"מאות אלפי אנשים עובדים כעצמאים ומועסקים כשכירים במגזר העסקי וקורסים תחת יוקר המחיה, ומה עושה הממשלה? תוקפת את המגזר הזה ברגולציה" — כך אמר נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין בוועידה לקמעונאות ומסחר אלקטרוני של TheMarker Labels. לין תהה "איך זה שכל ממשלות ישראל מגלות אוזלת יד מול הרגולציה?". הוא הזכיר כי "ב-1981 הועבר חוק הגנת הצרכן, שבא להגן על הצרכן בישראל. מאז ועד היום החוק עבר 62 תיקוני חקיקה משמעותיים. בכל השנים האלה רק מערימים קשיים על המגזר העסקי".
"בואו נדבר על הממשלה היוצאת", הוסיף, "בשנה שבה היא כיהנה, בתחום המזון בלבד העלו 12 חוקים להגברת הרגולציה. מדוע? כי השרים חוששים מהתקשורת שזועקת על המחירים. נכנעים לפופוליזם. עכשיו רוצים להטיל על רשתות המזון הגדולות עוד רגולציות רק בגלל שהן גדולות. וזה מתגלגל אל הצרכן". לדבריו, "הממשלה עצמה אמרה שהיא הגיעה למסקנה שיש עודף רגולציה בישראל. ב-2014 העבירו חוק שקבע כי יש להוריד את נטל הרגולציה בתוך חמש שנים ב-25%. חמישה אחוזים בשנה. מה קרה מאז? רק הכבדה. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו אמר שייכנס ברגולציה, קיבל החלטה וקרה בדיוק ההפך. ממשלות לא יכולות לשלוט על הדבר הזה? הגיע הזמן לומר את האמת: פעולות הממשלה ומחדליה הם האשמים ביוקר המחיה. לא המגזר העסקי".
לין הוסיף כי "השנה הועבר חוק להקמת רשות רגולטורית שתפחית את הרגולציה. לפני חודשיים נבחר לה יו"ר, אבל צוות עבודה עדיין אין. ובינתיים קיבלנו מהממשלה החדשה עוד עשרה חוקים רגולטוריים. עמיחי פישר ישב במשרד ראש הממשלה והיה אמור לפתח תוכנית להפחתת רגולציה. השרים יוזמים חוקים רגולטוריים בניגוד להחלטת ממשלה בגלל לחץ מהתקשורת והפופוליזם בציבור. כך הגענו למצב שבו אנחנו נמצאים היום, והנטל הזה רובץ בעיקר על המגזר הקמעונאי. מאות אלפי שכירים, עשרות אלפי עצמאים".
לין ביקש לתת "דוגמה לאבסורד. באים ואומרים למגזר העסקי: "אתה חייב לתת מענה אנושי (לפונים). ומי לא חייב לעשות את זה? המגזר הציבורי. למגזר העסקי יש חובה גדולה יותר כלפי הציבור מהמגזר הציבורי שמתפרנס מכספי הציבור. למה שהמגזר הציבורי לא ייתן מענה אנושי?".
