"המלחמה העצימה תסתיים בתוך חודשיים. זהו תרחיש הבסיס שקיבלנו ממערכת הביטחון וממשרד ראש הממשלה והוא עומד מאחורי הצעת התקציב לשנת 2025 שאישרה הממשלה", כך הפתיע ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי של משרד האוצר, בפתח דבריו בוועידה למיסוי, רגולציה ושוק הון, שקיים לאחרונה איגוד החברות הציבוריות במרכז המבקרים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. ד"ר אברמזון דיבר בפאנל תחת הכותרת "אנה פנינו מועדות? אסטרטגיה כלכלית בימי מלחמה", אותו הנחה אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות.
"משמעות הדבר היא שנסיים את השנה הנוכחית, 2024, עם 0.4% צמיחה, תוך התכווצות ניכרת של התוצר לנפש והתוצר העסקי", אמר ד"ר אברמזון. "זהו סיום של שנה קשה מאוד, שבה כולנו הפכנו ליותר עניים. אשר לשנה הבאה, 2025, ולמרות שתחזיות הן ענין מורכב ואנו פועלים באי וודאות חריגה, הנחת הבסיס היא שאנו נתייצב אמנם על רמת גיוס מילואים גבוהה, אך נמוכה ביחס למצב הנוכחי. לכן, אנו מעריכים כי נכנס לתוואי של צמיחה מחודשת שתעמוד על 4.3%. אינני יודע אם זה תרחיש אופטימי או לא - אך זוהי התחזית. רמת הגירעון תעמוד על 4.3% במונחי תוצר וכדי לעמוד ביעד זה לא יהיה מנוס מליישם חבילת קיצוצים כואבת ולא סימפטית, שתייצר נטל משמעותי על הציבור. אנו שומרים גם על 0.5% תוצר כרזרבה למקרה שתקציב הביטחון יגדל עוד. ישנם סיכונים רבים בדרך ולכן חשוב לשמור על המדיניות הפיסקלית, שמהווה גם איתות חשוב לשווקים".
אברמזון הוסיף ואמר, כי הבורסה נמצאת בשיא של כל הזמנים ואין אינדיקטור יותר חזק מזה למצב המשק. "היה חשש ממשבר פיננסי והתברר שלמשק יש יסודות חזקים ועומק מימוני. יש סקטור פרטי שמתנהל בצורה יוצאת דופן ויש אינדיקציות חיוביות בקשר להשקעות בהייטק. אני מקווה שהמסגרת הפיסקלית תאפשר לכוחות השוק לפרוח. זה בוודאי יקרה אם המצב הביטחוני ישתפר".
דרוש שוויון גם בנטל הכלכלי
פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב התריס בפתח דבריו כנגד כותרת הפאנל וטען בלהט, כי אין כיום אסטרטגיה כלכלית למדינת ישראל. זאת למרות מאמצי הדרג המקצועי באוצר, שעשה הכל כדי להתוות אסטרטגיה כזו. "זוהי תקלה חמורה", הדגיש פרופ' טרכטנברג. "בעבר קול הכלכלה נשמע ונלקח בחשבון. הייתי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בזמן מלחמת לבנון השנייה והקול שלנו הדהד חזק. היום זה לא קורה והשיקול הכלכלי לא נשמע בשולחן קבלת ההחלטות. זה מצב הפתיחה וצריך לקחת את זה בחשבון".
אשר לתקציב הביטחון, אמר טרכטנברג, כי "אין חילוקי דעות על כך שתקציב הביטחון צריך לגדול. התקציב הכפיל את עצמו ועומד כרגע על 9% תוצר. זהו אילוץ. השאלה החשובה היא - ואותה הצגתי בפני ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון - מה יהיה התוואי של ההוצאה הביטחונית לאורך זמן. בהינתן שהמצב הביטחוני בעזה ובלבנון השתפר דרמטית, צריך להיזהר שלא להשקיע יותר מידי בביטחון ולהתייחס למלחמה הקודמת. זהו אחד הלקחים שלמדנו ממלחמת יום הכיפורים. זו סכנה. אני חושב שצריך להציב מטרה ולפיה עד סוף העשור הנוכחי, 2030, גודל תקציב הביטחון יחזור לרמה שהוא היה לפני המלחמה. כדי שזה יקרה צריכים קודם כל לדאוג לצמיחה ואחר כך לפרוס את ההוצאה הביטחונית על פני תקופה ארוכה".
