חיבורים ושיתופי פעולה בין אנשי אקדמיה לאנשי תעשייה הם מעמודי התווך של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ". מדד התחרותיות הבין-לאומי של מכון המחקר השווייצרי ב-IMD, מציין כי הקשר אקדמיה-תעשייה מבטא את אחת החוזקות של ישראל, לצד היקף ההשקעה במו"פ כאחוז מהתמ"ג. אבל מאחורי הזיקה הזו עומד מכניזם מובנה של העברת ידע שמופעל על ידי חברות המסחור (או חברות היישום בשמן האחר), שפועלות ליד האוניברסיטאות. אחת הבולטות שבהן היא ביראד חברה למחקר ופיתוח בע"מ, חברת היישום של אוניברסיטת בר-אילן, שבשנה האחרונה חתמה על מספר הסכמים בולטים עם חברות מובילות בארץ ובעולם לצורך שיתופי פעולה אסטרטגיים על הציר אקדמיה-תעשייה. הסכמים אלה ואלה שקדמו להם הובילו ומובילים את תוצאות המחקר, שמבוצע במעבדות האוניברסיטה, לכדי פיתוח מוצרים ושירותים מוכנים לשוק. הם גם מסייעים בפיתוח טכנולוגיות חדשות, שתורמות לכלכלה המקומית ומספקות מענה לכמה מהאתגרים הגלובליים שעימם מתמודדת האנושות.
"המדענים באקדמיה זורעים את פירות העתיד הטכנולוגי", אומר ד"ר צביקה בן פורת, מנכ"ל ביראד. "הקשר עם התעשייה קריטי בעיצוב מחקר עם השלכות מעשיות ופיתוח פתרונות פורצי דרך בתחומי חיים שונים - אנרגיה, חומרים מתקדמים, מדעי החיים, סייבר, מחשוב קוונטי, הנדסת חשמל ותחומים רבים נוספים.
"באוניברסיטה מתבצעים עשרות מחקרים משותפים עם החברות הטכנולוגיות המובילות בעולם. מחקרים אלה מקדמים הן את המדע והן את היכולות של החברות להביא חידושים טכנולוגיים לשוק", הוא מוסיף.
דיברת על חדשנות ויזמות. כיצד אתם מסייעים לחברות ההזנק שקמות כדי למסחר את תוצרי המחקר?
"ביראד מספקת לחברות הזנק בשלב ההתחלתי תמיכה בהשקת המיזם החדש - עזרה בניהול, מתן הערכות מצב, ניהול סיכונים וגם השקעות כספיות. המספרים מדברים בעד עצמם - עשרות חברות הזנק החלו את דרכן באוניברסיטת בר-אילן והיום שווי השוק שלהן עומד על מעל מיליארד דולר".
מה ביחס לקניין הרוחני, שמהווה נדבך קריטי בתהליך המסחור?
"ביראד עוסקת בכל הסוגיות הקשורות בהגנה על הקניין הרוחני, פרי המחקר בבר-אילן, כמו גם בנושאים העסקיים הקשורים בקניין הרוחני ובידע שנוצר. היא מלווה את התהליך, מגנה על הקניין הרוחני הנובע מההמצאות ומאתרת גופים שיוכלו להמשיך בפיתוחן, מנהלת איתם מו"מ מסחרי ומעניקה רישיונות לגופים התעשייתיים על מנת לעשות שימוש מסחרי במוצרים הסופיים. הרישיונות כוללים תמלוגים, אבני דרך בתהליך הפיתוח, מכירה של המוצרים הנכללים תחת הרישיון ועוד. הרישיונות הם לחברות וותיקות וכן לחברות סטארט-אפ, שהוקמו סביב הטכנולוגיה האוניברסיטאית, וביראד מאפשרת ספין-אוף המשכי מתוך חברות קיימות.
"הפעילות הענפה הזו, שמסייעת לבצע ביעילות ובמהירות את מגוון התקשרויות המסחריות והמשפטיות אשר נדרשות, נעשית אל מול התעשייה, היזמים והגופים הממשלתיים, וכן אל מול עורכי פטנטים, עורכי דין וקרנות הון סיכון".
שלל הזדמנויות עסקיות לגורמים בתעשייה
בנוסף למסחור ההמצאות והפטנטים, ביראד מספקת גם שירותים מדעיים לשימוש הקהילה התעשייתית, תוך ניצול בסיס הידע והתשתית הטכנולוגית של אוניברסיטת בר-אילן. כל זה נעשה תחת חטיבת השירות המדעי, המספקת שירותי מיקור-חוץ לטובת המגזר העסקי. במסגרת זו, החברה מאפשרת גישה למתקנים עבור חברות מתחומי מדעי החיים, ננוטכנולוגיה, כימיה ותחומי מחקר אחרים. החברה אף פועלת בשיתוף פעולה עם המרכז לננוטכנולוגיה והפקולטה לרפואה בגליל ונהנית מהסכמי שיתוף פעולה עם חברות בין-לאומיות רבות.
