מפעל "כפרית תעשיות" בכפר עזה רגיל להיות יוצא דופן. המפעל, שהוקם בשנת 1973 בקיבוץ כפר עזה - ונחשב עד היום לאחד המובילים בתחום פיתוח, ייצור ושיווק תערובות ותרכיזים עבור תעשיית הפלסטיק בארץ ובעולם - הוא למעשה החברה הציבורית היחידה שמרכזה בעוטף עזה, ונחשבת לחברה המסחרית הגדולה באזור ולשגרירה הבולטת שלו בשוק ההון המקומי.
קבוצת כפרית, המעסיקה 550 עובדים ברחבי העולם (כ-150 מהם ישראלים), רשמה בשנת 2022 מחזור מכירות של למעלה מ-1 מיליארד שקלים ובתשעת החודשים הראשונים של 2023 הציגה EBITDA של 90 מיליון שקלים. קיבוץ כפר עזה הוא בעל השליטה בקבוצה (מחזיק כ-58% מהמניות), כאשר כ-42% מהמניות מוחזקות על-ידי הציבור, בהם גורמים מוסדיים גדולים כמו "הפניקס", "ילין לפידות", "אלטשולר שחם" ועוד.
האידיליה של הקיבוץ והמפעל הופרה ב"שבת השחורה". קיבוץ כפר עזה, שכ-30 מחבריו הם עובדי "כפרית", נפגע קשות מהמתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס, כאשר חווה אבדן של שלושה מעובדיו - אביב קוץ ז"ל, ששימש כדירקטור מטעם הקיבוץ; נדב גולדשטיין ז"ל, ששימש כסמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי וחדשנות ועבד בכפרית למעלה מ-20 שנים; ודורית בר-אילן ז"ל, עובדת החברה, שעבדה בה כעשור.
"אנשי הקיבוץ עברו אירוע קשה מאוד בשבעה באוקטובר. מעבר לשלושת עובדינו שנרצחו וחסרונם גובר בכל יום שעובר, נפגעו גם קרובים ובני משפחה של עובדים רבים נוספים, לרבות חמישה חטופים מכפר עזה שאנו מייחלים לחזרתם עכשיו", אומר דניאל זינגר, מנכ"ל קבוצת "כפרית". "יש לנו גם עובדים לשעבר שנפגעו במתקפת הטרור הארורה. המפעל עצמו לא נפגע באופן מהותי, וכחודש לאחר הטרגדיה, בכפוף להנחיות כוחות הביטחון כמובן, חידשנו את פעילות המפעל. זה לא היה פשוט, תחושת הביטחון של העובדים נפגעה, הרבה עובדים פונו לים המלח, אילת, שפיים ועוד, ונדרשנו להתמודד עם המון מגבלות לוגיסטיות בגלל המצב הביטחוני באזור".
מנהלים עבודה תחת שגרת חירום
כפרית אמנם הפכה לחברה ציבורית בשנת 1993, מהלך שנתן לקבוצה דחיפה רצינית ואפשר לה להתרחב ברחבי העולם, אך למעשה מאז הקמת המפעל בקיבוץ היא נחשבת לשחקן מרכזי מאוד בתעשיית הפלסטיק. בראיון מיוחד ל"אחד העם" מספר זינגר על גילויי הסולידריות והאכפתיות שהגיעו מכל עבר, על החזרה לעבודה והקשר עם הלקוחות ובעיקר על הדאגה לעובדים ובני משפחותיהם.
מה לדעתך מייחד את קבוצת כפרית?
"אנחנו מנסים לחשוב אחרת ומכניסים תחכום וחדשנות לתעשיית הפלסטיק ולתהליכי הייצור, כדי שלקוחותינו, כמו למשל כתר, נטפים, פלרם, גניגר ואחרים, יוכלו לעבד את הפלסטיק בצורה נכונה ומתאימה לצרכיהם. כ-60% מהייצור שלנו בארץ הולך לייצוא, ומעבר למפעל בארץ, יש לנו כיום שבע חברות בנות מעבר לים - בסין, גרמניה, שבדיה, ארה"ב וקנדה. בתחילת השנה אף השלמנו מהלך רכישה שניהלנו בחודשים שקדמו לאירוע".
תוכל לתאר לנו את שגרת העבודה ליד הגבול?
"תושבי שער הנגב, ובהם קיבוץ כפר עזה ועובדי כפרית, מתורגלים לצערי בעבודה תחת איומי טילים, פצמ"רים ואזעקות. דאגנו כבר שנים למרחבים מוגנים, מיגוניות וממ"דים בכל המפעל, ובכל פעם שהחלו 'טפטופים', מצאנו עצמנו מנהלים עבודה תחת שגרת חירום, כאשר יש לנו זמן קצר מאוד להתגונן בזמן אזעקות. צריך לזכור כי עומדות לרשותנו רק כ-15 שניות כדי להגיע למחסה, לעיתים אפילו פחות, במיוחד כאשר מדובר בירי פצמ"רים. כל זה לא הכין אותנו לאירוע שכלל הפעם חדירת מחבלים בשבעה באוקטובר ולמציאות הקשה שבאה בעקבותיו. קהילת כפר עזה כידוע נפגעה מאוד באירוע ומעבר לנרצחים הרבים, חמישה מתושבי כפר עזה עדיין נמצאים בשבי, בהם גם גל וזיו ברמן, בניה של טליה עובדת המפעל, ודורון שטיינברכר, בתו של רוני, שעובד בכפרית מעל 35 שנים. אני מבקש לנצל את ההזדמנות וקורא להשבה המיידית של כל החטופים".
