הקשר שלי עם האקדמיה התחיל בגיל 19 כאשר עליתי לישראל מאורוגוואי. למרות שחלמתי להיות שחקן כדורגל, מייד עם הגעתי התחלתי בלימודי תואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. המשכתי ללמוד לתואר שני, במסגרתו כבר שילבתי גם לימודי מנהל עסקים. תוך כדי הלימודים עבדתי בחברת הטכנולוגיה של האוניברסיטה ומכיוון שאהבתי מאוד את ה"נס" שבטבע, בהמשך גם עשיתי דוקטורט בכימיה.
בסופו של דבר לא נשארת באקדמיה אלא השתלבתי בעולם העסקי, אך לאורך כל הקריירה שלי אני משלב מחקר ועשייה ממשית, שמשפיעים לטובה על איכות החיים של האנושות. למעשה, את הדוקטורט עשיתי תוך כדי פעילות ענפה בתעשיית הכימיה הישראלית. במהלך השנים שימשתי כמנהל מחקר של AROMOR, בקיבוץ גבעת עוז, שנמכרה בהצלחה לחברה אמריקאית הגדולה ביותר בעולם בתחום חומרי טעם וריח טבעיים לתעשיות המזון והקוסמטיקה. לאחר מכן הייתי בצוות המייסד של חברת ALGATECHNOLOGIES בקיבוץ קטורה, חברה שהפכה להיות המובילה בייצור אנטיאוקסידנטים מאצות ברמה עולמית וגם היא נמכרה. במקביל שימשתי כCTO- של חממת משגב, שעסקה בפיתוח מכשור רפואי ועוד.
לפני 15 שנה עברתי מעולם היזמות לעולם ההון סיכון ויחד עם ד"ר אסטורה מודנה הקמנו את קרן ההון סיכון Terra Venture Partners, המתמחה בהשקעות אימפקט - חברות שמפתחות טכנולוגיות שפותרות בעיות קרדינליות בעולם, בתחומי האנרגיה, המזון, הבריאות והמים. עזרנו לגדל חברות שהתחילו מאפס וכבר השפיעו בצורה מרשימה, תוך שהן מטביעות חותם חיובי בעולם.
מוצרים, טכנולוגיות ושירותים חדשניים
אני סבור שבזכות השילוב בין עולם האקדמיה והעולם העסקי הגענו להישגים מרשימים לטובת האנושות. למעשה, המצאות הגדולות בעולם התחילו באקדמיה ומכוני המחקר הממשלתיים בצורה של מחקר תיאורטי. המחקר היישומי תמיד התחיל במשהו תיאורטי שמישהו באקדמיה חשב עליו וכך הגענו להישגים הכי טובים בתולדות האנושות. אני מאמין שחלק לא מבוטל ממחקרים שהיום נראים כתיאורטיים, יהפכו בעוד שנים למחקרים יישומיים ולמוצרים.
שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה הכרחי על מנת לשפר את איכות החיים של כולנו. מוסדות אקדמיים הם מוקדים של מחקר והבנה תיאורטית, המייצרים רעיונות ומושגים פורצי דרך. רעיונות אלו, כאשר הם מתורגמים ליישומים מעשיים על ידי התעשייה, מובילים לפיתוח מוצרים, טכנולוגיות ושירותים חדשניים. הקשר הסימביוטי הזה מבטיח שהידע התיאורטי לא מוגבל למגדלי השן, אלא מיושם כדי להתמודד עם אתגרי העולם האמיתי. תלות הדדית זו חיונית לטיפוח צמיחה, הנעת התקדמות טכנולוגית והכנת כוח העבודה לאתגרי העתיד. הקשר בין האקדמיה לתעשייה יוצר מערכת אקולוגית דינמית שבה מתכנסים יצירת ידע, יישום מעשי ופיתוח מיומנויות.
