תכנון סביבת עבודה הוא מושג לא מאוד פופולרי בעולם התעסוקה הישראלי, שבו רוב החברות יסתפקו בלצופף את האופן–ספייס העמוס שלהן כמענה לתוספת עובדים. אבל בעולם ההיי-טק עתיר התקציבים, שנמצא במלחמה עזה על לבם של עובדים חדשים, מתייחסים בשנים האחרונות ברצינות רבה לתחום תכנון סביבת העבודה, ומשקיעים בו הרבה משאבים ותכנון קפדני שמתמקד בצרכים של העובדים.
עובדי ההיי-טק כבר התרגלו לשכר הגבוה מהממוצע במשק, לאירועי חברה ששוברים שיאים של השקעה בכל שנה, לפינוקים הקולינריים ולבונוסים. החברות נמצאות בחיפוש מתמיד אחרי מוקדי משיכה שיהפכו אותן לנחשקות ביותר עבור הטאלנטים המובילים בתחום. זה שנים שחברות ההיי-טק מתייחסות לסביבת העבודה שהן מציעות לעובדים כמקור משיכה משמעותי ביותר - אף על פי שנדמה שמעולם לא הסתפקו בבנייני משרדים אפורים וצפופים - אך בתקופה האחרונה, כשחברות ההיי-טק מדברות על "משרדים", הכוונה היא למוצר אחר לגמרי ממה שהכרנו בעבר. חברות הבנייה המקומיות נדרשות לעמוד בסטנדרטים של החברות שמובילות את החדשנות העולמית, להסתגל לדרישות לא סטנדרטיות בנוף המקומי ולעבוד לפי התקנים המובילים בעולם.
המרוץ אחר הטאלנטים
כדי להבין את קדחת מתחמי המשרדים של חברות ההיי–טק המובילות בישראל, צריך להכיר את מצוקת המחסור בעובדים איתה מתמודדות החברות הטכנולוגיות בארץ. הטאנלנטים הישראלים בענפי הטכנולוגיה מבוקשים מאוד לא רק בארץ אלא בכל העולם. שמה של ישראל כ-Start Up Nation, החשיבה היצירתית והמוביליות הקלה יחסית של עובדים מישראל גורמת לכך שחברות רבות מחזרות אחרי טאלנטים מישראל ומפתות אותם במשכורות שמנות במיוחד. במקביל, ההשכלה וההכשרה למקצועות הטכנולוגיה בארץ לא עומדת בביקושים והתוצאה היא מחסור קריטי בעובדים, שמוערך על ידי משרד העבודה נכון ל-2021 בכ-10,000 עובדים.
המחסור בכוח אדם מדאיג גם את קובעי המדיניות, שחוששים מכך שחברות ההיי-טק הישראליות והזרות יפנו למדינות אחרות כדי לגייס עובדים ויעתיקו את מרכזי הפעילות שלהן למדינות שבהן יש כוח אדם זמין. כדי לטפל בבעיה הממשלה מינתה את דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר בחברת אינטל העולמית, לעמוד בראש צוות מקצועי בין-משרדי שאמור להמליץ תוך חמש שנים על הדרך היעילה והמהירה ביותר להגדיל את מספר העובדים בענף ב-50% ולצרף אליו אוכלוסיות חדשות. אך חברות ההיי-טק לא יכולות להרשות לעצמן להמתין, ובשלב זה הן מתכוונות לעשות הכל כדי לזכות בעובדים שבלעדיהם יתקשו להמשיך לפעול כמובילות השוק בתחומן. בכל חטיבות הגיוס של חברות היי–טק צוות ה-HR נדרש למקסימום יצירתיות כדי למשוך את העובדים הנחשקים לבחור דווקא בהן, אך המהלך הגדול באמת של החברות הטכנולוגיות הוא ליצור סביבת עבודה שפשוט אי אפשר לסרב לה.
קמפוסים ומתחמים
בשנה שעברה פתחה מיקרוסופט את הקמפוס המרכזי שלה בהרצליה, שמשתרע על פני שטח של 46,000 מ"ר, והצהירה על כוונתה להקים עוד חמישה קמפוסים - בתל אביב (קמפוס חדש בשטח של 25,000 מ"ר שיאכלס 1,000 עובדים); מרכז חדש בהרצליה בסמוך לקמפוס הקיים; בירושלים; בבאר שבע; ובמיקום נוסף שעדיין לא נקבע. התוכניות הגרנדיוזיות של מיקרוסופט מגיעות על רקע הצורך הדחוף של החברה בגיוס עובדים נרחב והשאיפה להגיע לעובדים מהפריפריה ומהמגזר הערבי, כמו למשל מיישובים בדואים בסביבת באר שבע ומהציבור החרדי שממוקם באזור ירושלים והסביבה.
