"על הח"כים והציבור הרחב להבין שאם לא נתנהל באחריות תקציבית ונגלה משמעת פיסקלית, הדבר ישלח מסר שלילי לחברות הדירוג ולשווקים ואנו עלולים להידרדר למקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם", כך פתח את דבריו עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים בוועידה למיסוי, רגולציה ושוק הון של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה ב-11.11.24 במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
לדבריו, למרות אתגר ביטחוני של פעם בדור, נשמרה בשנה החולפת המשמעת הפיסקלית ונמשכה היציבות הכלכלית. "עד היום התנהלנו תקציבית באחריות רבה מאוד והשווקים הגיבו בהתאם. העליות הברורות בכל המדדים בבורסה היא עדות לכך. זהו הברומטר האמין ביותר".
אהרונוביץ' הדגיש, עם זאת, כי אנו נמצאים במצב עדין מאוד ובזמנים מאתגרים בתוך שנה מאתגרת. "נצטרך בקרוב לפתוח שוב את תקציב 2024 ולהוסיף מעל 30 מיליארד שקלים, מה שיקרב אותנו לגירעון של 7.7% בשנה זו", הוא ציין והוסיף כי "שנת 2025 לא תהיה שנה קלה יותר מבחינת ההוצאות ולכן גם מאתגרת יותר. לתקציב המדינה לשנה זו, בהיקף של 605 מיליארד שקלים, נצטרך להוסיף במינימום עוד כ-20 מיליארד שקלים כתוספת לתקציב הביטחון, זאת בהמשך למסקנות הביניים של ועדת נגל, הוועדה הציבורית שקמה כדי לבחון את תקציב הביטחון לשנים הקרובות, שיוגשו בדצמבר. אנחנו לא נרצה לכסות את ההוצאות על ידי העמקת הגירעון שנקבע על 4.4% ומערכת המס תצטרך להביא חלק ניכר מהגידול התקציבי. לכן אין מנוס מליישם את תוכנית הקיצוצים שנקבעה. מדובר בצעדים לא קלים ולא פופולאריים, אך אין מנוס מהם".
מנהל רשות המיסים סיפר, כי לנוכח התוספות התקציביות שיידרשו בעקבות ועדת נגל, משרד האוצר והרשות כבר עובדים על צעדי מיסוי נוספים.
התקציב הוא הבשורה
אהרונוביץ' הבהיר בדבריו, כי הואיל וההחלטה של האוצר הייתה לממן את מרבית העלייה בהוצאות באמצעות מיסוי, הרי העיקרון המרכזי שמופעל על ידי המשרד הוא להכביד את נטל המס על כל רבדי הציבור ולא רק ללכת למקומות שהם "מתחת לפנס", כדבריו. "בעיניי, העלאת המע"מ ב-1% (מה-01.01.25), הגדלת ההפרשות לביטוח לאומי (עד 7,000 שקלים ב-0.8% לעובד ו-0.8% למעביד) והקפאת מדרגות המס הם אמנם צעדים לא פשוטים - מה גם שיש עדיין אינפלציה - והם ייפגעו ריאלית בכל נישום ובכל תא משפחתי, אבל מדובר בפגיעה מידתית, בוודאי יחסית להצעות שהועלו בתחילת הדרך של פגיעה בנקודות הזיכוי מהשקל הראשון בהיקף של 14%. אני לא מקל ראש בפגיעה בציבור אך זוהי פגיעה סבירה, מה גם שאם נופתע ונחווה צמיחה חזקה ב-2025 נוכל לתקן אותה באופן רטרואקטיבי, בעיקר בכל הקשור להקפאת מדרגות המס.
"אני שומע את הביקורת לפיה בתקציב אין בשורה וכי אין בו מנועי צמיחה. אז קודם כל יש בו מנועי צמיחה, כמו תוכנית ההטבות להייטק, אבל התוכנית שכלולה בתקציב היא-היא הבשורה. ככל שניישם את התוכנית ונשמור על משמעת פיסקלית נבטיח את היציבות הכלכלית", סיכם אהרונוביץ'.
הטכנולוגיה מאפשרת להיאבק בהון השחור
חלק נכבד מדבריו הקדיש מנהל רשות המיסים למאבק בהון השחור, שהפך, לדבריו, לגולת הכותרת בתוכנית האוצר לכיסוי הגירעון התקציבי. "הנושא הזה שב ועלה בכל פעם שנדרשנו לכיסוי גירעונות והפך למעין סיסמה. שרי אוצר בעבר, כמו יצחק מודעי ובייגה שוחט, התחייבו לטפל בו, אך המהלכים שתוכננו לא יושמו. אני לא רוצה חלילה לבקר שרי אוצר קודמים, אלא להדגיש שהיום יש לנו יכולות טכנולוגיות טובות יותר לטפל בהון השחור בצורה אפקטיבית, חלקן פותחו על ידי שע"ם - הגוף הטכנולוגי ברשות המיסים. יכולות אלה, בצירוף דברי חקיקה שנעביר בכנסת, ייתנו לנו את הכלים להיאבק בהון השחור. אנחנו זהירים ושמרנים ולכן לא ננקוב במספרים באשר להיקף ההכנסות כתוצאה מכך, אבל לבטח מדובר במיליארדים רבים. אנחנו גם לא משליכים את כל יהבנו על כך ואם אכן נצליח, נוכל להקל בעתיד על נטל המס".
