הצוות של דונסקי זוהר אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ נדרש לאחרונה להגביה את מפלס הבינוי וכתוצאה מכך את כל הקומות העל-קרקעיות באחת מחוות השרתים שהוא מתכנן. עדכון זה חייב לבחון מחדש את השפעתו על המערכות, החזיתות, הרישוי והביצוע. "היזמים מתייחסים למבנים האלה כמו אל פלסטלינה מבחינת הגמישות התכנונית", מציינים צבי דונסקי וזהבית שפיצר זוהר, "אפשר להוציא תוכניות לביצוע, ולמחרת לקבל דרישה שמשנה את הציוד, העומסים, שיטת הקירור או רמת המיגון. התפקיד שלנו הוא להתאים את המבנה במהירות, בלי לפגוע בתפקוד ובלי לעכב את היזם במרוץ אל הלקוח".
ההתמחות של המשרד בחוות שרתים החלה כבר ב-2006, עם זכייתו בתחרות לתכנון פרויקט בנק ישראל, שכלל חוות שרתים אזרחית ממוגנת. בתקופה זאת, מדגיש האדריכל צבי דונסקי, "השוק עדיין דיבר בעיקר על חדרי מחשב וחדרי תקשורת, ואנחנו נדרשנו לתכנן מערכת מורכבת מסוג אחר לגמרי". מאז צבר המשרד ניסיון בתכנון חוות שרתים אזרחיות וממוגנות, תת-קרקעיות ועל-קרקעיות, בישראל ובחו"ל.
חוות שרתים היא "מפעל של דאטה" שחייב לפעול 24/7. "אם מערכת החשמל, הקירור או התקשורת נפגעת, מערכת גיבוי צריכה להחליף אותה מיד", מסביר דונסקי, "תפקיד האדריכל הוא לתאם בתוך מבנה אחד את המערכות האלה, לצד דרישות המיגון והבטיחות. פיר צר מדי, גובה חסר או התנגשות בין תשתיות עלולים לפגוע בתפקוד החווה כולה. גם גודל הפרויקט נגזר קודם כל מההספק הדרוש, ולכן בתחום הזה מדברים במגה-ואט IT ולא רק במ"ר".
"ארבע קומות תת-קרקעיות של חוות שרתים הן מגדל של כ-30 מטר בתוך האדמה", מתארת שפיצר זוהר, "גובהה של כל קומה נע בין 6.5 ל-8 מטרים נטו, ובמתקנים ממוגנים הקירות והרצפות עשויים להגיע לעוביים של מספר מטרים.
הרצפה שמתוכננת היום עלולה להיות חלשה מדי לציוד שיידרש למתקן של מחר. ציוד ה-AI כבר מחייב קירור נוזלי ומשטחי רצפה הנושאים 3.5 ואף 5 טונות למ"ר. "כשמידת הארונות משתנה, גם העמודים והמעברים עלולים להפוך למכשול", אומרת זוהר, "צריך לאפשר גישה לציוד מלפנים, מאחור, מלמעלה ומלמטה. זה תרגיל שלא מלמדים בבית ספר לאדריכלות, צריך להיות אקרובט של תכנון".
עיר ללא תושבים
חוות שרתים יכולה להיראות כמו עיר כמעט ללא תושבים. "הקמפוסים הטכנלוגיים שאנו מתכננים כיום משתרעים על מאות דונמים, נשענים על הספקי חשמל גבוהים של מאות מגה-ואט ובסופו של יום מאכלסים בין 20 ל-30 עובדים בלבד. "אין פה מסה קריטית אנושית", אומר דונסקי, "יש מסה קריטית של טכנולוגיה ומערכות".
לפני שמתחיל התכנון מגיעים יזמים עם תאי שטח של 30-100 דונם ושואלים מה בכלל אפשר להקים בהם. דונסקי-זוהר אדריכלים מרכיב לשם כך צוות של אדריכל, אסטרטג, מנהל פרויקט ייעודי לתחום ויועץ חשמל. הצוות בודק איזה חיבור חשמל אפשר להשיג ואיזו חווה נגזרת ממנו. למשל, בתא שטח גדול שנבדק לאחרונה, שבו חיבור החשמל האפשרי לא הספיק לחווה בסדר הגודל שהיזם ביקש, הוצעה פרצלציה - חווה במגרש אחד ומגדל משרדים להשכרה בשני. התב"ע, הרישוי, האדריכלות, תכנון הפנים והנוף נעשים כולם במשרד, בתלת-ממד מהסקיצה הראשונה. "זה היתרון שלנו כמתכנני ערים", מדגישה זוהר.
"בניין שצריך לשדר עוצמה"
אחד האתגרים שאיתו מתמודדים במשרד נובע מכך שרשויות התכנון אינן ממהרות לאשר מבני ענק אטומים בתוך פארקי תעשייה ותעסוקה. כך למשל, בפרויקט במרכז הארץ, הוועדה חששה מ"קופסה שחורה". המשרד תכנן חזית ציבורית, מרפסות, אזורי משרדים ונוף באופן שמשתלב היטב עם הסביבה. "אנחנו מתייחסים לחוות שרתים כאל מבנה ציבור, ואפילו כאל מונומנט", מסביר דונסקי, "זה בניין שצריך לשדר עוצמה, לדבר עם המרחב ולהעניק כבוד למקום שבו הוא ניצב".
מאחורי החוות עוברת רשת צפופה של חשמל, מים ותקשורת, ובשעת תקלה צוות התפעול חייב למצוא מיד את הנתיב הנכון. לכן אחת הטכניקות שביסס המשרד היא שימוש בצבע כמאפיין מרחב וסוג תשתיות, מה שעוזר להבחין בין המעברים החמים והקרים ולשמור על סדר מובהק. כך, במקרה שבו טכנאי נשלח לאתר כבל חשמל במעבר הדרומי, הוא יודע שעליו לחפש כבל בצבע מסוים. "הסדר", מדגישה זוהר, "מקצר את הדרך אל התקלה ומוכיח ללקוח שהמידע שלו מופקד בידי מי ששולט בכל פרט".
הניסיון הרב בתחום שצברו בדונסקי-זוהר אדריכלים כולל גם עבודה רבה ביבשת אירופה. "יתירות, מיגון והמשכיות תפקודית מלווים אותנו יותר מ-20 שנה, ועכשיו הניסיון הזה הופך ליתרון בשוק, שבו חוות שרתים נדרשת להמשיך לפעול גם כשהתשתיות שסביבה נפגעות", מסכם דונסקי.
דונסקי-זוהר אדריכלים
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל של צבי דונסקי >>
לפנייה במייל של זהבית שפיצר זוהר >>
בשיתוף דונסקי-זוהר אדריכלים
