מכון ננו-טכנולוגיה שנותן מענה ושירות לתעשייה הישראלית. זו הייתה הצהרת הכוונת של מכון בינה באוניברסיטת בר-אילן מיום היווסדו ב-2007. לתת שירות שאינו רק פנימי לחוקרי אקדמיה אלא גם חיצוני, עבור התעשייה. כך מגדירים את הדנ"א שלו גם היום מנהליו - ראש המכון, פרופ' אהוד בנין, ומנהלת המכון, ד"ר אילנה פרלשטיין.
"מכון הננו של אוניברסיטת בר-אילן הוא הראשון שבנה בניין המוקדש לתחום הננוטכנולוגיה ומאכלס חוקרים מכלל הדיסציפלינות", אומר פרופ' בנין. "גם מרכז הציוד של המכון נבנה לטובת הדבר הזה. הרעיון תמיד היה לתת בנוסף לתמיכה במחקר פורץ דרך גם מענה לחברות העסקיות, ובאמת לאורך השנים פעלנו עם למעלה מ-160 חברות. אין זה דבר טריוויאלי. גופים אקדמיים רבים נוטים להתרכז בעבודה פנימית. פעמים רבות אין להם את הכלים לסייע לתעשייה, כי הם עובדים מתוך עולם מושגים אחר. אבל כאן הצטברו ידע וניסיון המספקים את הראייה המערכתית הדרושה כדי לפעול במקצועיות ובהבנה מול החברות ובהתאם לדרישות השוק".
"הצוות שלנו מכיר את העבודה עם גופים תעשייתיים, בין השאר מכיוון שבחלקו הוא מגיע משם", מוסיפה ד"ר פרלשטיין. "יש לנו חוקרים שעבדו בחברות דוגמת אינטל ומכירים את השפה ואת הצרכים. בהתאם, אנו מעודדים עבודה הדוקה עד כדי שילוב של חברות בתוך הקמפוס. ישנן מספר דוגמאות של חברות שבמהלך השנים שכרו שטח באוניברסיטה וקיבלו גישה למערך הציוד שלנו. זה לא שהן הפכו לחלק מאוניברסיטת בר-אילן, או ממכון בינה, או שנכנסנו לשותפות איתן. אלא נתנו להן את התמיכה הדרושה - מבחינת אנשי מקצוע וציוד".
פרופ' בנין: "ואם הוזכר ציוד: במכון קיים ציוד ייחודי. מיקרוסקופיה מתקדמת, למשל. אנו תמיד משפרים את הציוד שיש לנו. בשנה הקרובה נרכוש שלושה מיקרוסקופים אלקטרוניים כחלק מאתר בטא של חברת ג'אול (LTD JEOL), אחת מחברות המיקרוסקופיה האלקטרונית המובילות בעולם - דבר שיאפשר גישה לציוד מתקדם וכן לצוות האפליקטיבי של החברה. שיתוף פעולה זה ייתן מענה בתחום המיקרוסקופיה שטרם ניתן כמוהו בישראל".
שירות למערכות מולטי-דיסציפלינריות
פרופ' בנין וד"ר פרלשטיין מונו לתפקידיהם במכון בינה לאחרונה. הם קיבלו את ההובלה על מכון ננו מפואר בו חברים מעל ל-70 חוקרים אקדמאים מדיסציפלינות שונות - מדעי החיים, הנדסה, פיזיקה וכימיה - ולומדים בו מאות סטודנטים. המכון מגדיר את עצמו כמכון למחקר אינטר-דיסציפלינרי וחזונו הוא קידום מחקר פורץ דרך לצד שיתוף פעולה הדוק עם תעשיות בארץ ובעולם. 27 עובדי המכון, רובם בעלי תואר דוקטור, נחשבים לבין המובילים בתחומם בעולם. ככאלה, הם נותנים סיוע הן לחוקרים והן לאנשי התעשייה הנעזרים בשירותי מכון בינה.
