אתחיל בסיפורו בדיוני מלפני למעלה מ-70 שנה של הסופר ריי ברדבורי, "There will come soft rains", בו מתואר בית מגורים אשר מתפעל ביעילות את כל מטלות הבית, תוך גילוי תכונות אנושיות ושיח בחלל האוויר אל מול בני אדם. תיאורי הבית, המתפעל באופן אנושי כמעט כל משימה, מציג סוג של נבואה טכנולוגית, המציירת תמונה עתידית של עולמנו אנו, המכילה מרשתת דברים ( IoT) בשילוב בינה מלאכותית (AI), כאשר האמצעים הטכנולוגים אוספים מידע, מקבלים החלטות ובעצם מנהלים את סביבתם. תמונה זו נחשבה בדיונית ובגדר רעיון אוטופי בשנות ה-50' של המאה הקודמת, אך הופכת יותר ויותר ריאלית למול התשתית הטכנולוגית הקיימת כיום, אשר מאפשרת מימוש של חזון טכנולוגי-אוטופי זה.
מהפכה הייצור המתקדם בישראל - הדוגמה של תעשיית הרכב
הן תעשיית המכונות העולמית והן התעשייה הישראלית עוברות מהפכה בתחום הייצור המתקדם בתחומי התעופה, החלל והמכונות. מהפיכה זו מאופיינת בעידוד יזמות טכנולוגית, כאשר המרכיבים עיקריים ביזמות זו הם טיפוח ההון האנושי, השקעה בקידום תשתיות פיזיות ונדידה רוחבית של טכנולוגיות בין תחומי יישום שונים.
ישנם מספר גורמים, שמשפיעים על המהפכה שעוברת התעשייה הישראלית ומכפילי הכוח שהיא יוצרת לתעשייה המקומית והעולמית. גורם משמעותי למהפכה הוא הבשלה של אבני בניין טכנולוגיות, כמו כושר מחשוב, מקורות אנרגיה, AI, יכולות סייבר הגנתיות, IoT, סילוק חום - המאפשר מזעור רכיבים אלקטרוניים - וכדומה. בחלק מהטכנולוגיות הללו מדינת ישראל מובילה ברמה העולמית, והיזמים והתעשייה יודעים לרתום תחומים אלה לתחומי המכונות והתעשייה וכך ליצור הובלה טכנולוגית וחדשנות בתחומים שבהם בעבר לא היינו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית.
דוגמה לפעילות שמביאה להובלה טכנולוגית ומסייעת למהפכה באמצעות "השאלה" או שימוש באבן בניין, המשמשת בתחום טכנולוגי מסוים, ליישום בתחום טכנולוגי אחר היא תחום הרכב. רובנו זוכרים את רכב ה"סוסיתא", מכונית ה"דגל" של תעשיית הרכב הישראלית, שהתבססה על טכנולוגיה מקומית שהייתה זמינה לפני 50 שנה. תעשיית ייצור הרכב הישראלית לא שרדה את התחרות העולמית. בעשור האחרון חל שינוי מהותי ואנו יכולים לראות כי למרבה הפלא חברות רבות בעולם כוללות במכוניותיהן טכנולוגיה ישראלית חדשנית של העת הזו ולצורך זה אף פתחו בארץ מרכזי מצוינות או נציגויות, שאמורות לאתר טכנולוגיות בשלבים מוקדמים ואפילו טיפחו במסגרת מאמץ זה קשרים עם האקדמיה בארץ.
הכיצד? הדבר נולד מתוך צורך בשילוב יכולות מתקדמות מתחומי המחשוב, התוכנה, הסייבר, האופטיקה, החישה וההתראה (הפיתוח של חברת מובילאיי הוא דוגמה טובה לכך) ברכבים. תחומים אלה היו מקושרים בעיקר ליישומי ביטחון וצבא וזלגו לתחום הרכב ועכשיו גם לתעשייה. ככל שהתפתח תחום ה- IoT, כך יותר ויותר מערכות תלויות ענן היו חשופות לפגיעה מרחוק (כדוגמת מקרה ההשתלטות מרחוק על מכוניות של חברת טסלה עקב פריצת אבטחה). מקרה זה מיצג את הצורך לשימוש בהשבחת יכולות האבטחה Cyber Security)) המושאלות מתחום הסייבר התשתיתי לתחום הרכב החשמלי למניעת הישנות מקרים אלו. כך יצרה התעשייה המקומית מעורבות, תוך תרומת הערך המוסף הייחודי לנו.
