חיפוש

"השילוב בין עבר לעתיד, בין היסטוריה לחדשנות, הוא סוד הקסם של רחובות"

מאז נבחר לתפקיד ראש העיר בשנת 2009, חולל רחמים מלול מהפכות רבות ברחובות. בראיון מיוחד הוא מדבר על החזון שלו לעיר, על ההתחדשות העירונית, ההשקעה המאסיבית בחינוך, בתרבות, בתחבורה ובתשתיות, ומספר למה כל כך חשוב לעירייה לשמר את ההיסטוריה של העיר

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
הפרדה מפלסית גד פיינשטיין
הפרדה מפלסית גד פיינשטיין
הפרדה מפלסית גד פיינשטיין צילום: אולפני רחובות
הפרדה מפלסית גד פיינשטיין צילום: אולפני רחובות
סימון טטרו, בשיתוף עיריית רחובות
תוכן שיווקי

רחובות היא אחת הערים הוותיקות בישראל, עם היסטוריה ענפה ומפוארת שהחלה אי שם בסוף המאה ה-19 בצעדיו הראשונים של היישוב העברי, וכלה בהיותה עיר ואם בישראל, בירת השפלה. במהלך 132 שנות קיומה עברה העיר גלגולים רבים, כאשר האחרון שבהם החל בשנת 2009, אז נכנס לתפקידו ראש העיר רחמים מלול.

מלול, יליד 1946, נולד במרוקו למשפחה ברוכת ילדים וגדל בשכונת בקעה בירושלים. בתחילת דרכו שימש כאיש חינוך, עבד כמורה, כמנהל וכמפקח חינוכי ובבחירות של 1999 נבחר לכנסת מטעם ש"ס ובהמשך אף מונה לסגן יו"ר הכנסת.

כמי שמשתייך לזרם החרדי, בחירתו לתפקיד ראש העיר הולידה גל של חששות בקרב תושבים רבים, שמא תשנה רחובות את צביונה, אבל מהר מאוד התברר כי השינויים הרבים שהוא תכנן עבור העיר מעולם לא נעשו בעיר, והם אלה שהפכו אותה לאחת הערים המבוקשות בישראל, מטרופולין שהולך ומתפתח מדי שנה.

"משנבחרתי לראשות העיר - אני ראש העיר של כולם: חילונים, דתיים וחרדים", אומר מלול בראיון מיוחד. "ככזה, מוטל עליי לספק את הצרכים של מגוון האוכלוסיות בעיר. אחד מהם למשל היה הקמת היכל תרבות ראוי בעיר, שיהווה מוקד משיכה מרכזי למופעי תרבות בעיר. אני שמח על ההחלטה שקיבלתי, למרות התנגדות גורמים שונים. כיום היכל התרבות משמש את כולם, גם גורמים חרדים שהתנגדו בעבר משתמשים בו לכינוסים ואירועים שונים.

אני מודע לכך שעליי לדאוג לכולם ולא רק לסקטור כזה או אחר. כשמתעוררת בעיה, חשוב לי לשמוע ולהאזין לכל הצדדים. החלטנו על סטטוס קוו שמתאים לכולם כאן, ולשמחתי הוא נשמר מזה שנים ואין כאן מלחמות דת".

רחובות החדשה

החזון העירוני של מלול מורכב ממספר רבדים, כאשר הראשונה שבהם הייתה להצעיר את רחובות, עיר עם אוכלוסייה ותיקה גדולה, ולהכניס בה דם חדש. "אחד ממרכיבי החזון שלי היה להצעיר את העיר באמצעות משיכת זוגות צעירים ועצירת ההגירה השלילית, כך שבני העיר יישארו לגור בה", אומר מלול. "לשמחתי הרבה הגשמתי את החזון הזה: מ-80 גני ילדים גדלנו פי ארבע ל-350 גנים בקירוב, כך שהגידול באוכלוסיית העיר ברובו המכריע היה באמצעות משפחות צעירות. כדי להגשים את החזון הזה נדרשה עבודה של שנים בכמה חזיתות: קודם כל, כדי למשוך משפחות צעירות עבדנו קשה על מנת לשפר את החינוך בעיר. יצרנו מערכת חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ברמה גבוהה ביותר, כך שיש פתרון מעולה לילדים גם בשעות הלימודים וגם אחרי שעות הלימודים. העלינו את שיעור הזכאות לבגרות מ-58 אחוז לכמעט 90 אחוז בשנים האלו. התעקשנו לבנות מתנ"ס בכל שכונה במקום מרכזים קהילתיים גדולים שאינם נגישים וקרובים לכל אחד. פיתחנו כאן את התרבות לכל הגילאים בכל כך הרבה עוגנים ומגוון פלטפורמות ונושאים, כך שכל אחד יכול למצוא שפע של עיסוקים ותכנים. חשוב לא פחות מכך, דאגנו להיצע דירות מתאים למשפחות עם שינוי מדיניות התכנון ועידוד יחידות דיור גדולות של ארבעה וחמישה חדרים שיתאימו למשפחות עם ילדים".

