מה המשמעות של First ESG מבחינתך, וכיצד הוא משמש כמנוע צמיחה?
"מבחינתי, First ESG מייצג תפיסה שלפיה קיימות אינה תחום נפרד מהעסק, אלא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הצמיחה שלו. ESGאינו רק מדידה ודיווח או עמידה בדרישות רגולטוריות, אלא כלי שמאפשר לארגונים לזהות הזדמנויות, לייעל תהליכים, לחזק קשרים עם לקוחות ומשקיעים ולבנות יתרון תחרותי לטווח ארוך. אני מאמינה שארגונים שמטמיעים ESG נכון מצליחים לייצר ערך עסקי, חברתי וסביבתי במקביל".
תוכלי לתת דוגמה לפרויקט שהחברה מובילה?
"אחד הפרויקטים המשמעותיים שאנו מובילים הוא תהליך מדידת טביעת רגל פחמנית מלאה ואסטרטגיית דקרבוניזציה בארגון גדול, הפועל במספר אתרים ויחידות עסקיות. האתגר המרכזי היה להפוך את תחום הקיימות מנושא שנתפס כאחריות של מחלקה אחת לנושא שנמצא בבעלות כלל מנהלי הארגון.
הפרויקט כלל הגדרת יעדים מדידים ויצירת שפה משותפת בין יחידות שונות. בעקבות הפרויקט התחיל שינוי תפיסתי בתוך הארגון - החלטות יומיומיות שבעבר נתפסו כתפעוליות בלבד החלו להיבחן גם דרך ההשפעות העסקיות והסביבתיות. מחוץ לארגון התחזקו הקשרים עם ספקים, משקיעים ובעלי עניין נוספים, והארגון הצליח להציג בשקיפות ביצועים בצורה ברורה ומבוססת נתונים".
מה היו התגובות שקיבלתם מתוך הארגון ומחוצה לו?
"אחת התגובות שחזרו על עצמן הייתה שהעובדים מבינים טוב יותר כיצד התפקיד שלהם משפיע על התמונה הרחבה. בתחילת הדרך היו גם חששות שמדובר בעוד דרישת דיווח או עומס בירוקרטי, אך ככל שהתקדם התהליך והדרישה התחדדה וירד החסם הבירוקרטי, ראינו מעורבות גבוהה יותר".
אילו תחומים בתוך עולם ה-ESG והקיימות מעניינים אותך במיוחד כיום, או מרגישים בעינייך כתחומים "חמים" שכדאי לארגונים לשים אליהם לב?
"אחד התחומים שמעניינים אותי במיוחד הוא עולם הקרדיטים הפחמניים ותמחור פליטות פחמן. בעיניי, זה תחום שממחיש היטב את המעבר של קיימות משיח ערכי בלבד לשפה עסקית וכלכלית. ברגע שמתמחרים פליטות פחמן, הארגון מתחיל להבין את העלות האמיתית של הפעילות שלו — וגם את ההזדמנויות שנובעות מניהול נכון שלה.
"קרדיטים פחמניים יכולים לשמש מצד אחד ככלי לקיזוז פליטות קיימות בארגון אחד, בעיקר במקומות שבהם עדיין אין אפשרות להפחית את הפליטות באופן מלא, ומצד שני הם יכולים להפוך לנכס עסקי שניתן לסחור בו ולייצר באמצעותו תזרים נוסף לארגון אחר. זה מייצר תמריץ כלכלי ברור להשקיע בהפחתת פליטות, בהתייעלות אנרגטית ובפרויקטים סביבתיים, ומחבר בין אחריות סביבתית לבין יצירת ערך עסקי ממשי".
מה החזון שלך ושל הארגון בשנה הקרובה ובשנים הקרובות?