פעילות זו מהווה את קיצור הדרך הטכנולוגי או הספין הטכנולוגי, אשר למעשה ממנף ידע ומצוינות טכנולוגית מתחום יישום אחד לתחום יישום חדש לחלוטין, ויוצר מענה לשוק, תוך מיצוב את מדינת ישראל כספקית של טכנולוגיות מפתח לשוק הרכבים העתידי. העבודה בשיתוף עם יצרניות הרכב המובילות בעולם, חושף את המפתחים הישראלים לצרכים ולפערים שהחברות מתמודדות איתם ומאפשרות הזדמנות למתן מענה טכנולוגי ייחודי מישראל.
תהליך זה מתקיים בתחום הרכב אך מתרחב בתהליך דומה גם לעולם התעשייתי ולחברות היצרניות המובילות בעולם. אנו יכולים לראות ולחוש בשנים האחרונות את הפתיחות של התעשייה העולמית ליכולות של המפתח הישראלי והנגישות הקיימת של הטכנולוגיה הישראלית להנהלות בכירות בעולם. אם עד לפני עשור או שניים הפריצה הישראלית הייתה יותר בתחום ה-IT והתוכנה, הרי כיום, ככל שהיישומים של התוכנה ה-AI והסייבר רלוונטיים לתחום התעשייה, נוצר ונבנה אמון ביכולות ובמוצרים הישראלים ויותר ויותר יישומים נפתחים בתעשייה המכאנית, בתעשיית הכלים האוטונומיים ובתעשייה האווירונאוטית.
לזהות אנומליות בפעילות של מכונות תעשייתיות
תחום טכנולוגי נוסף ומשפיע על המהפכה התעשייתית, בו יכולות מקומיות מובילות ברמה הבין-לאומית נותנות לחברות הישראליות קרדיט או כרטיס כניסה לאתגרים בעולם התעשייה, הינו (HUMS (Health and usage monitoring system - שמהווה תשתית טכנולוגית ליכולות חיזוי ותכנון של תחזוקה לפי דרישה/תחזוקה מונעת, Preventive maintenance. פעילות שהתקדמה משמעותית בעולם ובישראל בשנים אחרונות. וכך ניתן לראות כמה חברות ישראליות העוסקות בתחום ה- HUMS אשר מוערכות בשווי של מעל מיליארד דולר.
תחום ה-HUMS כולל שימוש באמצעי חישה וסנסורים מתקדמים מתחומים שונים כמו רעידות, אקוסטיקה וחיישנים, שאמורים לזהות אנומליות בפעילות של מכונות תעשייתיות ובכלל. בשילוב של ניתוח מתקדם של האותות השונים שמגיעים מאמצעי החישה השונים ניתן לנתח את הנתונים ובאמצעותם להבין ולזהות התחלת התדרדרות, או לזהות תהליך המאפיין תהליך המוביל לכשל. מידע זה מוביל ליכולת לקבוע את פרופיל התחזוקה של המכונה התעשייתית ויותר חשוב מזה - למנוע כשל שמשבית את הקו הייצור או את המכונה.
בביצוע תחזוקה מונעת יעילה וחסכונית וקבלת התראות והתווית "אורח חיים בריא" למכונה ניתן להגיע לחיסכון משמעותי בעלויות תפעול ובעלויות נגזרות LLC - Life cycle cost זולות בחישוב של עלויות כוללות לכל אורך חיי המוצר.
בשנים האחרונות משלבים בתחום זה את היכולות המתקדמות של התעשייה המקומית בתחומי הביג דאטה והבינה המלאכותית, אשר מאפשרים לימוד מהיר של אופייני הכשל /ההתנהגות ומאפשרות ווידוא מדויק, מהיר ויעיל של אפיוניי כשל. בטכנולוגיה זו אנו מקבלים דאטה רב ורציף מכמה חיישנים שקיימים בכל מכונה, כגון לחץ, טמפרטורה, סל"ד וכיוצ"ב, שמהם אנו מקבלים רובד נוסף של מידע על בריאות המכונה.