בניגוד לערים רבות ברחבי הארץ, אשר בונות לגובה כדי להגדיל את כמות הדירות ליחידת שטח ולענות לביקושים הרבים בדיור, ברחובות התקבלה החלטה שבמרבית העיר הבנייה לא תעלה על תשע קומות. "החזון שלי בכל הקשור לתכנון ובנייה בעיר הוא לשמור על אופייה של העיר מצד אחד, ומצד שני – להאיץ את ההתחדשות העירונית. לכן החלטתי על מדיניות של עד תשע קומות במרכז העיר פרט לרח' הרצל ולמתחמים של פינוי-בינוי כדי לא לשנות יותר מדי את המרקם העירוני באזור הוותיק. באזורים החדשים אנחנו מאפשרים בנייה לגובה".

כשמלול מדבר על התחדשות עירונית, הוא מתכוון בעיקר לפרויקט הענק שעוברת שכונת קריית משה הוותיקה שתשנה בשנים הקרובות את פניה, זאת במסגרת הסכם הגג שחתמה רחובות.

רחמים מלול
רחמים מלול
רחמים מלול צילום: רמי זרנגר
רחמים מלולצילום: רמי זרנגר

"החשיבות של הסכם הגג עבור תושבי השכונה טמונה בשיקום החברתי והפיזי של השכונה, שתעבור אינטגרציה ויווצר בה תמהיל חדש של אוכלוסייה. חידוש השכונה ישנה לחלוטין את איכות חייהם של התושבים לטובה. ברמה הלאומית, הפרויקט בקריית משה יהיה דוגמה מוצלחת להתחדשות עירונית גדולה בישראל. שכונה ישנה מאוד וקטנה שתהפוך לרובע חדש ויפה, חדשני, שוקק ומעורב שימושים, וגדול הרבה יותר. כל העיר מרוויחה מסכומי העתק שהמדינה משקיעה פה במסגרת הסכם הגג".

הסכם הגג עליו חתמה העירייה, במשא ומתן שנמשך שנים, מאפשר את הקמת ה"סנטרל פארק" של רחובות, תל שלף, 250 דונם של פארק עירוני אדיר וכן פתרון לבעיית תשתיות שליוותה את השכונה במשך שנים רבות. "יש כאן השקעה אדירה של מעל חצי מיליארד שקל לטובת תשתיות רחבי העיר כולה ולא רק בשכונה. רחובות בת 132 וסבלה מתשתיות תת קרקעיות גרועות. אי אפשר יהיה לחדש את העיר ולהכין תוכניות בנייה של יחידות דיור רבות ללא תוכניות ראויות. לכן אנחנו משקיעים משאבים רבים בתוכנית רב שנתית ברורה וסדורה לחידוש והקמה של תשתיות תת קרקעיות. כך אנחנו גם משפרים את השירות היום לתושבים וגם דואגים לטווח הרחוק".

במשך עשרות שנים דובר על מתיחת פנים לשכונת קריית משה הוותיקה. דורות של תושבים שמעו הבטחות אין קץ לשינוי חזותה ומעמדה של השכונה, והנה זה קורה בימים אלה.

"אני קשור מאוד לשכונה ולתושביה. הבנתי שבעבר, טרם נכנסתי לתפקיד ראש העיר, היו תוכניות רבות שיוחסו לשכונה אך אף אחת מהן לא יושמה. אני שמח מאוד שבתקופת כהונתי סוף סוף תהפוך השכונה לרובע חדש וחדיש שמתוכנן היטב, עם עירוב שימושים, של מגורים, מסחר ותעסוקה. זה מגיע לתושבים הנפלאים של השכונה הזאת".

עבר, הווה ועתיד

132 שנותיה של רחובות וטביעות האצבע של ראשוני המייסדים ניכרות כמעט בכל פינה וסמטה בעיר בשלל מבנים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית. את הנכס ההיסטורי-תרבותי הזה ביקשה העירייה לשמר ולחזק, זאת באמצעות פרויקט עירוני לשימור האתרים והמבנים ההיסטוריים.

"כשנכנסתי לתפקיד לא הייתה תוכנית לשימור של בתים היסטוריים", אומר מלול. "מבחינתי חלק מהמהות של רחובות הוא ההיסטוריה שלה וחייבים לשמור עליה. מיפינו את הבתים ההיסטוריים של העיר והתחלנו בשותפות עם המועצה לשימור אתרים ועבודה מאומצת במינהל הנדסה לאורך שנים. כך, אחרי 13 שנה, יש לנו כמות לא מבוטלת של בתים היסטוריים ששימרנו והם מהווים אבן שואבת. יש עוד עבודה רבה לפנינו, אבל חלק ניכר ממנה נעשה ויש תוכנית ברורה וסדורה גם להמשך".

גם מיתוגה של רחובות כ"עיר המדע והתרבות" נוצר בתקופתו של מלול. כיום העיר מציעה לתושביה שפע של מופעים ואטרקציות תרבותיות לאורך כל השנה. "הסיבה למיתוג של רחובות כפי שיצרנו אותו, כעיר המדע והתרבות, נועד ליצור משיכה של משפחות צעירות לעיר. פיתחנו כאן תשתית רחבה של תרבות שלא הייתה כאן קודם: ראשית בבנייה וחיזוק עוגנים חדשים וקיימים כמו היכל התרבות ובימת הנוער העירונית, ביצירת יש מאין של אירועי תרבות בקנה מידה עולמי וארצי מושכי קהל רב. הקמנו את החברה העירונית לתרבות שתפקידה לטפל בנושא הזה תחת העירייה, והיא מנהלת עשרות מוסדות בעיר - בתי התרבות והאמנות כמו בית התרבות ויד לבנים, בית האמנים, בית הקרמיקה, בית מיכל, המרכז בחבצלת, הקתדרה העממית, הקמפוס, המחלקה למוזיקה והקונסרבטוריון העירוני ועוד".

ברחובות שמים דגש רב גם על תחום הספורט.אצטדיון כדורגל חדש נמצא בבנייה ובמקביל נעשים בעירייה מאמצים לאחד בין הפועל מרמורק למכבי שעריים לקבוצה עירונית אחת ואיכותית שתשאף להישגים רבים. "החזון שלי בתחום הספורט הוא שלרחובות תהיה קבוצה בליגת העל בכדורגל ושתושבי העיר יעסקו בספורט באופן משמעותי", מסביר מלול. "גולת הכותרת בתחום הזה מבחינתי היא בניית אצטדיון הכדורגל העירוני הראשון בעיר, שנמצאת בעיצומה ובשנה הבאה ייחנך. רחובות ראויה לאצטדיון עירוני מכובד וחדשני ואני מאוד מקווה שהוא יביא לאיחודן של שתי קבוצות הכדורגל שלנו. מעבר לכך, בשנים האחרונות חוללנו מהפכה בתשתיות הספורט בעיר ובספורט ההישגי. אנחנו מפתחים מתקני ספורט רבים בעיר – מגרשי אימונים, מגרשי טניס, אולמות ספורט חדשים ליד בתי ספר ואולמות ספורט ישנים שחידשנו ושיפצנו. השקענו רבות בספורט ההישגי ויש לנו אלופות ואלופים בתחומים רבים. הקדשנו הוקרה מיוחדת עבורם ביום העצמאות האחרון כדי להעלות על נס את הספורט בעיר ואת ההישגים שלו".

מנכ"ל העירייה, מאיר דהן
מנכ"ל העירייה, מאיר דהן
מנכ"ל העירייה, מאיר דהן צילום: פרטי
מנכ"ל העירייה, מאיר דהןצילום: פרטי

להיות במרכז

אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש לערים רבות בישראל הוא להנגיש את התחבורה לתושבי העיר, על מנת שאלה יוכלו לבוא לצאת למקומות העבודה, בדגש על חיבור מהיר לתל אביב וגוש דן. לשם כך השקיעה העירייה מאמצים ומשאבים רבים כדי לקדם בנייה ושדרוג של כבישים ומחלפים רבים וכן את ענף התחבורה הציבורית.