טרכטנברג הזהיר, כי המציאות שאנו מתמודדים עימה היא מאוד מאתגרת וכי הציבור חי באשליה. "עד כה לא הרגשנו את המחיר הכלכלי האמיתי של המלחמה. בינתיים זה נראה בסדר. יש מסך עשן שמאפשר לא לנקוט בצעדים מתבקשים. הדבר הראשון שמתבקש בסיטואציה כזו - שהולכת בוודאות להיות גרועה יותר, שכן התופעות שבגינן רמת החיים תרד כבר קרו - הוא לומר אמת לציבור. לאמת יש כוח עצום מבחינה הציפיות וציפיות הן המנוע של הכלכלה. בהסתכלות קדימה, כדי שכל אחד מהשחקנים הכלכליים יוכל להיערך נכון, צריך לומר אמת. הציבור לא התכונן ולא מוכן למה שיבוא. זה כואב לי אישית".
בהקשר זה התייחס פרופ' טרכטנברג גם לכספים הקואליציוניים וטען כי הם פוגעים בשוויון בנטל הכלכלי, שהוא חשוב כמו השוויון בנטל הביטחוני. "לעולם לא יהיה שוויון מלא כי יש שונות בחברה, אבל בחתירה לצעדים נכונים בתחום ההכנסות והמיסוי אפשר לייצר תחושה ששוויון בנטל הוא שיקול שפועל אצל מקבלי ההחלטות. זה לא מה שקורה. לגבי הכספים הקואליציוניים, יש גם תהליך של הלבנת הכספים. יש לזה משמעות שלילית אדירה בתחושה של הציבור וזה קריטי. הכמות היא לא הנקודה. יש בזה מסר. דברים שלא העלנו על הדעת בעבר מתקבלים כיום בשקט ואנו כל פעם חוצים את הקווים".
לדבריו, "גם לפני שנתיים מדינת ישראל ניצבה אל מול סוגיות קשות, אך הטיפול בהן נדחה: יוקר המחיה, משבר הדיור - שיחזור אלינו כמו פצצה אטומית, כי אין התחלות בנייה והאוכלוסייה ממשיכה לגדול - המשבר בחינוך, הפשיעה בחברה הערבית. הכל נמצא לפתחנו, המלחמה רק דחקה אותם הצידה. נצטרך להתמודד עם בעיות היסוד כי אין דרך אחרת, כל זאת תוך כדי שאנחנו נכנסים לסד כלכלי צר.
"אם יהיה מהפך פוליטי, ישתחררו אנרגיות עצומות ומי שרוצה מהפך כלכלי צריך קודם כל להביא להפך פוליטי", סיכם פרופ' טרכטנברג.
חברות יכולות למחזר חוב
רונית הראל בן זאב, מנכ"לית סוכנות הדירוג P&S מעלות, הדגישה גם היא את אי הוודאות המרחפת מעל הערכות המצב ותחזיות הצמיחה. היא הזכירה כי S&P מעלות הורידה לראשונה את דירוג האשראי של ישראל באפריל ואז הערכת הצמיחה לשנת 2025 עמדה על 5%. באוקטובר התבצעה הורדת דירוג נוספת וזאת לאור התמשכות המלחמה מעבר לתרחיש הקודם. "ההערכות שלנו לגבי קצב הצמיחה של המשק אופטימיות פחות מאלה של משרד האוצר", היא הדגישה. "אנו מעריכים כי ב-2024 קצב הצמיחה יעמוד על 0% ואילו בשנת 2025 הוא יעמוד על 2.2% בלבד - צמיחה בסיסית במונחי תוצר לנפש. רק ב-2026 אנו מעריכים שהצמיחה תחודש ותעמוד על 5%. תרחיש הבסיס שלנו גם מעריך שהמלחמה תמשך בחודשים הראשונים של 2025. ועדיין, תחזית זו טובה יותר מאלה של סוכנויות הדירוג האחרות. אנחנו נמשיך ונבחן את הנתונים - הדירוג נקבע פעמיים בשנה והדירוג באוקטובר הוקדם בגלל המצב - ונראה את ההשלכות שיש למצב המלחמה על התקציב, הצמיחה, הגירעון, הריבית ורמת האינפלציה".
