"הצעת התקציב, שמכורסמת מידי יום ביומו, מנסה להתמודד רק עם סוגיית הגירעון, וגם זה רק בצד ההכנסות, והיא אינה כוללת שינויים מבניים והחלטות משמעותיות שעשויות להביא לצמיחה". כך אומר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות בריאיון ל"אחד העם". פלטו, שהיה יועצם הכלכלי של שני ראשי ממשלה, יצחק רבין ז"ל ושמעון פרס ז"ל, מתייחס בדבריו לכל הסוגיות הכלכליות המרכזיות המעסיקות כיום את ראשי המשק.
שר האוצר טוען שהכלכלה הישראלית מפגינה חוסן רב גם בזמן מלחמה. מומחים אחרים מזהירים מנגד, כי מצב המשק בכי רע ומצביעים על מספר נורות אדומות. ככלכלן ששירת בעבר במגזר הציבורי והיה קרוב למקבלי ההחלטות - מי צודק בוויכוח?
"כלכלה היא כמו נושאת מטוסים, כל פנייה אורכת תקופה ארוכה, לשני הכיוונים. בטווח הקצר אכן הכלכלה הישראלית, שצמחה בשנים האחרונות בצורה מרשימה, עדין מחזיקה מעמד, אבל לטווח הארוך ישנם איומים שמלמדים על כך שלא לעולם חוסן. הוצאות הביטחון, הוצאות הריבית כדי לממן הגירעונות והיעדר עשייה כלכלית תומכת צמיחה, יחד עם המשך האיומים על מבנה המשטר והמשפט, יורגשו לאורך שנים קדימה. אם נוסיף על זה את הבעיה הדמוגרפית, שהולכת ומחמירה מדי שנה, לא רק בנוגע לגיוס אלא בנוגע להשתתפות החרדים בשוק העבודה, העתיד הכלכלי לא מבשר טובות".
האם גם אתה מעריך שלאחר המלחמה צפוי כאן "בום" כלכלי או שהשלכות המלחמה יורגשו גם לאחריה?
"הבום, גם אם יבוא, יהיה לצערי קצר ואת המחיר נמשיך לשלם שנים קדימה".
אחת הסוגיות המרכזיות כיום היא תקציב הביטחון. מערכת הביטחון תובעות תוספות ענק לתקציב השוטף והרב-שנתי. בינתיים כולם ממתינים להמלצות ועדת נגל. אם אני מבין נכון, יש לך השקפה סדורה בנושא. תוכל להציג אותה ולהעריך את מידת היתכנותה לאור לחצי מערכת הביטחון?
"מאוד נוח למקבלי ההחלטות להסתתר אחרי תקציב הביטחון כאמתלה למחדל השבעה באוקטובר, למרות שכל בר דעת יכול להבין שאין קשר בין התקציב למחדל. משרד הביטחון ינצל כמובן את האווירה הזאת בדרישות מופרזות להגדלה בתקציב, ולא נראה שיש מישהו שיעצור בעדם. שר האוצר צריך להתעשת ולהבין את תפקידו. אתה לא נציג סקטוריאלי בממשלה, אתה שר האוצר של מדינת ישראל, תפקידך להילחם על מסגרת התקציב ולדאוג שמערכת הביטחון תשכיל להבין מהם סדרי העדיפויות שבהם צה"ל צריך להתמקד".
הצעת התקציב מתעלמת משוק ההון
בוועידה למיסוי, רגולציה ושוק ההון שקיים איגוד החברות הציבוריות לאחרונה, אמר פלטו כי "בסך הכל, לא חסר כסף מהחסכונות שלנו - וצריך מספר שינויים מועט כדי להגדיל את חלקה של ישראל בהשקעות שלהם. וזה, יחד עם הקלות רגולטוריות, היו יכולים להביא את הבורסה לשיאים חדשים".
מה כיום תמונת המצב בשוק ההון? מה הצפי שלך לשנת 2025?
"בניגוד לכלכלה, שוק ההון הוא כמו מטוס קרב. לאור הפניות החדות והמהירות ולנוכח התחושה כי המלחמה יותר קרובה לסופה, הוא כבר הגיב ולכן אני לא צופה שינויים משמעותיים. 2025 תיגזר גם מהמצב הכלכלי ואני לא איש בשורות גם בתחום הזה".