גם Wix הישראלית נמצאת בעיצומה של בניית הקמפוס החדש שלה בסמוך למחלף גלילות, עם שבעה בניינים של 10 קומות ו-62,000 מ"ר בנוי; אמדוקס נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים של קמפוס ברעננה וגם אפל בונה קמפוס במגדל של 30 קומות בהרצליה. הקמפוסים המפוארים של החברות שואפים להעניק לעובדים בהם לא רק עמדות עבודה, אלא סביבה כוללת. הקמפוסים או מתחמי העבודה השונים כוללים - מעבר למעבדות, חדרי הישיבות, אולמות כנסים וכל מתחם אחר לצרכים מקצועיים - גם חדרי מנוחה, חדר כושר, מספרה, פינת כלבים, מטבחי ענק, גני ילדים, חדרי אימהות ואפילו מתחמי מדיטציה. ברחבי הקמפוסים אפשר למצוא גם מסעדות יוקרה או שדרה שלמה של מסעדות, פוד טראקס, גינות ירק ופעילות ספורט בגינות ברחבי הקמפוס ועוד שלל פינוקים או פעילויות שימלאו את צורכיהם של העובדים בסביבה שבה הם מבלים חלק ניכר מיומם.
לא כל חברות ההיי–טק יכולות לעמוד בבניית קמפוסים עצומים, ורובן עדיין ממוקמות במגדלי המשרדים המסורתיים. אך גם הן ממש לא מעוניינות להישאר מאחור ומציעות לעובדים כמה שיותר שירותים בתוך המשרדים או בסביבתם, ואלה שמקימות משרדים חדשים בתקופה האחרונה מתכננות קומות שנראות שונה מאוד מקומות המשרדים האפורות שהכרנו עד היום. גם אם לא מדובר בקומפלקס שלם המוקדש לחברה, נעשית חשיבה מקיפה על מיקום המשרדים החדשים וצורכי העובדים תוך התחשבות בשירותים הניתנים בסביבה. כך לדוגמה, חברת היי-טק שבונה בימים אלה משרדים חדשים במגדלי עזריאלי בתל אביב מתכננת לבנות על גג הבניין קיר טיפוס, משחקי כדורסל ופארק שעשועים. הסטנדרטים החדשים מחלחלים גם לתעשיות אחרות שלא רוצות להישאר מאחור, כך שגם חברות גדולות שאינן מגיעות מתחומים עשירי ידע בוחרות לבנות קמפוסים ששמים את הפוקוס על סביבת עבודה אטרקטיבית ומפנקת לעובדים.
חדשנות בבנייה
חברות ההיי-טק העולמיות והמקומיות דורשות מהשחקנים בענף הבנייה למצוא דרכים חדשות להפחית את הנזקים הסביבתיים של בניית משרדים ולהגביר את היעילות האנרגטית, והן מוכנות להשקיע הרבה מאוד משאבים כדי ליישם מגמות ירוקות וקיימוּת. בזמן שגופים אחרים במשק נאבקים כדי לעמוד בדרישות התו הירוק הישראלי, חברות טכנולוגיות רבות קובעות לעצמן סטנדרטים הרבה יותר גבוהים.
חברות רבות שמות דגש על כמויות הזיהום שנוצרות במהלך הבנייה, כמו פליטות הפחמן הדו-חמצני, שימוש בחומרי בנייה שניתנים למיחזור וגם על תג המחיר הסביבתי של תפעול הבניין. שילוב של נופים פתוחים וירוקים ונגישות תחבורתית נוחה גם הם מרכיבים חשובים שנלקחים בחשבון, במטרה לדאוג לרווחת העובדים ולאווירה שבה הם עובדים ומוקפים מדי יום.
הפערים בין תעשיית ההיי-טק לענף הבנייה ידועים ומוכרים. בעוד שבהיי-טק השפה השולטת היא שפת החדשנות, ענף הבנייה לא ידוע כעתיר טכנולוגיה. אבל נראה שהעובדות בשטח מעידות על כך שחברות הבנייה מסתגלות לדרישות של הלקוחות עתירי התקציבים, אלה שרמת החדשנות "בתוך הבית" שלהם היא בגדר חובה. בקמפוס של מיקרוסופט לדוגמה נבנה מרכז של אנרגיה סולארית על הגג, מפעל מיחזור קטן שמשתמש בפסולת של המתחם לטיפול בגינות ואפילו כוורת דבורים ענקית עם דבורים מתורבתות.
מגמות שמשויכות לרוב לשוק המגורים הפרטי – בהן מרחבים פתוחים כמו גינות או מרפסות – מיושמות גם הן בעולם הבנייה להיי-טק, עם מתחמים שכוללים הרבה צמחייה, פינות ירק ונוי ומרחבים פתוחים כבר בשלב התכנון. מגמות התכנון האלה - שכוללות פיאצות, שבילי הליכה ופינות מוצלות להפסקות צהריים - מדמות מרחב פרברי קטן בתוך המתחם, ומהוות שינוי מרענן ממגדלי המשרדים הסטנדרטיים, בהם כל מטר מנוצל לעוד פינת עבודה.
כמו במקרים רבים, תעשיית ההיי-טק מקדימה את המגזר הציבורי וגם את רוב המגזר הפרטי, לכן השינויים הנ"ל בסטנדרט הבנייה ובסביבת העבודה מתרכזים בשלב זה בעיקר בבועת ההיי-טק. ייתכן שלא ירחק היום שבו השינוי יתחיל לזלוג גם לתעשיות אחרות, והחדשנות בבנייה שדורשות חברות ההיי-טק תשנה את ענף הבנייה הישראלי.