עם זאת, הראל בן זאב ציינה, כי בהסתכלות על החברות הציבוריות המדורגות והפעילות יוצאת הדופן בשוק החוב, הנתונים מעודדים ומוכיחים שחברות יכולות למחזר ומדובר בחברות מכל הסוגים. "כמובן שמצבן של החברות הגדולות טוב יותר ממצבן של החברות הקטנות והבינוניות, שמצבן יותר מורכב ומאתגר. האינפלציה הגוברת ותוואי הפחתות הריבית שמתעכב, כל אלה ימשיכו להכביד על החברות הקטנות והבינוניות".
הראל בן זאב התייחסה לסקטורים שונים בבורסה וציינה כי בענף הנדל"ן המניב, שהוא אחד הגדולים במשק ומנוע צמיחה של שוק ההון, לא רואים התפתחויות שליליות. בתחומים כמו לוגיסטיקה ודאטה סנטר גם רואים צמיחה גבוהה. לעומת זאת, בסקטור הבנייה למגורים, שהוא מבוזר ופועלות בו הרבה חברות לא גדולות, האתגרים הם גדולים יותר. הדבר נובע מהפחתת התחלות הבנייה והיעדר כוח אדם. תחום אחר שחווה צמיחה גבוהה הוא סקטור התעשיות הביטחוניות.
מניתוח הפעילות בשוק ההון עולה לדבריה, כי בדירוג האשראי של חברות, 25% הן כיום עם אופק שלילי, לעומת 12% בזמן ההפיכה המשטרית ב-2023. יחד עם זאת, היא ציינה כי אם להסתכל על חצי הכוס המלאה, הרי 75% מהחברות הן בעלות אופק יציב. "הבעיה היא לא בחברות הציבורית אלא בעסקים הקטנים והבינוניים והיא תלך ותחמיר ככל ששיעור הריבית יישאר גבוה ותהיה פגיעה בצמיחה", היא סיכמה.
להקטין את הרגולציה והבירוקרטיה
גל הרשקוביץ, בעל חברת סיטרין ולשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ניתח את הצעת תקציב המדינה לפי שלושה פרמטרים: גודל התקציב ויעד הגירעון; הרכב התקציב, בדגש על ההוצאות ומנועי הצמיחה שיש בו; וכן האם כלולים בו גם רפורמות ושינויים מבניים מעודדי צמיחה. לדבריו, גירעון של 4.3% הוא המינימום ההכרחי בזמן מלמה כדי למנוע משבר פיננסי. "אנו עלולים לגלוש למשבר תוך יום, בפרט לאור העמימות שנוקטת הממשלה ולאור העובדה שהיא פועלת בניגוד להצהרותיה ומה שהובטח לא מתגשם. יש כאן סיכון ממשי".
בהתייחסו ליעדים ולמשימות שהוגדרו בתקציב, טען הרשקוביץ כי החשש המרכזי שלו הוא לא מסוכנויות הדירוג הבין-לאומיות, אלא מההתעלמות משני הפילים שבחדר - תקציב הביטחון ותהליך אישור הגזירות בכנסת.
