כשיזם מקים מרכז נתונים - דאטה סנטר - חלק ניכר מההשקעה מופנה לציוד מחשוב יקר, המתחדש בקצב מהיר. מרגע שהציוד נרכש, עלויות המימון מצטברות, וכל עיכוב בהפעלת המרכז עלול לפגוע בכדאיות ההשקעה ולהביא לכך שהציוד יתיישן עוד לפני שנכנס לשימוש. במציאות הזאת, תשתית החשמל אינה רק שלב טכני בדרך לפתיחת המתקן, אלא אחד הגורמים שמשפיעים על המועד שבו ההשקעה תניב תשואה.
"הדרישה לספק מגה-פרויקטים בלוחות זמנים קצרים היא בעוצמה שלא הכרנו בעבר", אומר גיא קדרון, יו"ר ומנכ"ל ארדן קצנשטיין הנדסה, "כשציוד מחשוב בשווי גבוה ממתין לחיבור לחשמל, לכל עיכוב יש משמעות כלכלית. לכן הלקוחות מחפשים ודאות גבוהה בלוחות הזמנים".
ארדן קצנשטיין הוקמה ב-2023 בעקבות מיזוג בין ארדן הנדסת חשמל לאלקטרו-מתג קצנשטיין - שתי חברות שלהן יותר מ–50 שנות ניסיון בענף. כיום החברה עוסקת בתכנון, בפיתוח ובייצור של מערכות ולוחות חשמל במתח נמוך ובינוני עבור פרויקטים בתחומי התעשייה, המסחר והתשתיות, ומעסיקה כ-200 עובדים. לצד ייצור מקומי במסגרת רישיונות של Siemens הגרמנית ושל Eaton האמריקאית, החברה מפתחת פתרונות המותאמים לשוק הישראלי.
ריכוז יכולות ההנדסה, עיבוד המתכת והנחושת, הרכבת הלוחות ובדיקתם תחת קורת גג אחת מאפשרים לחברה לנהל ישירות שלבים שבפרויקטים אחרים עשויים להתחלק בין כמה ספקים. במתקנים שבהם אספקת החשמל היא תשתית קריטית, הדבר מסייע לשפר את השליטה בממשקים שבין התכנון, הייצור והמוצר המוגמר. הוא גם מאפשר לנהל כמה פרויקטים גדולים במקביל ולהגיב לשינויים בלי להיות תלויים בשרשרת ארוכה של קבלני משנה.
לבנות מחוץ לאתר
אחת הדרכים לקצר את משך ההקמה של מרכזי נתונים היא Off-Site Manufacturing או – OSM, כלומר ייצור והרכבה של מערכת שלמה בסביבה מבוקרת מחוץ לאתר, במקביל לעבודות הבנייה המתבצעות בו. במקום לבצע את כל ההרכבה בשטח ולתאם בין צוותים רבים באתר, המערכת נבנית ונבדקת במפעל ורק לאחר מכן מועברת ליעדה. כך אפשר לקדם את הקמת חדר החשמל במקביל לעבודות אחרות בפרויקט.
אחד היישומים הבולטים של השיטה בתחום מרכזי הנתונים הוא E–house - מבנה מודולרי יביל, שמרכז בתוכו מערכות מתח בינוני ונמוך, בקרה, מיזוג אוויר, תאורה וכיבוי אש. המערכות והאינטגרציה ביניהן נבדקות מראש, ולאחר אישורן המבנה משונע לאתר ומוצב בו. הבדיקה המוקדמת של המערכת כמכלול נועדה לאתר כשלים בממשקים שבין הרכיבים עוד לפני ההתקנה באתר. פעילות זאת מבוצעת באמצעות סינטג, חברה בת של ארדן קצנשטיין המתמחה ב-OSM.
"העבודה במפעל מאפשרת לנו לנייד עובדים וכלים בהתאם לצורך ולבצע בקרת איכות בתנאים יציבים", מסביר קדרון, "במקרים מסוימים, ניתן למקד את הנוכחות של צוותים באתר מסוים בשלבים של הצבה וחיבור". לדבריו, החברה כבר יישמה את השיטה בפרויקט דאטה סנטר עבור תאגיד טכנולוגיה בינלאומי, וכעת היא מייצרת עבורו מתקן נוסף בישראל.
לדברי קדרון, האתגרים בהקמת מרכזי נתונים אינם מסתכמים במהירות הביצוע. אלה פרויקטים מורכבים, המחייבים תיאום בין מערכות רבות ותשתית המסוגלת לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה. הניסיון שצברה החברה בפרויקטים בתחומי התעשייה והתשתיות משמש אותה גם בשוק הזה.
דוגמה לכך היא מגביל זרם קצר שפיתחה החברה עבור חברת החשמל. כאשר מקור חשמל בעל הספק גבוה יותר מחובר לרשת, הזרם האפשרי עלול לחרוג מהיכולת של חלק מרכיבי התשתית הקיימת. המתקן נועד להגביל את הזרם במקרה של קצר לרמה שהתשתית יכולה לשאת, ובכך לסייע בהגנה על הרשת בלי להידרש להחלפה נרחבת של רכיביה.
כשאוטומציה מגיעה לתעשייה המסורתית
הביקוש הגובר למרכזי נתונים פוגש אתגר נוסף: מחסור בעובדים מקצועיים, ממרכיבים ומחווטים ועד מתכננים ומהנדסים. בעיני קדרון, זאת אחת הסיבות לכך שגם תעשייה ותיקה נדרשת לאמץ אוטומציה ורובוטיקה. "אנחנו לא משקיעים באוטומציה במטרה לצמצם את מספר העובדים", הוא מדגיש, "יש אצלנו עובדים שנמצאים בחברה 20 שנה ויותר, וקשה למצוא אנשי מקצוע שיחליפו אותם או יצטרפו אליהם".
החברה הכניסה לשימוש, בין היתר, מכונות המייצרות צמות חוטים ישירות מתוך תוכניות החשמל, ומערכת רובוטית לניקוב פחים, המסוגלת להחליף כלים וחומרי גלם ולעבוד גם במשמרות שאינן מאוישות. לדברי קדרון, ההשקעה בציוד נבעה, בין היתר, מהקושי לאייש משמרת נוספת. במקביל האוטומציה מאפשרת להגדיל את כושר הייצור ולשמור על רמות גבוהות של דיוק ועקביות. במקרה הזה, היא אינה תחליף לתעשייה המקומית, אלא כלי התומך בהמשך צמיחתה.
המפגש בין ייצור מחוץ לאתר לבין אוטומציה ממחיש שינוי רחב יותר בתעשייה. מאחורי שירותי ה-AI הנתפסים לעתים כווירטואליים, עומדות תשתיות פיזיות מורכבות שנדרשות להיבנות במהירות ולעמוד בסטנדרטים מחמירים. "הטכנולוגיה תמשיך להשתנות ולהשתכלל, אבל הביקוש לכוח מחשוב ולאנרגיה שמפעילה אותו ימשיך לגדול", מסכם קדרון, "כדי לעמוד בקצב, גם התעשיות המסורתיות צריכות לחשוב מחדש על האופן שבו הן מתכננות ומייצרות".
בשיתוף ארדן קצנשטיין