התחום לא נולד אתמול ודובר עליו גם לפני 20 שנה אבל עד לא מזמן הטכנולוגיה הזמינה לא ידעה לחבר ולעבד את המידע הרב ולתרגם אותו למידע בר-מימוש ותובנות ברמה שהובשלה וזמינה היום. כניסה לתחום זה, בשילוב עם IoT, גם פותחות דלת לצרכי הגנה לתקיפות סייבר של מכונות.
התמיכה החשובה של המדינה
אחד הזרזים של ההתקדמות הטכנולוגית בארץ היא הפעילות של רשות החדשנות, שמיסדה מסלולי תמיכה לעידוד הייצור המתקדם והמו"פ לחברות, יזמים, חברות ומוסדות מחקר, תוך מתן מענקים ופלטפורמות לשיתופי פעולה בין גופים שונים. הסיוע והתמיכה מטעם המדינה והרשות מייצגים את ראיית הטווח הארוך של ההשקעה בשנים האחרונות וזו באה לידי ביטוי בעזרה, מינוף, סיוע ומימון תוכניות בתעשייה.
ההשקעה מצד המדינה ותמיכתה בקידום וחיזוק המחקר והחדשנות בתחומי המדע והטכנולוגיה, ניכרים בפעילויותיה, כדוגמת אישור ותמיכת הממשלה בהקמתה של קרן המו"פ להשקעות בטכנולוגיה, המשותפת לישראל ולמדינות שונות כמו הודו, סינגפור ומדינות אירופה (פרויקט Horizon 2020, למשל). לאחרונה אף אושר תקציב של 300 מיליון שקלים לשיתוף פעולה עם איחוד האמירויות. לחיבורים אילו יתרון אדיר בחשיפה לצרכים של מדינות מובילות ומתן הזדמנות מסובסדת, שהיזמים הישראלים לוקחים ויודעים לתת את התמורה וממנה לצמוח ולהצמיח את החדשנות בתעשייה הישראלית.
מנגנון נוסף שתורם לפריחה הנוכחית, שאנו חווים היום, היא תוכנית מימ"ד (המו"פ הדואלי), אשר משקיעה ותומכת בשימוש באבני בניין טכנולוגיות בעולם הצבאי והשקעה בהסבתם לשימושים ומוצרים בעולם האזרחי, ולהיפך.
תוכנית זו, המשותפת למפא"ת ולרשות החדשנות מהווה זרז חשוב נוסף (שלפעמים מתרחש באופן טבעי) בהסבה של טכנולוגיות צבאיות ליישומים חדשניים בתחום האזרחי. בעבר הפעילות נעשה באופן עצמאי על-ידי יזמים אשר הנגישו/"הזליגו" רעיונות וטכנולוגיות וכיום התהליך מתקיים באופן מובנה לתוכנית בעלת אפקט משמעותי יותר דווקא בתחומי התיעוש והתעשייה, היכן שנדרשות תשתית פיזית והשקעות גדולות.
דוגמא טובה להסבת טכנולוגיה שכזו, טרם תוכנית מימ"ד, היא הגלולה של חברת גיוון אימג'ינג. גלולה זו מבוססת במקורה על טכנולוגיית צילום ושידור במערכות הטילים ברפא"ל ומשמשת כיום לשידור תמונות מתוך המעי לאבחון מחלות שונות.
אסור לחשוש מכישלון
המהפכה התעשייתית המתרחשת בימים אלה IR4 טומנת בחובה מורכבות רבה ושינויים מהותיים. מייסד הפורום הכלכלי העולמי, פרופ' קלאוס שוואב, מתאר מהפכה זו כבעלת טכנולוגיות מתפתחות וחדשנות רחבה אשר קצב התפשטותן מהיר ונפרס הרבה יותר מאשר המהפכות התעשייתיות שקדמו לה (כדוגמת התפשטות מכונות הטוויה לטקסטיל שלקח להן 120 שנה להתפשט מחוץ לאירופה למול האינטרנט שחלחל בכל העולם תוך פחות מעשור).
המהפכה התעשייתית הרביעית נמצאת כיום בעיצומה ואנו בתקופה של האצה מעריכית ביכולות הטכנולוגיות של המין האנושי, כאשר המעזים מבין היזמים ומקבלי ההחלטות הם המצליחים בסוף, וגם אם נכשלו בסבב הראשון צברו ניסיון וסיכוי טוב יותר להצלחות בעתיד.
