את עולם הבטיחות והגהות מחלק עו"ד רוני שדה, יו"ר עמותת לשכת ממוני הבטיחות בישראל - מקצוענים זה אנחנו, לשניים: "ישנם גורמים, והכוונה למוסדות ממשלתיים, חברות ענק פרטיות, מפעלים גדולים וכדומה, שהשכילו להנחיל תרבות של בטיחות. מדובר בגורמים עתירי משאבים שמטמיעים את נושא הבטיחות והגהות בתהליכי העבודה. כך הופכת הסוגיה הקריטית לחלק אינהרנטי בהתנהלות החברה ובפעילותה, בבחינת 'אין בטיחות – אין עבודה'", הוא מסביר, עוצר לרגע ואז מבקש להציג את מה שהוא מכנה "שאר המדינה". "כל הגורמים האחרים מאמצים תרבות של 'יהיה בסדר' גם בנושא הבטיחות, שמבחינת רבים נחשבת לסוגיה שגוזלת משאבים והופכת לטרחה", הוא מבאר וממשיך: "באותה 'מדינה שנייה' אין תרבות של בטיחות והיטיב להגדיר זאת יצחק רבין ז"ל שאמר כבר בשנת 1992 כי 'היכן שאומרים שיהיה בסדר, הרבה לא בסדר'. במדינה הזו נכנסת סיירת 'מובחרת' של נוכלים שמוכרים אישורי בטיחות מזויפים ושל גורמים שכל מה שמעניין אותם זה כסף".
מובילים שינוי בתחום הבטיחות
ההבנה שמדינת ישראל זקוקה לקידום תרבות של בטיחות התגבשה אצל עו"ד שדה (67), נשוי ואב ל-3 בנות, במהלך 24 שנים בהן שירת ביחידת מודיעין מובחרת (ממנה פרש בדרגת סגן אלוף), ביחידת הבטיחות המטכ"לית (במסגרת שירות מילואים) וגם שעשה הסבה לעורך דין. במטרה לתת מענה בתחום החליט, יחד עם צוות של ממוני בטיחות צעירים, מקצוענים ונמרצים, להקים עמותה יש מאין שמאגדת את כל ממוני הבטיחות במדינה. מטרת העל היא להפוך לארגון יציג. כך קמה לפני 5.5 שנים עמותת "לשכת ממוני הבטיחות בישראל - מקצוענים זה אנחנו", בה חברים כיום לדברי עו"ד שדה 3,572 ממונים על בטיחות, שנהנים מהמענים המקצועיים שהיא נותנת לחבריה וללא הדרישה לתשלום דמי חבר, ונציגיה, כנציגי הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של ממוני הבטיחות במדינה, מונו כדין ע"י שר העבודה לשמש כחברים בוועדה המייעצת למפקח עבודה ראשי בנושאי פעולה מונעת ובמועצת המוסד לבטיחות וגיהות. זאת בנוסף למתן ימי הכשרה מקצועיים במחיר מסובסד, כאשר העמותה בעצמה הפכה להיות "מוסד ההכשרה" הגדול והמוביל להדרכת ממוני הבטיחות בתחומם. מהלכים נוספים שהעמותה מקדמת כוללים מאבק עיקש להעלאת הידע המשפטי והמקצועי של ממוני הבטיחות, על מנת להרחיב את ארגז הכלים ולשפר את יכולותיו של איש המקצוע בשטח. "ישנם פערי ידע עצומים, בדגש על ההיבטים המשפטיים, בין הרגולציה והחוק לבין הידע בפועל של ממונה הבטיחות, שאמור בין יתר תפקידיו לייעץ למעסיק בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בענייני בטיחות", מסביר עו"ד שדה את הרעיון מאחורי המאבק ומוסיף: "אני באופן אישי משקיע מזמני ובהתנדבות מלאה כדי לתת מענה משפטי ומידע לכל ממוני הבטיחות, בכל שאלה משפטית. יחד עם זאת, מדובר בטיפה בים. לכן חשוב כל כך שכל מי שנכנס לתפקיד יכיר לעומק את החוקים, התקנות והתקנים בבטיחות, דבר שלצערי לא נלמד כמו שצריך בקורס ההסמכה". סוגיה נוספת שמדירה שינה מעיניו היא עלות פוליסת הביטוח המקצועית השנתית לממוני הבטיחות. עו"ד שדה מסביר: "ממונה בטיחות אמור לשלם מדי שנה ביטוח אחריות מקצועית בסך כ-30 אלף שקלים. מסיבה זו רבים לא משלמים עבור הפוליסה, ולכן חשופים הרבה יותר לתביעות. כדי להפחית את הסכום העצום הזה פנינו למפקח על הביטוח ולמנהל הבטיחות. לצערנו כרגע דבר לא עוזר ולכן, השאיפה שלנו היא שכאשר נהפוך לארגון יציג נוכל שוב לפעול בנושא, והפעם להשיג תוצאות. עד השגת התוצאות המקוות, אנו פועלים למתן סיוע משפטי לממוני בטיחות הנקלעים להליכים פליליים באמצעות הקרן לסיוע הדדי הפועלת מטעם לשכת ממוני הבטיחות".