אקו-סיסטם מרשים
לשמחתי, ישראל מהווה קרקע פורייה לשיתוף פעולה בין האקדמיה לגופים בתעשייה. למעשה, כיוון שאנחנו מדינה ללא משאבי טבע וללא קרקע פורייה, ללא מים וללא אוכלוסיה רבה שניתן למכור לה מוצרים, ושחייה "בשכונה עויינת" ואין לה יכולת לקיים מסחר עם שכנותיה, עלינו לסחור במוצרים שלא קיימים עדיין, שהעולם לא מכיר אבל צריך ושקל להבין את היתרונות שלהם. כך בדיוק צמחה לה "אומת הסטארט-אפ".
כמו שבנינו בלית ברירה את חיל האוויר הטוב ביותר, כך הפכנו להיות מובילים בעולם בתחומי המים, האנרגיה והטכנולוגיה. כל אלה לא יכולים להתקיים ללא שיתוף פעולה הדוק בין המחקר האקדמי לתעשייה, שלוקחת את המחקר צעד קדימה לכדי יישום, הלכה למעשה. רשות החדשנות בישראל מאפשרת לפתח את האקו-סיסטם המקומי, באמצעות מענקים, השקעה בחממות וליווי צמוד. כל אלה הופכים את השוק הישראלי ל"בטא סייט" הכי טוב בעולם.
המאמצים המשולבים של האקדמיה והתעשייה מסייעים להתמודדות עם כמה מהאתגרים הדחופים ביותר העומדים בפני החברה שלנו. בין אם מדובר בפיתוח טכנולוגיות בנות-קיימא, מציאת פתרונות לבעיות בריאות או טיפול בדאגות סביבתיות, שיתוף הפעולה בין שני המגזרים הללו מגביר את השפעת המאמצים שלהם. מגוון המחשבה והמומחיות שכל מגזר מביא לשולחן מאפשר פתרון בעיות מקיף לו העולם זקוק.
הסינרגיה בין האקדמיה לתעשייה בישראל מהווה אפוא את עמוד השדרה של חדשנות וקידמה בזכות אקו-סיסטם מרשים, מדענים יצירתיים, חלומות ללא הגבלות ותמיכה ממשלתית.
הכל מתחיל ונגמר בחינוך
ברור לכולנו כי המדע והטכנולוגיה יצילו את העולם. וכמו שהמחשב לא נולד ביום אחד, יש תהליך הדרגתי של בניית ידע, חקר הטבע וההבנה כיצד ניתן להשתמש בו לטובת המין האנושי. יחד עם זאת, אני מאמין בכל ליבי כי לצד הלימודים והחינוך למצוינות ומקצועיות, חשוב להשקיע בחינוך לערכים ולהקנות לסטודנטים ידע משלים וערכים, על מנת שיצמחו להיות בני אדם שלמים, משכילים ואנושיים. רק כך הם יהפכו למנהלים טובים יותר, שידעו לנתב את החברות שלהם בעולם העסקי בצורה מיטבית.
אם אנחנו רוצים למצא פתרונות לבעיות קשות שמאיימות על העולם, עלינו להשקיע גם בחינוך לערכים לצד חינוך מדעי-אקדמי. זה נכון במיוחד בימים אלה, כשברור לכולנו שהרוע בעולם מקורו בחינוך גרוע, ולכן לאקדמיה ולמערכת החינוך בכללה יש תפקיד חשוב גם במובן הזה. אני מדבר על חינוך שמתחיל כבר בגיל הגן וחייב להימשך גם במסגרת הלימודים האקדמיים.
לסיכום, מערכת היחסים בין האקדמיה לתעשייה היא כוח דינמי והכרחי שמניע את החברה קדימה. זהו זרז לחדשנות, גשר בין תיאוריה לפרקטיקה, ומניע מרכזי להתפתחות כלכלית וחברתית. טיפוח וחיזוק הקשר הזה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של ממשלות, מוסדות ותעשיות.
הכותב הוא דוקטור לכימיה ושותף בקרן Terra Venture Partners. כיהן בשורה של תפקידים בתעשייה, כולל בתעשייה הכימית
