האם החזית החיצונית של בניין משפיעה רק על הנראות – או גם על איכות החיים של הדיירים ועל ערך הנכס לאורך זמן? יותר ויותר יזמים ואדריכלים סבורים שהתשובה חיובית: חיפוי הבניין אינו רק אלמנט עיצובי, אלא נדבך משמעותי באיכות הבנייה.
דוגמה בולטת לכך היא פרויקט המגורים התל אביבי היוקרתי ויסוצקי 6, שבו שולבה טכנולוגיה מתקדמת של חיפוי יבש באמצעות לוחות דקטון. את החיפוי סיפקה חברת קוסנטינו ישראל, בהובלת המנכ"ל, אדיר לוי, שמקדם בשנים האחרונות מהפכה רחבת היקף. לדבריו, מדובר לא רק בבחירה טכנולוגית, אלא בתפיסה חדשה של איכות בנייה בישראל. התוצאה: לא רק מראה חדשני, אלא גם חיסכון אנרגטי, עמידות לטווח ארוך ושדרוג אמיתי של חוויית המגורים.
פרויקט ויסוצקי 6 ניצב בין רחוב ויסוצקי לדרך נמיר, בשכונה הקסומה שיכון צמרת - פרי שיתוף פעולה בין אקרו נדל"ן, קבוצת אביב ו-LR נדל"ן. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שכלל הריסת מבנים ותיקים והקמת שני מגדלי מגורים מרשימים בני 15 קומות כל אחד. בסך הכל נבנו 173 דירות חדשות, ובהן דירות 3 ו-4 חדרים וכן דירות פרימיום מעוצבות.
הפרויקט תוכנן על ידי האדריכל גידי בר אוריין, מתוך מחשבה על שמירה קנאית על האופי התל אביבי הקיים, ומצד שני פריטה על מיתרי ההתחדשות והבאת רוח רעננה לשכונה הוותיקה. בר אוריין מפרט: "הרעיון האסתטי המוביל את עיצוב הפרויקט הוא פירוק המאסה לחלקים זוגיים ואי-זוגיים על ידי צורה וגוון במקצב מוקפד וברור. גישה עיצובית זו משווה למבנה קנה מידה אנושי למרות גובהו יוצא הדופן בסביבה הקרובה". רגע לפני המסירה של הפרויקט לדיירים, לוי מסביר על החיפוי שמשנה את חוקי המשחק.
במה שונה שיטת החיפוי היבש בלוחות דקטון מהשיטות המסורתיות הנהוגות בישראל?
"במשך שנים רבות השיטה הרווחת בענף הבנייה בארץ היא שיטת ברנוביץ' – שיטה נפוצה העושה שימוש באבן טבעית. ההבדל העיקרי הוא ששיטת החיפוי היבש מרחיקה את החיפוי ב-7-10 ס"מ מקיר הבטון, באמצעות עוגנים על גבי מסילות אלומיניום. בניגוד לאבן המסורתית, לוחות הדקטון מגיעים בגדלים של עד 3.20 על 1.40 מטרים. אם בחיפויים רגילים או בחיפויי אבן נהוג להשתמש באבנים יחסית קטנות, כאן מדובר על פלטות שלמות. באופן הזה מתקבל מראה אחר לבניין – הרבה יותר מודרני, הרבה יותר חדשני כלפי חוץ".
האם השיטה הזו משפיעה גם על הבידוד התרמי בתוך הדירה?
"בוודאי, הרווח שנוצר – וכאן גם גדולת השיטה – משמש לבידוד תרמי חיצוני בזכות חלל האוויר. יש לכך השפעה מהותית על הדיירים, כלומר על החיים בדירה. אפשר אפילו להוסיף שכבת בידוד נוספת בתווך הזה – לא רק חלל אוויר, אלא לוחות בידוד מיוחדים, שמשפיעים על הטמפרטורה, ואנחנו יודעים עד כמה זה חשוב באקלים הישראלי".
ויש גם יתרון אסתטי לשיטת החיפוי היבש, מסביר לוי. "היא מאפשרת חזית נקייה, אחידה ומדויקת הרבה יותר ממה שניתן להשיג בשיטות חיפוי מסורתיות. האדריכל מקבל חופש פעולה כמעט בלתי מוגבל – גם בבחירת גוונים, גם בפריסת הלוחות וגם באופן שבו הם מחולקים על גבי חזית הבניין. בפרויקט ויסוצקי 6, למשל, נעשה שימוש בשני גוונים – שחור ולבן – שמעניקים לבניין מראה מודרני, מדויק והרבה יותר דינמי לעין".
לוי מכנה את חיפוי הדקטון כ"צעיר לנצח", משום שהוא אינו מתיישן עם הזמן. "גם בעוד 20 שנה החזית תיראה בדיוק אותו הדבר", הוא אומר, "הגוון אינו משתנה ולא דוהה. גם בעוד 20 שנה הוא יעניק לבניין נראות כחדשה, מה שלא קורה בשיטות החיפוי המסורתיות".
