חלומו של כל אדריכל הוא שייתנו לו יד חופשית בתכנון. במציאות, ברוב המקרים שאיפה זו מדוכאת על ידי אילוצים של הקרקע, היזם ואחר כך של קבלן הביצוע. האתגר גדול במיוחד כשמדובר במגדלי משרדים. הם צריכים למלא מספר תנאים: להיות רווחיים, פונקציונליים, להשתלב בסביבה בה הם נטועים, ורצוי שיהיו גם מעניינים ויימשכו את העין.
במהלך תכנונו של מגדל המשרדים "שבעת הכוכבים" בבני ברק, האדריכל עדן בר, מבעלי בר לוי אדריכלים, ראה בעיניו מגדל שיבלוט בנוף האזור כולו ובנוף מגדלי המשרדים בכלל. למזלו הוא נהנה מחופש פעולה מלא ואף התלהבות ושיתוף פעולה מצד היזם עופר נמרודי, בעל השליטה בחברת הכשרת הישוב, שהפרויקט בבעלותה.
"מגדל עיפרון" בגובה 211 מטרים
כיום בולט מגדל "שבעת הכוכבים" בבני ברק למרחקים בגוון הנחושתי בו הוא מצופה חיצונית, ובצורתו התמירה. הוא מתנשא לגובה של 211 מטר, יש בו 52 קומות ורוחבו 20 מטר בלבד - מה שמכונה "מגדל עיפרון". מדובר במגדל הגבוה בבני ברק והרביעי בגובהו בישראל (בהסמכת ארגון CTBUH המדרג מגדלים בעולם).
משרד בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים הוקם לפני כארבעה עשורים על ידי האדריכל עדן בר, ומאז ביסס מעמדו כאחד המשרדים הבולטים והמובילים בישראל. המשרד מנוהל על ידי עדן – מנכ"ל, שותף ובעלים ועל ידי ענת לוי בר – שותפה ובעלים. במשרד מועסקים כ-60 אדריכליות ואדריכלים בשלוש מחלקות: מחלקת אדריכלות, מחלקת תכנון עירוני ומחלקת תכנון אזורי-מתארי.
בר לוי מעניק מעטפת פתרונות כוללת של שירותים תחת קורת גג אחת, והמשרד אחראי לתכנונם והקמתם של פרויקטים מהמורכבים והייחודיים בנוף הישראלי: מגדלי משרדים ותעסוקה, מגדלי מגורים, מתחמים גדולים של תעסוקה ומשרדים ועוד. המשרד מתכנן פרויקטים עבור החברות המובילות בשוק.
במגדל שבעת הכוכבים, עדן בר הביא בעצם לישראל את בשורת "מגדלי העיפרון", או מגדלי "סופר סלנדרס" - חלק ממגמת תכנון עולמית מודרנית, שהחלה בניו יורק בעקבות עליית ערך הקרקע והמחסור במגרשים גדולים, והתפשטה גם להונג קונג, לונדון וכעת לישראל. אבל למרות שעדן בר נהנה מתמיכה ברעיונותיו למגדל שבעת הכוכבים, במהלך תכנונו היו אתגרים לא פשוטים שהיה עליו להתגבר עליהם.
עם אילו אתגרים התמודדת בתכנון מגדל שבעת הכוכבים?
בר: "מכיוון שהמגרש קטן, הוא יצר מגדל ברוחב של 20 מטר. בנייה לגובה רב כל כך על פני שטח קטן דורשת קונסטרוקציה הרבה יותר מורכבת, כזו שתאפשר למגדל להתמודד בהצלחה עם רעידות אדמה, רוחות חזקות וכדומה. לכאן נכנסה חשיבה משותפת עם הקונסטרוקטור טומי קרגולה מחברת ישראל דוד מהנדסים. כדי לייצב באופן מקסימלי מגדל כמו זה, לרוב ממקמים את גרעין המגדל (בו ממוקמות המדרגות, המעליות וכו') במרכז המבנה. תכנון כזה יוצר פרוזדורים וחדרים צרים לאורך רוב הקומה. אנחנו רצינו למצות את המיטב מהשטח ולכן הזזנו את הגרעין של המגדל לאחד הצדדים שלו. זה יצר חלל רציף ואיכותי עבור משרדים, ללא עמודים במרכז. הפתרון הכלכלי וגם האסתטי שונה ממגדלים סטנדרטיים. מתיחת הגרעין לכל רוחב המבנה הולידה את המעטפת החיצונית, העוטפת את הבניין כמו צמיד בגוון נחושתי. בתוך המעטפת נמצאים קירות המסך לאורך כל המגדל. אנחנו מרגישים שזה היה תהליך תכנון יצירתי יוצא דופן באיכותו ובדיוק שלו".
ומה לגבי עיצוב הפנים?
"הלובי של המגדל הוא חלל אחד גדול ויוקרתי שבו קיר אחד ברוחב של 27 מטרים ובגובה של שישה מטרים המחופה בברונזה אדומה. יצרנו משהו שהוא מעין פסל תלת-מימדי שגם משדר יוקרתיות, וגם מדבר עם החיצוניות של הבניין. בבניין אין קומת מסחר, אז בנינו בקצה הלובי בית קפה עם מטבח פנימי, בגלריה תלויה. זה משאיר את כל חלל הלובי פתוח. גם בתכנון קומות המשרדים השקענו רבות, כך שיצרנו מגדל יעיל מאוד. קודם כל ניקינו את הפינות מעמודים, מה שמאפשר, למשל, חדר ייחודי חשוף בפינה. הקומה היא חלל אחד גדול לכל אורכה. "כדי להגדיל את החשיפה לנוף פנורמי, תכננו מרפסות בכל קומה. אלה מרפסות גדולות במיוחד, בשטח של 18 מ"ר, עם גישה מהגרעין הציבורי הקומתי, כך שניתן להגיע אליהן מכל המשרדים בקומה", הוא מציין ומסכם: "הצלחנו להיות גם ייחודיים וגם יעילים בתכנון המגדל".
בשיתוף בר לוי אדריכלים
