דנה בורגר, Country Manager Waze Israel, אמרה במושב חדשנות כי "בעזרת הפרסום בווייז תוכלו להגדיל את המכירות ב-10%". לדבריה, השינויים בעולם התחבורה רחוקים מהמצופה, בניגוד לעולם המדיה
"כמה מכם הגיעו הבוקר במכוניות מעופפות?", שאלה אתמול דנה בורגר, Country Manager Waze Israel. "חשבו לרגע איך דמיינתם את עולם התחבורה ב-2020. כולנו גדלנו על הסרט 'בחזרה לעתיד' ועל מכוניות מעופפות, אבל בפועל המציאות כיום רחוקה משם מאוד", אמרה במושב חדשנות בכנס הקמעונות וסחר מקוון 2019 של TheMarker, המחלקה המסחרית. לדבריה, "אם תרצו לסבר את האוזן באשר לפער בין מה שיכול היה להיות לבין מה שקיים, חשבו רק על השינויים העצומים שעבר עולם המדיה לעומת עולם התחבורה".
בורגר ציינה כי קיימים כיום כמה טרנדים עיקריים בעולם התחבורה, כשהעיקריים הם אוטונומיות, פרסונליזציה ואינטגרציות חכמות. "אחוז ניכר מהמכוניות בעתיד הלא רחוק יהיו אוטונומיות. יהיה לנו זמן רב פנוי ברכב, מה שמתקשר לטרנד הפרסונליזציה. מה נעשה עם הזמן הזה?", אמרה, "חלקנו ודאי נשלים שעות שינה, חלקנו נערוך פגישות עסקיות, וחלקנו נבצע רכישות אונליין. כאן ווייז נכנסת לתמונה". בורגר הסבירה כי "מי שישכילו להבין זאת ולפעול עסקית בהתאם לכך, ישרדו בשוק".
הרצאתה של בורגר, "כך תהפכו מנקודה על המפה ליעד הבא", עסקה ב"קמעונות, תחבורה והחיבור ביניהם לטובת המגזר העסקי". היא אמרה כי "בעזרת הפרסום בווייז תוכלו להגדיל את מכירות המוצרים שלכם ב-10%. עלייה זו תתבסס על הכוח העצום של ווייז, בעלת חמישה מיליון משתמשים פעילים מדי חודש, ואחוזי חדירה לשוק העומדים על 143%".
בורגר סיפרה כי לאחרונה "ווייז מתממשקת יותר ויותר עם פלטפורמת ענקית הקמעונות הצרפתית קארפור, המספקת אונליין מוצרים ישירות ובמהירות לצרכן, מה שמתקשר לטרנד האינטגרציות החכמות". היא הסבירה כי "במסגרת שיתוף הפעולה שלנו, כשאדם מנווט ברכבו נשלח לקארפור, הגדולה מסוגה באירופה, אות על מיקומו בסביבה. עם ביצוע הזמנה בקארפור - בעקבות החשיפה באפליקציית ווייז - מגיע איש שירות של קארפור שיגיש לי את המוצר שהזמנתי עד האוטו".
בסיום דבריה סיפרה בורגר כי חברת דנונה ביקשה להשיק טעם חדש בצרפת ומיפתה לצורך כך כ-2,000 נקודות מכירה אליהן נחשפו משתמשי ווייז. היא סיפרה כי המהלך הוכיח את עצמו ודנונה רשמה עלייה של 8% במכירות ועלייה של 6% בחדירה לשוק. "אני מזמינה את כולכם להצטרף אלינו כבר מחר בבוקר ולהפוך ליעד העסקי הבא", סיכמה.
"יצרנו סט שלם של בוטים קוליים"
הופתעתי לשמוע שמקדונלדס רוכשת חברה לזיהוי קולי", אמר אתמול גידי אדלרסברג, מנהל פיתוח עסקי בחטיבת Voice.Al של חברת אודיוקודס, במושב חדשנות בכנס קמעונאות של TheMarker, המחלקה המסחרית. "מה הקשר של מקדונלדס לתחום הזיהוי הקולי?" שאל אדלרסברג. "הרי כשאנחנו מדברים על מסע לקוח בזיהוי קולי, אנחנו מדברים קודם כל על החוויה הטלפונית", הבהיר.
אדלרסברג הסביר כי "מה שמקדונלדס עשתה זה לרכוש חברת טכנולוגיה על מנת לבצע אוטומציה קולית של מערך ההזמנות שלה, בעמדות השירות העצמי ובאפליקציה". הוא התייחס בדבריו גם לתפריטים הטלפוניים שאליהם מגיעים לקוחות כשמתקשרים לקבלת שירות. "כולנו מכירים את התפריטים האלה", אמר, "הקש אחד, הקש שלוש ואז, אחרי ניווט מתיש, מגיעים ליעד שחיפשנו".
