חיפוש

הגיעו מים לכל נפש

על אף שאוכלוסיית העיר רחובות גדלה, צריכת המים הכוללת כמעט ולא השתנתה. ההסבר לפרדוקס הזה הוא הקמת תאגיד המים "הבאר השלישית", שהפחית את הבזבוז האדיר של המים בעבר, שנבע כתוצאה מתשתיות ישנות, ומשקיע בחידוש ושדרוג תחנות ביוב נוספות ובהקמת בריכת איגום חדשה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
בריכת איגום
בריכת איגום
בריכת איגום צילום: הדמיה: טוטם
בריכת איגום צילום: הדמיה: טוטם
| שרית ליבנה, בשיתוף תאגיד המים והביוב הבאר השלישית
תוכן שיווקי

העיר רחובות נהנית בשנים האחרונות מההאצה בשיפור השירות לתושב בתחומים רבים, ובכללם תשתיות המים והביוב. כעיר שנמצאת בתהליך מתמשך של התרחבות, גידול דמוגרפי, קידום פרויקטים שונים של התחדשות עירונית, לצד היותה מרכז ישראלי למדע, הייטק וחינוך, גם צריכת המים בעיר הולכת וגדלה בהתאמה. כפועל יוצא יש צורך עולה באספקת מים סדירה, לצד מתן פתרונות קצה לשפכים ולביוב.

"נכון להיום פרויקט הדגל של תאגיד המים והביוב של רחובות, הבאר השלישית, הוא הקמת בריכת איגום נוספת שתבטיח קיום של רזרבה קבועה לטובת אספקת מים סדירה לתושבי העיר ומוסדותיה, לאורך כל שעות היממה, בלחצים ראויים גם בזמן שמבצעים טיפול שוטף", אומר זורי שעובי, המכהן כממלא מקום מנכ"ל התאגיד מיום הקמתו. "בריכת האיגום הקיימת מכילה 5,000 קוב והיא מבטיחה אספקה סדירה של מים בשעות צריכת השיא, שבהן אספקת המים ממקורות ומהבארות אינה יכולה לתת מענה מלא. בריכת האיגום החדשה צפויה להכיל כ-10,000 קוב מים, שיהוו תוספת משמעותית. התאגיד עוסק לילות כימים בחשיבה ותכנון צופה פני עתיד, כדי להבטיח אספקת מים אופטימלית לעיר. בריכת האיגום היא נדבך אחד ממהלכים רבים שיש עדיין להמשיך ולקדם, כמו הקמת נקודת הזנה נוספת על ידי מקורות וחיבור לצינור של 42 צול, המשך טיפוח וטיפול שוטף בבארות שלגביהן יש לנו אישור הפקה עצמית של עד 2.5 מיליון קוב מים, ועוד".

נערכים לגידול באוכלוסייה

תאגיד המים והביוב "הבאר השלישית" הוקם בשנת 2016, כחלק מרפורמה ארצית שהובילה רשות המים מתוקף חוק תאגידי המים והביוב. מיום הקמת התאגיד הוא פועל בהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, כאשר כל הפעולות שלו מפוקחות וההכנסות כולן מופנות לטפל בנושאים ייעודיים הקשורים לתחומי האחריות שלו – מים וביוב.

תחנת שאיבה גן רווה
תחנת שאיבה גן רווה
תחנת שאיבה גן רווה צילום: יח"צ הבאר השלישית
תחנת שאיבה גן רווה צילום: יח"צ הבאר השלישית

"יש הרבה מאוד יתרונות להקמת תאגידי המים בישראל. אני מודע לטענות המושמעות נגד התאגידים, אך על פי רוב הן נובעות בשל חוסר מידע או בעיות נקודתיות ספציפיות, שאינן מעידות על הכלל", מסביר שעובי. "התקציב הייעודי של התאגיד נועד אך ורק לשיפור התשתיות, אספקת מים, סילוק השפכים והביוב ומתן מענה לתושבים. בשנים שקדמו להקמת התאגיד האגפים השונים בעירייה עשו כמיטב יכולתם, אך התקציב היה מוגבל כמו גם הסמכויות. התוצאה הייתה פחת של למעלה מ-20 אחוז, כאשר המשמעות היא בזבוז עצום של מים ומשאבים, בשל פיצוצים בקווי המים או עלייה והצפה של הביוב. אזורים ושכונות שונות בעיר סבלו חדשות לבקרים מנפילות בלחץ המים בשעות שיא של הצריכה. שתי תחנות ביוב שקיימות עד היום האחת בפארק המדע והשנייה בשטח מועצה אזורית גן רווה, לא עמדו בספיקה והיו מקרים של גלישת ביוב לנס ציונה ולנחל שורק. היום זה כבר לא קורה".