במכון קיימות ארבע יחידות עיקריות שנותנות שירות: יחידת הפבריקציה, המשרתת את תחום האלקטרוניקה והשכבות הדקות וכוללת חדרים נקיים. יחידת המיקרוסקופיה האלקטרונית, בה מכלול ציוד שנותן מענה לאפיון חומרים בדרגות שונות, כולל מגוון מיקרוסקופים אלקטרוניים. היחידה לאנליזת פני שטח, שידועה במאיץ החלקיקים שברשותה - כלי ייחודי שאינו קיים במקום אחר בישראל ומשמש רבות את התעשייה בארץ, כולל התעשייה הביטחונית. היחידה הרביעית, יחידת סינתזה של חומרים חכמים, נמצאת כיום בשלבי הקמה.
"אנחנו רוצים להפוך ל-One Stop Shop לחוקרים ולחברות שיזמינו מאיתנו סינתזת חומרים כימיים וביולוגיים לאפליקציות שונות - שזה משהו שאין בארץ וכמעט ולא קיים בעולם", מכריז פרופ' בנין. "אנחנו בהחלט מתקדמים בימים אלו במימוש חזון זה ומשקיעים בכוח אדם ייעודי ובציוד".
תארו כיצד מתנהלת העבודה של אנשי המכון עם אנשי התעשייה.
פרופ' בנין: "יכול להגיע אלינו יזם או לקוח מהתעשייה עם בעיית פבריקציה ומתוך השיחה עימו יעלו ממשקים ליחידות הנוספות. הישיבה הבאה כבר תהיה עם ראשי כל ארבעת הצוותים - ותספק את המענה הדרוש. כך עובדת תרבות ארגונית של מתן שירות למערכות מולטי-דיסציפלינריות, עם הסתכלות קצת אחרת לעומת חוקר, שמבצע פעולה כלשהי עבור מאמר אקדמי שהוא כותב. זיהינו, למשל, פער ביכולת של המחקר הישראלי לתת מענה תעשייתי לנושא הסינתזה הכימית, כולל פיתוח הסינתזה. יזמים יכולים לבוא אלינו עם רצון לפתח חומר מסוים ואנשי היחידה - דוקטורים בכימיה - יסייעו להם לפתח את הפרוצדורה במעבדת הסינתזה המתקדמת שלנו לחומרים ייעודיים".
פרופ' בנין מציג גם מודל של עבודה פחות הדוקה, בה הם בעיקר מספקים תמיכה. "צוותי מחקר של חברה מגיעים אלינו ועושים את עבודתם העצמאית, לאחר הכשרה על הציוד. כך מתאפשרות להם גמישות ויכולת עבודה שאינה בהכרח תלויה בצוות שלנו, שכמובן תמיד שמח לתת מענה ולעזור. חברות רבות עבדו איתנו בהצלחה במודל הזה, כולל כאלה שהן שם דבר: אפלייד מטיריאלס, אורבוטק, סולאראדג' ועוד".
ד"ר פרלשטיין: עוד יש לנו היכולת לבצע עבודות במדפסת תלת ממד לחומרים ולביולוגיה, כולל הדפסת תאים. ברשות המכון תשתית וציוד מתקדם בשווי מאות מיליוני שקלים שאנו מנגישים לקהילה המדעית והתעשייתית בישראל. בחלק מהמקרים אנחנו אלו שנותנים את השירות - מהפעלת המכשיר ועד הקניית הידע".
הזדמנות משמעותית בתחום הביו-קונברג'נס
לדברי פרלשטיין, הצוות המקצועי במכון עוטף את הלקוח מכניסתו, כאשר מנהלי צוותי היחידות השונות יושבים עימו, עוזרים לו לאפיין את מה שהוא צריך מבחינת פרוטוקול עבודה ונותנים מענה לכל צרכיו. כך ניתן לקצר את התהליך שעובר היזם בדרך לאב-טיפוס הראשוני איתו יוכל לבחון את הטכנולוגיה שהוא מפתח. "הרבה חברות נולדו כך מהמכון עצמו, בזכות העבודה שעשו כאן. קורה גם שאחד מעשרות חברי הסגל של המכון מקים חברה. גם בכך אנו רואים תרומה משמעותית שלנו", היא אומרת.