"ביראד מציעה כיום שלל הזדמנויות עסקיות לגורמים בתעשייה, המבוססות על המחקר הנרחב המתבצע בין כותלי האוניברסיטה וזאת על-ידי מיטב המומחים בשורה ארוכה של תחומים, החל מביולוגיה ימית, דרך דימות, אופטיקה, מחשוב, תקשורת ואבטחת מידע, מיחזור אנרגיה וביופיזיקה, ועד חקר הסרטן, מחלות זקנה, מחשוב ומדעים קוגניטיביים", מסכם בן פורת, המציג שלושה יישומים בולטים בתחום הכימיה מהתקופה האחרונה.
רשת של חיישנים שתייעל את השימוש באנרגיה מתחדשת
פרופ' דוד זיתון הוא ראש המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, ופועל במקביל גם במכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטה ובמרכז הלאומי לאנרגיה. לפני כשנה, ביוני 2022, הוא הקים את חברת Fast Sense יחד עם דיוויד סוטר שרעבי, המנכ"ל, וגיא רחמים, שהיה דוקטורנט במחלקה, כדי לקדם את חזון השימוש באנרגיות מתחדשות בעולם הגז.
"בכל העולם רוצים כיום להשתמש במקורות אנרגיה ירוקים יותר, שלא מוסיפים להתחממות הגלובלית, ואחת הדרכים לעשות זאת היא להחליף את הגז הטבעי במקור אחר של אנרגיה", מסביר פרופ' זיתון. "זה יכול להיות באמצעות ביוגז או מימן המגיע ממים שמתפרקים על ידי חשמל ירוק. זהו מימן שלא פולט גזי חממה או פחמן דו-חמצני. לכן, בעתיד, נרצה להעביר בצינורות הגז הבין-לאומיים לא רק גז טבעי, אלא גם ביוגז או מימן. הבעיה היא שכאשר מדובר בגז, לכל אחד מהם יש נוסחה כימית אחרת עם סיכונים אחרים. התגלית שלנו היא חיישנים שפיתחנו במחלקה, שיודעים לזהות בדיוק מהי הנוסחה הכימית הקיימת בצנרת הגז, כך שניתן יהיה להוליך שם כל סוג של גז בצורה בטיחותית. המידע שמעבירים החיישנים מסייע גם לבחור את המינון הנכון של תרכובת הגז אותה רוצים להעביר, לציין מה אחוזי הגז שניתן לשים, האם יש סכנה בצינורות, כיצד להשתמש בתרכובת וגם כמה אנרגיה ניתן להפיק ממנה".
התגלית הפכה לפטנט רשום של האוניברסיטה ועל בסיסו הוקמה לאחר מכן חברת Fast Sense. מאז שיצאה החברה לדרך, היא זכתה בכמה פרסים מטעם חברות לצנרת גז גדולות בספרד ובאיטליה ואף חתמה על הסכם לעריכת פיילוט עם חברות אירופיות. לאחרונה זכתה החברה גם במענק של רשות החדשנות, המאפשר לה להוציא את החברה אל מחוץ למעבדות האוניברסיטה ולהקים לה מעבדה מסחרית משלה.
"אנחנו רוצים שבעוד כמה שנים נוכל ליצור רשת של חיישנים, שתייעל את השימוש באנרגיה מתחדשת, העשויה ממולקולות שונות. הרשת הזו תעביר נתונים על כל המולקולות החדשות בתוך הצנרת ותסייע בהרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות", מסכם פרופ' זיתון.
העברת נתונים בקצב גבוה עם פחות אנרגיה
פרופ' דורון נוה מהפקולטה להנדסה הוא מומחה לננו-אלקטרוניקה ולהנדסת חומרים. בימים אלה הוא עוסק בפיתוח יישומים תעשייתיים של חומר בשם גרפן. גרפן הוא חומר בעובי של אטום אחד, שכבה דו-ממדית של אטומי פחמן. המדענים הבריטים שהצליחו לבודד אותו ב-2004 ולזהותו זכו על כך בפרס נובל בפיזיקה. הייחודיות שלו היא בחוזקו המכני היוצא דופן ובמוליכות התרמית והחשמלית הגבוהה שלו.
"בכל מרכזי התקשורת כיום, מדאטה סנטרים ועד חוות שרתים, וכן בין המחשבים עצמם ובין המחשבים לשבבים שבתוכם - יש תקשורת מהירה להעברת נתונים", מסביר פרופ' נוה. "צריך להעביר אותות חשמליים בקצב העברה גבוה, שדורש מוליכות טובה בתדר גבוה, ואת זה עושים דרך מוליכי נחושת המגיעים כיום למיצוי, ולכן העברת נתונים בקצב גבוה יותר כרוכה באיבוד אנרגיה עצום. שבבים מאוד רגישים לטמפרטורה וכאשר הם מתחממים, יעילותם יורדת וכך נוצר צוואר בקבוק של טמפרטורות גבוהות וצריך להשקיע אנרגיה משמעותית נוספת בקירור המערכת, הכרוכה בטביעת-רגל פחמימנית גבוהה מאוד. הגישה הנכונה והיעד לעשור הבא הם שצריך להשתמש בטכנולוגיה שמלכתחילה מתאימה יותר לטכנולוגיה ולקצב גבוה של העברת נתונים, כפי שיש בתכונות הגרפן, וכך לצרוך פחות אנרגיה ופחות חום. את החום שכן מיוצר בכל זאת צריך לאגור לשם שימוש נוסף או למחזר לחשמל בניצולת משמעותית".