כבר בתחילת דרכו של התאגיד התקבלה ההחלטה לתת עדיפות עליונה לטיפול בצורה עמוקה ויסודית בכל נושא שדרוג התשתיות בעיר רחובות. לדברי שעובי, באותם ימים לעיר רחובות הייתה נקודת הזנה אחת של מקורות ברחוב האלוף פרי. התאגיד החל לפעול מול מקורות לקידום חיבור של נקודת הזנה נוספת. התוצאות לא איחרו לבוא. "די מהר, במונחים של התנהלות מול מוסדות ובירוקרטיה, בזכות נקודת ההזנה הנוספת נוצר איזון בין דרישות המים של העיר לאספקה, מה שהוביל להתייצבות של רמות הלחצים. יתרה מכך, התחלנו לטפל בקווים המאספים של העיר והוחלפו קווי ביוב בשכונות רבות. אם בעבר, כשנדרשנו לטיפול נקודתי בפיצוץ בקווי מים, היינו צריכים לנתק רחוב או שכונה שלמה מאספקת מים, היום זה כמעט לא קורה. בנוסף יש לנו תוכנית להסטה של קווי ביוב בשכונות שמאופיינות בבתי קרקע, שבהן הקווים עוברים בתוך המגרשים ומהווים בעיה".

עוד מוסיף שעובי כי התאגיד יצא במכרז לשדרוג תחנות הביוב ותוך שנה מהקמת התאגיד הוקמו תחנות ביוב מודרניות ומתקדמות שנותנת מענה כולל לביוב. "בימים אלה אנחנו כבר נערכים להכפלת קו הסניקה, כדי לעמוד בגידול ובצמיחה של האוכלוסייה והזרמה של כמויות ביוב גדולות יותר לשפד"ן. חשוב לזכור שכל מהלך שכזה דורש תכנון מקיף, תקציב, היתרים וזמן לביצוע. אנחנו עם היד על הדופק וחותרים להביא את העיר רחובות בהקדם האפשרי למצב בו תשתיות המים והביוב יהיו מקור לגאווה".

הקטנת הוצאות, הגדלת תקציבים

אחת ההשלכות המבורכת של עבודת התאגיד, שנובעת מטיפול נכון בתשתיות המים והביוב ושדרוג שלהן, היא העובדה שעל אף שהאוכלוסייה גדלה, צריכת המים הכוללת כמעט ולא השתנתה. לכאורה מדובר בפרדוקס, אלא שקשה להתווכח עם הנתונים: עד הקמת התאגיד היה פחת של 20 אחוז, כלומר בזבוז אדיר של מים כתוצאה מתשתיות ישנות ובעיות של שינוי בלחצים. כיום הפחת ירד לרמה של 5.7% והיד עוד נטויה.

"צריכת המים בעיר רחובות נעה סביב 12 מיליון קוב. הטיפול היסודי בארבע בארות המים שלנו והעובדה שאנחנו מפיקים מהן באופן עצמאי 2.5 מיליון קוב מים, זהו חיסכון אדיר שמקל משמעותית על התקציב. את שאר המים אנחנו רוכשים ממקורות", מסביר שעובי. "כדי להגדיל את היכולת שלנו להפיק בעצמנו מים, הצענו לרשות המים לעשות שיתוף פעולה יוצא דופן לפיו הרשות תממן קידוחים של בארות נוספות ואנחנו נסייע בטיפול בזיהום פרכלורט (דלק טילים) שעלול לפגוע במי התהום, שנגרם מטיפול לא נכון בפסולת של מפעל ביטחוני באזור מושב מצליח. היוזמה שלנו, בתקווה שתצא לפועל, תיתן מענה מצוין גם לאספקת מים סדירה לבנייה המאסיבית באיזור המזרחי של העיר בפרויקט תמ"ל 3003 והפוטנציאל הוא אספקה של 500 מק"ש נוספים לעיר".

התאגיד, שרואה לנגד עיניו אך ורק את טובת העיר רחובות והתושבים, הוא פרטנר מצוין לשיתופי פעולה שכאלה. למרבה הצער רשות המים ניצבת מול אתגרים לאומיים גדולים נוספים, לרבות בעיות תקציב. אנחנו נחושים להשיג מימון לקידוחים הללו, במטרה להגדיל את אספקת המים ולהקטין את ההוצאה על קניית מים ממקורות, כך שיתפנו לנו תקציבים נוספים לשדרוג ופיתוח התשתיות".