מהן ההזדמנויות הבאות שעומדות לפיתחו של מכון בינה?
פרופ' בנין: "קיימת כיום הזדמנות משמעותית בתחום הביו-קונברג'נס, בו מדינת ישראל החליטה להשקיע בשנים הקרובות סכומי כסף משמעותיים. זהו שילוב של ביולוגיה, רפואה, הנדסה, כימיה, פיזיקה, ומדע הנתונים - שביחד אמורים לספק מענה בתחומי הרפואה, הביולוגיה והאפליקציות הביו-טכנולוגיות. הצוות פועל בימים אלו לשילוב תחום הביו-קונברג'נס במכון בינה, תוך שימוש ושמירה על ייחוד הדיסציפלינות הקיימות במכון.
אנו מאמינים שיש כאן הזדמנות משמעותית לחברות חדשות וקיימות להיכנס לתחום. אנחנו במכון בינה יכולים להציע את הפלטפורמות והיחידות שלנו כמנופים להתפתחות עבורם".
ד"ר פרלשטיין: "עוד בכוונתנו להמשיך ולהגדיל את שיתופי הפעולה עם מכוני מחקר מחו"ל. כיום אנו עובדים בין השאר עם מכון מחקר לננו-טכנולוגיה באקדמיה הלאומית של סין ועם מספר מכוני מחקר באירופה ובצפון אמריקה. עבודה זו מספקת לנו נגישות לציוד שאין בישראל ויכולות גימלון (סקייל-אפ) המאפשרות ייצור משמעותי.
"דבר נוסף, אנו שואפים לבצע בקרוב מהלך שישתלב עם תהליך שמבצעת אוניברסיטת בר-אילן ולהשתמש בפלטפורמה בשם 'אקדימה' כדי לספק מגוון של קורסי הכשרה. נציע קורסי הדרכה על הציוד המתקדם שלנו, בעיקר לאנשי תעשייה. זהו מהלך שמשתלב עם הרצון להוות מעין מגדלור של הוראה והכשרה. אנשים שכבר עובדים בתעשייה יוכלו להרחיב את יכולותיהם לשימוש בציוד שכיום זר להם".
פלטפורמה לסטארט-אפים לפיתוח התקנים בתחום הננו
חברת Spectralics, המפתחת שבבים אופטיים, חיפשה מקום שיוכל להוות לה מעין חממה. מקום שיספק לה את הכלים המקצועיים שהיא צריכה וכן אנשי מקצוע שיוכלו לסייע לה. ניסיונות שונים תחת גגות שונים לא צלחו - עד שהגיעו אנשי החברה למכון בינה. שם הם חוברו לצוותו של ד"ר יוסי אבולעפיה והופתעו לטובה מהיכולות שהוצגו בפניהם.
"במהלך הזמן הבנו שמדובר במכון המפותח ביותר ובעל היכולות הטובות ביותר בתחום - והידקנו עימו את הקשר", מספר ד"ר יובל קשטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Spectralics. "המכון ידידותי מאוד לסטארט-אפים כמונו ומאפשר להם להתקדם. באמת נותנים כאן פלטפורמה לייצור ופיתוח של התקנים בתחום הננו".
כשד"ר קשטר אומר "כאן" - אין זה במקרה. לאחר זמן מה עברה החברה לשבת פיזית במכון בינה, המספק לה מעבדה ומשרד. "זו הדרך היחידה של חברות Deep Tech העוסקות בננו טכנולוגיה להתקדם", הוא קובע. "אנחנו צריכים ברמה היום-יומית את החדרים הנקיים, את המכונות השונות, את המיקרוסקופיה האלקטרונית המתקדמת. למכון בינה יש גם יכולות מבחינת ייצור ומדידות שהן חיוניות לנו, למשל SEM. המומחים כאן מסייעים ומייעצים לנו כל הזמן. כך התאפשר לנו להציג יכולות, תהליכי פיתוח והוכחת היתכנות. מכון בינה הוא מקום נדיר, מקום שמספק מענה אמיתי שמסגרות אחרות לא מספקות".
בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן
