מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בשבעה באוקטובר 2023 וממשיכה להתנהל גם היום, גרמה לרבים במערכת הביטחון הישראלית, וגם לשותפים האסטרטגיים של ישראל מעבר לים, להבין שהמציאות השתנתה ושמעתה המטרה היא לחזק את העצמאות הביטחונית של המדינה.
אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות חיזוק זרוע הים, שפעלה בתחילת המלחמה וממשיכה לפעול גם היום, בנטרול איומים בזירה הימית שמגיעים מקרוב ומרחוק, בסיוע ספינות הקרב והצוללות שנרכשו מטיסנקרופ — שהפכה זה מכבר לשותפה קרובה של מערכת הביטחון הישראלית.
פיתוח פתרונות מתקדמים
טיסנקרופ מרין סיסטמס (Thyssenkrupp Marine Systems), מספנה מובילה בצפון מערב גרמניה, היא חטיבה של תאגיד טיסנקרופ הגרמני. המספנה משמשת כספק מרכזי של צוללות וספינות לישראל ועובדת באופן צמוד עם משרד הביטחון, משרד הכלכלה והתעשייה, צה"ל והתעשיות הביטחוניות עשורים אחורה.
"אני חש גאווה גדולה", אומר עידו אופיר, מנכ"ל טיסנקרופ ישראל בשבע השנים האחרונות. "זרוע הים קרובה מאוד לליבי ואחת המטרות שלי, כמנהל הפעילות של החברה בישראל, היא לוודא שישראל מקבלת את הפלטפורמות החיוניות לשמירה על ביטחון המדינה באיכות הגבוהה ביותר. מיד אחרי שבעה באוקטובר מנכ"ל המספנה בגרמניה התקשר וביקש להעביר למשרד הביטחון ולזרוע הים את המסר שהמספנה מתייצבת לצדם ותסייע בכל שתידרש. גם בצד הגרמני רואים בחיל הים הישראלי ובמשרד הביטחון שותף אסטרטגי ולא לקוח".
טיסנקרופ היא אכן שותפה אסטרטגית לפיתוח פתרונות מתקדמים מעל ומתחת לפני הים, ותומכת גם בחדשנות הישראלית ובסטארטאפים בתחום הביטחון. היא מתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ופתרונות הנדסיים חדשניים בתחומים כמו טכנולוגיות ימיות, מערכות אוטומציה ותשתיות חכמות, תוך שילוב קיימות וחדשנות בתהליכי הייצור והפיתוח שלה.
"אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון", מספר אופיר. "הן באספקה של הצוללות שהוזמנו והן באספקה של ספינות 'סער 6' שהסתיימה. יש לנו גם שיתוף פעולה הדוק עם משרד הכלכלה בנושא רכש גומלין ואנו עובדים באופן ישיר ועקיף עם עשרות חברות במשק, החברות הביטחוניות הגדולות וכן עם חברות בינוניות וקטנות".
מה מאפיין את מערכת היחסים שלכם עם מערכת הביטחון הישראלית?
"המספנה מספקת למדינת ישראל את כלי הלחימה המתקדם והיקר ביותר — הצוללת. זהו כלי אסטרטגי שלא ניתן לספר הרבה אודותיו, אך המעורבים בפרויקטים ובהפעלה מכירים בחשיבותו ובפעילותו. הקשר בין מערכת הביטחון למספנה חזק ואיתן. המספנה מכירה בידע ובניסיון של זרוע הים בצד המבצעי, ביכולת ההפעלה ובידע הטכני כשייטת צוללות מהמתקדמות בעולם. מהצד השני מערכת הביטחון מכירה בניסיון הרב וביכולת התכנון והבנייה של מספנה גרמנית. לפי פרסומים זרים, למדינת ישראל יש סדר כוחות של שש צוללות — חמש בשימוש ואחת לקראת מסירה. בינואר 2022 נחתם חוזה לרכישת צוללות ה'דקר', שיחליפו את שלוש צוללות ה'דולפין' הראשונות. צוללות ה'דקר' תוכננו בהתאם לניסיון המבצעי ודרישות ייחודיות של זרוע הים והן יהוו את הבסיס למוכנות אסטרטגית של המדינה בעולם התת מימי.
"פרט לצוללות המספנה סיפקה לישראל את ספינות 'סער 6', פרויקט שמהווה דוגמה מצוינת לשילוב תעשיות גרמני-ישראלי. הספינות סופקו לישראל בזמן שיא וכאן זרוע הים, בשילוב התעשיות הביטחוניות, הפכו אותן למבצעיות בזמן קצר. בשנה וחצי האחרונות אנו רואים את התרומה שלהן ללחימה. הספינות והצוותים עובדים קשה, מיירטים איומים, מסייעים לכוחות ומבצעים פעילות חשאית בזירות רבות. זו גאווה גדולה למספנה ובכל שיחה עם משרד הביטחון וחיל הים הנושא הזה עולה. אנו מרגישים ביתרון הגדול שהספינות האלו נתנו לחיל הים ולצה"ל בכלל בלחימה".
