"תעשיית הסחר המקוון התעצמה בצורה אקספוננציאלית בארבע השנים האחרונות, תודות להתפתחות הטכנולוגיה וההאצה של הקניות אונליין שהתרחשה בקורונה. היא השיגה בשנים הללו את הנוכחות הכלכלית שתעשיות מסורתיות השיגו ב–40 שנה", כך אמר אלון לוי, שותף־מנהל בקבוצת הייעוץ EY (ארנסט & יאנג), בוועידה לקמעונאות ומסחר אלקטרוני של TheMarker Labels.
"רק בעשור האחרון החלה התעשייה המסורתית (מזון, רכב, תעופה, אנרגיה, כימיה, תרופות וכדומה) לבצע שיפור איטי של הביצועים, ולהתעצם דרך שימוש בתורת operational excellence, ושיפור מדד OEE (Overall Equipment Effectiveness) המשמש לניתוח יעילות מערך הייצור. לעומת התעשיות המסורתיות, טכנולוגיות הסחר המקוון מתבגרות תוך כדי תנועה ועולם ה-DATA מתפתח במהירות.
לדברי לוי, המגמה המאפיינת את התעשייה המסורתית בעשור האחרון (שמהווה 80% מההכנסות בעולם) היא הרצון להיות מצוין ולא רק טוב, כמו גם ניתוח מדד OEE המשפיע באופן מיידי על היעילות, הנצילות והאיכות, וכך גם על הרווח הגולמי והתפעולי. נושא זה דורש התייחסות מצדה של תעשיית הסחר המקוון, שצריכה למצוא את ה-OEE שלה ולשפר אותו בצורה עקבית, כדי לפעול בצורה טובה בסביבה של Commerce Excellence.
לוי אמר כי "בסחר מקוון חייבים להיות העיפרון הכי מחודד בקלמר כדי להיות רווחי, וזה כולל התמודדות עם אופטימיזציה של הצעות ערך ללקוח ובנייה של חוויית שירות עילאית. מדד OEE — שמציג את היכולת שלי כארגון לקחת את הנכסים שלי שאחראים על הייצור ולוודא שאני משתמש בהם בצורה הכי טובה — יכול לאפשר גם לסחר המקוון להיהפך מטובה למצוינת כבר היום".
לוי מתייחס לשלושה פרמטרים מרכזיים שיכולים לאפשר לחברות הסחר המקוון לשפר את השליטה בשרשרת הערך כולה: הראשון הוא Product Availability. כלומר, זמינות טובה של מוצרים והיערכות למוצר תחליפי, כמו גם אינטגרציה למערכות המלאי.
הפרמטר השני הוא Supply Performance והיכולת למנוע פיצול משלוחים כדי לא להעלות את עלות המשלוח, כמו גם שמירה על איכות כדי להשאיר את הצרכן קרוב ונאמן. הפרמטר השלישי הוא Service Quality, כלומר, הגעת המשלוח ליעד בצורה מיטבית.
בשיתוף EY