"ברור לחלוטין שתקציב הביטחון לא כולל את כל הדרישות של הצבא בכל מה שנוגע להתעצמות. מדובר במיליארדים ובתוספת קבועה והשאלה היא רק כמה. זה עדיין בסימן שאלה", הוא הדגיש. "אשר לאישור התקציב, צריך לזכור שכל צעדי המיסוי שנכללים בתקציב עלולים להיפרם בדיונים בכנסת וגם זה יוצר סימן שאלה גדול. ביחס להרכב ההוצאות, התקציב לא כולל מנועי צמיחה בתחומים כמו תחבורה, תשתיות, חינוך, הכשרה מקצועיות, מו"פ והשכלה גבוהה. להיפך. כל התחומים הללו חשופים לקיצוצים רוחביים, שקל יותר לבצע אותם כי הסעיפים הללו הם גמישים. מנגד, תשלומי ההעברה, שלא תורמים לצמיחה, לא מקוצצים. למעשה, כל צעדי הקיצוץ שנכללים בתקציב, שהם נטל על מעמד הביניים - כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי וביטוח לאומי - הם אולי הכרחיים, אבל קודם לכך היה צריך להטיל מיסים על סוכר ומוצרים מזהמים ולבטל פטורים למיניהם. ושלא יהיה ספק - כל גזירות המס יהיו קבועות ולא זמינות לאור הגדלת תקציב הביטחון והריבית. מה שחסר בתקציב זה רפורמות מעודדות צמיחה. דווקא בזמן משבר יש חשיבות רבה לכך. תארו לעצמכם שהתקציב היה כולל 2-3 רפורמות בסדר גודל של הסלולר. זה היה מחולל צמיחה משמעותי".
הרשקוביץ קבע, כי מה שנדרש לטובת העסקים ושוק ההון הוא לעמוד במסגרת הגירעון כי הריבית כבר חונקת. דבר נוסף שנדרש הוא להקטין את הבירוקרטיה והרגולציה. "יש להניח בצד את כל הרפורמות המשפטיות. צריך ליישם קודם כל מה שכבר נקבע, כמו רפורמת 'מה שטוב לאירופה'. צריך להתמקד בבירוקרטיה. לא ייתכן שהיתר בנייה לוקח שנים. המתכנן צריך להיות אחראי וזה יהיה אפקטיבי ומשמעותי בזירוז התהליכים בתחום התכנן והבנייה".
התאמה פיסקלית עתידית תהיה כואבת
מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, לא חסך את ביקורתו על התקציב. לדבריו, תחזיות הצמיחה הן יחסית אופטימיות מידי וקיים חשש מבוסס שהתרחיש בפועל יהיה פסימי יותר. מספיק אם רק חלק מהסיכונים יתממשו והצמיחה בפועל תהיה נמוכה יותר. אשר למדיניות הפיסקלית, שראל טען כי משרד האוצר הלך על צעד מינימליסטי של הקטנת הגירעון תחת הנחות יסוד אופטימיות, מבלי לקחת בחשבון את הגידול הצפוי בתקציב הביטחון. הוא גם מתח ביקורת על כך שהצעות לקיצוץ תקציבי נפלו בממשלה עוד לפני שהוגשו בכנסת וכי ההתאמות התקציביות הן מינימליות. "הכל הלך למיסים, בצד הכנסות, ולא הקטנת ההוצאות, וגם שם הושם דגש על העלאת שיעורי המס במקום הגדלת בסיס המס על ידי ביטול פטורים ומיסוי השפעות חיצוניות", הוא אמר. "צריך לבצע התאמות פיסקליות כיום, כשמצב המשק סביר והאבטלה נמוכה, ולא לדחות את ההתאמות לעתיד כשנתקרב לבחירות, כשההון הפוליטי לביצוע קיצוצים יהיה קטן והמצב הכלכלי יחמיר. במצב כזה התאמה תהיה הרבה יותר כואבת. אני יכול להבין שבזמן משבר, תשלומי ריבית גבוהים ואבטלה אתה לא רוצה להקטין ביקושים, אבל זה לא המצב כרגע".
בהתייחסו לצמצום ההוצאות תקף שראל את ההחלטה שלא להקטין את מספר משרדי הממשלה. לדבריו, כל המחקרים, ההשוואות הבין-לאומיות והעבודות שנעשו בתחום זה קובעות שאפשר להסתפק ב-19 שרים, כולל משרד ראש הממשלה, במקום 38 שרים כיום. "אין סיבה בעולם שיהיו יותר שרים מבחינה מעשית-כלכלית וחברתית. קשה לבוא להסתדרות ולקבוצות חזקות במשק ולדרוש הקפאת שכר וביטול הטבות מס כשאתה לא מראה דוגמה אישית. אני מקווה שהציבור ידע ללחוץ על הפוליטיקאים בנושא זה".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
