"אני לא חושב שההתמודדות שלנו היא טכנולוגית. היום הטכנולוגיה נמצאת בכף היד של כולנו, היא זמינה מאוד. האתגר הוא לאתר את הצורך המבצעי ולמצוא לו פתרון טכנולוגי, גם מבחינת לוחות זמנים. אנחנו צריכים להביא טכנולוגיה טובה, רלוונטית, וגם בזמן". התייחסות מעניינת זו לצד הטכנולוגי של המלחמה מספק אל"מ ע', ראש מחלקת גבולות וחשיפה בצה"ל, הכפופה לחטיבה הטכנולוגית ליבשה שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
תחומי העיסוק המרכזיים של המחלקה הם עולמות הרחפנות, הכטב"מים והרובוטיקה, בכל מה שקשור לפעלה מרחוק, אוסף ותוקף. היא גם עוסקת בעולמות החשיפה, בדגש על סנסורים שחושפים את האויב. בנושא הגבולות, היא עוסקת בכל מה שקשור לגבולות, טכנולוגיות שמתחברות לגבולות וכל מה שמתחבר לחמ"לים.
"עולמות הרחפנות והרובוטיקה נכנסו בצורה מאוד רחבה במלחמה הזאת, אך האתגר הטכנולוגי כאן הוא רדוד ביחס לאתגר המבצעי", הוא מבהיר. "פתרנו זאת באמצעות טכנולוגיה ואינטגרציות וכן, גם באמצעות פיתוח של טכנולוגיות. חלק מהאמל"ח אפילו פיתחנו בעצמנו, אבל בסוף הבאנו פתרונות לאתגרים מבצעיים".
כיצד המחלקה מזהה את הצרכים המתפתחים בשדה הקרב ומתאימה את עצמה אליהם?
"אתן לך דוגמה מתחום הרחפנות, אוספת ותוקפת. לפני המלחמה היינו עם עשרות בודדות של רחפנים תוקפים, היום אנחנו עם אלפי רחפנים תוקפים. זה מאפשר להרבה מאוד כוחות להקטין את התלות שלהם בכוחות חבירים ובחיל האוויר ולסגור מעגלי אש. לכל צק"ח (צוות קרבי חטיבתי), שהוא הצוות המתמרן למעשה, יש ערב רב של רחפנים אוספים ורחפנים תוקפים. איסוף העומק של כל צק"ח הוא טוב וגם כשהוא מזהה מטרה הוא יודע לתקוף. זה מביא להישגים מבצעיים חסרי תקדים ביחס למה שצה"ל עשה לפני המלחמה הזאת. ועדיין יש לאן להשתפר ולהתפתח".
מהן ההתפתחויות האחרונות בתחום אמצעי התצפית ואמצעי ראיית לילה?
"בתחום אמצעי התצפית, פיתחנו מכ"ם מיוחד שמביא יכולות של אחיזת שטח יחד עם תצפית. בפשטות, מכ"ם הוא כמו האוזניים והעיניים - רואות קדימה, אבל עדיין שומעים מאחורה ובצדדים. פיתחנו את היכולת הזו עם אלגוריתמיקה חכמה. אמצעי ראיית הלילה שהיו ללוחם לפני הפיתוחים החדשים היו מספקים, אבל רצו יותר. אני שמח להגיד שבמהלך הלחימה סיפקנו יותר מ-100 אלף פריטים שהגיעו ללוחמים ועוד מעל 100 אלף שיצאו לרכש וזורמים לשטח".
התקדמות דרמטית
ביחס לאיום המנהרות, אילו פתרונות טכנולוגיים ייחודיים פותחו להתמודדות בתווך התת-קרקעי?
"בתחום הזה אני חייב להתייחס קודם כל לאנשים שאצלי. גם לפני המלחמה היו לחטיבה הטכנולוגית אמצעים חדשניים, אבל פריצות דרך בתחום זה קרו בזכות האנשים. מדובר בקבוצה לא גדולה של אנשים, גם אצלנו וגם בגופי המודיעין ובעיקר ביחידת יהל"ם. הם יצרו טכניקות מרשימות. הפיזיקאים שלנו, שביניהם שני מצטייני נשיא המדינה ביום העצמאות האחרון, וכמובן גם המפקדים של המעבדות וכל מי שפועלים תחתיהם, הם ברמה מאוד מאוד גבוהה. שיתוף הפעולה בין אמ"ן, מפא"ת, יהל"ם ואנשי החטיבה, במעבדות הטכנולוגיות לגילוי מנהרות, השילוב של הזרועות האלה, החיבור בין האנשים והידע שלהם, כל אלה הצליחו לפענח הרבה מאוד. לאמצעים שקיימים, נוספו גם חדשים, אבל אני חושב שפריצת דרך כאן היא לא בטכנולוגיה אלא באנשים. נעשתה כאן התקדמות דרמטית ברמה הלאומית באופן שבו אנחנו מטפלים בזה".