"בשנה הקרובה נתמקד בעיקר בשני מישורים: ניהול סיכוני האקלים והטמעת נתוני ESG בתהליכי קבלת החלטות עסקיות. הסיבה לכך היא שהשוק עובר משלב ההצהרות לשלב הביצוע. רגולציה, דרישות לקוחות וציפיות משקיעים דורשות היום נתונים אמינים, אך מעבר לכך אני מאמינה שדווקא באמצעות מדידה נכונה ניתן לזהות התייעלות, ליצור חדשנות ולייצר ערך עסקי מוחשי.
"החזון שלי ושל הארגון הוא להפוך את ESG לשפה עסקית טבעית בארגונים. אני מאמינה שבעתיד הקרוב קיימות לא תהיה פרויקט ייעודי או דוח שנכתב בנפרד פעם בשנה-שנתיים, אלא חלק אינטגרלי מתכנון אסטרטגי, ניהול סיכונים, פיתוח מוצרים וכן דוחות כספיים.
"המטרה שלנו היא לסייע לארגונים למדוד, לנהל ולהגדיל את הערך שהם יוצרים לכלל מחזיקי העניין שלהם, תוך שיפור הביצועים העסקיים לאורך זמן".
ארגונים משקיעים במדידה של ביצועי ESG. מתי המדידה מפסיקה להיות כלי לציות ודיווח, והופכת למנוע שמייצר החלטות עסקיות טובות יותר?
"המעבר מתרחש כאשר הנתונים אינם נאספים רק לצורך הדוח השנתי, אלא משמשים את ההנהלה בקבלת החלטות שוטפות.
"כאשר הנהלה משתמשת בנתוני פליטות כדי להחליט על השקעות תפעוליות ובחינת מיסוי פחמן כחלק אינטגרלי, המדידה הופכת מכלי דיווח לכלי ניהולי. זה הרגע שבו ESG מתחיל לייצר ערך עסקי אמיתי".
אם הייתם צריכים לתת עצה למנהלת או מנהל שמבקשים לאמץ את מדדי ה-ESG, איזו עצה הייתם נותנים להם להנעת המהלך הראשון?
"העצה שלי היא להתחיל מהאסטרטגיה העסקית ולא מהרגולציה.
"השאלה הראשונה אינה צריכה להיות 'על מה צריך לדווח?', אלא "מהם הסיכונים וההזדמנויות המהותיים ביותר שמשפיעים על הצלחת הארגון ועל בעלי העניין שלו?'. כאשר מתחילים מהמקומות שבהם ESG פוגש את ליבת הפעילות העסקית, נוצרת מחויבות אמיתית והדרך ליישום אפקטיבי הופכת לקלה הרבה יותר".
איזה ארגון בארץ או בחו"ל ראוי מבחינתך לציון לשבח בכל נושא אימוץ והטמעת ה-ESG?
"מה שמרשים אותי במיוחד בשנים האחרונות אינו ארגון כזה או אחר, אלא האופן שבו ESG הופך לחלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית של מגוון רחב של ארגונים.
"אם בעבר ראינו בעיקר תאגידים גדולים, בינלאומיים וחברות הפועלות בענפים מסוימים מובילים את התחום, היום אני רואה יותר ויותר חברות מכל הגדלים, פרטיות וציבוריות כאחד, שמטמיעות רכיבים שונים של ESG כחלק מהפעילות העסקית השוטפת שלהן.
"הסיבה היא ש-ESG כבר אינו מונע רק משיקולי מוניטין או רגולציה. יותר ויותר דרישות מגיעות משרשראות האספקה, מלקוחות, ממשקיעים ומשותפים עסקיים, ולכן גם חברות בינוניות וקטנות מוצאות את עצמן נדרשות למדוד, לנהל ולשפר ביצועים בתחומים כמו סביבה, אחריות חברתית וממשל תאגידי.
"בעיניי, זהו דווקא הסיפור המרכזי של השנים האחרונות: המעבר של ESG מתחום שהיה מזוהה עם ארגונים גדולים בלבד, לכלי ניהולי ועסקי שהופך רלוונטי למגוון רחב של ארגונים בכל מגזר ובכל גודל".
בשיתוף BDO
