המחסור בעובדים בענף הבנייה הוא אחד האתגרים הגדולים של קבלנים וחברות ביצוע. גם כשיש עובדים זמינים, הדרך מהצורך שעולה באתר הבנייה ועד לעובד שמתחיל לעבוד בו ארוכה, ועוברת דרך מיון במדינת המוצא, אישורים, קליטה וטיפול שוטף בכל מה שאינו העבודה המקצועית.
דרך חדשה עובדים זרים לבניין, תאגיד הפועל באישור רשות האוכלוסין מקבוצת דרך חדשה, בנו את פעילות החברה סביב השרשרת הזאת. את התחום מנהלת רותם דוד עטרי, מנכ"לית החברה, שהגיעה מעולמות משאבי האנוש לאחר שנים בשירות קבע. בתוך שנתיים בלבד הגיעה החברה לכ-500 עובדים זרים, והיא קולטת מדי חודש בין 30 ל-50 עובדים חדשים.
עובדים זרים מגיעים היום לענף בשני מסלולים: במסלול G2G המדינה בוחנת אותם במדינת המוצא ומביאה אותם ארצה. במסלול B2B החברה עובדת מול חברת גיוס במדינת היעד, בהודו, בסרי לנקה ובמדינות נוספות. "במסלול הממשלתי אין לנו שליטה על אופן הבחינה במדינת המוצא, וחלק מהעובדים שמגיעים לא מתכוונים לעבוד בענף", אומרת דוד עטרי. "שיעור הנטישה שם נע בין 30%-50%. במסלול שלנו הקבלן בוחן את העובד בשטח לפני שהוא עולה למטוס ומקבל את מי שבחר".
איך מוודאים שהעובדים שנבחרים באמת מתאימים לצרכים של הקבלן?
"התהליך מתחיל בטופס הזמנה שאני מגישה לחברת הגיוס במדינת היעד, ובו מצוינים מספר העובדים והמקצוע שהקבלן צריך - טפסנות, ברזלנות, טיח או ריצוף. משם מתחיל המיון בשטח, ולא מסתפקים במה שכתוב במסמכים".
אם הקבלן זקוק, למשל, ל-20 רצפים, חברת הגיוס יכולה להעמיד כ-100 מועמדים למבחן מקצועי, שבו נבדקים איכות העבודה והקצב, אותו יעברו כ-50 מועמדים. אלו ימשיכו לראיון אישי אצל דוד עטרי, שבוחנת בין היתר התמצאות בשפה האנגלית, ותק, גיל, מצב משפחתי וניסיון קודם בעבודה מחוץ למדינת המוצא. במקביל נבדקים מסמכים רפואיים, תוקף הדרכון והיעדר עבירות פליליות ועבירות מין. "אם מישהו אומר לי שהוא עבד חמש שנים בדובאי, אני בודקת בדרכון שהוויזה שלו באמת היתה לחמש שנים", היא מסבירה. לאחר השלמת המיון היא חוזרת לישראל עם הרשימות ומגישה לרשות האוכלוסין את המסמכים הנדרשים עד לקבלת האישורים והאגרות.
ומה קורה כשהעובד נוחת בישראל?
"אני מקבלת את פניו בנתב"ג, פותחת עבורו חשבון בנק, מחברת אותו ל-SIM ישראלי, מעבירה לו קיט עובד שכולל מדי עבודה, נעליים וקסדה, אוכל ושתייה לימים הראשונים ומפרעה כספית. משם הוא עובר לדירה על חשבוננו, כולל ההוצאות השוטפות, ריהוט בסיסי, מצעים, ביטוח רפואי וכרטיס רב-קו טעון".
עוד לפני שהעובד מגיע לאתר, הוא עובר הדרכות בטיחות לעבודה בגובה, על סולמות ופיגומים ובחלל מוקף, הדרכת מניעת הטרדה מינית והדרכה של פיקוד העורף, כולל התקנת האפליקציה ואיתור המקלט הקרוב. ההדרכות מועברות בעזרת מתורגמנים.
לדבריה, הימים הראשונים הם הקריטיים ביותר, משום שלכל קבלן יש דרישות וסגנון עבודה משלו. כאן מתגלה יתרון הבחירה המוקדמת: הקבלן כבר ראה את העובד בפעולה, והעובד פוגש באתר פנים שכבר הכיר במדינת המוצא. גם לאחר הקליטה, יחסי עובד-מעביד נשמרים מול דרך חדשה, והקבלן מנהל אותו מקצועית בלבד.
מאחורי התהליך עומדים שישה אנשי מטה שממשיכים ללוות את העובדים ואת הקבלנים גם אחרי השיבוץ באתר. "אם יש לקבלן עובד שחולה לאורך זמן אני מביאה עובד מחליף, ובמקרה של עובד שמפסיק לעבוד, כבר למחרת נספק עובד חלופי", היא מדגישה. "תאונות עבודה, מחלות, חופשות מולדת, טלפונים 24/7, תקלה בדירה או משהו שקרה למשפחה במדינת המוצא - הכל בטיפולנו. אני 'האמא והאבא' שלהם".
החברה פועלת כחלק מקבוצה הפעילה בכמה תחומים שהקבלן נדרש להם במהלך הפרויקט. היא מרכזת עבורו, תחת כתובת אחת, גם הסדרי תנועה ופקחים, שילוט שמיוצר ומותקן על ידי הקבוצה, חומרי בניין וציוד, מנופים, מהנדסים והכשרות מקצועיות.
מהו האתגר הבא שאתם נערכים אליו?
"הדיור. היום גרים בישראל כ-240 אלף עובדים זרים, בשכונות מגורים רגילות, שמונה עד עשרה אנשים בדירת 4 חדרים, וזה משפיע ישירות על שוק השכירות ומרכז אותם בשכונות החלשות. כדי להתמודד עם האתגר, אני מפתחת מודל שבו העובדים ילונו במלוניות ייעודיות שיוקמו באזורי תעשייה ברשויות מקומיות".
דוד עטרי היא מהנשים הבודדות שעומדות בראש תאגיד עובדים זרים לבניין, בענף שהוא כמעט כולו גברי, והיא משתתפת גם בוועדות הכנסת שעוסקות בתחום. בתחילת הדרך היא מספרת שהגיעה על עקבים לאתרי בנייה ומנהלי עבודה אמרו לה לצאת משם. "אמרתי שאני לא יוצאת עד שתיקחו ממני עובדים", היא מתארת. "בהתחלה היה קושי, אישה אחת מול הרבה קבלנים, אבל היום כבר אין שאלות לגביי. המקצועיות שלי עוברת מפה לאוזן, והביקוש לעובדים זרים של דרך חדשה עולה על ההיצע".
דרך חדשה
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
