בעיר רחובות כבר כמעט ולא קיימים פרדסים, אבל פעם, עם ראשית הפרדסנות בארץ, היו הריחות, המראות והפירות של פרדסי העיר, חלק בלתי נפרד מהנוף, וגם מההווי התרבותי. לא בכדי מתנוססים שני תפוזים על סמלה הרשמי של העיר, ואלו הם בבחינת תזכורת לעברה החקלאי העשיר של המושבה לשעבר.
בהיעדר חקלאות ופרדסים, שינתה רחובות פניה ובשנים האחרונות היא ממותגת כ"עיר המדע והתרבות של ישראל".
"החלטת פרנסי העיר, ובראשם ראש העיר ומחזיק תיק התרבות לקבוע את העיר במיתוג הנ"ל מחייבת את העיר. לרחובות לעשייה רבה ולאסטרטגיה ארוכת טווח בתחום התרבות וזה המתכון להצלחה", אומר אייל פרנקל, מנכ"ל החברה העירונית רחובות לתרבות, ספורט ונופש. לדבריו הנתונים מצביעים, שכל שקל שהושקע ברחובות כעיר תרבות, הניב לה הצלחה וכדוגמה הוא מציין את "פסטיבל רחובות הבינלאומי לפסלים החיים", שכבר הפך למסורת קבועה בעיר.
"הפסטיבל האחרון כלל למעלה ממאה מיצגים של פסלים מהארץ ומהעולם ופקדו אותו למעלה ממאה אלף מבקרים. הפסטיבל כבר הפך למותג תרבותי מוביל בארץ, ונחשב לאירוע חווייתי וססגוני עם ייחודיות שאין באף עיר אחרת".
אבן שואבת של תרבות
רבים מהמבנים ששימשו את בני המושבה, מעטרים היום את רחובות העיר. כך לדוגמה מבנה בית העם ההיסטורי, שנחנך ב-1913. בימי מלחמת העולם הראשונה ביקר בבית העם הגנרל הנרי שובל, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים, שכבש את המושבה מידי העותמנים והקים בה את מפקדתו. לפני מספר שנים עבר המבנה שיפוץ מקיף והביקור בו היום, כמו גם בהיכל התרבות הצמוד אליו, מעורר תחושת התפעלות ויראת כבוד. מחד מבנה ישן ולצידו חדש, שניהם מייצגים יחדיו תרבות והתרוממות רוח.
המבנה ההיסטורי משמש כמבואה להיכל התרבות, שבו כ-770 מקומות ישיבה. ללא ספק עדנה מחודשת למבנה ששב לימי גדולתו עם חיבורו להיכל התרבות החדש.
ואם במרכז התרבות העירוני עסקינן, הרי שראוי לציין כי בחלק מהשטח שלו פועלת עוד משנת 1973 "בימת הנוער העירונית" – מרכז לאמנויות הבמה.
"בימת הנוער פועלת מ-1973 בחסות עיריית רחובות, שגם מממנת את פעילותה. היא נוסדה כמרכז לחוגי דרמה, בדומה למה שקיים בעיריות אחרות ובמתנ"סים. במחזור הראשון שלה השתתפו דני רובס, אקי אבני ושלמה טולדו, מנהל מחלקת אומנויות הבמה והפקות שלנו, שחזר אף הוא לעיר כמורה למשחק וכבמאי".
"דווקא בימת הנוער, מורשתה, ייסודה, הקמתה והתמיכה האדירה של הנהלות העיר לדורותיהם, היא דוגמה להשקעה אמיתית ויסודית בגוף תרבותי יצרני חינוכי, שתורם רבות למיתוגה של רחובות כעיר תרבות", מוסיף שלמה טולדו. "בימת הנוער שנוסדה ע"י איה לביא, מורה לתיאטרון שהגיעה לעיר מתל אביב, הצליחה להוות אבן שואבת לאלפי תושבים שנהנו מהפקותיה, ושגידלה דורות של יוצרים ואומנים המעטרים את כל מוסדות התרבות בארץ", הוא מוסיף.