לדברי אדלרסברג, "מה שמעניין זה שאין מספיק שימוש בקול סביב המפגש בין הצרכן למותג. קול זה אמצעי תקשורת מאוד זמין וכל כך בסיסי. כשאנחנו רוצים להביע רגשות, אנחנו משתמשים בקול. כשאנחנו רוצים להציג טיעונים, אנחנו משתמשים בקול. אנחנו לומדים לדבר הרבה לפני שלומדים לכתוב אימיילים או לנווט בתפריט טלפוני".
"ועדיין, אנחנו לא מדברים מספיק ברכישות", ציין אדלרסברג, "כשאנחנו מדברים על חוויית שירות של מותג, כאמור, אנחנו מדברים בעיקר על חוויית שירות טלפונית. בסקר של ZenDesk נמצא כי אמצעי התקשורת החזק ביותר אצל לקוחות הינו הטלפון. אנחנו באודיוקודס יצרנו סט שלם של בוטים קוליים שייתנו מענה אוטומטי לחוויית השירות הטלפונית, ובצורה נהדרת".
להרצאה של אדלרסברג, בנושא "טכנולוגיית זיהוי קולי: מחזירים את הזמן האבוד ללקוח", הצטרף סמנכ"ל השיווק של תיאטרון הקאמרי, מייקל דלל. לדבריו, "יש המון לחץ על השיווק, המון השקעה כספית ביח"צ ופרסום רק שאותו אדם ירים את הטלפון ויעשה רכישה. המצב היה בסוזן דלל עם מעל 200 שיחות ביום ושלושה נציגים. כאשר שיחה לוקחת עשר עד 20 דקות, לעולם לא נספיק לענות לכל שיחה ואלו שנענות ארוכות ומתישות".
דלל סיפר שאת אודיוקודס הכיר שהיה מנהל השיווק של מרכז סוזן דלל באחד הכנסים. "הם סיפרו לי על בוט שעושה כל מה שאני רוצה", אמר, "שאלתי 'הוא יכול למכור כרטיסים?' אמרו לי 'מה שאתה רוצה'. חיברתי בין מערכת הכירטוס סמארטיקטס לאודיוקודס ששני המוחות יעשו מה שצריך ולפני חודשיים העלו פיילוט במרכז סוזן דלל עם הנציגה הדיגיטלית העונה לשם בטי. עונה לטלפון ומפנה את הלקוח לאן שהוא רוצה. מספיקה מילה אחת והיא מזהה את שם המופע. בטי מזהה מה הם המקומות הטובים ביותר, מזהה קודי הטבה ואפילו מאשרת את העסקה בסמס עם קוד כניסה לאולם. כל זה בשלוש דקות וחצי. הבוט הזה עובד 24/7 ולכן יוכל להשלים את מתן השרות ולהיות לעזר לנציג האנושי בזמן שהנציג בשיחה אחרת או בהפסקה, אחרי שעות העבודה או בזמן שאין נציג בשישי שבת חגים ומועדים. מזמנים שלעולם לא נמכרו כרטיסים פתאום היתה מכירה באמצע הלילה וזה כל המטרה והיעד, לתת שירות טוב יותר ולא לפספס מכירה"
"פיתחנו ערוץ פרסומי שלא היה קיים עד היום"
עידן סרגי, ממייסדי חברת MYSTORE-E, הסביר שצריך לשנות חשיבה בשיווק לדור ה-Z. "הפתרון טמון במובייל, שהוא שטח נדל"ני לא מנוצל"
"הצרכן משתנה נגד עינינו בצורה דרסטית. הוא קורא, צורך, מתקשר ורוכש אחרת. קוראים לו דור ה-Z, והשנה לראשונה הוא הופך להיות פלח האוכלוסייה הגדול ביותר", אמר אתמול עידן סרגי, ממייסדי חברת MYSTORE-E ומנהל האסטרטגיה והפיתוח העסקי של החברה, "האם באמת הבנו את הדור הזה והרגלי הצריכה שלו?" לדברי סרגי, הדור הזה "מעדיף לקנות בחנויות הפיזיות. לכן חשוב לדבר על איך אנחנו משקיעים בחנויות הפיזיות עבור הדור הזה". סרגי הסביר כי ב-MYSTORE-E "התחלנו לחשוב מנקודת מבט של נדל"ן ולא של קמעונאי, להסתכל על החנות קודם כל כנכס".