זה מעלה את השאלה כיצד מתבצע שיתוף הפעולה בין המחלקה לגורמי פיתוח ביטחוניים אחרים בצה"ל וכן עם התעשיות הביטחוניות?
"שיתופי הפעולה הם הדוקים עם כל הגופים בכל הקשת הביטחונית וגם עם התעשיות הביטחוניות. צריך להגיד שיש מקומות שאנחנו אפילו מובילי שוק - מבחינת היכולת שלנו להביא מוצרים פורצי דרך, במחיר, בלוחות זמנים, בבטיחות וביכולות. יש מרוצי פיתוח אמל"ח גדולים בעולם ואנחנו צריכים להביא דברים משתלמים וטובים כדי לרוץ קדימה וכדי שאצלנו יהיה את כוח האדם הטוב ביותר והמהנדסים הטובים ביותר. בלי התעשיות הביטחוניות, הגדולות והקטנות, אני לא חושב שצה"ל ומערכת הבטחון היו מגיעים להישגים כאלה גבוהים מבחינה צבאית. ועדיין יש מקומות שאנחנו 'מתחרים' בחברות הביטחוניות. אני יודע להציע הרבה ערך לקצינים אצלי ולכן רבים מהם נשארים ביחידה ולא עוברים לתעשיות. אף פעם לא הייתה כזו השפעה לקצינים טכנולוגיים בצה"ל על הלחימה ולכן הם מצביעים ברגליים".
מה קורה בשדה הרובוטיקה והרחפנים?
"כיום, בעיקר בעקבות ההשתנות וההתפתחות לאורך המלחמה, אנחנו הגוף המוביל במערכת הביטחון בתחומי הרובוטיקה והרחפנות לגבולות ותמרון. העולם הזה מתפתח בקצב מאוד מהר - עסוקים בפיתוח אחד, מטמיעים אותו בשטח וישר עוברים לפיתוח הבא. הכנסנו סדר גודל של בין 30 ל-50 פריטי אמל"ח (אמצעי לחימה) חדשים שלא היו לפני המלחמה הזאת. כשאני אומר 'הכנסנו' אני מתכוון מקצה לקצה. אפשר לומר שיצרנו כמה פטנטים בתחום הרחפנות המתאבדת והבאנו ליבשה כמויות משמעויות של רחפנות. לגדודים בצה"ל, סדיר ומילואים, יש כיום את כל היכולות האלה. איפה זה בא לידי ביטוי? ברחפנות אוספת, עם חוזי ביום ובלילה ועם יכולות שו"ב פנימיים שלנו. זה נכתב אצלנו, על ידי האנשים שלנו, שחלקם בוגרי 'תלפיות' ו'פסגות'. חיילים מאוד מוכשרים. אם עולה משהו מהשטח, תוך שבוע אנחנו כבר בהרצה והטמעה. אנחנו היום נמצאים גם באזורי לחימה עמוקים".
השירות האטרקטיבי ביותר
לסיום, מהו חזונה של המחלקה לעשור הקרוב מבחינת הטכנולוגיות והמערכות שיפותחו ויוטמעו בצה"ל?
"המחלקה עוסקת מהתת"ק (תת-קרקע) עד לרוק"ק (רום קרוב לקרקע), בכל ההיבטים ובכל הגבולות של מדינת ישראל. אני רוצה להביא את צה"ל, דרך המחלקה, לעליונות טכנולוגית מובהקת בכלל הממדים. החל מהדרך בה אנו מסתכלים על גבולות ועד עולם הקטלניות. אני רוצה שיכולת סגירת המעגל על מחבל תהיה מהירה, מדויקת ושלא יהיה צורך בהרבה כוח אדם שיפעיל אותה. זה החזון שלי, חזון שלדעתי הוא בר-קיימא.
"אני רוצה להגיד לעם ישראל שיש לו חטיבה טכנולוגית חזקה שדואגת לפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך. יש לי את האנשים הכי טובים ואת המהנדסים הכי טובים. אני גם רוצה שהמלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) יכירו את העשייה הזאת, כי השירות האטרקטיבי ביותר שאפשר להציע למלש"בים טכנולוגיים הוא אצלנו. אנחנו צריכים עוד הרבה אנשים מגוונים ואיכותיים כדי שנוכל להמשיך לממש את זה. כדי שנוכל להתקדם ולהמשיך לפתח. רק התחלנו".
