בבתי הספר של רשת אדם ואדמה, מבית ארגון השומר החדש, יום הלימודים נפתח כבר בשעה שש בבוקר: החניכים מתעוררים עצמאית, מכינים ארוחת בוקר ויוצאים למשימה החקלאית. "כולם מכירים מראש את סדר יום העבודה", מספר יהודה גרנות, בן 23, בוגר רשת אדם ואדמה. "אנחנו מכינים לעצמנו אוכל, עולים להסעה ויוצאים לסייע לחקלאים עד השעה 11:30 בבוקר. אחרי הפסקת צהריים, אנחנו חוזרים למתחם בית הספר ומתחילים את השלב השני של היום, שכולל לימודי מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה ותנ"ך ומגמת חקלאות – כל מקצועות החובה לבגרות שכולם מכירים".
רשת בתי ספר הוקמה בשיתוף ובפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי ואגף א' לחינוך על-יסודי במשרד החינוך מתוך מטרה של שילוב בין התנסות חקלאית מעשית לבין לימודים לבגרות מלאה. גרנות, שמשרת כיום כקצין בחיל השריון, נזכר בחיוך בשנים המעצבות שהעביר בבית הספר של אדם ואדמה. "הלימודים עצמם מסתיימים בשעות אחר הצהריים, ואחר כך אנחנו משתתפים בשיעורים, הרצאות, פעילויות מעשירות אחרות וחוגים הכוללים כושר קרבי והכנה לשירות משמעותי לצד חוגים מתחומים נוספים - קדרות, נגרות ואמנות. אין ספק שהשגרה המיוחדת הזאת מייצרת חיבור לאדמה. אתה מרגיש מחובר ברמה עמוקה ושורשית יותר למקום שבו אתה חי.
"בדיעבד, אני חושב שהלימודים עזרו לי לסגל לעצמי מוסר עבודה ומשמעת עצמית גבוהה", הוא מתאר. "לקום כל בוקר בכוחות עצמך, להכין ארוחת בוקר, לסדר את המיטה ולצאת לעבודה – זה ממש לא מובן מאליו בדור שלנו. אתה יודע שהשדה החקלאי תלוי בך – ושהאחריות לעשות עבודה טובה מוטלת רק עליך. אני חושב שזאת היתה אחת התקופות היפות בחיי. הרווחתי לא רק חיבור לאדמה ומוסר עבודה, אלא גם הרבה חברים לחיים".
"מגדלים את דור המנהיגים הבא"
שגרת הלימודים של רשת אדם ואדמה אמנם לא דומה לשגרת היום במערכת החינוך שכולם מכירים בישראל, אבל היא מתבססת על מסורת חינוכית-חקלאית מפוארת שהתפתחה כאן בארץ, עוד לפני קום המדינה. "המטרה שלנו היא לשלב ביחד עבודת אדמה, לימודים לבגרות ותוכן ערכי – לחבר מחדש את הנוער לאדמה ולהצמיח מנהיגות צעירה", מסביר עמית מאיר, בן מושב חצבה, שייסד את הרשת יחד עם חברו לשירות הצבאי יוסי מונטג. "בדרך להקמת בית הספר הראשון למדנו הרבה על ההיסטוריה של בתי הספר החקלאיים בישראל כמו בכדורי, כפר סילבר, עין כרם ומקווה ישראל – שהוציאו מתוכם מנהיגים כמו יגאל אלון, יצחק רבין, רחל ינאית ומנהיגים נוספים שצמחו מתוך החינוך החקלאי והחיבור לאדמה".
הרשת מונה כיום שש תוכניות במתכונת פנימייה, מרמת הגולן ועד עוטף עזה, במושבים, בקיבוצים ובכפרי הנוער החקלאיים - כדורי, כפר סילבר והקהילה החינוכית ניצנה. הפנימיות החינוכיות הם חלק מאגף הפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי, שמלווה ומדריך את הפנימיות ותומך בהן לצד סיוע במימון התוכנית עבור משפחות ובני נוער הזקוקים לכך שעלות התוכנית לא תהווה מחסום עבור כל נער ונערה שמתאימים לפנימייה, סיוע שמסייע גם בגיוון האוכלוסייה מבחינה סוציו-אקונומית.
"בבתי הספר שלנו לומדים כ-400 חניכים בגילאי תיכון. המטרה שלנו היא להחזיר את הייצור המקומי, לשפר את עצמאות המזון, לחזק את הגבולות בפריפריה – וגם לגדל את הדור הבא של החקלאים במדינת ישראל. מעבר לשילוב בין עבודה חקלאית לבין לימודים לבגרות, תוכנית הלימודים בבתי הספר שלנו משלבת גם חוגים, כושר קרבי, לימודי זהות ורוח – והרבה הרצאות ופעילויות ערכיות. בתוך עולם הלימודים עצמו, החבר'ה לומדים במגמת חקלאות בהיקף של 5 יח"ל – עם תוכן טכנולוגי על אגרוטק ועתיד החקלאות בשיתוף עם חברת נטפים, חישתיל, קרן ICA ושותפים נוספים מעולם החקלאות והחינוך".