המנגנון להמשך צמיחה וחדשנות הוא המשך עידוד והשקעה בגורם האנושי. בנוסף, אסור לחשוש מכישלון. הצלחות מקפיאות מצב קיים, אבל מכישלון לומדים דברים חדשים. בפורטפוליו ההשקעות שלנו חשוב לכלול פעילויות שהם מעבר ליכולות הנוכחיות - גם אם יש בהם סיכונים לכישלון. כחלק מהתרבות הארגונית של מפא"ת, למשל, המובילים נבחנים גם בכמות כישלונות הפיתוחיים שלהם, כי "אם לא היו לך כישלונות, סימן שלא העזת מספיק".
חלק מההעזה הינה הנכונות לחוות כישלון שעליו ניתן לבנות את הפקת הלקחים. זו מהות הניסיון שלנו והבסיס ואבן הבניין של ההצלחות שיבואו בהמשך. התפקיד של כל אחד מאיתנו הוא לשאול את עצמו את השאלות הקשות ולפתוח לעצמו ולארגון בו הוא פועל את "מעטפות היכולות" הגלומות בארגון, לרתום טכנולוגיות עתידיות - עם כל הסיכונים הכרוכים בכך- ולגלות סקרנות. אנחנו צריכים להיות תמיד מחוברים לצרכי השוק, או להפתעות הטכנולוגיות של המצאת הצרכים תוך פיתוח, לצד חיבור רב-תחומי ליצירת מענים חדשניים לתעשייה. אסור לנו להפסיק לחלום, כי החלום שלנו היום הוא המציאות של המחר.
המטרה - פיתוח וקידום ההון האנושי והידע הטכנולוגי בתעשייה הישראלית
המחוללים של המהפכה הנוכחית הם עשרות אלפי המהנדסים המחוברים ללשכת המהנדסים ומתוכם למעלה מ-20,000 חברי איגוד מהנדסי מכונות תעופה וחלל אשר מצויים בחזית הידע הטכנולוגי של התעשייה הצבאית והאזרחית, באקדמיה ובתעשיית הסטארט-אפים הישראלית. הלשכה משקיעה רבות בהשבחת ההון האנושי של חברי הלשכה ומתן קורסי הנדסה רב-תחומיים למינוף הידע והכלים של המהנדסים שלה. הלשכה פעולת באופן עקבי לתמיכה בתהליך של ייזום עידוד חדשנות ומשמשת כפלטפורמה להנבטת מיזמים טכנולוגים מתקדמים בשיתוף של חברי הלשכה הוותיקים.
לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, בהנהלתם והובלתם של המהנדסים גיא שעשע ויאיר כ"ץ, הינה גוף לאומי אשר יעדיו בפיתוח וקידום ההון האנושי והידע הטכנולוגי בתעשייה הישראלית, כתנאי מחייב לקידום הכלכלה ולצמיחת המשק. מעבר ליעדים המפורטים לאורם הנחו את ראשי האיגודים, הענפים וצוותי הניהול לפעול, גיא ויאיר מכוונים לכניסה והשתלבות באקדמיה ובמערכת החינוך מתוך ראיה אסטרטגית של צורכי המערכת והחוסרים במורים והשרשת החינוך הטכנולוגי שנימצא בפער מול הצרכים של המדינה.
המטרות העיקריות של הלשכה הן:
- ייצוג הציבור ההנדסי-טכנולוגי, תוך קידומו, בצד הגברת השפעתו על המשק והכלכלה בישראל.
- קידום מעמדם המקצועי של העוסקים בטכנולוגיה (יזמים, מובילי חדשנות וכדומה) לאורך הקרירה ובהתאמה לצרכי המשק המשתנים, כל זאת באמצעות ביצוע הכשרות מקצועיות פוסט-אקדמאיות (כדוגמת סמינרים, קורסים, כנסים, ימי עיון ועוד).
- קידום מגוון מקצועות ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה באקדמיה ובתעשייה.
- איגוד העוסקים בפיתוח טכנולוגי כקהילה אחת המתרחבת משנה לשנה ומאפשרת תרומה ממשית למשק בחדשנות, יוזמה, שיתופי פעולה ופיתוח.