פרופ' נוה וצוותו עובדים כיום עם חברה שלה מרכזי תקשורת גדולים לצורך "פיתוח פתרון מבוסס גרפן לטיפול בחום העודף, במקום לזרוק אותו לים או להמיס איתו קרחונים כפי שנהוג לעשות כיום", כפי שמסביר פרופ' נוה.
שילוב נוסף של גרפן הוא בתוך השבבים עצמם, שם הוא מיועד להחליף את המוליכים המסורתיים מנחושת, שבשלב מסוים ההתנגדות החשמלית שלהם עולה ככל שממזערים את השבבים. מהגרפן ניתן לייצר קווי הולכה קטנים יותר מאשר מהנחושת, ועדיין ההולכה החשמלית שלו תהיה טובה. זהו תחום מאוד תחרותי שבו פועלות מספר רב של חברות הזנק, אשר מפתחות טכנולוגיות מתחרות.
פוליאתילן ללא עובש וטיפול באבנית בשיניים
פרופ' שלמה מרגל הוא כימאי בעל שם עולמי, עטור פרסים ומענקי מחקר בין-לאומיים. כיום הוא פרופסור אמריטוס במרכז לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, במחלקה לכימיה של אוניברסיטת בר-אילן. הוא עוסק בימים אלה בכימיה של ננו-חלקיקים ופולימרים חדשים וכן בהכנת ציפויים עמידים אנטי-מיקרוביאליים דקים מאוד עבור פלסטיק או זכוכית. לציפויים אלו מוחדרים באמצעות תהליך אנקפסולציה חומרים ירוקים לשחרור מבוקר. לפיתוחים אלה יש יישומים רבים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות.
פרויקט אחד בו עוסקת כיום המעבדה של פרופ' מרגל הוא עם קבוצת תמה (TAMA Group) - תעשיית משמר העמק. לפרויקט זה, שזכה למימון מרשות החדשנות, שותפים אייל מלכה, דוקטורנט במעבדה, ד"ר איילת כספי, חוקרת ראשית בתמה, ד"ר שי אדר-לבאור, חוקרת בתמה וראובן חוגי, סמנכ"ל מו"פ של החברה. תמה עוסקת בייצור כיסויים לאריזות חציר העשויים מפוליאתילן. הכיסוי מיועד לשמירה לאורך זמן על החציר המשמש כמזון לבעלי חיים, אך בגלל הלחות המצטברת באזורים שונים בחציר, נוצר בו עובש הפוגע באיכות התבואה. השותפים לפרויקט פיתחו שיטה לציפוי הפוליאתילן בצידו התחתון בפולימר מסוים, ובכך מונעים מהעובש להיווצר לאורך זמן. הפרויקט כבר הוכח במעבדה וכעת יוצאים איתו לניסויים בשטח.
פרויקט אחר עוסק ברפואה - פיתוח טכנולוגיה חדשנית להסרת אבנית מהשיניים. מדובר בשיתוף פעולה בין פרופ' מרגל לחברת או. ואי. אם. אינוביישן בע"מ (OYM INNOVATION LTD), שהוקמה על ידי ד"ר ירדן גולדשטיין (רופא שיניים ומיקרוביולוג) ואור לפיד (עו"ד ואיש פיננסים), שבמסגרתו פותחה הטכנולוגיה, אשר בפעם הראשונה בהיסטוריה מסירה אבנית מהשיניים באופן שאינו מכאני.
מסביר פרופ' מרגל: "אנחנו מפתחים שיטה שבה אפשר להסיר אבנית בקלות, בשטיפה או בצחצוח שיניים, כך שבשימוש ביתי, כל אחד יוכל לנקות את שיניו מאבנית בעצמו. האבנית מכילה הרבה מאוד סידן וחומרים אורגניים אחרים, כגון חיידקים ושאריות מזון. במסגרת שיתוף הפעולה, פיתחנו ננו-חלקיקים שמשחררים כלור פעיל בצורה מבוקרת וחומר אחר שיש לו זיקה כימית גבוהה מאוד לסידן. הטכנולוגיה אשר מורכבת מחומרים הללו, יודעת 'לתקוף' את האבנית, להפרידה מהשן ולפרקה בצורה מהירה.
OYM עתידה להכניס את הטכנולוגיה שפותחה בשיתוף עם בר-אילן למוצרים דנטליים קיימים בשוק כך שלא יישנו את הרגלי הצריכה והשימוש של הצרכנים. לאחר מחקר ארוך בשנתיים האחרונות, ביצעה החברה תהליך גמלון תעשייתי, והחברה נמצאת במגעים עם חברות בין-לאומיות מוכרות ומובילות למסחור הטכנולוגיה. היא רשמה עד עתה בקשות לרישום פטנט ב-11 מדינות ברחבי העולם.
בשיתוף ביראד חברה למחקר ופיתוח