אנחנו מדינה של חוף, עם פרויקטים רבים בקרבת הים. חיפוי דקטון מתאים גם לסביבה כזו?
"ודאי, הדקטון עמיד גם בסביבה ימית, שזו סביבה אגרסיבית שהרבה חומרים לא מתפקדים בה. אנחנו עובדים על פרויקט ברחוב גורדון, ממש על פינת רחוב הירקון בתל אביב, במרחק של לא יותר מ-150 מטרים מהים. החומר הזה בעל עמידות גבוהה גם לשמש וגם לקרני UV".
ואיך הבניין מתמודד עם גשם?
"המערכת פתוחה לכניסה של מים דרך הפוגות בין הלוחות, אבל גם ליציאה שלהם. האיטום נעשה על קיר הרקע, שהוא הבטון, ומכאן שגם האיטום המתקבל הוא הטוב ביותר.
"בישראל", מסביר לוי, "קידמנו את ההתאמה לשימוש בעוגנים גלויים, שהופכת את החיפוי היבש להרבה יותר נגיש מבחינה כלכלית. ביצענו את זה בפרויקט אחד, הוכחנו שזה עובד – ומאותו רגע השוק נפתח. מה שהיה עד אז פתרון יקר ונישתי הפך למשהו שאפשר ליישם גם בפרויקטים בקנה מידה רחב".
ומה עם השוק העולמי?
"למרות היותנו מדינה קטנה אנחנו מובילים בתחום הפרויקטים. קוסנטינו היא קבוצה גלובלית שפועלת בכ-140 שווקים, ואנחנו נוהגים לשתף מידע וסיפורי הצלחה בין המדינות השונות".
קוסנטינו מקדמת תהליכי ייצור בני קיימא כבר משלב החומר, כחלק מתפיסה רחבה של אחריות סביבתית. במפעלי החברה 99% מהמים עוברים תהליך מיחזור, חלק משמעותי מהחומר מופק מפסולת ייצור שעוברת תהליך עיבוד מחדש, והאנרגיה מופקת משדות סולאריים הצמודים לאתרי הייצור. כל אלו משתלבים במערך שפועל על עקרונות של אנרגיה מעגלית. "התהליך כולו ירוק לחלוטין", מוסיף לוי. גם ברמת הביצוע, השימוש בחיפוי יבש באמצעות לוחות דקטון תורם לבנייה ירוקה ומסייע בפרויקטים לקבל ניקוד גבוה בתקנים הסביבתיים הרלוונטיים – הן בישראל והן לפי תקנים אירופיים ואמריקאיים.
השימוש בשיטה הזו החל כמגמה תל אביבית, אך בתוך זמן קצר הפך לסטנדרט שמתפשט ברחבי הארץ. לוי מציין כי כיום ניתן למצוא בניינים עם חיפוי יבש לא רק בגוש דן, אלא גם בפרויקטים בערים כמו חיפה ובאר שבע – מגמה שמסמנת את ההתפתחות לפתרון מיינסטרים בקנה מידה ארצי.
במקביל להתרחבות הגיאוגרפית, ניכרת גם התקדמות בתחום הרגולציה. "יש כבר לא מעט ערים שבהן חיפוי יבש נדרש כחלק מהנחיות התכנון של העירייה", אומר לוי. "הן מבינות את היתרונות – זה נראה טוב יותר, הביצוע איכותי יותר, וגם אורך החיים של המעטפת משתפר משמעותית. התוצאה היא מראה עירוני מודרני, עדכני ולא מיושן".
למרות המצב הביטחוני הרגיש, הפעילות של קוסנטינו בישראל לא נעצרה – אפילו להפך. לדברי לוי, תחום חיפויי החוץ אינו מגיב לשינויים מיידיים משום שמדובר בפרויקטים שנמצאים בתכנון ובביצוע במשך שנים. "גם אם היתה האטה זמנית", הוא אומר, "בסופו של דבר הפרויקטים שלנו יוצאים לדרך".
לאחר שבע שנים בתפקיד מנכ"ל קוסנטינו ישראל, מתוך עשר שנות פעילות של החברה בארץ, לוי מתבונן לאחור בתחושת סיפוק. "קצב הצמיחה שלנו גבוה מאוד", הוא אומר, "הרבה מעבר לציפיות ולתוכנית המקורית של החברה כשהחליטה להיכנס לישראל ולהקים כאן יחידה מקומית".
איך אתה רואה את המשך הדרך של קוסנטינו בישראל?
"אנחנו רואים כבר עכשיו מגמות חיוביות. גם בעלייה בפניות התכנוניות שאנחנו מקבלים, וגם בגידול בביקוש מצד יזמים ואדריכלים. נראה שהשוק יודע לזהות איכות, וזה מעודד אותנו להמשיך ולהשקיע במה שאנחנו עושים טוב – להביא פתרונות איכותיים שמתאימים לטעם ולציפיות של הקהל הישראלי".
בשיתוף קוסנטינו ישראל
