שנת 2023 כולה, ובוודאי מאז שפרצה לחיינו מלחמת "חרבות ברזל", הייתה תקופה קשה לכל עם ישראל - והתבטאה כמובן גם בשוק ההון המקומי. מאז תחילת השנה, עוד טרום המלחמה, היקף המסחר וההנפקות בשוק ההון הישראלי היה במגמת ירידה – מצב שכמובן החריף מאז השבעה באוקטובר. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, שכיהן בעבר גם כיועץ הכלכלי של ראשי הממשלה יצחק רבין ושמעון פרס ז"ל, אומר בריאיון למגזין "אחד העם", כי "שנת 2023 הייתה אחת משנות השפל הקשות בתולדות המדינה. שילוב של מצב מאקרו-כלכלי בעייתי, בעיקר מהיבטי אינפלציה וריבית, הקרע בעם - על רקע הרפורמה במערכת המשפט – והמלחמה, שהביאו לקיפאון בתחום ההנפקות, לירידה במחזורי המסחר ולפיגור משמעותי בתשואות לעומת העולם. זה נמשך גם לתוך 2024. השוק מתייבש ואנחנו חווים בצורת של הנפקות".
נשמע שאנו נמצאים כרגע בצומת דרכים קריטי לשוק ההון הישראלי.
"בהחלט. ומה שעוד יותר מטריד אותי הוא שמקבלי ההחלטות כנראה לא מכירים במצב או מתעלמים ממנו ולא נוקטים פעולות אמיתיות כדי לשפר, אולי כי במשך שנים מתייחסים לשוק ההון כמשהו שאמור לעניין רק את האליטה הכלכלית. זו שגיאה חמורה, גם בימי שגרה ובוודאי בשעת חירום ולחימה, שהרי מדינת ישראל תתקשה להמשיך בלחימה ללא עורף איתן, משק תקין וכלכלה מתפקדת. פיתוח שוק ההון הציבורי בישראל הוא אינטרס לאומי מובהק והשקעה של המדינה בו חשובה לכל אדם מאזרחי מדינת ישראל. שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית; הוא מאפשר פעילות השקעות יעילה ובכך משיג מטרות רבות. בלעדיו נתקשה כמדינה להתייצב, לשגשג ולצמוח בתום הלחימה".
אז איך נמנעים ממשבר פיננסי?
"אין מנוס מתוכנית לאומית מקיפה לעידוד והאצת הפעילות בשוק ההון הישראלי, בהובלת הממשלה. האמת שלאחרונה אנו, באיגוד, הכנו תוכנית כזו שמטרתה הפיכת ישראל למרכז פיננסי בין-לאומי והצגנו אותה למקבלי ההחלטות. בקליפת אגוז, אנו מאמינים שעל הממשלה להשקיע במנועי צמיחה עתידיים, תוך הובלת רפורמות שיפתחו את שוק ההון הישראלי לעולם ויהפכו אותו למוקד פיננסי בין-לאומי מוביל, תוך יצירה של אלפי מקומות עבודה וגידול דרמטי בהכנסות המדינה מפעילות בשוק ההון. כדי להביא חברות חדשות להירשם למסחר, על הממשלה לאמץ תוכנית מקיפה שתכלול רפורמות בתחומי הרגולציה, רפורמות במערכת המיסים ועידוד ישיר של חברות שינפיקו בישראל באמצעות מענקים והכרה בהוצאות הנפקה. להערכתנו, זו משימה ריאלית, ומבחינת עלות-תועלת מדובר בהשקעה שתחזיר את עצמה במהרה, תוך יצירת זרם יציב של הכנסות למדינה משוק ההון לאורך שנים ארוכות. אם התוכנית והצעדים המוצגים בה ייצאו לפועל, אנו מאמינים כי יעד של 1,000 חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה הישראלית תוך חמש שנים הוא בהחלט יעד שנכון לכוון אליו".
ליצור העדפה לחברות ציבוריות
נוכח דבריו של פלטו אודות חשיבות שוק ההון הציבורי והיותן של החברות הציבוריות עמוד השדרה של המשק, מתבקש לשאול מדוע אין התייחסות לחברות הציבוריות באף תוכנית כלכלית. "זה נובע מחוסר הבנה של הקשר בין שוק ההון והצמיחה", הוא משיב. "לצערי, שוק ההון נתפס בחוגים מסויימים כמיושן, בוודאי פחות 'סקסי' מהייטק. מעבר לכך, בחברות הציבוריות הכל גלוי ושקוף (שכר, רווחיות, דיבידנדים) ולכן נוח לתקוף; בהייטק אין חובות גילוי ולכן מתפרסמים בעיקר סיפורי הצלחה, בעוד הכישלונות הרבים נשארים חבויים".