מבין המיזמים הרבים שמוביל עו"ד שדה הוא שם דגש על פרויקטים למען הקהילה, עם דגש על מלחמת "חרבות ברזל". דוגמה לכך היא מארז ימי עיון מקצועיים שמעבירה העמותה שנועדו לשיפור רמתם המקצועית של ממוני הבטיחות, ונקראים על שמו של סרן יוגב פזי ז"ל, לוחם אגוז ומפקד מחלקה מחטיבת כפיר שנפל במלחמת "חרבות ברזל"', שאביו הוא חבר העמותה. מיזם נוסף שנועד להנציח את כל חללי כוחות הביטחון שנפלו במלחמת "חרבות ברזל", כולל הכנת מגני זיכרון מעוצבים מעץ, עם שם החלל, יחידתו ופועלו. עד כה נמסרו 800 מגיני זיכרון למשפחות החללים.
מודל OSHA והפיכת ממונה הבטיחות למנהל בטיחות
אחת ממטרותיו של עו"ד שדה היא לבסס את תפקידו של ממונה הבטיחות, בדומה לנעשה בעולם. "בארצות הברית מכונה ממונה הבטיחות Safety Manager ובכך טמון ההבדל, במילה 'מנהל'", הוא מסביר ומגלה כי למעמד הזה זוכים ממוני הבטיחות גם באירופה. "הרשות הרגולטורית בארצות הברית פועלת על פי 'מודל אושה' (OSHA - Occupational Safety and Health Administration) המכונה (TRIR-(Total Recordable Incident Rate, שמדרג את התנהלותו של כל גוף במשק על פי קריטריונים בתחום הבטיחות. בסופו של התהליך מתקבל ציון, הכולל גם את אירועי הבטיחות, הקובע האם אותו ארגון או מוסד זכאים להשתתף במכרזים ואפילו להציע את שירותיהם", מתאר עו"ד שדה את האופן בו לדבריו אמורה הרגולציה לתת מענה גם בישראל, סוגיה אותה הוא עדיין מנסה להטמיע בארץ.
כמי שמבין ומעריך את עבודתו של ממונה הבטיחות, מהם המהלכים הנוספים שיש לבצע בתחום?
"בנוסף לתיקוני רגולציה, הכרחי להעלות את תנאי הסף לכניסה לתפקיד ממונה הבטיחות, ולכלול קריטריונים הרבה יותר מחמירים דוגמת הכשרה של הנדסאי ומעלה ובוגרי תואר ראשון במקצועות הניהול, זאת בנוסף לבחינות מקצועיות בדומה לדוגמה לבחינות ההסמכה שעוברים עורכי הדין ו/או למבחני מה"ט. אני ממליץ גם לבחון את כל מהלך ההסמכה של ממונה הבטיחות, ולהתאימו לדרישות המשק, לרגולציה וכאמור לחוק, לתקנות ולתקנים בבטיחות. כל זאת ועוד הכרחי לבצע בהתאם למסקנות ועדת אדם - הוועדה הציבורית בראשות האלוף אודי אדם מיום 9.3.2014 לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שהוקמה במטרה לבחון את תחומי הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל. כך גם הייתי מעלה את שכר ממוני הבטיחות בארץ בהתאמה לכישוריהם, גם של צעירים שרק התחילו את דרכם בתחום".
כעמותה שעתידה להפוך לארגון יציג, מהם היעדים הנוספים שהצבת לשנים הקרובות?
"לעמותה שלא פועלת להשגת מטרותיה אין זכות קיום ולכן, בנוסף למטרות העמותה אליהן התייחסתי, הכרחי שנקדם ברמה המקצועית את תפקיד ממונה הבטיחות, ברוח המלצות ועדת אדם. חשוב גם לחזק את כל אלפי ממוני הבטיחות שנמצאים במשק ועושים עבודה קשה וסיזיפית. חשוב שהם יבינו שיש לכל אחת ואחד מהם גב בעמותת לשכת ממוני הבטיחות בישראל וכי תפקידנו לעמוד מאחוריהם, ללוות ולתמוך בכל היבט מקצועי בעבודתם. יעד נוסף שהצבנו הוא לקדם את המודעות בתוך מקום העבודה לבירור מקצועי של הסיבות והנסיבות של כל תאונה שקרתה, בעזרת ממונה הבטיחות, כדי ללמוד ולהפיק מכך תובנות ומסקנות מחד אך מאידך, לתת חיסיון משפטי לתובנות ולמסקנות אלה. במסגרת העמותה נמשיך לקדם פעילות הסברה והעלאת מודעות לנושא הבטיחות, כפי שאנו עושים כיום בהתנדבות, עבור אוכלוסיות מוחלשות שמקבלות מאיתנו טיפים כיצד להימנע מתאונות במרחב הציבורי. כך גם נשאף לקדם את נושא הגהות התעסוקתית, שלטעמי מקבל פחות מענה, במיוחד אצל הרגולטור. אנחנו מקפידים להציג את עמדתנו המקצועית ולעודד את פעילותו והכשרתו של ממונה הבטיחות כבר סמכא בתחום הגיהות והבריאות התעסוקתית".
בשיתוף עמותת לשכת ממוני הבטיחות בישראל
