מאז 1991 חברת תבור כלכלה ופיננסים ביצעה עשרות אלפי ניתוחים ועבודות כלכליות. קהל הלקוחות שלה כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ציבוריות וחברות פרטיות. ברשות המיסים החברה ביצעה עבודות שינוי מבנה עסקי, שהניבו כשלושה מיליארד שקלים. החברה גם הקימה מחדש את הקרן לעסקים קטנים לאחר גסיסה ארוכה בשנת 2000, הפעילה אותה בהצלחה 14 שנים ושינתה לחלוטין את מפת האשראי. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבשוק הקרן כונתה - קרן תבור...
מיכאל תבור, המייסד והמנכ"ל, ואלי דהן, מהנדס שעבר הסבה לעולם הכלכלי ומשמש כיום כמנהל בכיר בחברה, חולקים עם "אחד העם" את סיפורה של החברה, הפרויקטים שהיא קידמה וההשפעות של המלצותיהם והמדדים שהם פיתחו על ייעול השירות הציבורי. חלק ניכר מהריאיון עימם מתייחס לסוגיית מיסוי של חברות בין-לאומיות, אחת הסוגיות החשובות בכלכלה בת ימינו. חברת תבור, הם מספרים, הצליחה לקדם את העקרונות לפיהם רשות המיסים ממסה את החברות הרב-לאומיות בסוגיית שינוי מבנה ארגוני והעברת עסקים שנקנו בישראל לחו"ל.
נתחיל בהערכות השווי שלכם בהפרטות. עד כמה דייקתם?
"החברה ביצעה הערכות שווי בתהליכי ההפרטה הגדולים. למשל, מכירת תעש לאלביט שבוצעה במחיר שקבענו, או הפרטת נמל חיפה שהתבצעה במחיר (עליו נאמר 'גבוה מדי') ממש קרוב להערכתנו", משיב מיכאל תבור. "גם חילופי מניות בנתיבי איילון וחברות נוספות בין המדינה ועיריית תל אביב לוו על ידי הערכות השווי שלנו. השווי שסיפקנו אפשר למדינה להבין את הערך הנמכר וברוב המקרים - המחיר בעסקה התתכנס למחיר שקבענו.
"לנכס ייחודי אין מחיר שוק ויש צורך בהערכת שווי אובייקטיבית אותה צריך לבסס על תחזיות, קביעה מקצועית של שערי ההיוון ופרמיית סיכון מתאימה", מסבירים תבור ודהן.
האם אתם מתמקדים רק בתהליכים פיננסיים?
"החברה נותנת מעטפת שירותים", משיב אלי דהן. "ליווינו את הקמת רשות האכיפה והגבייה, שזכתה באות הוקרה מטעם נציבות שירות המדינה על התייעלות וצמצום בירוקרטיה. ליווינו את מכון התקנים בהיערכות לפתיחה לתחרות. ביצענו הערכות השפעות רגולציה בתחומים שונים, ביניהם תחום בנייה בת קיימא בישראל, והתקן אומץ כחלק מתקנות התכנון והבנייה".
"בזמנו התבקשנו על ידי היועמ"ש במשרד התרבות לבנות את מערך הקריטריונים לתקצוב מוסדות תרבות, שבסיסו משמש עד היום, וכולל את הבנת התרומה הייחודית של מוסדות שונים, תעסוקת אומנים ותגמול יוצרים, הליכה לפריפריה ועוד", מוסיף תבור. "כל אלה שוקללו ויצרו מערך יעיל ששימש את משרד התרבות. בדומה, ליווינו את בניית המודל לתקצוב מוסדות תרבות בירושלים ובתל אביב. יש הבדלים מהותיים למערכת העירונית והתאמנו את המנגנונים".
האם היו עוד מהלכים פורצי דרך שלקחתם בהם חלק?
תבור: "משרד החינוך הזמין מערכת תמחיר לספרי לימוד על מנת שההורים לא יהיו כפופים לקביעת מחירים שרירותית. המערכת משרתת את המו"לים והמשרד ומתעדכנת על בסיס מחירי התשומות".
דהן: "בנוסף, בנינו לנת"י (נתיבי ישראל) מודל לתמחור עבודות TBM. סיפקנו גם חוות דעת ראשונה מסוגה בנוגע לנזק באירוע דליפת הנפט בעברונה, וכן בנינו מודל חלוצי לקביעת היטל בגין נזקים מהזרמת שפכים לנחלים בהזמנת המשרד להגנת הסביבה".
שיקולי מס בעסקאות בין-לאומיות
לגבי מיסוי חברות רב-לאומיות, מדברים על החלת עיקרון אורך הזרוע במה מדובר?
דהן: "עיקרון 'אורך הזרוע' מתייחס למחירי העברה ותמחור שינוי מבנה עסקי. מה הערך שהיה מתקבל בעסקה בין שני צדדים בלתי קשורים, קונה מרצון למוכר מרצון, ככלי לבחינת התנאים והמחיר בעסקאות בין צדדים קשורים וביטוי מיסוי בהתאם.