מדוע לדעתך יש ליצור העדפה לחברות ציבוריות ישראליות?
"חברה ציבורית, בגלל השקיפות שלה והתנהלות הממשל התאגידי, עדיפה למשק הישראלי ולכלכלה על פני חברה פרטית. זה מבטיח תשלומי מס מלאים, זה מבטיח התנהגות עסקית יותר מאוזנת, בהיבטי סביבה וחברה, ולכן זה צריך להיות אינטרס כלכלי משקי מצד המדינה ליצור העדפה לחברות ציבוריות. צריך לזכור שתפעול חברה ציבורית ועמידה בכל כללי הרגולציה דורשים תוספת עלות של מיליוני שקלים בשנה. יש חברות פרטיות שרוצות להפוך לציבוריות, אבל הסכום הזה מרתיע אותן (לצד חסרונות אחרים). לכן, חשוב לתמרץ ולהשוות תנאים כדי לאזן בין החברות הציבוריות לפרטיות".
האם אתה רואה מקום לבורסה נוספת בישראל?
"זו לא שאלה של מקום, אלא של כדאיות כלכלית. הקמת בורסה חדשה כרוכה בעלויות גדולות שאין שום תוכנית עסקית שמצדיקה אותן, אלא אם המדינה תסבסד את המהלך - דבר שהוא לטעמי בזבוז משווע של משאבים שנכון יותר להשקיע במקומות אחרים. אני מאמין גדול בבורסה שלנו, בשוק ההון המקומי ובגורמים הפועלים בו. בנוסף, שנת 2021 כבר הוכיחה לכל הספקנים שהבורסה הקיימת מסוגלת גם לפעול עם חברות קטנות. במקביל, נדרשים צעדים משלימים מצד הרגולטור בהענקת ההקלות שתוכננו לבורסה השנייה לחברות חדשות כדי שינפיקו בבורסה הראשית".
בניית מנועי צמיחה אפקטיביים
כמי שכיהן בעבר כיועצם הכלכלי של שניים מראשי הממשלה בעבר, אני שואל את פלטו מה היה מייעץ עכשיו לשר האוצר וראש הממשלה לאור מלחמת "חרבות ברזל". "בעבר, בעיתות לחימה, מדינת ישראל ידעה לעשות את הצעדים הנכונים כדי לייצב את המשק, לעודד את ההשקעה בחברות 'כחול לבן' ולעבור למגמת צמיחה, בין היתר באמצעות תקנות ואמצעי עידוד שונים שאפשרו למשק לשגשג כשהסתיימה המלחמה", הוא משיב. "לצערי, נכון לעכשיו אני לא מזהה צעדים כאלה. הלוואי ואתבדה. בשלב הזה, הנהגת המדינה צריכה כבר לחשוב על 'היום שאחרי' גם כלכלית - ולבנות תוכנית מקיפה ושלמה שמתרכזת בשיקום הקיים ובניית מנועי צמיחה אפקטיביים לעתיד".
"ועוד מילה לגבי תקציב הביטחון", מוסיף פלטו. "אני שומע דיבורים על הגדלה קבועה של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב הביטחון. אני חושב שזו תהיה טעות קולוסלית שתפגע קשות בסיכויי הצמיחה של המשק הישראלי. בעבר, ידענו להפריד בין עלויות המלחמה, שיש צורך להחזירן, לבין התקציב הרגיל. יש מספיק משאבים בתקציב הנוכחי ונדרש מאמץ של ראשי מערכת הביטחון לבצע ניתוח מחודש של סדרי עדיפויות ולא לפנות לפתרון הקל, מבחינתם, ולדרוש גם וגם וגם... אני מבין שזה כרגע מנוגד לאווירה הנוכחית, שבה הדעה הרווחת היא ש'צריך לתת לצבא את כל מה שהוא מבקש', אבל חייבים להיות חזקים ולדרוש הקטנה משמעותית בהוצאות של הכוחות שאינם לוחמים - ולהסב תקציבים שיתפנו לטובת חיזוק הכוח הלוחם".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
