בשנת 2002 יצא לאקרנים הסרט "דוח מיוחד", בבימויו של סטיבן שפילברג ובכיכובו של טום קרוז. בפתיחת הסרט, שהוגדר תחת הקטגוריה של "מדע בדיוני", יוצאים שוטרי מחלקת קדם פשע בוושינגטון לעצור רצח שיבוצע על ידי אדם בשם הווארד מרקס, על-פי חיזיון של "שלושת הרואים" - בני אדם בעלי כישורים על טבעיים החוזים מקרי רצח לפני שקרו. הרצח נמנע שניות מספר לפני ביצועו, אך מכיוון שמדובר ברצח ספונטני, הרוצח עוד לא ידע אפילו שהוא עתיד לבצע את הרצח ולא הבין מדוע אוסרים אותו.
לעומת זאת, מתקפת החמאס שהתרחשה בשבעה באוקטובר תוכננה בקפידה, ואין ספק שכולנו היינו שמחים לוּ "שלושת הרואים" היו נרתמים לעבוד לצד המודיעין הישראלי ולחזות את הזוועות מבעוד מועד. ואולם, בשעה ש"שלושת הרואים" הינם בגדר מדע בדיוני (עדיין), יתכן וכבר קיימים בידי גופים, שאינם נחשבים גופי מודיעין קלאסיים, כלים מתוחכמים, שפותחו עבור נושאים מסוימים, שבחשיבה "מחוץ לקופסה" ניתן לכייל אותם ולהפוך אותם לכלים שיוכלו לשרת את גופי המודיעין שלנו ולסייע במניעת אירועים כדוגמת השבעה באוקטובר.
ידוע למשל, כי חברות האשראי עושות שימוש באלגוריתם מפותח, על מנת לאפיין את דפוסי השימוש שאנו עושים בכרטיסי האשראי ולהתריע בפנינו על פעולה חריגה העלולה להעיד על גניבת כרטיס האשראי. גם גופי אכיפה עושים שימוש באלגוריתמים ובמערכות בינה מלאכותית. באופן ספציפי, רשות ניירות ערך מפעילה מערכת בינה עסקית (Business Intelligenceׂ) מתקדמת, שעושה שימוש באלגוריתמים מיוחדים לאיתור עבירות במסחר בבורסה. המערכת הזו מכוונת לגלות תנועות חשודות, כמו פעילות אנומלית במניה כלשהי, אך ניתן באמצעותה (בשיתוף עם נתונים נוספים) לאתר פעילויות פחות מובנות מאליהן, כמו שימוש חריג בחשבון שאינו פעיל בדרך כלל בשוק ההון.
עסקאות שורט על מניות ישראליות
בראשית החודש שעבר פרסמו צמד חוקרים - פרופ' רוברט ג'יי ג'קסון מאוניברסיטת ניו-יורק ופרופ' ג'ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה - מחקר, המצביע, לטענתם, על כך שמספר ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר ביצעו גורמים עלומים עסקאות שורט (עסקאות מכירה בחסר, המהוות מעין הימור על ירידה במחיר נייר ערך מסוים) בתעודת סל בבורסה בניו יורק העוקבת אחרי מניות חשובות בבורסה בתל אביב וכן, אחר מספר מניות של חברות ישראליות הנסחרות בוול סטריט, בהיקף חריג מבחינה סטטיסטית, שעשוי להוות אינדיקציה לכך שאין מדובר באירוע רנדומלי. במילים אחרות, יתכן כי מדובר בפעילות מסחר חריגה המצביעה על כך שמי שעומד מאחוריה ידע שעומד להתרחש אירוע שלילי באופן קיצוני, שיביא לירידה חדה בשווי המניות הישראליות. כתוצאה מהפעילות החריגה, אותם גורמים גרפו רווחים נאים מאוד מההשלכות הפיננסיות של הטבח.