ואכן, בימת הנוער, מעין תנועת נוער של תיאטרון במסלולי דרמה, זמר והפקה, היא אחת מההצלחות התרבותיות המרכזיות בעיר. אחד העקרונות החינוכיים החשובים שלה הוא שאין אודישנים ואין מבחנים, מקבלים את כולם וילדי כל השכונות בעיר, מוזמנים לפעילות במקום.
"כבר כמה שנים שבימת הנוער פועלת גם כתיאטרון ילדים עירוני. בכובע זה עמל המרכז על הפקת מחזות זמר המהווים אלטרנטיבה לקהל באזור", אומר פרנקל ומחדד כי משנת ב-2002, אז לדבריו העלתה בימת הנוער לראשונה מחזמר לקהל הרחב, שוקד המרכז תדיר על הצגות ומופעים ססגוניים ומושקעים לקהל המקומי.
"בשנים האחרונות מתקיים בהיכל מדי חנוכה מחזמר מרהיב, פרי יצירתה של בימת הנוער ובהשתתפות מאות מחניכיה. למותר לציין כי רבים מתושבי העיר מעדיפים לצרוך את התרבות המקומית, שאינה נופלת באיכותה מהפסטיגלים והמיוזיקלס שבתל אביב".
ברחובות שלנו
פנינה תרבותית נוספת היא אירועי פסטיבל מחולות "רוקדים אביב ברחובות". אחרי שנתיים של הפסקה שנכפתה בעקבות תחלואת הקורונה השיבו עיריית רחובות והחברה העירונית את הפסטיבל שכבר הפך למסורת.
"הפסטיבל שנוסד ב-2013 הוא שחזור לחגיגות הפסח שהיו מתקיימות בעיר בשנותיה הראשונות של המושבה", אומר טולדו. "אז היו מגיעים למגרש מכבי (שעל חורבותיו נבנה פארק המייסדים, אתר האירועים המרכזי בעיר) מכל המושבות והיו מתקיימות תחרויות ספורט ומחול. הפסטיבל הוא שילוב של הרקדות במתחמים שונים ומופעי זמר ומחול עם מיטב האומנים והלהקות בארץ. ההיענות הגדולה של התושבים לחגוג את שמחת האביב כפי שנחוגו בימיה הראשונים של המושבה היא העדות להצלחת הפסטיבל".
האם ישנה התאמה תרבותית לקהילות השונות בעיר?
"כמובן. כך לדוגמה בית מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל, מוזיאון המשתרע על כ-3,000 מ"ר וכולל אודיטוריום, חדרי עיון ומחקר אשר מגוללים את סיפורה של העדה התימנית ומפארים את מורשתה הנכבדת של העיר רחובות".
תוכל למנות מיזמים נוספים?
"בוודאי. בית חיים ויצמן, השוכן במכון ויצמן למדע, ומגולל את סיפורו של הנשיא לשעבר, לרבות סיפורה של ארץ ישראל בשנות השלושים וארבעים, בית דונדיקוב, הבית השלישי שנבנה במושבה על ידי דונדיקוב ובזכות מימונו התאפשרה הקמתה של המושבה. הבית משמש היום כגלריה עירונית שבה מציגים אומנים את יצירותיהם, וכמובן מוזיאון מכון איילון שבשטחו פעל מפעל לתחמושת שהוקם על ידי ארגון ההגנה וכן אתר הפרדסנות על שם מינקוב, שהיה הפרדס הראשון בעיר.
דוגמה נוספת היא בית האסמים ששימש בעבר כמחסן תבואה והיה המכולת הראשונה של העיר. המבנה עבר תהליך שימור יפהפה ומשמש כיום כמוזיאון למיניאטורות.
"זהו מוזיאון מרהיב שמציג בתוכו עולם תרבותי המגלם את מורשת העיר בדרך אמנותית וייחודית", אומר פרנקל. "במוזיאון מוצגת תערוכת קבע לצד חלל תערוכות מתחלפות ונערכים בו הרצאות וסדנאות הקשורות לתכנים של עיצוב עירוני, אמנות מיניאטורית, אדריכלות ותרבות ומורשת העיר רחובות במטרה להגדיל את אוסף היצירות ולתעד את שימור המבנים".