עולם הצללים בצוללות
אחד מהשינויים הגדולים שעוברים בשנים האחרונות על העולם הימי מתרחש עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה. כפי שמסביר אופיר, המרחב הימי השונה, גודל הציים ועוצמת הפעילות גדולה בהרבה בהשוואה לנעשה בישראל, מה שמדגיש גורמים משמעותיים כמו המיקוש הימי. "ישנו צורך להמציא פתרונות מתקדמים לאיתור מוקשים בכל מיני זירות ובתרחישים משתנים ולסילוקם", הוא אומר ומדבר גם על תחום נוסף שהופך למבוקש מאוד היום בלוחמה הימית, והוא השימוש בבלתי מאוישים. "בעולם האווירי עושים זאת שנים, בעוד שבים עולם הבלתי מאוישים משתלב בצורה איטית יותר. יש גם שימוש ברחפנים מעל המים ובכלים תת מימיים לצורכי מודיעין והתקפה. כחלק משיתופי הפעולה עם התעשייה הישראלית חברנו לחברת אלתא, אשר פיתחה צוללת בלתי מאוישת בשם 'קיסרון', ושילבנו בכלי זה סונאר אשר מאפשר גילוי צוללות. שיתוף הפעולה הזה יצר התעניינות רבה בכמה מדינות בעולם".
ואיך השפיעה מלחמת רוסיה-אוקראינה על עולם הצוללות?
"המלחמה חידדה את התפקיד של הצוללות ככלי אסטרטגי עם התקפה ארוכת טווח, יכולת לספק מודיעין ושיגור התקפות מדויקות מבלי לדעת מאין הן מגיעות. היא גם הדגישה את חשיבות הצוללת ככלי הרתעתי בעל יכולות מיוחדות. האירועים מסביב לעולם הדגישו את הצורך בצי צוללות מתקדם. בסוף שנת 2024 טיסנקרופ חתמה על חוזה לשש צוללות נוספות עם גרמניה ונורבגיה, מעבר לשש הצוללות שהוזמנו בשנת 2021, ובשבוע שעבר נחתמה עסקה לשתי צוללות נוספות לסינגפור בנוסף לחוזה הקודם. יש עוד כמה מדינות שמתעניינות וצבר ההזמנות העתידי של המספנה עומד על 16 מיליארד אירו, ולכן המטרה כעת היא צמיחה והגדלת יכולות הייצור כדי לספק את הצוללות בזמן הקצר ביותר".
כיצד אתם מסייעים לישראל להתמודד עם כל הזירות הימיות שבהן היא נאלצת להתמודד כיום?
"אחת המטרות העיקריות של זרוע הים היא שמירה על נתיבי שיט פתוחים. במצב הנוכחי רואים השפעה על נתיבי השיט אפילו באזור באב אל-מנדב, שמחבר בין הים האדום לים הערבי ולאוקיינוס ההודי, כאשר החות'ים בתימן מבצעים תקיפות על ספינות מסחר, בייחוד אלו הקשורות לישראל או למדינות מערביות וזאת כחלק מהפעלה איראנית ותמיכה בחמאס. אני מניח כי הזרוע יודעת לנצל את הכלים שאנו מספקים כדי לעמוד במטרה של שמירת נתיבי השיט פתוחים. חשוב להבין כי זה אינו עניין ביטחוני, אלא אירוע כלכלי שמשפיע בצורה ישירה או עקיפה על כל התושבים במדינה".
מרכז חדשנות בישראל
היבט חשוב נוסף בפעילות של טיסנקרופ בישראל הוא קידום החדשנות והעברת ידע מגרמניה לתעשייה המקומית. "אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לחיזוק התעשייה המקומית, הבטחת עצמאות טכנולוגית לישראל בתחומים קריטיים, תוך ייצור מקומות עבודה איכותיים, והעצמת החדשנות הישראלית", מדגיש אופיר ומספר כי לפני כשנה וחצי השיקה החברה בישראל מרכז חדשנות עם IMPACT LABS הישראלית, שמטרתו לסייע לתעשייה להדפיס בתלת ממד במתכות.
"שיתוף הפעולה החל לפני חמש שנים מתוך הבנה שיש ברשותנו ידע שלא קיים בישראל", מסביר אופיר. "ההסכם כלל העברה של ידע חיוני בנושא של הדפסת מתכות בתלת ממד ורכש של מדפסות וציוד אשר יאפשר לעשות זאת בישראל. המטרה היא לאפשר פיתוח של הטכנולוגיה בידי התעשיות הביטחוניות וסטארטאפים ישראליים. היום מרכז החדשנות שפועל בתל אביב עובד בצמוד למינהל מחקר ופיתוח במשרד הביטחון (מפא"ת) בפיתוחים טכנולוגיים, מאפשר התנסות בהדפסה, מקיים ימי עיון ומרחיב את הידע בתעשייה הישראלית. מדובר בפרויקט דגל ובשיתוף פעולה בין תאגיד בינלאומי לבין סטארטאפ ישראלי. הטכנולוגיה מאפשרת לזרוע הים להדפיס פריטים שייצורם הופסק, תוך אפשרות להעברת חלק מהפריטים למלאי דיגיטלי, שמאפשר הדפסה בעת הצורך במקום להחזיק מלאים גדולים במחסנים".
בשיתוף טיסנקרופ