במושב "סטארט־אפים שמשנים את עולם הקמעונאות" העלה סרגי כמה שאלות. "איך אני יכול בעזרת טכנולוגיה להשביח את הנכס? מה אני יכול לעשות בחנות? האם אפשר להגדיל את שטח התצוגה בחנות בלי לשלם על שטח נוסף?"
לדבריו, "הפתרון טמון במובייל, שהוא שטח נדל"ני לא מנוצל, שרובנו עדיין לא יודעים להגיע אליו בצורה נכונה". הוא הוסיף: "פיתחנו מערכת שיודעת להעביר מסרים חכמים ללקוחות בתוך החנות לגבי פריטים בחנות, ולא רק. המערכת יודעת להעביר את המסרים בצורה נקייה, כלומר, הלקוח מקבל מידע רק שהוא מבקש אותו".
סרגי הוסיף כי ב–2020 40% מהצרכנים יהיו דור ה–Z, ו-82% מהם משתמשים במובייל בזמן שהם בחנות. "רובם היו מעוניינים לקבל מידע פרסונלי אבל לא היו מוכנים לשתף מידע אישי לגביהם. ונתון אחרון, סיכויי הרכישה של דור ה-Z עולים פי שלושה כשהם מקבלים המלצה שהיו מעוניינים בה".
לדברי סרגי, כשמבינים זאת "אנחנו מבינים מה קרה ל-QR, קוד שבצמיחה עולמית מתמדת. מאחורי הקוד עומדת מערכת חכמה שיודעת להעביר את המסר עבור הצרכן שסורק אותו. מערכת לומדת שעושה אופטימיזציה ושולחת את המסרים ללקוחות המטורגטים ביותר. אז כשכ-85% מהאנשים שנכנסים לחנות לא רוכשים, בואו נחשוב איך ממנפים את מי שכבר ישנו במקום לחשוב על עוד טראפיק".
סרגי הסביר כי "הבסט סלרס והניו ארייבלס הם מה שאנשים מחפשים באונליין. אנחנו מביאים את זה גם בחנויות. ברשת ממוצעת של 80-70 חנויות בחודש עוברים 300 אלף מסכים דיגיטליים ללא גישה, כל חודש 3,000 מ"ר של נדל"ן פרסומי שעדיין לא למדתם לנצל אותו. פיתחנו ערוץ פרסומי ושיווקי שלא היה קיים עד היום".
"כך ייראה הארנק בעתיד. אל תישארו מאחור"
"כך ייראה הארנק בעתיד - לכל אחד מאיתנו יהיה קצת מזומן, כרטיס אשראי וצ'קים", הסביר אתמול שי פרמינגר, מנכ"ל חברת הסליקה ERN, אולם לדבריו הטלפון הסלולרי יהיה המשמעותי ביותר עבור הצרכנים. פרמינגר אמר את הדברים בהרצאה בנושא "מהפכת התשלומים - קונים בהוראת קבע בסלולרי" בכנס הקמעונאות של TheMarker, המחלקה המסחרית. עוד אמר פרמינגר כי "אפליקציות התשלומים ישמשו לתשלומים קטנים ועסקאות מזומן, כאשר הוראות הקבע בסלולר ישמשו לעסקאות בינוניות עד גדולות".
לדברי פרמינגר, אפליקציות התשלומים הקיימות מתאימות רק לעסקאות במזומן, בסכומים של עד מאות שקלים וללא פריסת תשלומים. "הצרכנים רוצים לפרוס את התשלומים עתידית וכמה שיותר, ושבכל עסקה שיבצעו, בית העסק יציע מגוון אמצעי תשלום. כיום, יש שחקן חדש בשוק שעונה על הצורך: הוראות קבע בסלולר".
המוצר החדש של חברת ERN יצא בתחילת אוקטובר בשנה שעברה, ומאפשר לחייב את הלקוח ולשלב פריסת תשלומים ארוכה, כמו בכרטיס אשראי. פרמינגר הסביר שהיתרון הגדול של המוצר הוא שפריסת התשלומים לא מושפעת ממסגרת האשראי של הבנק או חברות כרטיסי האשראי.
פרמינגר הסביר כיצד המוצר עובד – הצרכן מקבל מסרון במועד ביצוע העסקה עם הוראת קבע בנקאית, שעליה הוא חותם על גבי הסלולר ללא מגע יד אדם. הלקוח מוסיף צילום תעודת זהות או רישיון נהיגה, ובזאת נגמרת העסקה. לאחר מכן, "מזכים את בית העסק וכך שולטים על כל התהליך באמצעות המכשיר הסלולרי". לדבריו, "היתרונות שלנו גדולים. מדובר באשראי חוץ-בנקאי שלא תופס מסגרת, מאפשר גמישות מוחלטת, ללא עלויות לצרכנים, ותהליך דיגיטלי ללא הרשמה מוקדמת".