לצורך המחקר, בחנו צמד הפרופסורים את נפח המסחר של עסקאות שורט על תעודת הסל הרלוונטית ב-15 השנים האחרונות, תוך השוואה לאירועים קיצוניים אחרים, כמו מבצע "צוק איתן" ב-2014, תקופת מיתון לאחר משבר כלכלי, מגפת הקורונה ואפילו ההצבעה על ביטול עילת הסבירות. בנוסף, מצא צמד החוקרים, כי גם בתחילת חודש אפריל של השנה שעברה (מספר ימים לפני ליל הסדר - שהוא, על-פי פרסומים, המועד המקורי בו תכנן החמאס את המתקפה על ישראל) בוצעו עסקאות שורט על תעודת הסל הרלוונטית בהיקפים חריגים.
כמו כן, מצאו החוקרים, כי גם בבורסה בתל-אביב בוצעה פעילות חריגה של עסקאות שורט על מניות ישראליות בולטות בשבוע שקדם לשבעה באוקטובר.
מנגד, פורסם על-ידי אורי טל-טנא מ"כלכליסט", כי מחקרם של פרופ' ג'קסון ופרופ' מיטס התבסס על פיסות מידע סלקטיביות, שעובדו בצורה מטעה. לטענת טל-טנא, יתרות השורטים דווקא פחתו בחודשיים שלפני השבעה באוקטובר, והסבירות שהעסקאות עליהן הצביע מחקרם של החוקרים האמריקאים קשורות לזליגת מידע על מתקפת הטרור של החמאס הינה זניחה.
כלי לאיתור עבירות מסחר בבורסה
איננו מתכוונים או יכולים להכריע בוויכוח האקדמי לגבי המובהקות הסטטיסטית של המחקר, או לגבי ליקויים כאלה ואחרים שנפלו בו. הדבר החשוב בעינינו הוא התובנה שפעילות מסחר בשוק ההון יכולה להיות עוד מקור מודיעיני לגבי מלחמות, פעולות טרור ואירועים חריגים אחרים. חיזוק לכך ניתן למצוא במאמר שפורסם על ידי פרופ' אלן פוטשמן בשנת 2006 ב-The Journal of Business, שקבע שבימים שקדמו לפיגוע אסון התאומים ב-11 בספטמבר 2001, זוהתה פעילות חריגה באופציות על מניות של חברות התעופה "אמריקן איירליינס" ו"יונייטד", שמטוסיהן נחטפו. לא צריך להיות מומחה לטרור כדי להבין שארגוני טרור שואבים השראה אחד מהשני, ובהחלט יתכן כי במסגרת אותה "השראה" אנו רואים לנגד עינינו ניסיונות של ארגוני הטרור להתעשר על בסיס המידע המוקדם שהם מחזיקים באשר לפיגוע שאותו הם מתכננים.
כאמור, רשות ניירות ערך מחזיקה בכלי לאיתור עבירות מסחר בבורסה, המתמקד בעבירות התרמית בניירות ערך ושימוש אסור במידע פנים. חשוב לציין, כי אף אם עסקאות השורט עליהן מצביע המחקר בוצעו תוך שימוש במידע מקדים אודות מתקפת הטרור המתוכננת, הרי שלאור האופן שבו מוגדרת העבירה בחוק ניירות ערך הישראלי - אין בכך כדי להוות שימוש אסור במידע פנים. זה כמובן לא אומר שפעילות המסחר הזו אינה עולה כדי עבירה אחרת, אך הנקודה החשובה היא שלניטור פעילות מסחר בניירות יכול להיות ערך גם בהקשר הביטחוני.
אנחנו לא אנשי מודיעין, ובוודאי שאיננו מתיימרים לדעת כיצד נכון להשתמש בנתוני מסחר גם לצורך איסוף מידע מודיעיני אודות אויבינו. כל שרצינו לעשות הוא להאיר זרקור על נתוני המסחר, אחריהם עוקבת רשות ניירות ערך ממילא, לצרכיה ובמסגרת סמכויותיה, ולהציע לעשות בהם שימוש גם בהקשר הביטחוני-לאומי. אין לנו ספק שמדובר ביישום מורכב, שיצריך הרבה חשיבה ויצירתיות, אבל המלחמה בטרור כוללת בתוכה קרבות בחזית הפיננסית, ושם קשה לפעול בלי להשאיר עקבות.
ד"ר צבי גבאי הוא ראש מחלקת שוק הון במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה. עו"ד חגית רוס היא שותפה במחלקת שוק הון וממנהלי תחום החברות הציבוריות במשרד.
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