הדוגמה האחרונה אותה הוא מונה הוא מוזיאון מיוחד להנצחת הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה ובמערכות ישראל. "המוזיאון השוכן ברחוב סמילנסקי מציג פריטים היסטוריים מתקופת מלחמת העולם השנייה. זהו למעשה מוזיאון שמיועד לקבוצות תלמידים, תנועות נוער ומבקרים נוספים המוקדש לזכרם של ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה, למיליון וחצי יהודים שלחמו בנאצים, ולזכרם של רבע מיליון הלוחמים שלא שבו משדות הקרב כמו גם לאסירי הגטאות, לקורבנות המצור על לנינגרד ולילדי אותה המלחמה".
עשייה תרבותית ענפה נעשית גם במרכזים רבים נוספים: הקמפוס וביה"ס העירוני שנותן מענה לימודים להכשרה, השכלה ופיתוח אישי ועסקי.
הקתדרה העממית: אירועים ומופעים במגוון רחב של צרכים תרבותיים - מוזיקה, אקטואליה, תקשורת, משפט רפואה ועוד. בי"ס לשפות, הפעלת המרחב לגוף ונפש, חוגים בבוקר ובערב.
הגלריה העירונית: הפעלה והצגה של אמנות ישראלית עכשווית ע"י מבחר מגוון של אמנים מהשורה הראשונה לצד חשיפה לאמנים בתחילת דרכם. יצירות בטכניקות מגוונות: ציור, פיסול, הדפס, וידאו ארט ועוד.
המחלקה למוזיקה הקונסרבטוריון העירוני: מגוון קונצרטים (כ-30 קונצרטים שונים), הפעלת תזמורות והופעתם באירועים שונים - תזמורת קלאסית, כלי נשיפה וג'אז. הקמה של תזמורת סימפונית לכלי נשיפה. הפעלת מקהלות זמר.
תרבות לצרכי הציבור
לפרנקל חשוב גם לספק זרקור לאירועי חג הסיגד של בני העדה האתיופית המצוינים בשלל אירועים ברחבי העיר. לדבריו העירייה רואה חשיבות גבוהה בקיום האירוע מתוך מטרה לסייע לכלל תושבי העיר להיחשף למסורת העתיקה של יהדות אתיופיה. "הרעיון הוא להנגיש את הסיגד ולהציגו במלוא הדרו במרכז העיר, ברחוב הראשון בעיר, רחוב יעקב, שבו שוכן בית העם - היכל התרבות. האירוע הוא מעין תהלוכה רבת משתתפים המדמה את העלייה אל ההר, השראה שהשאילה העדה ממעמד דומה שאותו קיימו עזרא ונחמיה בירושלים בימי שיבת ציון ובסופה אירוע משמעותי בהיכל התרבות".
"אנו משתדלים להעניק תרבות למרב אוכלוסיות העיר לרבות מבוגרים, ילדים ונוער, ובכל אירוע משתדלים להתאים את תכניו לז'אנרים וקבוצות הגיל הרלוונטיות", מסכם טולדו. "למשל, בהיכל התרבות ישנן סדרות מוזיקה, תיאטרון, מחול וזמר, כך גם באירועים יש לנו סדרת ערבי זמר 'שרים לך רחובות' ברחבת העירייה, שאליה מגיעים אלפי אוהבי זמר עברי. במקביל, ולכל אורך הקיץ, אנחנו מקיימים עשרות אירועים לילדי העיר בכל הגינות הציבוריות יחד עם אגף השכונות, אגף גנים ונוף ומינהל החינוך. הקיץ מסתיים בחגיגת עם מיטב אומני ישראל ובהתאמה לקהלים השונים, כשאנו קשובים לצורכי הציבור במטרה להתאים ככל שניתן את האומנים למגזרים השונים".
בשיתוף עיריית רחובות והחברה העירונית רחובות לתרבות, ספורט ופנאי