התוכנית שהציג אהרונוביץ' כוללת מספר סעיפים ובהם אי הכרה בהוצאות לא מתועדות שלא נוכו במקור כדין (אלא אם כן לנישום היה פטור מניכוי מס במקור). הדבר יצריך תיקון בפקודת מס הכנסה. סעיף נוסף מתייחס לאי הכרה בהוצאה של מעל 600 אלף שקלים במזומן שלא תותר בניכוי. כמו כן, לא תותר הכרה בהוצאות ללא חשבונית עם מספר הקצאה. בנוסף, רשות המיסים תקבל דיווח אוטומטי מפלטפורמות התיווך והשיווק, כמו Airbnb, על עסקאות כדי להבטיח את תשלום המס עליהן.
מנהל רשות המיסים אף הביע תקווה שוועדת הכספים תקדם את חובת דיווח על הכנסה מהשכרת דירה - סוגיה שיו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, לא מקדם. לטענתו, אם המהלך יחול כבר על שנת 2024 יהיה אפשר להגדיל את הכנסות המדינה במיליארד שקלים. "יש כאלה שחושבים שיש להם פטור ממס על ההכנסה הזו, אבל הם לא באזורי הפטור", קבע אהרונוביץ'. "לכן, רק חובת הדיווח תגדיל את הכנסות המדינה".
אהרונוביץ' סיפר כי "חשבונית ישראל", המערכת החדשנית להוצאת חשבוניות מס של רשות המיסים, שהשימוש בה הוא חובה בהוצאת חשבונית של מעל ל-25 אלף שקלים בעת ביצוע העסקה, כבר חסכה למשק מאז הושקה במאי השנה ארבעה מיליארד שקלים. סכום זה גבוה משמעותית, לדבריו, מהצפי לחיסכון של 100 מיליון שקלים באותה תקופה. "זו ההוכחה שאפשר להילחם בהון השחור על ידי טכנולוגיה", הוא חזר והדגיש.
הרפורמה העיקרית - מיסוי רווחים לא-מחולקים
בנוגע לכוונה להשית מס על הרווחים הצבורים, ציין אהרונוביץ' כי "רבים בציבור לא אוהבים את זה. בהרבה מהלכים דומים נשמעו אזהרות שהמשק יקרוס, אבל גם פה יש קצת 'זאב זאב'. מדינת ישראל תיהנה מזה. בעיני האוצר זאת הרפורמה העיקרית, ואנחנו מתכוונים להיאבק עליה". עם זאת, הוא הודה שבמהלך החקיקה בכנסת צפוי שיהיו שינויים בחוק.
כזכור, על רקע המצוקה התקציבית, פורסם לאחרונה תזכיר הצעת חוק בעניין מיסוי רווחים לא-מחולקים בחברות מעטים פרטיות. משרד האוצר נקב בסכום של לא פחות מעשרה מיליארד שקל תוספת מס לקופת המדינה בעקבות החקיקה בשנת 2025 בלבד, ככל שהחקיקה המזורזת תושלם עד תום השנה.
המערכת הבנקאית תאלץ להשתנות
בהמשך התייחס אהרונוביץ' לתזכיר הצעת חוק נוסף שפורסם לאחרונה בנושא הקריפטו, ואמר כי לגבי מיסוי הקריפטו, הדבר תלוי בעוד רגולטורים. "כרגע אי אפשר להפקיד את הקריפטו בבנק וגם את הרווחים מעסקאות קריפטו לא תמיד ניתן להפקיד בבנקים. יש לנו שיח עם רגולטורים נוספים, כי לדעתנו, אנשים רוצים להכניס את הכסף שלהם לארץ וצריך לאפשר את זה. עם זאת, צריך להבין שמיסוי לבד בלי גילוי מרצון אינו מספיק. אמור להתפרסם נוהל בעניין זה שנמצא עדיין באישור היועצת המשפטית לממשלה, ואני מקווה שהוא יתפרסם כבר בתחילת 2025. זה יכול להזרים מיליארדים למדינה. אני מעריך שגם בחירת טראמפ בארה"ב תאלץ את המערכת הבנקאית להשתנות, ולדעתי הבנקים מוכנים ללכת על זה".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
