בשנת 1984, כשהמנכ"ל והמייסד של קבוצת 207, גבי כנפו, עשה את צעדיו הראשונים בעולם הלוגיסטיקה הימית, הענף נראה אחרת לחלוטין. "התחלתי בחברת ספנות ישראלית, אלאלוף ספנות, שם למדתי הובלה ימית, טיפול ובקרה במכולות מהזווית של מוביל ימי", משחזר כנפו. באותם ימים, ניהול מכולות ומטענים נשען בעיקר על מערכות ידניות , ניירות עבודה אינסופיים ורישום ידני. איש לא דמיין שארבעה עשורים מאוחר יותר, יהיה מעורב בהקמה ופיתוח מסוף מכולות ומטענים ימי המשלב תפעול המסוף באמצעות מערכות זיהוי פנים, שבבי RFID ומערכות בינה מלאכותית (AI) שמקבלות החלטות עסקיות בזמן אמת.
התפנית הראשונה בקריירה של כנפו התרחשה כשחברת אלאלוף רכשה את "מרין קונטיינרס 1986", חברה קטנה שעסקה בטיפול במכולות ריקות. כנפו מונה למנכ"ל, ומצא את עצמו מול עסק שדרש ארגון מחדש מהיסוד, ובמקביל החל לתת מענה לביקוש הגובר בארץ להסבת מכולות למבנים. התושייה הזו הובילה להקמת מחלקה מיוחדת להסבת מכולות למבנים. אולם, כנפו גילה מהר מאוד את המגבלות של תלות בגורמי ייצור כמו מסגרים ורתכים ואותה פתר באמצעות הכנסת טכנולוגיות מתקדמות.
ממתחם זמני לאימפריה לוגיסטית
הפריצה הגדולה שהובילה לשינוי מיקוד של החברה הגיעה בעקבות זכייה במכרז להקמת מחסן לוגיסטי גדול, שבו נדרש כנפו להקים מסוף מכולות ומטענים מאפס. המיקום שנבחר היה מתחם סמוך ומחוץ לנמל אשדוד, שנקרא "מחסן 207" על שמו נקרא מסוף 207 כיום. ההחלטה הזו סימנה גם את סופה של פעילות ייצור המבנים.
הפעלת המסוף הפרטי הציבה בפני כנפו אתגר חדש לחלוטין: "לא היה בזמנו מוצר מדף לתוכנה לניהול מסוף, נאלצתי לחשוב על פיתוח תוכנה כזו", הוא מתאר. "בפעם הראשונה התחלתי לכתוב איפיון עלפי התהליכים שיש בשטח. יחד עם מתכנת חיצוני כתבנו תוכנת מסוף שאפשרה את הפעלת המסוף".
הבעיה המרכזית שהטרידה את כנפו באותם ימים הייתה חוסר היעילות בניהול שטחי האחסון במסופים. התוצאה הייתה פיתוח מערכת חדשנית בשם Easy Forklift (מהמילה מלגזה באנגלית), המאפשרת למפעיל המלגזה לראות ישירות על המסך שבמרכז תא הנהג היכן נמצאות המכולות, ומאפשר למפעיל לגרור על המסך כל הזזה של מכולה ועד השלמת פעולת העמסה למשאית. ההצלחה הזו פתחה את התיאבון הטכנולוגי והובילה לפיתוח מערכת נוספת בשם I-Gate לניהול ההובלה ותפעול השערים, שהפכה את כלל התהליכים במסוף לדיגיטליים לחלוטין וללא ניירת (Paperless).
במקביל לצמיחה הטכנולוגית, החברה ניצבה בפני הזדמנות נדל"נית ולוגיסטית יוצאת דופן. חברת נמלי ישראל (חנ"י) פיתחה את פארק נמלי ישראל באשדוד והציעה לכנפו לבנות מסוף חדש מאפס. "הוקצה לנו שטח, וחתמנו על הסכם ל-25 שנה לבניית מסוף מאפס על קרקע של 70 אלף מ"ר", מספר כנפו. "שכרנו את היועץ הלוגיסטי איציק דנה ואיפיינו יחד כיצד המכרז הלוגיסטי יעבוד . הצרכים הללו הולידו גם את הצורך בהקמת חברת הובלה יבשתית בבעלותנו בשם אייל מטענים".
