העומס הכלכלי שמוטל על המשק הישראלי, שמקורו בצורך ההולך וגובר לשמר יתרון ביכולות הגנה והתקפה מול אויבינו, הולך ומתעצם לאורך השנים. בשנת 1984, המשק הישראלי לא עמד בעומס הבטחוני וקרס עם 450% אינפלציה שנתית, בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. מלחמת השבעה באוקטובר, הנמשכת זמן רב מדי, מול חזיתות ואיומים רבים מדי, גובה מחירים כבדים מנשוא. על כן עלינו להמשיך ולבסס כוח כלכלי חזק ועמיד.
אך כלכלה חזקה בלבד לא מספיקה. כדי לשמר יתרון איכותי, אנו זקוקים להתעצמות צבאית שנשענת על פיתוח והטמעה של טכנולוגיה מתקדמת. ואכן, צבאות ומדינות ברחבי העולם מטמיעות טכנולוגיות דו-שימושיות (Dual Use) בשדה הקרב בקצב שהולך וגובר. תפיסה זו צריכה להנחות גם אותנו. עלינו לפתח ולקדם את תחום היזמות וההשקעות בתחומי הטכנולוגיה הדו-שימושית, שלה יישומים אזרחיים וביטחוניים, בעת ובעונה אחת. זאת כדי לעמוד בשני האתגרים - חוסן כלכלי ועוצמה ביטחונית. דבר זה יעניק לישראל הזדמנות יוצאת דופן - הגדלת התוצר הלאומי, תוך העצמה ביטחונית וצבאית.
הטכנולוגיה המתקדמת משנה את פני שדה הקרב בדרכים רבות ויוצרת זירות פעולה חדשות ומורכבות יותר. חידושים שכבר זמינים בשוק האזרחי - כמו טכנולוגיות סייבר, רחפנים, פלטפורמות אוטונומיות, חיישנים ובינה מלאכותית - מגויסים למטרות צבאיות. בעבר ראינו טכנולוגיות שפותחו במיוחד לצרכים צבאיים, מוסבות ליישומים אזרחיים. כיום אנו עדים למציאות חדשה, בה טכנולוגיות חדשות מיועדות לשימוש כפול, אזרחי וצבאי, מן הרגע הראשון.
טכנולוגיה שלה יישום כפול, הנקראת כאמור טכנולוגיה דו-שימושית (Dual use), מעוררת עניין גובר ברחבי העולם. יזמים ומשקיעים מזהים ביקוש הולך וגדל לפתרונות ביטחוניים לנוכח חוסר היציבות הגלובלי, לצד צמיחה בשווקים האזרחיים.
השקעה בטכנולוגיות דו-שימושיות
שוק טכנולוגיות הביטחון עדיין נשלט בידי תאגידי ענק, עם תקציבי עתק וקשרים ממשלתיים הדוקים. עד לאחרונה פעלו בו מעט קרנות הון סיכון ויזמים שמקימים חברות סטארט-אפ. למשקיעים היתה רתיעה מובנת משוק שתלוי ברגולציה ובתקציבים ממשלתיים, ומחברות בהן סבבי הפיתוח וההטמעה בשוק היו מסורבלים, יקרים ואיטיים. קצב ההתפתחות הטכנולוגית כיום אינו עולה בקנה אחד עם חברות כאלו. השימוש הצבאי ברחפנים אזרחיים במלחמת רוסיה-אוקראינה, כמו גם היישום במלחמת השבעה באוקטובר, המחיש זאת מעל לכל ספק. הצורך בזמני תגובה קצרים יותר הביא לעליה חדה בביקושים ובקצב הטמעה בשטח - עניין שעורר את תשומת ליבם של משקיעים שהחלו לחפש חברות סטארט-אפ דינמיות, שמסוגלות לפתח או להתאים טכנולוגיות דו-שימושיות במהירות וביעילות.
הגישה הדו-שימושית בטכנולוגיות ביטחוניות לוקחת את הרעיון הזה צעד קדימה: המשקיעים מחפשים חברות שיכולות לפעול במקביל בשוק האזרחי ובשוק הצבאי. עבור המערכת הביטחונית, חברות כאלה מציעות את המהירות, היעילות והגמישות של הסקטור האזרחי; ועבור השוק האזרחי, הן מציעות פתרונות מבוססי ניסיון שהוכיחו עצמם בשטח. מגמות נוספות שתורמות לצמיחה בתחום כוללות פיתוחים בשווקים חדשים עם פוטנציאל ביטחוני - כמו לוויינות וחלל - וכן אופיין המשתנה של מלחמות מודרניות, שלעיתים מתמשכות לאורך זמן ללא הכרעה ברורה.
התרחבות השוק יוצרת הזדמנויות חדשות גם מבחינה מסחרית, פיננסית והשקעתית. מאחר שהשוק המשלב בין שני התחומים גדול יותר מכל אחד מהם בנפרד, משקיעים החלו להקים קרנות ייעודיות לטכנולוגיות דו-שימושיות.
חברות מובילות כמו SpaceX מציגות כבר כעת צמיחה מואצת. SpaceX צמצמה באופן דרמטי את עלויות הייצור והשיגור של טילים בכך שהתנהלה כחברה פרטית שאינה כפופה לדרישות ביורוקרטיות מגבילות של סוכנויות חלל. המודל הזה, שבו יוזמה פרטית מציעה פתרון גם לשוק הביטחוני וגם לשוק האזרחי, מהווה השראה למשקיעים וליזמים.