פרמינגר סיפר שמיום השקת המוצר הצטרפו כבר יותר מ-2,000 בתי עסק, ושבוצעו עסקאות בשווי מיליארד שקלים. הוא הוסיף כי מדובר במוצר אידיאלי לעסקאות בשווי אלפי שקלים או כאלה בפריסה של לפחות שלושה תשלומים. פרמינגר ציין שסכום העסקה הממוצע עומד היום על 8,500 שקלים, לעומת 300 שקלים בכרטיסי אשראי.
לפי פרמינגר, "אנחנו מאמינים שהוראות הקבע הדיגיטליות יתפסו נתח גדול מאוד מהיקף הפעילות של בתי עסק בעסקאות בינוניות, גדולות ומרובות תשלומים. אז אל תישארו מאחור".
"המסחר בחנויות מתחיל עוד ברחוב מול הנייד"
"מה אנשים שמסתכלים בנייד ברחוב מחפשים?" שאל מנכ"ל אפליקציית איזי, אופיר יוסף. לדבריו, "אנשים יכולים לחפש עסק ספציפי, אבל במרבית המקרים הם יחפשו פתרון לאן ללכת לבצע את הרכישה הבאה". בהרצאה שהעניק אתמול במושב חדשנות בכנס קמעונאות של TheMarker, המחלקה המסחרית, הסביר יוסף כי "לרוב אנשים צריכים עזרה במציאת עסקים טובים בסביבה שלהם, ולכן יש את 'איזי' שעוזרת להם למצוא עסקים סביבם ויכולת לבחור לאן ללכת".
יוסף כי ציין כי "המסחר האלקטרוני הוא כ-15% בלבד מסך הקניות והרוב המוחלט נעשה עדיין בחנויות הפיזיות". עם זאת, לדבריו, "גם המסחר בחנויות משתנה מקצה אל קצה". יוסף הסביר כי "המסחר מתחיל עוד כשאנחנו ברחוב מול הטלפון הנייד, כאשר 56% מהחיפושים שלנו הם מבוססי מיקום. קצב הגידול בחיפושים אלה עלה ב–136%". הוא סיפר ש"בשלוש השנים האחרונות אנחנו בצמיחה משמעותית — הגענו כבר ליותר משני מיליון משתמשים".
בדבריו פירט יוסף מה אפליקציית איזי מספקת לעסקים. "למשתמשים אנחנו עוזרים בחוויה הצרכנית, אבל לבעלי העסקים אנחנו נותנים את הלקוחות עם כוונת צריכה מיידית. 76% מהצרכנים שחיפשו באפליקציה יבקרו בחנות בתוך יום. קמפיין פרסומי באיזי גורם למפרסם להיות ראשון ברשימת התוצאות ויש לכך ערך רב".
יוסף הסביר כי האפליקציה יכולה לסייע לעסקים בשאלות רבות נוספות. כדוגמה, הוא סיפר שהיא יכולה לעזור לבעל עסק בשאלה היכן לפתוח סופרמרקט בתל אביב. "באמצעות איסוף וניתוח נתונים אנחנו יודעים למפות את הביקוש וההיצע של סופר מרקטים בתל אביב, וכך להמליץ היכן הביקוש הגבוה ביותר".
לדבריו, "אנחנו יודעים לזהות דפוסים של עסקים, כמו פתיחה וסגירה שלהם, וגם מה המאפיינים המשותפים של עסקים מצליחים. הוספנו את המידע הזה למקורות נוספים של מידע, כולל מידע מהאינטרנט, ובנינו מנוע שיודע לנבא הצלחת עסקים בתחומים שונים לפי מיקום מבוסס AI. אנחנו יודעים לקחת מידע פרסונלי על האנשים ולזהות את הטעמים והצרכים שלהם, אנחנו גם לוקחים מידע מכל הרשתות החברתיות והאתרים הציבוריים ומנוע החיפוש שלנו ומוציאים 'דיגיטל פוטפרינט' — כלי שעוזר לעסקים לזהות מידע גלוי באינטרנט, מידע שגוי, מידע חסר וביקורות".
יוסף גם התייחס לעתיד, ואמר כי האפליקציה מתכוונת להיכנס כבר ב–2020 לתחומים חדשים, למשל, לטלוויזיה.