"ברחובות יש הון אנושי שחלקו עובד בעיר וחלקו מחוץ לעיר. פארק המדע ומוסדות המדע והתרבות בעיר מושכים לכאן עובדים רבים. רחובות היא בירת השפלה וככזו חשוב שהיא תהיה מחוברת היטב ובאופן ישיר לגוש דן. את זה ניתן לעשות על ידי תשתיות ברמה גבוהה ותחבורה ציבורית ראויה. לחצנו על המדינה ליצור את החיבורים עם הכבישים המתאימים של היציאות והכניסות לעיר. זה קרה וזה עוד יקרה גם בשנים הקרובות. בשנים האחרונות בנינו שתי הפרדות מפלסיות בהשקעה של כ-300 מיליון שקל, גשר בכפר גבירול וכביש 311. כעת אנחנו עובדים על 'מהיר לעיר' שייצור נתיב אחד של תחבורה ציבורית עד תל אביב וכמובן המטרו, בשותפות עם המדינה".

לסיום, מה בעיניך מייחד את רחובות לעומת ערים אחרות בישראל?

"המגוון האנושי של האוכלוסייה מורכב מפסיפס מיוחד ואיכותי של אנשים, שיוצר מרקם חברתי וקהילתי נפלא. ברחובות קיים השילוב היפהפה בין הישן והמשוחזר לבין החדש והמודרני. בין ההיסטוריה והעבר לבין החדשנות והעתיד. זה סוד הקסם של העיר המדהימה הזאת".

"רחובות היא עיר פורצת דרך בהרבה מאוד תחומים. אני יכול למנות את מעלותיה, אך די בכך שאציין שנתוני הלמ"ס מציינים שתושבי העיר הם המאושרים ביותר בארץ", מסכם מאיר דהן, מנכ"ל העירייה. "האתגר הגדול של העירייה מבחינתי הוא לא רק לשמר את הקיים אלא להמשיך ולממש את הפוטנציאל ואת ההזדמנויות שעומדות בדרכה. ערים, כמו מדינות וארגונים, קמות ונופלות על מנהיגות שמובילה אותן. אחת המשימות המרכזיות שלי היא לפתח, להעצים ולמקצע את אלה שניצבים בחזית, בקשר הישיר עם האזרח. ככל שהשירות לתושב בכל פרמטר יהיה טוב יותר, כך נוכל להעניק לתנופת הפיתוח שהעיר עוברת את הערך המוסף. שירות לתושב הוא חזות הכול - לנגישות, לשקיפות, לחינוך, לרווחה, לתרבות הפנאי ולטיפול המהיר והיעיל בפניותיו אלינו ועוד.

כמנכ"ל העירייה וכראש מועצה לשעבר, כל יום עבודה בעיר הזאת הוא יום מלא סיפוק ותחושה שאתה שותף לדברים גדולים שקורים בעיר, שותף ומוביל. עבודה עצומה עוד לפנינו, אבל אני מרגיש שרחובות נמצאת בדרך הנכונה, כזו שמאפשרת את מימוש הפוטנציאל הגלום בה".

בשיתוף עיריית רחובות

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אריה דברט. "המידע היה שקוף למשקיעים"

    איש העסקים גייס 100 מיליון ש' בלי רישיון, ו-28 חברות נדל"ן בדרך לקריסה

    סימי ספולטר
    מפתח תוכנה. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור כמויות אדירות של קוד באמצעות סוכני AI שפועלים במקביל

    יעילים מתמיד, ומותשים: מתכנתים מתחילים לדבר על הצד האפל בעבודה עם AI

    שגיא כהן
    לב אזור הביקוש למשרדים לאורך נתיבי איילון

    בשוק המשרדים המוצף מבינים: המכה הכואבת מכולן נחתה

    הדר חורש
    נטע דויטש

    "אני מגיעה ל-30 אלף שקל בחודש, ולא תקועה במשרד בין 9 ל-17"

    מיכל פלטי
    צחי ארבוב וברק רוזן

    הטיסה לפריז, הפגישה בהרצליה פיתוח — והאיש שיקבל 800 מיליון שקל

    מיכאל רוכוורגר
    אישה עובדת במשרד (אילוסטרציה). "העבודות האלה נעלמות כי הכי קל להחליף אותן"

    כל הצוות הוחלף בתוכנת AI: "העבודות האלה נעלמות, הכי קל להחליף אותן"