בהמשך, כדי לתת מענה ללקוחות הזקוקים לאחסון סחורות לאחר תשלום המיסים ושחרורן מהמכס, הקימה הקבוצה את מחסן 208 – מחסן חופשי ייעודי. "החלטנו לאגד את כל הפעילויות תחת כותרת אחת: קבוצת 207, מכיוון שהיא הייתה העסק הדומיננטי יותר", מסביר כנפו. תחת המטרייה של קבוצת 207 פועלות כעת ארבע חברות מרכזיות: מרין קונטיינרס, אייל מטענים, מסוף 207 ומחסן 208.
היתרון: מערכות המידע
המעבר למרכז הלוגיסטי החדש והמתקדם בפארק נמלי ישראל באשדוד הבהיר לכנפו כי הוא נמצא בנקודת זמן היסטורית בענף הלוגיסטיקה הישראלי. בעורף הנמלי התחולל תהליך מרתק של הפרטה שקטה ששינה את כללי המשחק. לפי המודל החדש, מיד לאחר הפריקה מהאונייה, הקונטיינר יוצא ישירות לעורף הנמלי לאחד ממסופי המכולות והמטענים, ושם היבואנים מגיעים לאסוף את הסחורה לאחר תשלום המיסים בצורה יעילה ומהירה.
לכן, כדי לנצל את חלון ההזדמנויות, כנפו המשיך להשקיע במערכות מידע, השקעה שהובילה לשכלול עמוק של המערכות הקיימות וחיבורן לכדי רשת אינטגרטיבית אחת. גולת הכותרת של המהפכה הזו היא מוצר חדשני לחלוטין בענף: ה"קיוסק" הדיגיטלי. באמצעות שילוב של טכנולוגיית זיהוי פנים וחיבור למערכת שער עולמי ובאישור של רשות המכס, קבוצת 207 שינתה לחלוטין את חוויית השירות של נהגי המשאיות.
לפני כחמש שנים נחתמה שותפות בין קבוצת 207 לבין חברת MSC העולמית. השותפות עם חברת ספנות בינלאומית מהגדולות בעולם יצרה יציבות תפעולית בקבוצת 207, שחיזקה את המשך ההשקעה במערכות המידע מתוך ראייה אסטרטגית וחדשנית משותפת.
מהפכת זיהוי הפנים
"עד שהטמענו את התהליך הזה, נהג שרצה להכניס או להוציא מטען נאלץ לרדת מהמשאית במסוף, להזדהות בפני פקידי דלפקי השירות במסוף 207, להמתין לסיום תהליך הבדיקה ותנפיק תעודה ידנית או ממוחשבת שמאפשרת למסור לו את המטען או לקבלו", מתאר כנפו את הבירוקרטיה הישנה. "כיום, הכל השתנה. באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים, ברגע שעמיל המכס משדר את מזהה העסקה לחברת התובלה, המערכת כבר יודעת מי הנהג ומה המשימה המדויקת שלו. כשהנהג מגיע אל השער, המסוף מעודכן ויודע בדיוק מה הנהג צריך להעמיס על בסיס זיהוי פנים בלבד".
ההליך החדשני התקבל בהתלהבות עצומה בקרב חברות ההובלה. "החברות כל כך אהבו את התהליך הזה, שהיום 99% מהנהגים שמגיעים אלינו משתמשים בזיהוי פנים", אומר כנפו בגאווה. בקבוצת 207 לא עצרו במכולות שלמות ושכללו את מערכת זיהוי הפנים גם לטיפול בחלקי מטען (LCL) ובמכולות ריקות המיועדות ליצוא.
המשמעות התפעולית הייתה דרמטית: "חיסלנו לחלוטין את כל הדלפקים שבהם הנהגים יורדים לפקידי השירות המיועדים לשרת אותם. אין יותר דלפקים בקבוצת 207", מצהיר כנפו. התהליכים הדיגיטליים הורחבו לכל עמדה אפשרית במסוף.
