב להפוך את תהליך הייצור ליעיל יותר, מדויק יותר ורווחי יותר.
היתרון של התעשייה הישראלית הוא בקירבה הבלתי אמצעית לטכנולוגיה ולמאות הסטארט-אפים שיושבים כאן, בבית, בסמוך אליה. יתרון נוסף טמון בשורה של תמריצים ממשלתיים לאימוץ טכנולוגיה בתעשייה. אמנם לממשלה אין מדיניות תעשייתית ברורה ומקיפה, אבל בתחום זה יש עשייה ורשות החדשנות מבינה כי אימוץ חדשנות בתעשייה יכול להשיא תשואה עודפת למשק. לכן היא מסייעת ומעודדת מפעלים, באופן ישיר ועקיף, על מנת שיאמצו חדשנות טכנולוגית, באמצעות מגוון מסלולים, כלים ופעולות המבוצעים על-ידה.
בישראל פועלות כיום כ-120 חברות המתמחות בייצור מתקדם ומספקות שורה של פתרונות בתת-תחומים שונים. עיקר המאמץ שלהן מופנה לחו"ל, אבל אליה וקוץ גדול בה - למרות שישראל היא דיירת קבע בתודעה הטכנולוגית העולמית, עוד לא חלחלה לגמרי ההכרה שלישראל יש יתרון יחסי בתחום. זאת בניגוד לתחומים כמו סייבר, ביומד ומכשור רפואי. כאן המקומי והגלובלי נפגשים. הצגת הצלחות במפעלים ישראלים יכולה להמחיש לקניינים פוטנציאליים את היכולות הישראליות.
הדרך הטובה ביותר לסקר את המהפכה היא דו-כיוונית: הן מנקודת מבטם של המפעלים המאמצים טכנולוגיות מתקדמות, והן מנקודת מבטן של חברות ההזנק, שמתמחות בתחומים כמו חיזוי תקלות במכונות תעשייתיות, אבטחת סייבר של מפעלים, רובוטיקה ואוטומציה, חיישנים, IOT, הדפסת תלת-מימד ועוד. זה בדיוק מה שניסינו לעשות במגזין "תעשייה חכמה" המוצג כאן לפניכם, שמציג זוויות שונות של מהפכת הייצור המתקדם.
קריאה מהנה ומועילה!
יואל צפריר, עורך