כאמור, רשת אדם ואדמה לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש – אלא לחזור בחזרה אל המסורת הראשונית של מערכת החינוך העברית בארץ ישראל. "אנחנו רוצים להחזיר את האנשים לפשטות", הוא מדגיש. "לצד מצוינות בתחום האגרוטק – החניכים לומדים איך לשמש שוליה של חקלאי ואיך לעבוד עם הידיים. במקום לשבת 8-9 שעות כל יום בתוך כיתה ממוזגת – הם יוצאים אל הטבע. אני חושב שנער או נערה שקמים כל יום בחמש בבוקר ועובדים בחקלאות מרוויחים סבלנות, חוסן מנטלי והתמדה. היכולות האלה יעזרו להם בעתיד גם אם הם יהיו רופאים, עורכי דין או מהנדסים. אנחנו בונים כאן אנשים איכותיים להמשך החיים".
לדברי מאיר, העבודה החקלאית משרתת את מטרות התהליך החינוכי. "בעיניי, חינוך דרך חקלאות הוא דבר מדהים. אנחנו מדברים כאן על לימודים דרך הטבע – שבהם השדה החקלאי הוא הכיתה. המורים המחנכים יוצאים עם החניכים לשטח, עובדים יחד איתם ומנהלים איתם שיחות אישיות. אנחנו מייצרים ממש שותפות בין החניכים לבין אנשי הצוות. מהבחינה הזאת, חשוב לנו להשתמש במונח 'חניכים' ולא 'תלמידים': הדגש כאן הוא על התהליך החינוכי שהם עוברים יחד איתנו".
אחד המרכיבים המשמעותיים במודל החינוכי של אדם ואדמה הוא ההקפדה על לימודים במתכונת פנימייה. צריך להבין שהפנימיות הן מסגרת ייחודית שמתאימה לכל נוער באשר הוא. כל אחד מהחניכים מקבל תחומי אחריות משמעותיים. הם מובילים בכוחות עצמם את התוכנית, נמצאים בקשר עם החקלאים באזור ומנהלים את הלוגיסטיקה. אנחנו רואים את החניכים צומחים מתוך אותה קבלת אחריות. הדגש כאן הוא על מנהיגות, אחריות ולקיחת יוזמה. כל החניכים בגילאי ט' עד י"ב מתחנכים ביחד בתהליך רב-גילאי. כשכולם גרים ביחד בפנימייה ויוצאים ביחד לשדות, לפעמים קשה להבין מי נמצא בכיתה ט' ומי נמצא בכיתה י"ב. אין 'דיסטנס' בין החניכים".
בתי הספר של אדם ואדמה מבית השומר החדש מושכים אליהם בני נוער מכל רחבי הארץ. "מגיעים אלינו חבר'ה עם המון מוטיבציה", הוא מסביר. "הנוער הוא נוער חילוני ברובו – אבל יש אצלנו גם חניכים מבתים דתיים. המשימה שלנו היא למצוא את אותם בני נוער שמגיעים עם מוטיבציה גבוהה, חיפוש אחר משמעות, מחויבות לעשייה וחיבור לחקלאות".
"צמאים לחוויות משמעותיות"
כאמור, רשת אדם ואדמה הוקמה על ידי עמית מאיר ויוסי מונטג. "אני בעצמי נולדתי למשפחה חקלאית במושב", מספר מאיר. "אחרי שירות צבאי ביחידת 669 התחלתי להתעסק בהדרכה של בני נוער במסע ישראלי, ובשנת 2011 הצטרפתי לארגון השומר החדש – שם הדרכתי בתוכנית מנהיגות במסגרת שנת שירות קדם צבאית. כמה שנים אחר כך חזרתי למשק המשפחתי ונטעתי בו תמרים. התחילה להתגבש אצלי ההחלטה לעשות משהו שישלב בין חינוך לחקלאות".
היוזמה להקמת מסגרת חינוכית-חקלאית מצאה במהרה קרקע פוריה. "פגשתי לאורך השנים הרבה חבר'ה בשנת שירות או במכינה – ורבים מהם סיפרו על התחושה שבית הספר התיכון הרגיל לא סיפק להם חוויה משמעותית מספיק. היה כאן צורך מובהק של נוער שרוצה לעשות משהו אחר. ברמה האישית, הרגשתי איך הנוער בישראל מתרחק מהחקלאות. צריך להבין שהגיל הממוצע של החקלאים בישראל הוא 65 ומעלה. כמות החקלאים הולכת ויורדת – כאשר רוב התוצרת החקלאית מיובאת ממדינות כמו טורקיה ומצרים. אני בעצמי חזרתי למשק המשפחתי במושב חצבה מתוך הבנה שאם הדור שלי לא יחזור לשדות – לא בטוח שתהיה המשכיות למשק בעתיד.