האם המפעל נפגע באופן מהותי? מה קרה לקווי הייצור? האם חזרתם לייצר?
"בשמונה בנובמבר הותר לנו לחזור לעבודה. בתחילה עשינו זאת באופן מתון, ולאט לאט, תוך הקפדה כמובן על ההנחיות, חזרנו לעבודה מלאה. עשינו כל מאמץ להמשיך לספק ללקוחותינו ממלאי קיים, מתמיכה של חברות הבנות ומהייצור ברגע שזה התאפשר, וניסינו לשמור על קשר שוטף עם כל הלקוחות. יש ב'כפרית ישראל' צוות הנהלה, מנהלים ועובדים מחויבים ביותר, בהובלת מנכ"ל הפעילות, אלון קסלר, שעשו ועושים מעל ומעבר להצלחת העסק. כל מה שקורה בכפרית זה בזכותם".
חששתם מפגיעה בתוצאות החברה לאור המצב?
"האסון שפקד את מדינת ישראל בכלל, ואת קיבוץ כפר עזה ועובדי כפרית בפרט, גרם לכולנו לאי-וודאות. בתחילה לא הייתה לנו כמובן נגישות למפעל, עלו מחשבות אולי לייצר זמנית חלק מהמוצרים במפעלים הממוקמים באזורים אחרים עד שהמפעל יתאושש, אבל עד שלא יכולנו להגיע אליו פיזית – לא יכולנו לגבש הערכה. בשלב מסוים אושר לצוות מצומצם להגיע למפעל, וראינו שהמפעל נותר על כנו ולא ספג פגיעה פיזית. נכון לעכשיו אנו עובדים באופן כמעט סדיר, אבל יש עדיין מחסור גדול בעובדים; חלקם עדיין מרוחקים, חלקם לא יכולים עדיין לחזור וממתינים למסגרות חינוך לילדים, ועד שזה לא ייפתר, לא יחזרו לדרום".
קרן כספית לתמיכה בעובדים
לדברי זינגר, הם למודי ניסיון מהסבבים והאירועים הביטחוניים הקודמים. אמנם האירוע עכשיו לא דומה למה שהם חוו בעבר, אבל הם כבר ידעו למי לפנות ומול מי עליהם להתנהל כדי להבטיח המשכיות עסקית ולזכות בפיצויים.
"אנחנו מקיימים דיאלוג שוטף עם קרן הפיצויים שהוביל למתן מקדמה כדי שלא ניקלע לבעיה תזרימית, ואני בטוח שבהמשך נפוצה באופן מלא. אנחנו לא עוסקים בזה ביום-יום, אלא איך לחזור לספק לכל לקוחותינו".
האם הלקוחות בחו"ל התייחסו למצב? שאלו שאלות?
"בכנות, היה מחמם את הלב לראות את היחס שקיבלנו מחברות הבת, מלקוחות, מספקים, משותפים עסקיים ומכל מי שאנו באים עימו במגע - גם בארץ וגם מחו"ל. קיבלנו תמיכה אין-סופית, חיבוק עוטף ונכונות לעזור ולסייע. קיבלנו אפילו פניות ממתחרים ומחברות מתחום העיסוק שלנו, שהציעו לנו להשתמש בציוד שלהם. לשמחתי, יכולת הייצור שלנו לא נפגעה ולא נדרשנו לכך, אבל עצם הסולידריות והאכפתיות ריגשו אותנו. בנוסף, הקמנו קרן כספית לתמיכה בעובדים שהכי יזדקקו לזה. ספקים, לקוחות ואנשים פרטיים תרמו לקרן, כל אחד לפי יכולתו. לקוחות אחדים, שהם שותפים שלנו שנים ארוכות, ארגנו ארוחות צהריים מפנקות לכלל עובדי המפעל. אנו חווים לא מעט חוויות מרגשות בתוך הסיטואציה המורכבת והכואבת הזו".
מסר אחרון לסיום?
"בטרגדיה העצומה שפקדה אותנו גיליתי את הכוח האין-סופי של קהילת כפר עזה ושל עובדי כפרית. מאתגר מאוד לנהל ארגון בסיטואציה כזאת, כאשר עובדים עברו אסון כבד, חלקם עדין בתוכו, כאשר תחושת הביטחון האישי נפגעה וכאשר אנשים נאלצו לנטוש את ביתם באופן מידיי ללא תאריך חזרה. בתוך כל זה, דאגנו קודם כל לטפל בעובדים ולנסות לתמוך בהם. לא תמיד אנחנו יודעים כל מה שעובר עליהם, אבל אנחנו משתדלים מאד לתמוך בכל מי שצריך ומנסים לייצר אווירה אוהדת בתוך הכאוס הגדול שכולנו כמדינה חווים מאז השבעה באוקטובר. לשמחתי, אנו חברה חזקה, שמה שמוביל אותה זה הכוח האנושי שבה. ההוכחה לכך היא שהעובדים הם אלה שדחפו לחזרה מהירה ככל האפשר לעבודה. במקביל, אנו ממוקדים במתן מענה ללקוחות. בכל השאר אנחנו משתדלים להתנהל ב'עסקים כרגיל', כששום דבר למעשה ממש לא 'רגיל'. במסגרת זו, אנחנו ממשיכים להשקיע בפיתוח מוצרים, בחדשנות ובצמיחה. כפרית וכפר עזה זה הבית שלנו, ואני חולם ומאמין שכפר עזה תחזור להיות קהילה משגשגת - אפילו יותר מאשר הייתה ערב האסון".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