בריכת האיגום היום
בריכת האיגום היום
בריכת האיגום היום צילום: זאב רמיאל
בריכת האיגום היום צילום: זאב רמיאל

דגש על השירות לתושבים

תחום אחריות נוספת המוטל על תאגיד המים והביוב של רחובות הוא הגבייה מהתושב. מדובר בנושא שעולה מדי פעם לסדר היום הציבורי בכל הארץ, בשל תלונות של צרכנים על מדי המים וקריאה שגויה של הצריכה. "מתנהלת תביעה ייצוגית בנושא, אך חשוב להסביר שלא מדובר בתביעה ישירה כנגד התאגידים, אלא היא נסובה בעיקר סביב האופן שבו יצא המכרז לספקים של מדי מים ועל סיווג התקינה הנדרש. הרגולטור מחייב להחליף אחת לשש שנים את מדי המים. כיום מדי המים הם רגישים ומתוחכמים יותר משהיו בעבר, כך שהקריאות מדויקות. הסיכוי שיהיה 'זיוף' בקריאה שואף לאפס. יחד עם זאת אני ממליץ בחום לכל צרכן ולכל בית אב, לבדוק מעת לעת את הרגלי הצריכה שלו, להסתכל מדי פעם במד המים כשכל הברזים סגורים על מנת לוודא שאין נזילה כלשהי, לחשוב פעמיים לפני שפותחים צינור כדי לשטוף את החצר או את המכונית המשפחתית, וכמובן להקפיד על רישום מדויק של מספר הנפשות המתגוררות בבית או בדירה, כך לא תופתעו כשתקבלו את חשבון המים.

"מי שקובע את תעריף המים זה לא תאגיד המים והביוב, אלא הרגולטור – רשות המים. מדובר במחיר זהה בכל הארץ לשימוש פרטי ותעריפים שונים לחקלאות ולתעשייה. כל שקל שנגבה מצרכן הקצה על ידי הבאר השלישית מופנה חזרה לטובת הציבור לשיפור התשתיות ופיתוח המערכות השונות".

על מנת להקטין את רמת החיכוך עם התושבים ולהעלות את רמת שביעות הרצון מהשירות לתושב, בימים אלה נמצאים בתאגיד בעיצומו של מהלך להטמעת קר"מים – מכשירים לקריאה מרחוק של מדי המים, כך שבכל רגע נתון יוכל הצרכן לדעת כמה מים הוא צרך.

מהלך זה מתווסף לשדרוג מערכת השירות באונליין, שבה ניתן לבצע פעולות רבות באופן עצמאי, החל מרישום נפשות, תשלום החשבון, פנייה קלה, ידידותית ונגישה לבירור באמצעות מילוי טופס דיגיטלי, ואף הגשת בקשה לקבלת מענה אנושי.

"בסופו של דבר אנחנו כאן כדי לשרת את הציבור בדרך הטובה ביותר שיש. אנחנו קשובים לצרכים שעולים מהשטח, מנטרים באופן קבוע את טיב המים כמו גם את הביוב והשפכים, ופועלים ללא לאות לשפר. אנחנו מעורבים ומיודעים גם בכל תוכניות הפיתוח האורבניות ופרויקטי הבנייה, על מנת שנוכל להיערך בהתאם לקראת העתיד, למצוא פתרונות הוליסטיים ומתקדמים, שייתנו מענה לכל צורך שיעלה בכל הנוגע לאספקת מים סדירה וסילוק הביוב והשפכים", מסכם שעובי.

בשיתוף תאגיד המים והביוב הבאר השלישית

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אריה דברט. "המידע היה שקוף למשקיעים"

    איש העסקים גייס 100 מיליון ש' בלי רישיון, ו-28 חברות נדל"ן בדרך לקריסה

    סימי ספולטר
    מפתח תוכנה. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור כמויות אדירות של קוד באמצעות סוכני AI שפועלים במקביל

    יעילים מתמיד, ומותשים: מתכנתים מתחילים לדבר על הצד האפל בעבודה עם AI

    שגיא כהן
    לב אזור הביקוש למשרדים לאורך נתיבי איילון

    בשוק המשרדים המוצף מבינים: המכה הכואבת מכולן נחתה

    הדר חורש
    נטע דויטש

    "אני מגיעה ל-30 אלף שקל בחודש, ולא תקועה במשרד בין 9 ל-17"

    מיכל פלטי
    צחי ארבוב וברק רוזן

    הטיסה לפריז, הפגישה בהרצליה פיתוח — והאיש שיקבל 800 מיליון שקל

    מיכאל רוכוורגר
    אישה עובדת במשרד (אילוסטרציה). "העבודות האלה נעלמות כי הכי קל להחליף אותן"

    כל הצוות הוחלף בתוכנת AI: "העבודות האלה נעלמות, הכי קל להחליף אותן"