כך הוקם בית הספר הראשון של אדם ואדמה באזור הערבה. "זכינו להרבה רוח גבית ותמיכה ממשרד החינוך ומשותפים ותומכים בארץ ובעולם, למידה והשראה מתוכנית רגבים שהוקמה בעמק בית שאן. בהתחלה זה לא היה פשוט", אומר מאיר. "ברמה הבירוקרטית והפרקטית, למדנו מה זה אומר להקים בית ספר חדש. יוסי ואני גייסנו את המחזור הראשון של התלמידים ממש מפה לאוזן".
ההצלחה של בית הספר הראשון הובילה להקמה של שלושה בתי ספר נוספים ברחבי הארץ ועוד שתי תוכניות חדשות באשכול וניצנה שפועלות תחילה בשיתוף פעולה עם בית ספר קיים עד שיגדלו ויתפתחו. "מראש היה לנו חזון להקים רשת רחבה של בתי ספר. יחד עם השומר החדש, הצמחנו עוד בתי ספר שמתבססים על אותו מודל ראשוני: עשייה יומיומית, חיבור לקרקע ושילוב בין חינוך לבין התנסות חקלאית. יצאנו לדרך הזאת יחד עם הרבה מאוד שותפים – כולל ועד מנהל שמלווה את הפעילות השוטפת. אני חושב שסיפור ההצלחה של הרשת לא היה אפשרי בלי החיבור החזק של הנוער לחקלאות. אני בעצמי חינכתי חניכים במשך חמש שנים במקביל לניהול – וראיתי בעצמי עד כמה הנוער צמא לחוויה משמעותית. אפשר לראות בשטח איך החניכים מתחברים לעבודה החקלאית ולכל משימה לאומית, כך לדוגמה בחודשים האחרונים החניכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהבנייה מחדש של העיר קריית שמונה, זה אמנם לא משימה חקלאית, אבל משימה לאומית חשובה ביותר".
תמיכה בחקלאים שנפגעו במלחמה
שנות הפעילות של הרשת היו רצופות במשברים גלובליים ולאומיים. "בתקופת הקורונה היינו בית הספר היחיד שהמשיך לפעול ללא השבתה – בזכות החיבור למשקים החקלאיים החיוניים", מספר מאיר. "זה נכון גם לגבי תקופת המלחמה. ב-7 באוקטובר התגייסתי לשירות מילואים של כמעט 300 ימים בעזה ובדרום לבנון בחילוץ ופינוי פצועים, יחד איתי התגייסו רבים מאנשי אדם ואדמה והשומר החדש. במילואים פגשתי לא מעט אנשים מהיישובים שנפגעו באזור העוטף וגם מהצפון. מתוך אותו רצון לסייע ליישובי העוטף החלטנו להקים את התוכנית במועצה האזורית אשכול".
בתמיכת בנק הפועלים ו-JNF US הקימו ברשת אדם ואדמה את אדם ואדמה במושב שדה ניצן. "את בית הספר מנהל אופק סלומון, שהיה בעברו מדריך נוער אצלנו בחצבה – והוא בעצמו בוגר של השומר החדש יחד עם אשר וולף, שמשרת עם עמית באותו צוות במילואים והחליט לעשות הסבה מהעולם העסקי לחינוך. אנחנו מובילים את המסע הזה יחד עם פועלים לתקומה של בנק הפועלים, שהחליטו לאמץ את בית הספר לתקופה של שלוש שנים – עם תמיכה שהיא לא רק כלכלית. בעזרתם בתמיכת המינהל לחינוך התיישבותי והאגף על יסודי במשרד החינוך הצלחנו להקים בית ספר חדש בתוך שלושה חודשים – בלוח זמנים ממש בלתי נתפס. כיום אנחנו מגייסים חבר'ה לשנת הלימודים הבאה וממשיכים לבנות את הקמפוס שלנו בשדה ניצן".
בתקופת המלחמה החליטו ברשת להקים עוד תוכנית של אדם ואדמה בניצנה שבמועצה האזורית רמת נגב – בסמוך לגבול מצרים יחד עם קרן מנדל ובתמיכת רשת עתיד. "אנחנו עובדים על פי אסטרטגיה לחזק את הגבולות ואת הפריפריה", הוא אומר. "צריך להבין שכל בית ספר חדש מושך אליו מחנכים, מורים ובני משפחה של החניכים – מה שתורם לתעסוקה ולקהילה באזור. האימפקט של הקמת בית ספר הוא עצום בגודלו. כמובן, יש כאן גם עזרה ישירה לחקלאות. ברמה הארצית, בתי הספר שלנו עוזרים ליותר מ-400 חקלאים. זה יכול להיות חקלאי שצריך עזרה בשתילה של פלפלים ליומיים-שלושה – וזה יכול להיות משק שצריך אותנו באופן קבוע לעונה שלמה".
רשת אדם ואדמה פועלת עם רצון גדול להתרחב ולסייע לחקלאים נוספים ברחבי הארץ ושואפת להקים תוכנית נוספת בגליל העליון כבר בשנה הבאה.
אדם ואדמה
למעבר לאתר >>
בשיתוף אדם ואדמה