אבל מהן המשמעויות המעשיות?
"אם בוצעה עסקת מניות בין צדדים בלתי תלויים (למשל, חברה רב-לאומית שרכשה חברה ישראלית) והחברה מעוניינת להוציא פעילות מישראל, הוצאת הפעילות או כל פעולת שינוי מבנה עסקי, ייבחנו אל מול עסקת הייחוס, עסקת הרכישה, שהמחיר בה מגלם עסקה לפי עקרון 'אורך הזרוע' שהזכרנו. שינוי מהותי לרעה ביחס למחיר הרכישה, ללא סיבה מוצדקת של ירידת ערך, או התנהלות בפועל שהינה שונה מהמוצג בהסכמים הבין-חברתיים, עלול להתנהל שנים ארוכות מול הרשויות".
איך זה משליך על עסקאות בין-לאומיות?
תבור: "כשחברת רוכשת חברה ישראלית, בין יתר השיקולים, נמצא גם שיקול המס המשפיע ישירות על מחיר הרכישה. התכנון בשלב יצירת הערך, כולל שיקולים שקצרה היריעה מלפרט, ותוכנית עסקית שתביא לערך המקסימלי. בנוסף, יש חשיבות רבה להתאמה בין העסקאות הבין-חברתיות המבוצעות בפועל, לבין תשתית ההסכמים בזמן אמת ועבודות מחירי ההעברה שנדרשות על ידי הרשות כדי להוכיח את טענות הפירמה".
האם הייעוץ מוצע גם לחברות פרטיות?
תבור: "תכנון מס הוא לגיטימי במסגרת החוק ולכן נייעץ לחברות פרטיות לתכנן את המהלכים ביעילות. מטרת הפירמה היא למקסם את ערכה וכך צריכים לפעול מנהליה".
האם ניתן יהיה להגיע להסכמות והבנות בין הרשויות לחברות?
דהן: יש 'מרוץ חימוש' מתמיד בין הצדדים, המושפע הן מהתפתחות הקווים המנחים של ה-OECD והן מפסיקות שנדונו בשנים האחרונות. ניכר שרשות המיסים מבקשת לתת ביטוי לשינוי שאירע בפועל, ולכן חלק מהתהליך הינו דיונים שבאים לבחון ולשרת מטרה זו".
הנחיות ה-OECD ורשות המיסים
לאחרונה, מסבירים תבור ודהן, תיקים מגיעים להליכי "הסכמה הדדית", הליך שמקורו באמנת מס בין מדינות, בו הדיון כולל לא רק את הנישום ורשות המס בישראל, אלא גם עם רשות המס בה פועלת הרוכשת הרב-לאומית. אמנות המס הינן הסכמים בין-לאומיים ומטרתן להגדיר כללים לפיהן תבוצע חלוקת זכויות המיסוי לגבי סוגי הכנסה ואף בדבר סיווג הכנסות. המטרה העיקרית הינה למנוע כפל מס וליישב מחלוקות.
מהן ההתפתחויות האחרונות בתחום?
דהן: "בשנים האחרונות ובהתאם לקווי הנחיית ה-OECD, רשות המיסים שמה דגש על היבט המיסוי בערך נכסים בעת שעסקת ההשוואה הינה עסקת מניות. כלומר, ההבחנה בין הערך המיוחס לבעלי המניות והערך שמיוחס לחברה כיישות שמחזיקה את הנכסים".
מה חדש בתחום הכלכלה הדיגיטלית?
"ה-OECD פרסם מסמכי עבודה, מבוססי BEPS, אך אין הסכמות על מאפייני המיסוי. בינתיים, עד גיבוש הסכמות בין המדינות, חלקן קבעו את המיסוי על החברות הבין-לאומיות, לרוב כאחוז מסוים מההכנסות מאותה מדינה על-פי תחומים. בחלק מהמקרים ההכנסות נוצרות ללא פעילות נציגות מקומית (אינטרנטי) ובחלקן, הפעילות המקומית מוגדרת 'מוסד קבע', כלומר פעילות מהותית ולא רק פעילות עזר, ואז כללי מיסוי יכללו את המס שהיה משלם עסק דומה, אם היה פועל עצמאית באותה מדינה. מוסד הקבע טופל במסגרת פרויקט ה-BEPS, שנועד לצמצם את הניצול לרעה של אמנת המס בנושא מוסד קבע מ-2003. בהמשך יצאו עוד מספר מסמכי מסגרת המיועדים למיסוי פעילות החברות הרב-לאומיות הגדולות".
ובעניין קרוב, מה התחדש בסוגיית מיסוי מטבעות קריפטו הפופולריות לאחרונה?
תבור: "זה שדה מוקשים. היו דיונים מקדמיים עם גורמים ברשות המיסים בנושא ובשל הרגישות של הנושא כרגע, לא נוכל להרחיב".
לאתר לחצו כאן>>>
לשליחת מייל לחצו כאן>>>
בשיתוף תבור כלכלה ופיננסים