דוגמאות בולטות לחברות נוספות כגון אלו הן Palantir ו-Anduril, שהפכו לחברות צומחות ומוערכות בשוק הדו-שימושי תוך זמן קצר.
היתרון הישראלי
לישראל כמה יתרונות ייחודיים בתחום: ראשית, כמדינה קטנה וחדשנית שאינה חוששת ליטול סיכונים, אנו נוטים לחפש שימושים לא צפויים בטכנולוגיות קיימות ולשלב בין עולמות שונים. שנית, יכולת ההתאמה לשוק הביטחוני מוכחת בשטח: מערכות כמו "כיפת ברזל", "שרביט קסמים" ו"חץ" אינן רק גאווה לאומית אלא גם מוצרים שזוכים לביקוש, כמו למשל מכירה של מערכת ה"חץ" לגרמניה. חברות זרות מנסות לבחון את מוצריהן בשוק הישראלי הביטחוני בזכות הניסיון הרב שצברנו בשדה הקרב. יתרון נוסף נגזר מההון האנושי: בוגרי שירות צבאי או ביטחוני, משרתים בצבא ובמערכות הביטחון, בסדיר ובמילואים, והם גם מעורים בשוק האזרחי כיזמים או מנהלים בחברות הייטק וקרנות הון סיכון. כך נוצר מרקם של ידע מצטבר והפריה הדדית. אותם אנשים שנלחמים, הם אלו שעוסקים בהקמת סטארט-אפים טכנולוגיים, והם אלו שיכולים ליישם את מוצריהן בשדה הקרב כמשתמשים.
גם בתחום הרפואה ניכרת השפעתו של הניסיון הביטחוני. צוותים רפואיים במדינה, שהתמודדו עם פציעות קשות וטראומה בשדה הקרב, יכולים ליישם את הידע והניסיון הנצבר גם במקרים אזרחיים, מה שתורם לחדשנות והשקעות בתחום הבריאות והבריאות הדיגיטלית.
אתגרים, מגבלות והזדמנויות
הצלחה אמיתית בשוק ה-Dual Use טמונה ביכולת לנווט בין השווקים האזרחיים והצבאיים. ככל שחברות שימוש-כפול יזכו לתשומת לב ולאמון המשקיעים, כך הן יובילו לצמיחה מואצת בשוק כולו.
מול הפוטנציאל, ישנם לא מעט אתגרים. למשל, חסמי רגולציה שמטרתם להביא לכך שטכנולוגיות ביטחוניות לא יגיעו לידיים לא נכונות. כל מכירה או העברת ידע, חייבת באישור הגורמים הרלוונטיים. בנוסף ישנה בעיה תדמיתית - טכנולוגיה דו-שימושית עלולה ליצור רושם שמדובר בחברה שעוסקת בפיתוח נשק התקפי שעלול להגיע לידיים לא נכונות. לכן, חשוב להדגיש שמדובר בטכנולוגיות הגנתיות, שמטרתן לשמור על חיי אדם. מכירת טכנולוגיה דו-שימושית יכולה להשפיע על יחסים בין-לאומיים ויש לתאם מהלכים כאלו ברמה ממשלתית ופרטית כאחת. כמו כן, מדובר בשוק תחרותי ומכאן שעלינו להתנהל בחוכמה כדי להימנע ממצבים שנתפסים כתחרות מול בעלות ברית. לחילופין, יש להימנע מלמכור פתרונות שיגיעו לצדדים שעוינים שותפות אסטרטגיות.
תחום הטכנולוגיה הביטחונית נמצא בעיצומו של שינוי, כשפתרונות מהשוק הפרטי קונים להם אחיזה בזירה הביטחונית. תחומים כמו לוויינות, חלל, מערכות לייזר, או מערכות מבוססות בינה מלאכותית, מושכים עניין רב גם בהקשר צבאי. המגמה הזו צפויה להמשיך ולייצר הזדמנויות משמעותיות למשקיעים אסטרטגיים. קרנות חדשות קמות בימים אלו, עם מנדט להשקיע בטכנולוגיות שימוש כפול, והן מעניינות משקיעים שמחפשים להשקיע בתחומים אלו. מנהלי הקרנות צריכים לקבל הסכמה מלאה מהמשקיעים שלהם להשקיע בטכנולוגיה ביטחונית.
ככל שהתחום הדו-שימושי ימשיך להתחזק ולזכות בתמיכת המשקיעים, ישראל תבלוט כמרכז של חדשנות, ניסיון עשיר ויכולות יישום. ישנה הזדמנות גדולה לפנינו והיא לאמץ את התחום. עלינו ליצור תנאים אטרקטיביים למשקיעים וליזמים ולעודד אותם להיכנס ביתר שאת לתחום זה, ולהשיא תשואה כפולה - הצלחה כלכלית שמביאה לגידול בתוצר ולחוסן כלכלי, לצד העצמה טכנולוגית-ביטחונית שמעניקה יתרון יחסי ביכולות ההגנה וההתקפה שלנו.
הכותב הוא שותף-מייסד בקרן ההון סיכון Pitango