כיצד ניתן לדעתכם להגדיל את מספר החברות הרשומות למסחר בבורסה? מה נדרש מהממשלה לעשות? האם הפרטת החברות הביטחוניות עדיין על הפרק?
"נדרשת תוכנית משולבת המעודדת את הגופים המוסדיים להשקיע יותר בישראל, שמתמרצת חברות פרטיות להנפיק בבורסה בתל אביב, שמקלה על החברות הציבוריות - בעיקר על ידי הקטנת הרגולציה - שמעודדת חברות הנסחרות בחו"ל להירשם בישראל ומדיניות של הנפקת חברות ממשלתיות, כולל הביטחוניות, בבורסה".
אני מניח שאתם מתנגדים להעלאת המס על הבורסה. התוכל לפרט את השיקולים?
"קודם כל מדהים היה להיווכח כי הצעת תקציב 2025 מתעלמת משוק ההון המקומי ובמספר מקרים אפילו מחמירה אותו. הדוגמה המוחשית ביותר לכך היא העלאת מס רווחי הון בעוד 3% לפעילים בשוק ההון. ברור שבמצב הנוכחי כל העלאת מס הבורסה רק תרחיק את המשקיעם משוק ההון חזרה אל הנדל"ן ונעבור נחשול נוסף של עליות".
תוכנית כוללת להאצת שוק ההון
בדבריו בוועידה למיסוי, רגולציה ושוק ההון סיפר פלטו על פעילות האיגוד השוטפת. בין היתר, הוא ציין את נושא ההכרה בהוצאת הנפקה, שנמצא כיום בדיון בוועדת הכספים של הכנסת. נושא נוסף הוא הכללת יו"ר החברה הציבורית בשינוי כללי ההצבעה על שכר מנכ"ל ותגמול, עיוות שנמשך מאז תיקון מס' 20 לחוק. הוא גם הזכיר את פעילות האיגוד יחד עם פירמת רו"ח והייעוץ KPMG לגיבוש תוכנית הקלות במיסוי שהוצגה לרשות המיסים.
מהם כיום הנושאים המרכזיים שבטיפול האיגוד ומהו הסטטוס שלהם?
"הנושאים המרכזיים הם דחיפה של התוכנית הכוללת להאצת שוק ההון, יחד עם טיפול בסוגיית הקשר בין הגופים המוסדיים והריכוזיות שלהם באחזקות בחברות הציבוריות, ובמקביל - הדיפה בלתי פוסקת של ניסיונות להוסיף רגולציה מכבידה על החברות הציבוריות".
בשעתו דובר על "גרזן" שיונף על הרגולציה המקומית, כולל הרגולציה הפיננסית, מהלך שהובילו ראש הממשלה ומשרדו. נדמה לי שמאז הרגולציה רק גברה. מה דעתך בנדון?
"אפשר לומר שכל המהלך שהתחיל בהחלטת ממשלה ב-2014 ונמשך בקול תרועה עם הקמת רשות האסדרה, נמצא בדרך למוות טבעי. הרשות לא הצליחה להתרומם, משרדי ממשלה לא מקיימים את החוק ואין למעשה שום פעילות משמעותית בתחום".
אגב כך, מהי רמת שיתוף הפעולה שלכם עם הגופים הרגולטוריים ומהי מידת ההיענות שלהם לדרישות האיגוד?
"רמת שיתוף הפעולה היא טובה, אבל הרגולטורים מתעסקים בנושאים קטנים ושוליים ולא מצליחים ללכוד את תשומת הלב של הממשלה להתעסקות בסוגיות הליבה של שוק ההון והכלכלה. ככה זה שרוב העיסוק מתמקד במהפכות מדומיינות ומיותרות של מערכת המשפט".
לסיכום, מהו המסר שלך למנהלי ויו"רי החברות הציבוריות לקראת השנה הבאה?
"נמשיך לעבוד ולהוליך את כלכלת ישראל לעתיד טוב יותר".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