- קידומי חקיקה התחומי ההנדסה והאדריכלות.
- קיום יחסי גומלין מקצועיים וחברתיים בין חברים למקצוע בארץ ובחו"ל.
במהלך שנות פעילותה ייסדה לשכת המהנדסים מוסדות טכנולוגיים רבים וביניהם: מכון התקנים הישראלי, המכון לפריון העבודה והייצור, המכון לחקר הבנייה ועוד.
ללשכה נציגות קבועה בהנהלות מוסדות אלה, כמו גם במועצת ההנדסה והאדריכלות, במוסדות להשכלה גבוהה, בוועדות הכנסת, בוועדות רשם המהנדסים ובוועדות הבנייה המחוזיות והמקומיות, דבר המאפשר את השפעתה הישירה על המתרחש במשק, תוך קידום המעמד המקצועי של חבריה במדינה.
פעילויות הלשכה בשגרה כוללות השתלמויות מקצועיות בארץ ובחו"ל, כנסים ותערוכות, ימי עיון, קורסים תומכי מקצוע ותומכי שכר, הסמכות מקצועיות, מינוי יועצים ומומחים, בוררים ומגשרים, הפקת כתבי עת מקצועיים ועוד. הלשכה אף מקיימת קשרים בין-לאומיים והסכמים עם איגודים בין-לאומיים להרחבת שיתוף הפעולה והחשיפה למומחים בין-לאומיים ולידע הנדסי טכנולוגי.
חזון הלשכה הוא בצירוף כלל המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים וכן את ציבור הסטודנטים והבוגרים בישראל, לשם ייצוגם, ולפעול לקידומם המקצועי, תוך השבחת ההון האנושי, בצד הגברת השפעתם על המשק והכלכלה בישראל.
לקבל השראה מהטבע
פעילות עתידית בחדשנות בתעשייה "WILD CARD" יכולה להגיע מפעילויות משותפות עם האקדמיה, אך גם מהתבוננות במצוינות טכנולוגית קיימת ויישומה בתחומי ידע חדשים. המצוינות לא חייבת להיות קיימת רק בתעשייה, אלא גם יכולה לצמוח מתוך סביבת עולמות ידע וטכנולוגיה אחרים, כדוגמת פיתוח טכנולוגיות בהשראת הטבע.
למשל, באם נתבונן בעולמו של הבורא סביבנו נוכל לקבל השראה לרעיונות רבים לתחומי ידע חדשים, תוך שילוב אקדמיה ותעשיות בעלות עניין ויצירת שיתופי פעולה עם מומחי תוכן וחברות בעלי ידע בתחום. חשבו לרגע על מכונת שמדפיסה קורים ביחס חוזק לעובי כמו של קורי עכביש ; על ריפוי עצמי של תקלות במכונות כפי שלטאה או סרטן מסוגלים לעשות בתהליך ההתחדשות של חלקי גופם (רגנרציה) ; על עבודה בלהקה עם מוח מבוזר כמו של נמלה ; על מערכת תצפית זולה עם יכולת אופטית ופענוח תמונה של נץ ; על טיסה בנצילות אנרגטית של ציפור ; או אפילו פיתוח יכולת לזהות שינוי של שדות חשמליים על-ידי אברי החישה, כמו אצל הכרישים, המשמשת לניווט או זיהוי טרף. כל אלה הן רק מספר קטן של דוגמאות המבהירות עד כמה אנו רחוקים ממימוש טכנולוגי של הישגים שמשמשים את היצורים הברואים בחיי היום-יום בטבע.
הכותב הוא יו"ר איגוד מהנדסי מכונות, תעופה וחלל בלשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאיים בישראל. משמש כבעלים שותף של מעבדה לבדיקות לחץ גבוה (HPL טכנולוגיות בע"מ), שופט בתחרויות סטארט-אפ בין-לאומיות ושותף בחברת RESTARTUP לפיתוח, מיצוב, יזמות ואסטרטגיה טכנולוגית עבור משקיעים וחברות בתחומי ידע טכנולוגיים. נסיונו המקצועי כולל מעל 20 שנות ניסיון במנהל פיתוח אמל"ח ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת). בתפקידו האחרון שימש כנספח צבאי בהודו