המספרים שמאחורי המהפכה הזו מדברים בעד עצמם ומציגים מודל יוצא דופן של התייעלות ופריון. "עזבנו את המתחמים הישנים לפני 13 שנה", משתף כנפו. "אז היו לנו 98 עובדים והפעילות התפרסה על פני שטח של 40 אלף מטר. עברנו בהמשך ל-70 אלף מטר, וכיום אנחנו חולשים על שטח עצום של 120 אלף מטר. למרות שהיכולת והיקף העבודה שלנו גדלו פי עשרה (!) ממה שעשינו בעבר, כוח האדם של החברה גדל באופן מינורי בלבד – מ-98 עובדים ל-120 עובדים כיום. מה שאיפשר ומאפשר את הנתון המדהים הזה, שלא גדלנו משמעותית במצבת כוח האדם למרות הגידול העצום בפעילות, הן מערכות המידע המתקדמות שפותחו אצלנו".
מלגזות עם "שכל"
אחד האתגרים המורכבים ביותר במחסנים לוגיסטיים הוא ניהול ומיקום משטחים בודדים על ריצפת האחסנה מחסן. "בזמן שניהול פריטים בודדים או מכולות שלמות הוא משימה פתורה, מיקומי משטחים בתוך מחסן הם בעיה אמיתית", מסביר כנפו. "לעיתים קרובות נאלצים להזיז משטחים רבים רק כדי לחלץ משטח אחד ספציפי, לכן אין מערכת שמראה בדיוק איפה המשטח נמצא פיזית במחסן בזמן אמת".
כדי לפתור את צוואר הבקבוק הזה, החלה החברה לפתח מערכת זיהוי משטחים מבוססת טכנולוגיית RFID. "התוכנית שלנו היא להדביק מדבקת RFID על כל משטח, ובמקביל לפרוס על רצפת המחסן איתורי RFID. בצורה זו, המערכת תדע לזהות בכל רגע נתון ובאופן רציף היכן בדיוק ממוקם כל משטח במרחב".
פרויקט שאפתני גדול יותר מתבצע בשיתוף פעולה עם יזמים צעירים, ומטרתו לפתח את המלגזה החכמה. "החבר'ה הצעירים האלה הגיעו אלי עם רעיון מרתק: הם רוצים להלביש 'שכל' של מלגזן על המלגזה הפיזית", מספר כנפו בהתלהבות. המשמעות היא שהמערכות הממוחשבות ינהלו את המשימות של צי המלגזות בצורה אוטונומית לחלוטין. בחודשים הקרובים יותקנו על המלגזות של הקבוצה מצלמות מיוחדות שיאספו דאטה ויזואלי ותפעולי רב במטרה לבנות ולייצר את אותו "שכל" מלאכותי למלגזה.
החזון: AI לתובנות עסקיות
כשגבי כנפו מביט אל עבר העתיד, החזון שלו ברור ומנוסח במונחים של חברות טכנולוגיה עילית. "הרצון שלי כרגע הוא להכניס לחברה מתכנתים שמתמחים בבינה מלאכותית (AI). צברנו לאורך השנים כמות אדירה של דאטה (נתונים), וכעת אנחנו רוצים להשתמש בדאטה לקבלת החלטות עסקיות ותפעוליות חכמות".
המסר המרכזי של כנפו לדור העתיד של מנהלי הלוגיסטיקה מסכם את המהפך שעבר בעצמו ב-42 השנים האחרונות: "אנחנו הפכנו מחברה לוגיסטית לחברה שמחוברת בכל נימיה לפיתוחים טכנולוגיים. בעבר, כדי להפעיל עסק כזה, הייתי צריך בעיקר מלגזות ומלגזנים. היום, אף חברה לוגיסטית לא תוכל להתקדם או לשרוד בלי צוות פנימי של מפתחי תוכנה, שממשיך לשכלל גם את המוצרים שכבר פותחו".
השילוב המנצח הזה בין עולם הברזלים והמכולות לבין עולם החדשנות והתוכנה מקבל ביטוי יומיומי: "כל מכולה שמוכנה להעמסה להובלה ראשונה, מאפשרת שינוי בתור התפעולי של הנהג לתור דיגיטלי. שדרוג התהליכים מוכיח שלוגיסטיקה וחדשנות חייבות ללכת יחד", מסכם כנפו.
בשיתוף קבוצת 207
